4. הנאשמת 3 היתה במועדים אלה חברה פרטית מוגבלת במניות שנתאגדה בישראל על פי חוק החברות, התשנ"ט -1999 ונרשמה כעוסק מורשה מס' 515570711 לעניין חוק מס ערך מוסף, בענף שיווק סולר (להלן: "החברה הנאשמת").

5. החל מתאריך 26.12.16 ועד לתאריך 15.10.17 היה הנאשם 1 רשום כבעל מניות ודירקטור בנאשמת 3. החל מתאריך 15.10.17 ואילך, מניותיה של הנאשמת 3 עברו לוגדי סמארה אשר שימש בה כדירקטור, כאשר בפועל הייתה בניהולו הפעיל של הנאשם 2. הנאשמים 2 ו-3 ביצעו את העבירות המפורטות באישום השני בנסיבות מחמירות.

6. הנאשמים ביצעו את העבירות, שלחו ידם בכספי הציבור בשיטתיות ומתוך בצע כסף, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, תוך תכנון מוקדם וגרימת נזק ממשי לקופת המדינה.

7. בהתאם לעובדות האישום הראשון, במועדים הרלוונטיים, ניכו הנאשמים 1 ו-2 בתיק העוסק המורשה, 412 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס של עוסקים שונים, וזאת מבלי שאלה עשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים (להלן: "החשבוניות הכוזבות- נספח א' לכתב האישום" או "החשבוניות הכוזבות"), זאת בסך כולל של 85,521,795 ₪ והכל במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום המס.

8. הנאשמים רשמו את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של העסק וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 12,524,338 ₪, בדוחות התקופתיים שהוגשו למנהל מס ערך מוסף ע"ש העוסק המורשה של הנאשם 1.

9. בעשותם כך, ניהלו הנאשמים 1-2 פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות אחרות כוזבות, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, והכל בנסיבות מחמירות נוכח היקף ההשתמטות מתשלום המס.

10. נוכח האמור, במסגרת האישום הראשון, הורשעו הנאשמים 1-2, בביצוע 412 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף. עוד הורשעו הנאשמים 1-2 בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף.

11. בהתאם לעובדות האישום השני, במועדים הרלוונטיים, ניכו הנאשמים 2 ו-3, 178 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס של עוסקים שונים, וזאת מבלי שאלה עשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים (להלן: "החשבוניות הכוזבות- נספח ב' לכתב האישום" או "החשבוניות הכוזבות") בסך של 43,185,169 ₪ והכל במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

12. הנאשמים רשמו את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 3 וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 6,274,768 ₪, בדוחות התקופתיים שהוגשו למנהל מס ערך מוסף, על שם הנאשמת 3.

13. בעשותם כך ניכו הנאשמים 2-3 מס תשומות שלא כדין מבלי שהיה להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות.

14. נוכח האמור, במסגרת האישום השני, הורשעו הנאשמים 2-3, בביצוע 178 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק. עוד מיוחסת לנאשמים 2-3 עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

רישום פלילי

15. אין לחובת הנאשם 1 הרשעות קודמות בפלילים.

16. לחובת הנאשם 2 הרשעה קודמת בגין ארבע עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד בשנים 2015-2016, בגינה נדון ביום 21.6.23, לחמישה חודשי מאסר על תנאי, לקנס ולהתחייבות.

טענות הצדדים

טיעוני המאשימה

17. המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו ולחומרה הרבה בעבירות כלכליות ובעבירות המס בפרט. עבירות הפוגעות באופן קשה בקופה הציבורית, בערך השוויון בנשיאת נטל המס ובתשתית האמון בין הציבור לשלטון המופקד על אכיפה שוויונית.

18. פגיעה בערכים אלה, אינה דבר שיש להקל בו ראש, במיוחד נוכח סכומי המחדל המשמעותיים.

הנאשמים 1 ו-2, ניכו 412 חשבוניות כוזבות וגרעו מהקופה הציבורית 12,524,338 ₪. מחדל זה לא הוסר ואף לא היה ניסיון להסירו.

הנאשם 2 והנאשמת 3, ניכו 178 חשבוניות כוזבות, ניהלו פנקסי חשבונות כוזבים וגרעו סך של 6,274,768 ₪, מחדל שלא הוסר ולא נעשה כל ניסיון להסירו.

19. הנאשמים ביצעו מעשיהם בתחכום, בשיטתיות ובמרמה. הנאשם 1 היה מודע להתנהלות הפיקטיבית תחת העסק המורשה על שמו והיווה חלק משמעותי בביצוע 413 העבירות בהן הורשע.

החובה המונחת כל כתפי הנאשם 2 בהיותו המנהל הפעיל- רחבה מאוד. הנאשם 2 היה מודע להיעדר קיומן של עסקאות אמת והנאשמים פעלו מתוך מניע כספי ומרמה, וגרמו לפגיעה קשה במדינה.

20. המאשימה הדגישה את עמדת בית המשפט העליון באשר לחומרה היתרה בעבירות כלכליות וכי יש לעקור נגע רע זה מהשורש.

21. המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם כך: עבור הנאשם 1 מתחם ענישה הנע בין 50 ל-70 חודשי מאסר, לצד קנס הנע בין 5%-10% מתוך סכום המחדל, ולנאשם 2 בין 60 ל-80 חודשי מאסר, לצד קנס הנע בין 5%-10% מתוך סכום המחדל הרלוונטי לו.

22. הנאשמים ניהלו הליך הוכחות והמחדל לא הוסר. הנאשם 1 נעדר עבר פלילי ואילו לנאשם 2 עבר פלילי בגין הרשעתו בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד.

23. המאשימה הפנתה להרשעתו הפלילית של הנאשם 2, שם בוצעו העבירות בשנת 2016, שעה שהעבירות כאן בוצעו בשנים 2017-2018, ולשיטתה, אין לייחס חשיבות לחלוף הזמן משהמאשימה פעלה ללא לאות בהליך זה.

24. בנסיבות אלה עתרה המאשימה לגזור על הנאשם 1 עונש מאסר לתקופה של 70 חודשים, לצד קנס בסך 10% מסך המחדל הרלוונטי לו, לצד מאסר על תנאי מרתיע והתחייבות.

על הנאשם 2 עתרה לגזור עונש מאסר לתקופה של 80 חודשים, לצד קנס בסך 10% מסך המחדל הרלוונטי לו, לצד מאסר על תנאי מרתיע והתחייבות.

על הנאשמת 3 עתרה להטיל קנס גבוה, באשר למחדל המיוחס לה בגובה של 6,300,000 ₪.

טיעוני ההגנה

הנאשם 1 :

25. בטיעוניו ציין ב"כ הנאשם 1, כי מיד כשהבחין במתרחש בעסק שעל שמו, פעל הנאשם להסיר מעצמו כל קשר למקום ולא היה חלק פעיל בעסק. הסנגור הוסיף כי תפקידו ותרומתו לביצוע העבירות מינורי ולא שלשל לכיסו מהכסף שהתקבל.

כיום טען הסנגור, מחזיק הנאשם בתעודת פיזיותרפיסט, ואינו עוסק כלל בתחום העסק שהיה בבעלותו.

26. יתר על כן, אלמלא השיהוי הניכר בהליך, לא היה מתחיל הנאשם בלימודי הפיזיותרפיה. הנאשם ללא עבירות קודמות בפלילים, העולם העברייני זר לו וגזירת עונשו למאסר תפגע בו פגיעה אנושה.

27. לשיטת הסנגור, מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 1 ראוי כי יתחיל מעונש מאסר לנשיאה בעבודות שירות וביקש שלא להטיל על הנאשם קנס.

הנאשם 2:

28. לטענת הנאשם 2, המעשים בוצעו על ידי אחר, שאינו חלק מההליך הנדון כאן, הנאשם לא נשא תפקיד בחברה הנאשמת, לא בעסק המורשה ואין לו כל חלק בעבירות בהן הורשע.

29. עוד טען ב"כ הנאשם כי הרשעתו הפלילית של הנאשם אינה רלוונטית להרשעתו בהליך דנן.

30. לשיטת הסנגור, יש לכל היותר להרשיע הנאשם בביצוע עבירות לפי 117(א) לחוק מס ערך מוסף, ובהתאם לגזור עליו עונש מאסר בעבודות שירות, כאשר גזירת עונשו מאחורי סורג ובריח, תחטא לשיקומו.

דיון

31. במעשיהם פגעו הנאשמים בהכנסות המדינה ממיסים, ובערך השוויון שבין משלמי המיסים. להימנעות מתשלום מס השפעה רבה הגורמת לנזקים לכלכלת המדינה וליכולתה לספק את השירותים להם זכאי כל אזרח.

32. יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ברע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מ"י (31.12.18) :

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

33. הנאשמים ביצעו את העבירות תוך תחכום ותכנון מדוקדק, בידיעתו המלאה ותחת שמו של הנאשם 1, בעוד הנאשם 2, שימש כמנהל הפעיל וביצע את המעשים. העבירות בוצעו תוך שהנאשמים אחראים למלוא הנזק ולא ניתן להמעיט בחלקו של מי מהם במעשים.

34. מספרן הרב של החשבוניות הפיקטיביות- 412 המיוחסות לנאשמים 1 ו-2, ו-178 לנאשמים 2 ו-3, איננו מותיר מקום לספק באשר לחומרת המעשים. שעה שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, גריעת המס מקופת המדינה חמורה אף יותר וזאת כאשר בחרו הנאשמים במודע ובכוונה תחילה להונות את רשויות המס ולגזול מהקופה הציבורית, באופן שיטתי ורחב היקף, כספים לא להם.

35. הנאשמים 1 ו-2 גרמו נזק בסך של 12,524,338 ₪, וסך הנזק שגרמו הנאשמים 2 ו-3 מסתכם ב-6,274,768 ₪. אדגיש כי סכום המחדל מהווה שיקול כבד משקל בקביעת מתחם הענישה כאשר הוא מגלם את חומרת העבירה ומידת אשמתם של הנאשמים.

36. חומרה נוספת מגולמת בכך שמחדלים לא הוסרו, הנזק שנגרם למדינה ולציבור לא תוקן (רע"פ 7851/13 עודה נ' מ"י (25.10.2015) בפסקה 14), וזאת כאשר הנאשמים שמו להם מטרה להתחמק או להשתמט מתשלום המס.

37. להלן מספר פסקי דין בעבירות דומות שיש בכוחן להאיר את הענישה הנוהגת ולשמש אמת מידה לקביעת מתחם ענישה הולם:

א. רע"פ 8336/18 ח'דר עודה נ' מ"י (5.12.18) המבקש הורשע ב-41 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ב-50 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, ב-2 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ובעבירות נוספות. על פי הנטען, הנפיק המבקש ביחד עם אחרים חשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של כ-35,000,000 ש"ח, שהמס הגלום בהן הוא כ-5.6 מיליון שקלים, וניכה מס תשומות שלא כדין בסך כולל של כ-3 מיליון שקלים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שנתיים וחצי לחמש שנות מאסר.

בשים לב לאי הסרת המחדלים, העובדה כי העבירות בוצעו בעת שנוהל כנגד המבקש הליך משפטי בעבירות דומות, ומנגד בהתחשב בהליך השיקומי בו שולב ומצבו הנפשי, גזר בית המשפט על המבקש 36 חודשי מאסר, מאסרים מותנים וקנס בסך של 300,000 ₪. בית המשפט המחוזי הקל בעונש נוכח הדרדרות נוספת במצבו הנפשי והעמיד את עונש המאסר על 32 חודשים. בנוסף, בשל קושי כלכלי, הופחתו ימי המאסר חלף הקנס.

ערעור המבקש לבית המשפט העליון, נדחה.

ב. רע"פ 7487/18 איוס אטיאס נ' מ"י (4.11.18) המבקש הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות לפי סעיפים 117(ב)(5)+117(ב2)(3), 117(ב)(1)+117(ב2)(3) ו-117(ב)(6)+ 117(ב)(2) לחוק מע"מ. המבקש ניכה תשומות מס עבור החברה אותה ניהל באמצעות 98 חשבוניות מס פיקטיביות אשר הוצאו בשם מספר עוסקים שלא כדין, ומבלי שבוצעה עסקה בפועל. ערכן הכולל של החשבוניות עמד על למעלה מ-60 מיליון ש"ח, וסך המס הגלום בהן עמד על 8,758,008 ש"ח. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-6 שנות מאסר וענישה נלווית. בגזירת הדין, שקל בית המשפט לקולה את העובדה כי חלפו כ-16 שנים ממועד ביצוע העבירות ועד להכרעת הדין, בשל התנהלות הצדדים וחילופי מותבים בבית המשפט, את היעדרו של רישום פלילי ואת מצבו הכלכלי. מנגד, נשקלה לחומרה העובדה כי המבקש לא סילק את המחדל ולא שילם את חובותיו לרשויות המס. בסופו של יום, גזר בית המשפט על המבקש 50 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס בסך 750,000 ₪. בית המשפט המחוזי הקל בעונש נוכח חלוף הזמן הרב, והעמיד את תקופת המאסר על 42 חודשים.

ערעור המבקש לבית המשפט העליון, נדחה.

ג. עפ"ג (מרכז) 1331-04-24 חאג' יחיא נ' מ"י (22.9.24) המערער הורשע ב-83 עבירות לפי סעיף 117(ב1) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק המע"מ בגין כך שביצע עבירות מס בסכום כולל של 72,466,405 ₪, אשר המע"מ הנובע מהן בסך 10,039,477 ₪, שנגרע מקופת המדינה. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 48 חודשי מאסר לבין 68 חודשים, לצד קנס נע בין 5%-10% מסכום המחדל. בסופו של דבר נגזרו על המערער 52 חודשי מאסר לצד קנס בגובה 50,000 ₪, בשים לב למצבו הבריאותי המורכב ומצבו הכלכלי הקשה.

ד. עפ"ג (מרכז) 48653-03-24 דוחל נ' מ"י (2.6.24) המערער הורשע ב-322 עבירות לפי סעיף 117(ב1) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק המע"מ, כאשר סכום המס הכולל עמד על 13.9 מיליון ₪. בית משפט השלום קבע את מתחם העונש ההולם בין 48 ל-72 חודשי מאסר ואת הקנס בין 400,000 ₪ ל-1,400,000 ₪, וגזר על המערער 50 חודשי מאסר וקנס בסך של 500,000 ₪. בית המשפט המחוזי הקל בעונש בשל גילו הצעיר של המערער, בהיותו כבן 21 בעת ביצוע העבירות, והעמיד את תקופת המאסר על 45 חודשים. סכום הקנס נותר בעינו.

ה. עפ"ג (מחוזי ת"א) 15939-03-16 עלא אבו ריאש נ' מ"י (28.9.16) הנאשם הורשע בביצוע עבירות של הוצאת 63 חשבוניות פיקטיביות בסכום של קרוב ל-4.5 מיליון ₪, הסכום הכולל של ניכוי מס תשומות ללא מסמך עמד על כ-7.5 מיליון שקלים והסכום הכולל של דיווחים כוזבים על עסקאות עלה על 1.5 מיליון ₪. בית המשפט השלום קבע את מתחם הענישה בין 42 חודשי מאסר לבין 60 חודשים וגזר על הנאשם 48 חודשי מאסר, לצד קנס בסך 450,000 ₪. בית המשפט המחוזי הקל ברכיב הקנס והפחית אותו ל-250,000 ₪.

38. לאור האמור, ובהתחשב בכלל השיקולים ביניהם מספר העסקאות, היקפן וסכום המחדל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 1, בשים לב לסכום המחדל המיוחס לו - 12,524,338 ₪ ולמספר החשבוניות הפיקטיביות העומד על 412 חשבוניות, נע בין 50 חודשי מאסר ל-70 חודשים, לצד עונשים נלווים. מתחם הקנס נע בין 620,000 ₪ לבין 1,000,000 ₪.

39. באשר לנאשם 2, מצאתי כי המעשים שביצע מהווים מסכת עובדתית אחת, וכחלק מתוכנית עבריינית אחת, בהתאם ל"מבחן הקשר ההדוק" שפותח בפסיקה (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)) ועל כן אקבע מתחם עונש הולם אחד לשני האישומים בהם הורשע.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם 2, בשים לב לסכום המחדל המיוחס לו- 18,799,106 ₪ ולמספר החשבוניות הפיקטיביות- 590 חשבוניות, נע בין 60 חודשי מאסר לבין 80 חודשים, לצד עונשים נלווים. מתחם הקנס נע בין 900,000 ₪ לבין 1,500,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות - נסיבות הנאשמים עצמם

40. לא ניתן לזקוף לחובת הנאשמים את שמיעת הראיות מאחר וזכותם היא. עם זאת, לא ניתן להקל עמם כדרך ההקלה הניתנת לאלה אשר נוטלים אחריות על מעשיהם ומביעים חרטה.

41. עוד, אין לראות את חלוף הזמן כנסיבה לקולה, כאשר בזמן זה היה באפשרות הנאשמים לפעול להסרת המחדלים, ולא עשו כן כלל (עפ"ג 65615-01-23 מ"י נ' אמיר (17.7.23)).

42. התחשבתי בעובדה כי אין לחובת הנאשם 1 הרשעות קודמות בפלילים, הוא מבקש לקיים אורח חיים נורמטיבי ולמד לימודי פיזיותרפיה.

43. בעניינו של הנאשם 2 מדובר שלחובתו הרשעה קודמת, בגין ארבע עבירות מס- שעניינן אי הגשת דוחות במועד. עבירות שבוצעו בתקופה סמוכה לפני העבירות בהן הורשע בהליך דנן.

44. כך, שלא ניתן למקם עונשם של הנאשמים בתחתית מתחם הענישה כאשר אף לא הביעו חרטה ולו לרגע ולא נעשה כל ניסיון מצידם להסיר את המחדלים.

45. לבסוף אזכיר את דברי בית המשפט העליון לפיהם "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם" (רע"פ 977/13 אודיז נ' מ"י (20.2.2013)).

סוף דבר

46. לאור כל האמור לעיל הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

לנאשם 1:

א. מאסר לתקופה של 55 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

ב. מאסר לתקופה של 10 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת מס מסוג פשע.

ג. מאסר לתקופה של 5 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת מס מסוג עוון.

ד. קנס בסך 650,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.5.25 וב-1 לחודש שלאחריו. באם תשלום לא יפרע במועד, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט על מנת לקבל שוברי תשלום.

ה. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מס, ישלם את הסך של 500,000 ₪. לא יצהיר, יתווספו 3 חודשי מאסר למאסרו.

לנאשם 2:

א. מאסר לתקופה של 70 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.

ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת מס מסוג פשע.

ג. מאסר לתקופה של 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירת מס מסוג עוון.

ד. קנס בסך 950,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.5.25 וב-1 לחודש שלאחריו. באם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפירעון מידי. הנאשם מתבקש לגשת למזכירות בית המשפט על מנת לקבל שוברי תשלום.

ה. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מס, ישלם את הסך של 500,000 ₪. לא יצהיר, יתווספו 3 חודשי מאסר למאסרו.

לנאשמת 3:

קנס בסך של 1,000,000 ₪. הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ה, 24 אפריל 2025, בנוכחות הנאשמים וב"כ הצדדים.