תפ (נצרת) 9513-06-22 – מדינת ישראל נ' מונתסר זועבי
|
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת |
|
|
ת"פ 9513-06-22 מדינת ישראל נ' זועבי
|
|
|
לפני |
כבוד השופטת מיכל ברלינר לוי
|
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אלאא נעאמנה רבאח
|
|
|
נגד
|
|
|
|
הנאשמים |
מונתסר זועבי ע"י ב"כ עו"ד ג'וליאן חדאד
|
|
|
|
|
|
גזר דין |
1. כנגד הנאשם, הוגש ביום 3/11/25 כתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירות לפי ס' 117(ב1) ו-117 ב(8) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק").
2. הנאשם הורשע בביצוע העבירות, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון, כי בין 4/2016 - 8/2017 הוציא 21 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם שישה עוסקים שונים, מבלי שהיה הבעלים החוקיים או מנהלן של הפירמות ומבלי שהיה רשאי לכך. סכום העסקאות ב-21 החשבוניות הינו בסך של כ- 1.343 מיליון ₪ והמס בגינן בסך של כ- 195,000 ₪. נטען כי במעשיו האמורים, הנאשם סייע לאחר להתחמק מתשלום המס הגלום בעסקאות בגינן הוצאו החשבוניות הפיקטיביות וכי השתמש במרמה, ותחבולה על מנת להתחמק ממס.
3. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם, כי הצדדים יטענו במשותף לעונש מוסכם של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לפי חוות דעת ממונה, מאסר על תנאי וקנס לפי שיקול דעת בית משפט והתחייבות.
4. הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות, אשר קבע כי הנאשם כשיר לרצות את עונשו בעבודות שירות, והמליץ לשבצו בעיריית עפולה.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון, ולהטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות וכן מאסר על תנאי, קנס והתחייבות לפי שיקול דעת בית המשפט. הוטעם כי המחדלים הוסרו במלואם; כי לנאשם עבר פלילי שהתיישן, ולאור האמור, ואף בשים לב לחומרת העבירות, ההסדר סביר בנסיבות.
6. הסנגור עתר אף הוא לכיבוד הסדר הטיעון. נטען כי המחדלים הוסרו, ושולם סכום של 366,000 ₪, בהתאם להסדר שהוגש. כמו כן טען הסנגור, כי הסכום ששולם בפן האזרחי עולה על יתרת המס נשוא כתב האישום המתוקן, תוך שהפנה לת"פ 46334-01-21, שם על נאשם אחר באותה פרשה, עם יתרת מס לתשלום גבוהה יותר וללא הסרת המחדל, הושת קנס בסך 30,000 ₪. עוד הודגש כי מדובר בתיק ישן, כאשר מאז ביצוע העבירות, לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים.
דיון והכרעה
7. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יש לקבוע את עונשו של נאשם בכפוף למתחם העונש ההולם. מתחם זה נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי הנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
8. לחובת הנאשם עומדת הפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים של שוויון בנטל המס, אמון הציבור במערכת הכלכלית, יציבותו של המשק והשמירה על קופת המדינה. החומרה היתרה בה יש להתייחס לעבריינות מס הודגשה בפסיקה חזור והדגש. זאת, "..נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה" (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15/4/04), ס' 6).
ראו בנוסף: רע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ נ' מדינת ישראל (26/8/21); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31/12/18).
9. בשל חומרתן של עבירות המס, נפסק עוד כי יש לתת עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של נאשם (רע"פ 1383/22 אבו כאשף גאבר נ' מדינת ישראל (8/3/22), ס' 12).
10. בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת, כי במהלך יותר משנה הוציא הנאשם חשבוניות מבלי שהיה רשאי לעשות כן, ובכך סייע לאחרים להתחמק מתשלום מס תוך שימוש במרמה. מעשים אלו בוצעו באחריותו המלאה של הנאשם, פגעו באופן מוחשי בערכים המוגנים, והובילו לנזק לקופת המדינה.
11. עיון במדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים מוטלים עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקפן הכספי ובשאלת הסרת המחדלים. בענייננו, ומשום הצגת הסדר טיעון סגור לעניין עונש המאסר, לא ראיתי לפרט בהרחבה בקביעת המתחם. ראו ע"פ 6943/16 גנדי גלקין נ' מדינת ישראל (28/1/18); ת"פ (חיפה) 53669-03-22 מדינת ישראל נ' אראם סלימאן (13/11/22), ס' 13-14, אשר מעיון במאגרים עולה כי ערעור בגדרי ע"פ 4263/23 - נדחה.
עם זאת, דומה כי מתחם העונש הראוי בנסיבות, נע בין 4 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שרות, ל-18 חודשי מאסר בפועל, קנס בשיעור של עשרות אלפי ש"ח, ועונשים נלווים. ראו והשוו: רע"פ 1238/19 אהרון אחדות נ' מדינת ישראל (27.2.2019) – לעניין עונש של 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ת"פ 65534-12-17 מדינת ישראל נ' חיים גבריאלי (27.1.2020) –לעניין עונש של 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וקנס בסך 12,000 ₪. ת"פ 1817-12-23 מדינת ישראל נ' מאיר אטיה (3.3.2025) – לעניין 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וקנס בסך 10,000 ₪.
12. בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הובא בחשבון כי בהודאת הנאשם במסגרת הסדר הטיעון נחסך זמן שיפוטי יקר. בנוסף, המחדלים הוסרו במסגרת ההליך. ברי כי הסרת המחדלים בעבירות מס אינה "ממרקת את הפשעים". עם זאת, להסרת המחדלים חשיבות ויש לעודדה ולתת לה משקל, במיוחד עת הסרת המחדל נעשתה בשלב הדיוני בערכאה הראשונה, עובר לגזר הדין (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18/5/16)). עוד הובא בחשבון חלוף הזמן מביצוע העבירות, כאשר מאז לא נפתחו עוד תיקים כנגד הנאשם.
סיכום והכרעה
13. נוכח מכלול המתואר לעיל, ובהינתן כי על דרך הכלל יטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לאישורו ובלבד שאינם חורגים ממתחם הסבירות (ע"פ 2021/17 יונה מצגר נ' מדינת ישראל (30/4/17), ולאחר שנתתי דעתי אף למתחם הענישה ההולם, ומצאתי כי הסדר הטיעון הוא מידתי ואינו חורג ממתחם הסבירות, מצאתי לכבד את הסדר הטיעון.
1. אשר על כן, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל.
המאסר ירוצה בעבודות שירות בעיריית עפולה כמפורט בחוות דעת הממונה. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות ביום 9/3/26 בשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות של שלוחת צפון – יחידת ברקאי.
ב. 5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור בתוך התקופה הנזכרת כל עבירה על חוק מע"מ ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.
ג. קנס בסך 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/3/26. אי ביצוע אחד התשלומים במועדו, יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי.
ד. הנאשם יתחייב להימנע מלעבור כל עבירה נשוא הרשעתו למשך שלוש שנים מהיום, והובהר לו כי אם יפר התחייבות זו יחויב לשלם 15,000 ₪.
הנאשם: אני מבין את עונש ההתחייבות ואני מתחייב לא לעבור את העבירות שבהתחייבות ומבין שאם אעבור אותן במהלך שלוש שנים מיום שחרורי, אחויב בתשלום של 15,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.
54678313 המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.
ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ו, 08 ינואר 2026, במעמד הנוכחים.




