4. חרף המלצות שירות המבחן, לא הגיעו הצדדים לכדי הסכמה לעניין העונש שראוי יוטל על הנאשם 3 וביום 9.7.2024 כל צד טען בעניין זה כמיטב שיקול דעתו המקצועי.

כתב האישום המתוקן כולל חלק כללי ושני אישומים - האישום השני רלבנטי לנאשם 3

5. לפי האישום השני, ביום 25.1.2023 בשעה 05:05 או בסמוך לה, הגיעו הנאשמים וכן תושבי השטחים לעיר נתניה באמצעות רכב וולוו השייך לאחותו של הנאשם 2 ונהוג על ידו. הנאשמים ותושבי השטחים ניפצו את חלון המשולש האחורי ברכב, פתחו את מכסה המנוע ברכב, פירקו את לוח השעונים ואת חובק ההגה ברב ושברו את הסוויץ.

6. באותן הנסיבות הבחין מודיע שזהותו אינה ידועה למאשימה במתרחש והתקשר למשטרת ישראל. ומשהבחינו הנאשמים ותושבי השטחים נכנסו לרכב הולוו ונמלטו מהמקום בעוד הנאשם 2 נוהג בו.

7. בהמשך, הבחינו כי ניידת משטרה נוסעת אחריהם, האיצו במהירות נסיעתם עד שבוצעה חסימה משטרתית יזומה והנאשם 2 נאלץ לעצור את נסיעתו בזמן שאחד מתושבי השטחים אחז בידית ההילוכים ואמר לו להמשיך בנסיעה.

8. באותן הנסיבות ניגשו השוטרים לרכב וביקשו מהנאשמים ותושבי השטחים להזדהות, אחד מתושבי השטחים הזדהה בשם כוזב, האחר סירב להזדהות, סירב להוציא את ידיו מכיסיו, ניסה להימלט והשתולל עד לאזוק בכוח על ידי השוטרים. באותן הנסיבות, התנגד נאשם 1 למעצרו, אחז בקורת הרכב והתנגד נחרצות לצאת ממנו עד שנמשך מתוך הרכב על ידי השוטרים והורד לקרקע עד להשתלטות עליו.

תסקיר מבחן מיום 2.4.2024

9. הנאשם בן 20, רווק, מתגורר בבית הוריו בבאקה אל גרביה. לדבריו עובד מזה כחודש במפעל לפירוק עופות (לא הציג אישור). בגין העבירות הנידונות שהה במעצר בית מלא במשך כחודשיים. הנאשם הינו הבכור במשפחת מוצאו המונה 4 ילדים (10-20), אביו בשנות ה-40 לחייו, עובד גם הוא במפעל לפירוק עופות, אמו בשנות ה-40 לחייה, עובדת בתחום הניקיון.

10. הנאשם 3 תיאר את הקשר עמם כמשמעותי עבורו, ואת בני משפחתו כמנהלי אורח חיים נורמטיבי ללא מעורבות בפלילים. הנאשם מסר כי סיים 12 שנות לימוד והשלים בגרות מלאה (לא הציג לכך אישורים), תיאר כי עם סיום לימודיו השתלב בעבודה בסופרמרקט ובהמשך בתחום הבידוד עד למעצרו. אין לחובתו הרשעות קודמות.

11. הנאשם 3 התקשה לשאת באחריות למעשיו ומסר כי הודה בבית המשפט על מנת לקדם סיום ההליך המשפטי בעניינו. ציין כי בינו ובין יתר הנאשמים קיימת היכרות שטחית וכי נכח באירוע העבירות אך ישן ברכב ולא היה מעורב בפועל. הנאשם 3 התקשה להכיר בחומרת העבירות, וניכר כי הוא מנותק מהפגיעה באחר ועסוק בתפיסתו העצמית כקורבן הנסיבות.

12. שירות המבחן התרשם כי לנאשם 3 קושי לנהל שיח רגשי ויכולת מצומצמת להתבוננות עצמית, מרחיק עצמו מהעבירות הנדונות, מחזיק בעמדות הגנתיות והשלכתיות בנוגע למעורבותו וכן בעמדה קורבנית ביחס לנסיבות ביצוע העבירה.

13. בין גורמי הסיכון, שקל שירות המבחן את חומרת העבירות, הפער בין התנהלות הנאשם בדרך כלל לבין מעורבותו בעבירות שבעניינינו, תמונה לא ברורה באשר לאופי שקריו החברתיים, מידת מעורבותו בהתנהלות פורצת גבולות, מאפייני אישיות כוללים ובהם חוסר בשלות וקשיי התבוננות, אי לקיחת אחריות על מעשיו, נטייה להשלכת התנהלותו על גורמים חיצוניים, עמדות הגנתיות, עמדות המבטאות הכרה מצומצמת בפגיעה במתלונן וקשייו בעריכת התבוננות ביקורתית על התנהלותו. בין גורמי הסיכוי, שקל שירות המבחן את אלה: העדר הרשעות פליליות קודמות, התפתחות במסגרת משפחתית מתפקדת, היחשפותו לנורמות התנהלות נורמטיביות ולתפקוד בהתאם לגבולות החוק, דיווחיו כי יציב בתחומי חייו השונים וכי ההליך המשפטי מרתיע אותו. אחר כל אלה, הגיע שירות המבחן לכדי מסקנה כי לא ניתן לשלול קיומו של סיכון להישנות מעשים דומים. שירות המבחן ציין כי חרף חומרת העבירות ובשל גילו הצעיר של הנאשם 3, ההמלצה היא ענישה בדמות עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים.

טיעוני הצדדים לעונש

14. המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשיו של הנאשם ובהם ההגנה על שלומו רכושו וקניינו וכן לזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה. בתוך כך, הפנתה לחומרה היתרה הגלומה במעשיו של הנאשם אשר בצוותא עם תושבי שטחים פגע ברכוש הזולת. משכך ובהתבסס על פסיקה הממחישה את מדיניות הענישה הנהוגה ובהינתן השוני בין הנאשמים, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה בין 12 ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.

15. באשר לקביעת העונש בגדרי המתחם זקפה המאשימה לזכות הנאשם את גילו ונסיבותיו האישיות, ההודאה ונטילת האחריות החלקית מול שירות המבחן. כן הפנתה המאשימה לתמונה המורכבת העולה מתסקיר המבחן, העדר אופק שיקומי והזלזול שהפגין הנאשם כשבחר שלא להתייצב לדיונים ולממונה על עבודות השירות, על אף שזומן כדין.

16. מטעמים אלו עתרה המאשימה להשית על הנאשם 3 - 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

17. ב"כ הנאשם 3 עשה כל מאמץ לשכנע את בית המשפט כי העונש הראוי הוא עונש הרתעתי צופה פני עתיד, על אף ששירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית ועל אף שליבת הפסיקה בעבירות כגון דא, היא תקופות מאסר לריצוי בעבודות שירות, על הצד הגבוה. בתוך כך הפנה לחלקו הזעום של הנאשם 3 באישום השני לכתב האישום המתוקן, ונטען כי הוא לא זה שפרץ לרכב בפועל והוא לא זה שנהג ברכב הולוו, ומעורבותו התמצתה בנוכחות ברכב סמוך לאירוע ובעת שנעצרו על ידי השוטרים, ישן במושב האחורי. כן הפנה ב"כ הנאשם לגיל ולנסיבות האישיות, העדר הרשעות קודמות וביקש לתת מלוא המשקל להודאה ולחיסכון בזמן שיפוטי שבבסיסה עמדו קשיים ראייתיים.

18. הנאשם 3 ניצל את זכות המילה האחרונה ואמר : "אני מתנצל שעשיתי את זה, זה לא יקרה יותר".

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

19. מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה - והכול בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

20. הנאשם במעשיו פגע בערכים המוגנים שעניינם שמירה על רכוש הפרט והגנה על תחושת הביטחון. עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים היא בינונית.

21. הנאשם ביחד עם אחרים, חלקם תושבי שטחים פעלו כדי לפגוע ברכוש הציבור מתוך רצון לגרוף רווח כלכלי על חשבון אזרחי המדינה. עסקינן בעבירות הדורשות רמת תחכום ותעוזה רבה, וקדם להן תכנון ומחשבה מוקפדת.

22. בתוך כך הגיעו הנאשמים שהם תושבי באקה אל ג'רביה, ושני תושבי שטחים, לעיר נתניה, ברכב בו נהג הנאשם 2. לא מדובר בעבירה ספונטנית, אלא עבירה שקדם לה תכנון ומוחשבה. מתוך רצון להשיג ניסו הנאשם והאחרים לגנוב רכב, לאחר שניפצו את שמשת הרכב, פירקו מי מהם את לוח השעונים ואת חובק ההגה , ושברו את מתנע הרכב. העבירות לא הושלמו הודות לערנותו של עובר אורח ולמאמצי רשויות האכיפה.

23. כתב האישום שותק ביחס לעלות תיקון הנזקים ויש להניח לטובת הנאשם כי הוא אינו רב. יתר על כן, הפגיעה אינה רק בכיסו של בעל הרכב ואין לבטל במחי יד את הטרדה ועוגמת הנפש שנלוו למעשה וחייבה אותו להגיש תלונה במשטרה ולפעול להשבת המצב לקדמותו. עוד יש להביא בחשבון את הנזקים העקיפים שנגרמים מעבירות מעין אלו, הבאים לידי ביטוי בהעלאת מחירי פוליסות הביטוח, הצורך בהתקנת אמצעי מיגון נגד גניבות רכב וכיוצ"ב.

24. באשר להבדלים בין הנאשמים. אכן, חלקו של הנאשם 3 פחות מחלקם של האחרים, ומיוחס לו "רק" אישום שני. אולם, טענת ההגנה לפיה הנאשם 3 ישן ברכב אינה בבחינת עובדה מוסכמת על הצדדים ואינה מתוארת בכתב האישום המתוקן. כידוע, בשלב גזירת הדין אין לבית המשפט אלא את העובדות הפרושות לפניו, עובדות כתב האישום מחייבות לא רק את בית המשפט אלא גם את הנאשם. הודאה של נאשם בכתב אישום מתוקן מבטאת הסכמה מלאה לתכניו ואף הצהרה כי לא נשמטה עובדה או נסיבה שיש ביכולתה לסייע לו.

25. כך או כך, לא מצאתי כי העדר פירוט בעובדות כתב האישום ביחס למעשיו של הנאשם 3 מפחיתות ממידת אשמתו. עסקינן בהתארגנות משותפת של מספר עבריינים שהגיעו לעיר נתניה ופגעו ברכוש הזולת. אין הכרח שכל אחד מהשותפים יהיה אקטיבי או פעיל באותה המידה ודי במודעות מלאה למתרחש כדי להוות שותף מלא.

26. למרבה הצער, המקרה דנן, אינו יחיד או חריג בנוף התיקים המובאים לפתחו של בית המשפט. תופעת גניבת כלי רכב הפכה להיות תופעה נפוצה, אותה הגדיר בית המשפט כמכת מדינה. עבירות מעין אלו שהן קלות לביצוע, פוגעות בתחושת הביטחון האישי ומסבות נזקים רבים לציבור כולו וכמובן לאזרח שרכושו נגזל. לכן, עבירות אלו מעסיקות רבות את רשויות האכיפה והן קשות ללכידה, ומשכך אף הוכרו כמצדיקות, ככלל, הטלת עונשי מאסר מחמירים, שיהיה בהם כדי להרתיע את היחיד והרבים מפני ביצועם. אפנה בהקשר זה לדוגמה לרע"פ 2366/10 גבאלי נ' מדינת ישראל (13.4.2010):

"המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים ביותר ומבטאים זלזול בחוק וברכוש הזולת. במקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי שמחייב ענישה מרתיעה למיגור "מכת המדינה" של גניבות. יפים לענייננו דברי חברי השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.2006): "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ביום 12.5.96) כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיונים בראיה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך" (ראו גם רע"פ 10116/06 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם 17.12.2006); ע"פ 2725/03 עבדיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם 23.10.2003)).

27. באשר למדיניות הענישה הנהוגה המהווה כלי עזר בקביעת מתחם הענישה. עיון בפסיקה המקובלת מלמד כי בהתאם למדיניות מחמירה זו אותה התווה בית המשפט העליון, נהוג לקחת בחשבון בעת קביעת מתחם הענישה מספר פרמטרים ובכלל זה, סוג הרכב שנגנב (רכב ממונע, קטנוע, נגרר), האם נלוו נסיבות מחמירות כגון: ביצוע העבירות כחלק מתוכנית עבריינית סדורה ותוך שימוש באמצעים מתוחכמים או כאשר נלוות עבירות מתחום התעבורה.

28. העיון בפסיקה ילמדנו כי לפי שיקולים אלו, לרוב, כאשר מדובר בגניבת רכב בצוותא שלא נלוו לה עבירות נוספות, נהוג לקבוע את הגבול התחתון של המתחם בין 12-10 חודשי מאסר לעיתים למטה מכך בעוד שהגבול העליון משתנה ומתחיל ב - 24 חודשים ולמעלה מכך, עבור כל אירוע גניבת רכב. כן יגלה העיון בפסיקה כי על אף שהמחוקק לא מצא לקבוע עונש מופחת בגין עבירת הניסיון לבין העבירה המוגמרת, ישנה הבחנה מסוימת בין שני המקרים, בעיקר משום ההבדל בתוצאות המעשים, והמתחם שנקבע בעבירות ניסיון גניבת רכב הם מעט יותר מתונים, מאלו הנקבעים בעבירה המוגמרת, אך לא באופן דרסטי.

29. להלן פסקי הדין אותם מצאתי כרלבנטיים לעניינינו. אבהיר כי חלק מהמקרים חמורים מעניינו וחלקם נופלים מהם והדבר נלקח בחשבון ומבוצעות ההתאמות הנדרשות: רע"פ 6957/20 ספורי נ' מדינת ישראל (25.10.2020); רע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.3.2018) - הוצג על ידי המאשימה; רע"פ 2054/18 רבאיעה נ' מדינת ישראל (12.03.2018); רע"פ 1108/15 שעאבנה נ' מדינת ישראל (24.2.2015); עפ"ג 20494-05-23 מדינת ישראל נ' שרקייה (31.5.2023); עפ"ג 5671-11-22 רג'ב נ' מדינת ישראל (16.1.2023); עפ"ג 37836-10-22 רג'ב נ' מדינת ישראל (2.1.2023); עפ"ג 1190-03-21 אלבטיחאת נ' מדינת ישראל (5.5.2021); עפ"ג 63242-10-20 קבהא נ' מדינת ישראל (16.11.2020); עפ"ג 60489-11-19 אבו עראם נ' מדינת ישראל (17.2.2020); ת"פ 21739-01-23 מדינת ישראל נ' חדאידה (23.5.2023); ת.פ 7901-03-21 מדינת ישראל נ' מוהיב ואחרים (20.7.2022) - נקבע מתחם 22-8 חודשים בגין גניבת רכב בצוותא והעברתו לשטחים; ת"פ 52079-06-18 ות"פ 8633-10-19 מדינת ישראל נ' אבו עצא (18.12.2019).

30. להשלמת הפרק העוסק במדיניות הענישה הנהוגה אומר כי עיינתי בפסקי הדין שהציגה המאשימה, אין בהם להעלות או להוריד מהקו שתואר מעלה, ועל מנת שלא להאריך בדברים ונסתפק בזאת.

31. לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, ואף בשים לב למתחמי הענישה שנקבעו ביחס לנאשמים 2+1, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם 18-9 חודשי מאסר וזאת לצד רכיבים נוספים, לרבות קנס. באשר לשיעור הקנס - מכיוון שהעבירות בוצעו ממניע עסקי גרידא, ובכדי לשרת את תכלית ההרתעה באופן מקסימלי יש להטיל קנס כבד שיהווה תמריץ נגד התועלת הכלכלית שהופקה מביצוע העבירות.

גזירת העונש המתאים לנאשם

32. לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות לחומרה או לקולה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם. לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין).

33. הנאשם יליד שנת 2004. סיים 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, חסר מקצוע מוגדר. לדבריו, מזה כ- 5 חודשים עובד בסופר-מרקט (לא הוצגו מסמכים), אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות, הלה היה עצור תקופה מה, ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים כאלו ואחרים.

34. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן מבלי שגובשה הסכמה לעניין העונש. הודאה זו חסכה זמן ציבורי יקר ומשאבים נוספים הכרוכים בניהול המשפט. עם זאת, הנאשם התקשה לקחת אחריות על מעשיו. בהקשר זה יש הבדל בין הודאה לבין נטילת אחריות, הבדל גדול (ראו: ע"פ 3265/22 פלוני נ' מדינת ישראל (2.11.2022)).

35. ממכלול הנתונים מצטיירת תמונה מדאיגה, מאוד. התסקיר פורטו לעיל בהרחבה ולא מצאתי טעם לשוב ולפרטו. בקצרה, הנאשם 3 הוא הצעיר בחבורה. שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות עבודות שירות חרף גילו הצעיר.

36. המלצה זו מקובלת עליי מתחילתה ועד סופה. בדומה לשירות המבחן, התרשמתי כי הנאשם אינו מבין את הפסול במעשיו וטרם החל להפנים את חומרתם והפגיעה בזולת.

37. כאן המקום לציין כי עובר לטיעונים לעונש נשמעה בקשת ההגנה לקבלת תסקיר משלים, על מנת לאפשר לנאשם להתייצב בפני שירות המבחן ולקח אחריות על מעשיו. בקשה זו נדחתה על ידי. ככלל, גם במידה ומצא בית המשפט להיעתר לבקשת ההגנה להפנות נאשם לתסקיר מבחן, אין כל חובה לקבלת תסקיר משלים לצורך הליך טיפולי אף אם הדבר מתבקש על ידי שירות המבחן עצמו (ראו רע"פ 2265/18 עמאר נ' מדינת ישראל (29.3.2018); רע"פ 310/18 אשורוב נ' מדינת ישראל (11.2.2018) וע"פ 5385/16 בן שמעון נ' מדינת ישראל (7.3.2017). קל וחומר בעניינינו כאשר אין הבקשה נשמעת מפי שירות המבחן, ומשניכר כי הבקשה נועדה להשיג יתרון בהליך המשפטי ומתוך החשש לתוצאותיו. הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו להשתלב בטיפול, ואין לו אלא להלין על עצמו.

38. לסיכום. מעשיו של הנאשם ראויים לענישה ממשית שיהא בה כדי להלום את חומרתם, להמחיש את משמעותם והפסול במעשיו ולהרתיע מפני חזרה על מעשים מעין אלו בעתיד. למרבה הצער, עבירות רכוש המבוצעות על ידי תושבי ישראלי ותושבי שטחים גם יחד, הפכו לתופעה שפוגעת בציבור. משכך, מתחייבת הגברת הרתעה, הן את היחיד והן את הרבים.

תוצאה

39. לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 29.9.2024 הנאשם יתייצב ביום 19.11.2024 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות רכוש מסוג עוון.

ג. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות רכוש מסוג פשע.

ד. קנס בסך 1,800 ₪ אשר ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.2024 ובכל ראשון לחודש לאחריו. לא יעמוד הנאשם באיזה מן התשלומים תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ה. פיצוי לע.ת 1 בסך 600 ₪. הפיצוי ישולם עד לא יאוחר מיום 1.11.2024.

מוסבר לנאשם כי ניתן לשלם את הקנס והפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת מהדרכים הבאות:

· כרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il;

· מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גביה) 35592* או בטלפון ***-*******;

· במזומן בכל סניף של בנק דואר בהצגת תעודת זהות בלבד (או צורך בשוברים).

·

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ה, 08 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.