1.  לפניי התייחסות עו"ד דרוויש והתייחסות הסניגוריה הציבורית לשאלת הטלת ההוצאות בגין התנהלותו של עו"ד דרוויש כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 2.11.25;

2.  בתאריך 26.12.21 הוגש נגד הנאשם, כתב אישום המייחס לו עבירה של הסעת 5 תושבים זרים ששהו בישראל שלא כדין. תחילה יוצג הנאשם על ידי עו"ד טרבלסי זאת במשך כשנה וחצי. התיק עבר הליכי גישור ומשאלה לא צלחו נקבע התיק להוכחות. בפתח ההוכחות ביקש עו"ד טרבלסי להתפטר מייצוג.

3.  ביום 13.7.23 מינה בית המשפט סניגור ציבורי לנאשם ודחה הדיון ליום 28.9.23.

ביום 17.7.23 מונה עו"ד דרוויש לייצוגו של הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית. מאז שמונה נדחה התיק לבקשת ההגנה 5 פעמים בין בשל בקשות שהוגשו על ידי ההגנה עובר למועד הדיון ובין בשל אי התייצבות מצד הנאשם.

4.  יצוין כי התיק נדחה מס' פעמים, ביזמת בית המשפט, בשל מצב החירום שהוכרז ובשל חילופי מותבים.

5.  בתאריך 6.7.25 הודה הנאשם בכתב האישום והדיון נדחה ליום 20.7.25 בין היתר על מנת שהנאשם יכלכל צעדיו ביחס להסדר העונשי שהוצע לו.

6.  ביום 20.7.25 לא התייצב הנאשם ועו"ד זינאתי ביקש דחייה בשם עו"ד דרוויש. הדיון נדחה ליום 14.9.25. בשל חילופי מותבים נדחה הדיון ליום 15.9.25.

ביום 14.9.25 ביקש עו"ד דרוויש דחייה ליום 2.11.25 בשל מחלה.

7.  ביום 2.11.25 לא התייצב עו"ד דרוויש אך הנאשם התייצב. הסניגור שהחליף את עו"ד דרוויש הגיע כשהוא אינו ערוך לטיעונים לעונש, ועל אף שניתנה לו שהות להיערך לטיעונים לעונש עזב את אולם בית המשפט ללא היתר.

בשעה 15:18 התייצב עו"ד דרוויש אך מסר כי אינו ערוך לטיעונים לעונש. ב"כ הנאשם חזר על הטיעון לפיו הנאשם החזיר לו תשובה באשר לעמדתו העונשית זמן קצר עובר למועד הדיון.

8.  למרבה הצער מדובר בטענה שמוטב הייתה שלא תישמע. מעיון בפרוטוקולים עולה כי כבר במועד הכרעת הדיון ביום 6.7.25 התבקשה דחייה על מנת שהנאשם ישקול צעדיו כך שעל הסניגור היה לקבלת תשובת הנאשם כבר לדיונים הקודמים שנדחו ולא להמתין ליום הטיעונים לעונש.

עוד אבהיר כי התנהלות תקינה מחייבת שליחת סניגור מחליף כשבידיו טיעונים לעונש בכתב ערוכים על ידי הסניגור שמתקשה להתייצב בשל דיונים אחרים. עו"ד דרוויש ביקש דחייה ליום 2.11.25 וקיבל ולפיכך היה צריך להיערך כדבעי לטיעונים לעונש.

9.  טענותיו של עו"ד דרוויש, בתגובתו בכתב לפיה המתין לעצורים בבאר שבע אינן מעניינו של בית משפט זה. ברגע שבחר הסניגור לשלוח מחליף היה עליו לוודא כי יגיע ערוך לדיון. עוד עולה כי גם הוא עצמו הגיע כשאינו ערוך לטיעונים וזאת על אף שבית המשפט המתין לו עד השעה 15:18, כך שהעובדה שהתעכב בדיונים אחרים אינה תירוץ להגעתו כשאינו ערוך לדיון.

10.  באשר לטענת עו"ד דרוויש לפיה התנהלותו אינה מצדיקה הטלת הוצאות אין לי אלא להפנות לע"פ 3665/15 מדינת ישראל נ' עאמר אלחמידי, שם שקל בית המשפט העליון הטלת הוצאות בגין אי התייצבות הסניגור לדיון אחד בערעור: "עורך דין הוא "קצין בית המשפט" החייב בעמידה בכללי התנהגות ובחובות דיוניות, והוא כפוף להחלטות בית המשפט ואינו רשאי לעשות דין לעצמו בכל הקשור לסדרי דין ולמהלכי המשפט (רע"א 11087/04 ליסטר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (15.9.2005)). במקרים בהם כושל עורך הדין בהתנהלותו הדיונית, הלכה היא כי בית המשפט מוסמך להטיל עליו הוצאות אישיות מכוח סמכותו הטבועה וזאת לא על מנת להגן על כבוד בית המשפט בלבד, אלא על מנת לאפשר את תפקודו התקין, להטיל מרות ומשמעת, וכן על מנת להבטיח את זכותו של ציבור המתדיינים כי המערכת תתפקד כהלכה (בע"מ 3778/12 גלפנבויים נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (29.9.2014); בג"ץ 2685/92 ניר נ' נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פ"ד מז(2) 203, 208-207 (1993); ע"א 5075/02 עו"ד אברהם ברדוגו נ' מדינת ישראל, (14.1.2004); ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל (18.10.2001)). " במקרה זה לא הוטלו הוצאות לנוכח הסברו של הסניגור והתרשמות בית המשפט כי מדובר בהתנהלות חד פעמית מצד הסניגור.

11.  התנהלותו של עו"ד דרוויש פוגעת בניהול התקין של ההליך, גוררת אחריה דחיית דיונים ומבטאת זלזול בהחלטות בית המשפט אשר נאות היה לדחות, לא אחת, דיונים לבקשת ההגנה. הגם שהטלת הוצאות אישיות היא הליך חריג, נדמה כי אין זו הפעם הראשונה בה בית המשפט מתייחס להתנהלות עו"ד דרוויש בהתייצבות לדיונים בתיק זה ובתיקים רבים נוספים (ראה למשל בת"פ 4457-08-21 מדינת ישראל נ' נסאסרה).

12.  לאחר שעיינתי בתגובת הסניגוריה הציבורית, לנוכח סיכום הדברים לפיהם בדיון הבא ישמעו הטיעונים לעונש מצאתי, לפנים משורת הדין, שלא להשית על עו"ד דרוויש הוצאות אישיות. אציין כי למקרא תגובתו של עו"ד דרויש בכתב, לא מצא עו"ד דרוויש מקום להביע התנצלותו על התנהלותו וחבל שכך, שכן אף אם זמנו של בית המשפט אינו יקר לו הרי שהנאשם המתין לעו"ד דרוויש שעות רבות וכך גם באת כוח המאשימה.

ההחלטה תועבר לסניגוריה הציבורית וכן לסגנית הנשיא כב' השופטת חלפון - נזריאן אשר תשקול העברתה לנשיא בית המשפט במחוז דרום, כב' השופט עמית יריב.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ו, 10 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.