"עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה."

6. בבש"פ 9604/17 מאיר אברג'יל נ' מדינת ישראל (19.12.2017) נקבע כי:

"סעיף 52 לחוק המעצרים קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, יעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". מכך נובע, כי המסגרת הדיונית של עיון חוזר לא נועדה לשמש "מסלול עוקף" לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת. המבקש מבית המשפט לעיין פעם נוספת בהחלטה שניתנה על-ידו בטרם שחלף זמן ניכר, נדרש להוכיח כי קיים מידע מהותי ומשמעותי אשר לו היה ידוע בעת שניתנה ההחלטה הקודמת, היה בכך כדי להביא לשינוי ההחלטה (בש"פ 9437/17 מדינת ישראל נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 11 (6.12.2017))."

7. לאחר שבחנתי את טענות המבקש, אני סבור כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות קיומו של עיון חוזר כאמור בסעיף 52(א) לחוק המעצרים, שכן לא נתגלו בעניינו עובדות חדשות ולא השתנו הנסיבות, מובן מאליו כי לא חלף זמן ניכר מאז ניתנה ההחלטה בעניינו לפני כעשרה ימים.

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, ומשלא התקיימו התנאים האמורים לעיון חוזר, מצאתי שיש מקום לדחיית הבקשה, אף ללא קיום דיון, שכן הגם שבאופן רגיל יש מקום לקיים דיון בבקשה לעיון חוזר במעמד הצדדים, אין הדבר מחייב כאשר לא אם לא נמצאה הצדקה על פניו לבקשה לעיון חוזר. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בבש"פ 3827/22 בר אל לוי נ' מדינת ישראל (נבו 20.6.2022):

טענת העורר היא כי על פי סעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) קיימת חובה לקיים דיון בבקשה לעיון חוזר. התשובה לטענה זו היא כי החובה האמורה קמה רק אם מתקיימים לכאורה התנאים לקיום עיון חוזר, אשר מפורטים בסעיף 52(א) לחוק, דהיינו: "אם התגלו עובדות חדשות, השתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". ככל שתנאים אלה אינם מתקיימים, ניתן לדחות את הבקשה לעיון חוזר על הסף בהחלטה בכתב, ללא צורך בקיום דיון בנוכחות הצדדים (ראו גם: בש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (27.11.2018)).

להלן אביא את נימוקי.

9. ראשית יש לציין כי המכתב שצורף לבקשה היום סותר את המצג אשר הציגה בפני הסנגוריה הציבורית בדיונים שהתקיימו עד עתה, לפיה יוכל הנאשם לשהות בקהילה הטיפולית בתנאי מעצר בית מלאים. הדברים נכתבו במפורש במכתב מנהלת הקהילה הגב' עו"ס נטלי ממן מאירסון, במכתבו של עו"ס הסנגוריה הציבורית, מר נועם אלון, וכן בדברי ב"כ הנאשם (ור' לעניין זה בפסקה 17 להחלטתי מיום 13.7.2025).

10. כפי שציינתי מפורשות בהחלטתי האחרונה, בפסקה 16, לא ניתן אישור לתנאי תוכנית הטיפול המוצעת, אלא רק לשחרור הנאשם למקום הקהילה הטיפולית, כפי שהוצע גם על ידי הסנגוריה, תוך הדגשה כי הנאשם יצטרך לשהות "בתנאי המקום" כל עוד הוא לא יוצא מתחומי הקהילה.

11. באשר לבחינת תוכנית השיקום המוצעת (שהוגשה לעיוני לאחר שביקשתי לדעת מהם "תנאי המקום"), הדגשתי כי הדבר יישקל לאחר ששירות המבחן יאמר את דברו. בהתאם הוריתי על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של הנאשם, אשר יתייחס, בין היתר, לשאלת השתלבותו של הנאשם בקהילה הטיפולית, תוכנית השיקום המוצעת, וכן לבקשת הנאשם להטלת צו פיקוח מעצרים בעניינו. תסקיר שירות המבחן עדיין לא הוגש לתיק בית המשפט, ועל כן לא ניתנה כל החלטה הקשורה למתן אפשרות לנאשם להשתלב בתוכנית הטיפולית המלאה של הקהילה הטיפולית.

12. משאלו הם פני הדברים, יש להצטער כי ימנע מהנאשם להשתחרר במצב הנוכחי לקהילה הטיפולית, שכן בניגוד למצג שהוצג למאשימה ולבית המשפט, עולה כי הקהילה מסרבת לקבלו כל עוד הוא ישהה במקום במסגרת "מעצר בית". ראוי לציין כי זוהי פעם שנייה בה נאלץ בית המשפט להורות על ביטול שחרורו של הנאשם, נוכח מסירת פרטים לא מדוייקים לעניין החלופה על ידי הסנגוריה. בהקשר זה יש לתת את הדעת כי הסנגוריה נמנעה, למרות בקשות חוזרות, להביא לדיון נציג רשמי מטעם הקהילה הטיפולית, שיוכל להסביר באופן פשוט את התנאים לקליטת הנאשם, על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם באם יש מקום לשחררו אם לאו לקהילה זו.

13. משהחלטתי, לפני זמן קצר ביותר, כי המסלול הראוי לשחרורו של הנאשם הוא בתנאי מעצר בית מלא, וקבעתי כי עניין תוכנית השיקום יוחלט לאחר קבלת התסקיר, אין מקום לעיין מחדש בהחלטה זו לעת הזו, שכן הבקשה אינה עומדת ולו לכאורה בתנאים הקבועים בחוק לשם עיון חוזר בהחלטה.

14. נדמה כי כבעבר, מבקשת הסנגוריה הציבורית מבית המשפט לאשר "בדלת האחורית" את תנאי הטיפול השיקומי של הנאשם, במסווה של עיון חוזר (ור' לעניין זה בהחלטתי הקודמת, בפסקה 14), דבר שיאלץ לקבל החלטה על שחרורו של הנאשם, שלא על דרך מעצר בית, ולכך לא אוכל לתת יד.

סוף דבר

15. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. הבקשה לעיון חוזר נדחית, שכן אין היא מעלה עובדות או נסיבות חדשות המצדיקות להורות על שחרור הנאשם בניגוד לתנאים שנקבעו בהחלטתי מיום 13.7.2025.

ב. בנסיבות בהן הקהילה הטיפולית "הרטוב - בית אור אביבה" מסרבת לקלוט את הנאשם בשעריה, ובהיעדר חלופת מעצר אחרת בתנאי "מעצר בית מלאים", אני מורה על ביטול החלטתי לשחרורו של הנאשם, עד לקיום דיון בעניין אפשרות השתלבות הנאשם בתוכנית שיקומית, וזאת לאחר קבלת תסקיר המעצר בעניינו, כפי שנקבע בעבר.

ג. נוכח העובדה שהנאשם אינו משוחרר, שירות המבחן מתבקש לזרז את הכנת תסקיר המעצר. הנאשם עצור בכלא צלמון.

ד. המשך הדיון נקבע לתאריך 18.8.2025 בפני. הדיון יתקיים בבית משפט השלום בטבריה, והנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס. ככל שיתבקש שהנאשם ישתתף בדיון בהיוועדות חזותית, תינתן על כך החלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"ה, 22 יולי 2025, בהעדר הצדדים.