לא מצאתי מקום להורות על ביטול ההרשעה. מבלי להקל ראש כלל ועיקר בנימוקי שירות המבחן, הרי שאין מדובר בבחור צעיר באופן מיוחד או במקרה בעל נסיבות כה חריגות, עד שניתן להתעלם מהכללים שנקבעו בפסיקה לגבי התנאי של הוכחת פגיעה קונקרטית לצורך ביטול הרשעה. יתרה מכך, על פי האמור בתסקירים קיים עדיין סיכון לביצוע עבירות בעתיד וסיכון מעין זה מצריך דרך כלל הטלת מאסר מותנה כמרכיב ענישה מציב גבול מרתיע. באשר לענישה, הרי שמדובר בבחור כבן 32, שאין לחובתו הרשעות קודמות ואשר הודה, נטל אחריות וחסך זמן ציבורי. מבלי להקל ראש, אין מדובר באירועים מרף החומרה הגבוה באשר להיקף האלימות שננקטה. לפיכך, די בהשתת מאסר מותנה כפי שגם עותרת המאשימה לצד צו מבחן והתחייבות. בשים לב להמלצת שירות המבחן אינני מוצא מקום להטיל בנוסף צו של"צ וזאת על מנת לאפשר לנאשם להתמקד בהליכי הטיפול והשיקום.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי הגוף.

2. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1,200 ש"ח שלא לעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות. לא יחתום - יאסר למשך 7 ימים.

3. ניתן בזאת צו מבחן למשך שנה בעניינו של הנאשם ומובהר לו כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, עשוי ביהמ"ש להתבקש לדון בעניינו מחדש.

הפקדה במסגרת הליכי המעצר תוחזר לנאשם בכפוף לכל הוראה מחייבת אחרת.

העתק יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ז, 12/07/2017 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי , שופט, סגן נשיאה

הוקלדעלידידוריתסבג