"אני מתקשר כדי לאיים עליך באלימות. השיחה הזאתי מוקלטת במידה ואתה ... מפעיל את רשויות המדינה כלפיי, אני מתחייב לשבור לך עצם אחר עצם ולזיין את אימא שלך גם במכות. אם אתה רוצה אני אשלח לך הקלטה של השיחה הזאת. אני אשמח אם תגיש תלונה במשטרה פסיכופט מזדיין בתחת .. אני מאחל לך מוות, אני ממשיך לפעול לכיוון הזה, לך תזדיין פסיכופט מחורבן".

אישום 2:

במועד הרלוונטי לכתב האישום שימש מר רון גולדשטיין בתפקיד שיפוט בבית משפט השלום בתל-אביב (להלן: "השופט") ובמסגרת תפקידו, דן השופט בתובענה אזרחית שהגיש המתלונן כנגד הנאשם (להלן: "ההליך").

בתאריך 16.1.25 חתם הנאשם על כתב ערובה בפני השוטרת הילי פז במסגרתו נאסר עליו, בין היתר, ליצור קשר בכל דרך שהיא עם שופטים בארץ והשופט, וזאת עד ליום 15.2.25 (להלן: "ההוראה החוקית").

בתאריך 6.2.25, שלח הנאשם בקשה לתיק ההליך דרך מערכת "נט המשפט", אשר ממוענת ומיועדת לעיון השופט, ואשר נושאת את הכותרת "בקשה שניה SOSלסעד בהול למערכת המשפט", ובמסגרתה רשם בין היתר:

"אני קורבן של מר ל' משנת 2010 ועוד לא הסתיימה תקיפתו!!!!!! המשטרה ובתי המשפט לא מסייעים לי. אני מודיע קבל עם ועדה שאם לא אקבל מכתב מהמדינה או מהתובע שהתקיפה הסתיימה, עד סוף החודש הזה אני מאתר אותו ושובר לו את העצמות אחת אחרי השנייה. האחריות עליכם. לפי תקדים דרומי, אם לא אקבל את המכתב, מותר לי לתקוע לו כדור בראש ואני שומר לעצמו זכות זו ואם יש איזה משפטולוג שחושב שאין לי הזכות אני מוכן לבדוק את זה !!! עד סוף החודש הזה תגידו לי שזה נגמר או שהפסיכופט המחורבן הזה חבר שלכם הזה מת!!!!!!!!....

אני מקווה ר' שאני לא מוריד אותך מכס השיפוט שזה ברור ומיידי, אלא גם מונע אוכל מהמשפחה שלך, כפי שפסיקתך הייתה יכולה לעולל בפועל - לו לא יכולתי עדיין לסנגר על עצמי. לו יכולתי לארגן שיאנסו את אחת מבנות משפחתך ואז שופט כמוך יקבע שהגיע לה ושתכבד את האנס תשלם לו ותשתוק שנה, זה היה עדיף, אך זה לא פרקטי. אז אחרי שיעיפו אותך מהשיפוט, אני מבטיח לך שלא תמצא ג'וב/לקוחות אחרים ... עונשכם חיות אדם יהיה ביו-טיוב בסרטון וידאו שיעלה בקרוב ... אני כבר גמור ופגוע לחלוטין. פשוט גמור. על הז' שלי ההוצאות לקופת המדינה ולפרנסתם של עוד פרזיטים כמו השופטים ששפטו אותי. מאחל לאמורים בס' 1 מוות ביסורים ובהקדם!!!! ובראשם אתה!!! אידיוט מחורבן!!!!!!?"

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה בטיעוניו בעל פה ובכתב (טע/1), טען כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הינם שמירה על כבוד האדם, שלמות גופו, תחושת הביטחון שלו והיכולת לנהל חיים מוגנים ושלווים, קל וחומר כאשר האיומים מושמעים כלפי עובד ציבור בהקשר לפעולות שהוא מבצע במסגרת תפקידו. איומים על שופט פוגעים גם בסדרי שלטון החוק ומערכת המשפט. ב"כ המאשימה הפנה למספר פסקי דין מהם ביקש ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת, ועתר לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם הענש ההולם, ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם לו עתר, מאסר על תנאי וקנס כספי.

ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין עבירת האיומים נע בין מאסר על תנאי ל- 9 חודשי מאסר בפועל כפי שנקבע בעפ"ג 63956-02-20. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר באדם נורמטיבי, מוכשר מאוד כאשר הרקע למעשים המתוארים בכתב האישום הוא סכסוך אזרחי. ב"כ הנאשם עתר להסתפק ב- 5 חודשי מעצר, בהם נתון הנאשם.

דברי הנאשם:

הנאשם נטל אחריות על שליחת המכתבים ואמר כי מתבייש בהם, אך עשה זאת עקב טראומה שנגרמה לו בעקבות התנהלות המתלונן כלפיו.

דיון והכרעה:

הנאשם אמנם הורשע בביצוע מספר עבירות, אך כלל העבירות בוצעו על רקע סכסוך אזרחי של הנאשם עם המתלונן ובעטיו, ועל כן סבורני כי בהתאם למבחן "הקשר ההדוק" יש לראות בכלל העבירות אירוע פלילי אחד ולקבוע מתחם עונש הולם אחד בגינו.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על יד הנאשם הינם זכותו של אדם לשלוות נפשו, תחושת הביטחון וחופש הבחירה שלו. כאשר מדובר על איומים כלפי שופט ישנה גם פגיעה בעקרון שלטון החוק ומערכת בתי המשפט.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ברע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.2018) :

"מן הראוי לומר כי איום על שופט, בין במישרין ובין בעקיפין, מהווה פגיעה של ממש בעקרון שלטון החוק ובמערכת בתי המשפט, ועל רקע זה יש אף לראות את העונש שבגר דינו של המבקש."

נסיבות ביצוע העבירה:

הנאשם שלח מכתבי דואר אלקטרוני למתלונן, על רקע סכסוך עסקי בין השניים והליכים משפטיים שהתנהלו, בהם איים לפגוע בחייו של המתלונן. בנוסף הנאשם שלח בקשה לתיק בית המשפט ובמסגרתה איים לפגוע במתלונן ובשופט שישב בדין בהליך אזרחי שהתנהל בין הנאשם למתלונן ובמטרה להשפיע על השופט היושב בדין ביחס למילוי תפקידו השיפוטי. יש להדגיש כי את הבקשה הגיש הנאשם למערכת "נט המשפט", בידיעה כי הבקשה ובה התוכן המאיים, יגיע לשופט הדן בהליך, עת שנאסר עליו, במסגרת הוראה חוקית, ליצור כל קשר עם השופט.

מדובר באיומים חמורים ומכוערים כלפי המתלונן, עליהם חזר הנאשם הן בכתב והן בעל פה, ומעובדות כתב האישום עולה כי לא מדובר במעשים ספונטניים, הגם שהם נבעו, לכאורה מתוך ייאוש שחש הנאשם.

בשים לב לתוכן האיומים, הן כלפי המתלונן והן כלפי השופט, והעובדה כי לא מדובר באיום ספונטני או חד פעמי, תוך הפרת הוראה חוקית האוסרת על הנאשם ליצור כל קשר עם שופט, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנוהגת:

· ברע"פ 1825/11 פינקו נ' מדינת ישראל (9.3.11), אליו הפנה ב"כ המאשימה, איים המבקש בשלוש הזדמנויות על שופט, פעם אחת במסגרת בקשה שהגיש בהליך אזרחי שם כתב "הרצח של השופט הבא בישראל זה רק עניין של זמן", וחזר על אמרה זו פעמיים נוספות, אחת מהן לאחר שכבר נעצר בגין אמירה קודמת. על המבקש, בעל עבר פלילי הוטל עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון הדגיש כי העונש שהוטל אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת.

· בת"פ (טבריה) 1892-08-14 מדינת ישראל נ' סימנדויב (17.6.15), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בביצוע 3 עבירות איומים כלפי חוקרים שטיפלו בתיק בו היה חשוד. מדובר בנאשם בעל עבר פלילי, אשר אף במעמד הטיעונים לעונש המשיך להשמיע דברי איום כלפי המתלוננים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק זה נע בין 6 ל- 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות, והשית על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר, מתוכם 15 חודשים במצטבר לעונש אותה ריצה הנאשם בגין תיק אחר ו- 3 חודשים בחופף בצירוף מאסר על תנאי. על גזר הדין הוגש ערעור על ידי הנאשם (ע"פ (נצ') 55743-06-15), בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם מאחת עבירות האיומים, ועל כן הפחית בעונשו של הנאשם והעמיד את המאסר על 12 חודשים תוך הדגשה כי המתחם שנקבע הוא ראוי בנסיבות העניין.

· ברע"פ 4935/17 סימנדויב נ' מדינת ישראל (24.8.17), אליו הפנה ב"כ המאשימה, המערער הורשע ב- 4 עבירות איומים ועבירה של הפרעה לעובד ציבור, בגין איומים שהשמיע כלפי גורמים שונים בשב"ס במהלך מאסרו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם, בעל עבר פלילי מכביד בגין עבירות דומות, עונש של 18 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור.

· ברע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18), המבקש, שהיה מצוי בעיצומו של הליך בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, איים על גרושתו, עורכי דינה ועל השופט הדן בעניינו בבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מספר חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

· בע"פ (מחוזי מרכז) 74542-07-19 ג'ית נ' מדינת ישראל (18.02.20) המערער הורשע בעבירה של איומים והעלבת עובד ציבור. במהלך דיון הנאשם אמר לשופט: "אני אחתוך אותך בגרון, אתה היטלר, אתה גרמני. אני אחתוך את עצמי, אתה לא מכיר אותי" תוך שעשה על גרונו תנועה של שיסוף. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים בחופף ובמצטבר כך שסה"כ הוטל על הנאשם לרצות 13 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל באופן שעונש המאסר הופחת ל-6 חודשי מאסר והמאסר המותנה הופעל בחופף.

· בעפ"ג 63956-02-20 לורין נווה נ' מדינת ישראל (5.3.20), אליו הפנה ב"כ הנאשם, המערערת הורשעה בביצוע עבירת איומים. המערערת שלחה הודעות טקסט לאמה ובהן דרשה כספים. המערערת התקשרה למוקד המשטרה ואמרה למוקדנית כי תרצח את הוריה וחזרה על דברי האיום גם כשנעצרה ונחקרה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר ועד שנת מאסר והטיל על המערערת 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בערעור שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי נקבע כי מתחם העונש הראוי בנסיבות העניין נע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר. בשל נתוניה האישיים של המערערת ובעיותיה הרפואיות הוחלט כי עונש המאסר יקוצר ל-45 ימים, כאשר יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

· בת"פ (נת') 22881-08-19 מדינת ישראל נ' גרידיש (8.11.22) הנאשם הורשע בעבירת איומים. על רקע החלטת רשמת הוצל"פ שדחתה את בקשתו להסרת עיקול, התקשר הנאשם למוקד מרכז המידע של הנהלת בתי המשפט ואיים על המוקדנית בפגיעה שלא כדין ברשמת באומרו: "היא רוצה שאני אסע אליה לתל אביב, תקשיבי, אני הגעתי למצב על הזין שלי מה יהיה, אני גם מבחינתי לעשות פיצוץ בתל אביב ... זה לא מעניין אותי מה יהיו ההשלכות שיהיו גם ככה אני על הסף ... אין לי שקל על התחת. אינשאללה אלוהים ישלם לה בת שרמוטה הזאתי לא תראה אור יום הבת אלף ... פיצוץ אחד טוב מאד, די זהו עלה מים עד נפש. זה הגיע לצאת לכיוון השני כבר. מה זה בלגן עשרים נתנייתים חולירות שיהפכו להם את המקום יהפכו לך ואם צריך גם יהרוג אותה אם אני צריך. די. אני הגעתי למצב שאין מה לעשות ... דם אני אשפוך ... רק היא הביאה אותי לדרך הזאת והיא תשלם על זה". בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר, וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

· בת"פ 44216-10-19 מדינת ישראל נ' גלית הושיאר (5.12.22), הנאשמת הורשעה בביצוע עבירת איומים. שופטת (המתלוננת) דנה בעניינה של הנאשמת. בעת שהמתלוננת עצרה את רכבה ברמזור אדום, איימה עליה הנאשמת. הנאשמת הכניסה את ראשה לרכבה של המתלוננת ואמרה לה: "את פסקת נגדי, את תשלמי על זה, וגם הילדים שלך ישלמו על זה". הנאשמת חזרה על אמירה זו מספר פעמים בגרסאות דומות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי שלצדו רכיב ענישה מוחשי - קנס או צו של"צ ועד לשנת מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס. על הנאשמת הוטל מאסר על תנאי וקנס.

· בת"פ 40128-01-22 מדינת ישראל נ' אליהו דהן (5.12.22) הנאשם הורשע בשני כתבי אישום בעבירת איומים, הפרת הוראה חוקית ובתקיפה סתם של בת זוג. על פי כתב האישום הראשון איים הנאשם על שופט "אם לא היית שופט מה שהיה לי ביד הייתי מכניס לך בתוך העין", וזאת בנוכחות קצינת המבחן והתובעת. באישום השני תקף הנאשם את בת זוגו בכך שמשך בשערות ראשה ודחף אותה, תוך שהפר הוראה חוקית. באשר לעבירת האיומים נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים, על הנאשם הוטל עונש של 3 חודשי מאסר בגין כל אחד מהתיקים שירוצו בחופף. העונש נגזר במצטבר ובחופף לעונש אותו מרצה הנאשם, כך שהתוספת לעונש המאסר תהיה בת 45 ימים וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, לרבות העובדה כי האיומים הופנו כלפי המתלונן במספר הזדמנויות, ובנוסף הופנו איומים כלפי שופט הדן בהליך אזרחי בעניינו של הנאשם והמתלונן וזאת לאחר שנאסר על הנאשם ליצור קשר עם השופט, ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין 6 ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

שקלתי לקולא את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, במסגרת דיון מוקד, ונטל אחריות על מעשיו. הודאתו של הנאשם הובילה לחיסכון בזמן שיפוטי וייתרה את הצורך בעדות המתלונן.

בנוסף, שקלתי לקולא, כי אין לחובת הנאשם עבר פלילי וכי הוא עצור לראשונה בחייו מזה כ- 5 חודשים.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל בן 6 חודשים, מיום מעצרו בתאריך 7.2.25.

2. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.

3. קנס בסך 4,000 ₪ או 20 יום מאסר תחתיו. הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"ה, 08 יולי 2025, במעמד הצדדים.