באותו מעמד, תקף המתלונן את נאשם 1 בכך שהיכה בראשו באמצעות ידו שהיתה פתוחה, הדף אותו באמצעות ידיו ויצא אל מחוץ לדוכן אל עבר נאשם 1. במעמד זה תקף נאשם 2 את המתלונן בכך שריסס את פניו באמצעות תרסיס פלפל שהיה בחזקתו.

בהמשך לאמור, נאשם 1 המשיך בתקיפתו את של המתלונן בכך שבעט בחלקי גופו באמצעות רגלו עד שהצליח המתלונן להימלט מפניו. בשלב זה, רץ נאשם 1 אחרי המתלונן, אחז בו באמצעות שתי ידיו כשהוא עומד מאחוריו, עד שהשניים נופלים ארצה ותוקפים האחד את השני.

באותן נסיבות אחז מר וקנים בנאשם 2 וניסה להרחיקו מהמתלונן אך הנאשם 2 הצליח להשתחרר מאחיזתו, רץ לעבר המתלונן ותקף אותו בכך שריסס את פניו באמצעות תרסיס פלפל, היכה בגבו של המתלונן באמצעות ידיו שהיו מאוגרפות וכך משך בחולצתו עד להגעת אדם שזהותו אינה בידיעת המאשימה והפריד ביניהם.

3. העותרים כופרים בעובדות כתב האישום, טוענים להגנה עצמית וטוענים כי המתלונן הוא שפצע את העותר 1 באמצעות סכין יפנית לאחר דין ודברים ובעקבות הפציעה פונה העותר 1 לבית החולים שם נסגרו החתכים באמצעות סיכות והוא נושא את הצלקות עד היום. לעניין העתירה טוענים העותרים כי זכותם להליך הוגן מצדיקה את גילוי החומר החסוי שנחסה והצורך לגלות את הראיות הללו נדרש לשם עשיית צדק וגובר על האינטרס שלא לגלותן.

4. קיימתי דיון בעתירה במעמד הצדדים וכן שמעתי במעמד צד אחד את ב"כ המשיבה אשר הציג בפני את החומר החסוי.

5. בבסיס זכות העיון וחובתה של המאשימה להעביר לעיונו של הנאשם את כל חומר החקירה עומדת זכותו להליך הוגן וזאת לאור הפגיעה הקשה שיכול הליך פלילי להסב לאדם. החריג לכלל זה הוא בין היתר מקום בו סבר השר לביטחון פנים כי גילוי הראיה יביא לפגיעה בעניין ציבורי חשוב, רשאי הוא לחתום על תעודת חיסיון, שאז תמנע מהנאשם זכות העיון בראיה. לבית המשפט סמכות להורות על גילויה של תעודת חיסיון אם מצא בית המשפט כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלותה (סעיף 45(א) לפקודת הראיות).

6. בעניינו, אין חולק שהחומר מושא הבקשה חוסה תחת תעודת החיסיון וכי קיים עניין ציבורי חשוב שעלול להיפגע אם יגולה החומר. על בית המשפט לערוך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבאי מסירת החומר, לבין זכותו של הנאשם להליך הוגן. המבחנים נקבעו על פי סעיף 45 לפקודת הראיות ואיזון זה יופר באם הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה וכן כי מדובר בראיה שהיא חיונית להגנת הנאשם. בחינה זו נעשית אל מול מסכת הראיות בתיק והשתלבותה של הראיה במסכת ראייתית זו בשים לב למחלוקת בין הצדדים.

7. בחנתי את החומר שבמחלוקת. לאחר בחינת החומר שהוצג לעיוני, לא ראיתי כי יש בחשיפת החומר המבוקש ראיות חיוניות להגנת העותרים וזאת בשים לב לטענות ההגנה. לא ניתן לומר כי התועלת במקרה זה עולה על העניין שבאי גילויו. שוכנעתי, כי החומר הגלוי שבידי הסנגורים די בו כדי להוות פירוט ראוי ומספק נוכח הגנתם וזאת מבלי לפגוע באינטרסים העומדים בבסיס הוצאת תעודת החיסיון.

לאור כך, העתירה נדחית על כל חלקיה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ל' חשוון תשפ"ה, 01 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.