במקביל, החל משעות הבוקר המוקדמות של יום זה, ובמשך תקופה ממושכת, ירו ארגוני הטרור ברצועת עזה ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל, שגרמו לפגיעה ולנזק בחייהם של ישראלים, בגופם וברכושם. מעשי הטרור הנפשעים של פעילי הטרור גרמו, לפי נתונים עד עתה, למעל 1,400 הרוגים ומעל 5,200 פצועים בדרגות פציעה שונות.

במהלך האירועים החלו להתפרסם ברשתות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים.

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה בסעיפים 40(א) ו-40(א1) לחוק יסוד : הממשלה, החל מיום 07.10.2023 בשעה 06:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, במהלכה פועלים גורמי ביטחון כנגד יעדי טרור. עקב כל האמור לעיל, קיים חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם.

בעת הגשת כתב האישום מצויה מדינת ישראל בלחימה.

העובדות: "Instagram"היא רשת חברתית באינטרנט, באמצעותה יכולים המשתמשים לפרסם תמונות וסרטונים, הן באמצעות ״פוסטים״ בדף האישי שלהם, והן באמצעות ״סטורי״, שנמחק לאחר 24 שעות (להלן:״אינסטגרם״ ו״סטורי״ בהתאמה). המשתמשים באינסטגרם יכולים לעקוב אחר חשבונות של משתמשים אחרים, לצפות בהם, להגיב על פרסומיהם, לקיים שיחות קוליות ו/או שיחות וידיאו בין המשתמשים, והתכתב ביניהם וכן לשתף תמונות וסרטונים.

במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום הנאשם ניהל חשבון אינסטגרם תחת השם: "Saeedmnasrah". מספר העוקבים אחר חשבונו של הנאשם עמד, נכון ליום 23.10.23, על 904 עוקבים, אשר היו חשופים באופן ישיר לפרסומיו באינסטגרם. כמחזיק ומנהל חשבון האינסטגרם שלו, שלט הנאשם באופן בלעדי בכלל תכניו.

ביום 22.10.23 הנאשם הזדהה עם ארגון חיזבאללה וכן הביע דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, בכך שפרסם בחשבונו באינסטגרם ״סטורי״ שבו הוא שיתף סרטון שנראית בו התקהלות אנשים, אשר נושאים דגלי חיזבאללה וקוראים בערבית: ״מישאן אללה, יא סייד, יאללה יא חביב, אודרוב אודרוב״, שתרגומו: ״בחיי אלוהים, יא סייד (אדון- הכינוי של חסן נסראללה) יאללה יא חביב, תתקוף תתקוף״.

על גבי הסרטון נרשם ״ביירות עכשיו״ בצירוף דגל לבנון, וכן ״מישאן אללה יא סייד יאללה״, שתרגומו : ״בחיי אלוהים, יא סייד, יאללה״ (להלן:״הסרטון״).

בסרטון צפו לפחות 845 אנשים.

במעשיו האמורים לעיל עשה הנאשם מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור וכן פרסם הנאשם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לידי עשיית מעשי טרור.

2. ביום 18.06.24 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והופנה לתסקיר שירות המבחן.

3. תסקיר שירות המבחן:

״... נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״

שירות המבחן המליץ בשל חומרתן של העבירות להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומציבת גבול, אשר תחדד עבורו את גבולות החוק וחומרת מעשיו. תוך לקיחת בחשבון את תקופת מעצרו ואת וההרתעה שחווה הנאשם מההליך הפלילי. הומלץ להימנע בשלב זה מלהטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, שכן זה עלול לייצר חשיפה לתפיסות שוליות ובעייתיות ולהסתפק בעניינו במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות כענישה מוחשית משמעותית שיש בידה לסייע בהפחתת סיכון להישנות.

4. ביום 11.03.25 טענו הצדדים לעונש:

טיעוני ב״כ המאשימה:

א. ב״כ המאשימה עמדה על הזמנים הקשים אשר שררו במדינה בתאריכים הרלוונטיים, ועד היום, ועל השפעתן האפשרית של מילים בעת שכזו, המרחק בין מילים למעשים, הולך ומתקצר, וכי לנאמר בעולם הוירטואלי קשר הדוק לנעשה בעולם האמיתי. על כן פרסומו של הנאשם הוא פרסום בעל פוטנציאל של ממש להתסיס את הרוחות ולעודד פיגועי טרור, והופנה לעניין זה לדבריו של ביהמ״ש בעמ״ת 9932-11-23 חאג׳ יחיא נ׳ מד"י, (פורסם בנבו: 20.11.23).

ב. הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירה הינם שלומם וחייהם של אזרחי מדינת ישראל, שכן מילותיו הביעו הזדהות עם ארגון טרור ויכלו לגרום לתסיסה בין אזרחי המדינה ואף להביא לאלימות פיזית מתוך התלהטות יצרים. נוסף על כך, הנאשם סיכן את ביטחון המדינה ע״י כך שהפיץ דברי שנאה, אלימות והטלת אימה, וכל זאת בתקופה קשה שעוברת על מדינת ישראל ואזרחיה.

ג. ב״כ המאשימה טענה כי הנאשם הוא האחראי הבלעדי והיחיד למעשיו, וכי הנאשם הבין את אשר הוא עושה. עוד הוסיפה כי פוטנציאל הנזק במקרה זה גדול, וזאת בשל האווירה הנפיצה ששררה במדינה מאז ה07.10.23, וכי הנזק הינו קשה להערכה אך ברור שממדיו וטיבו הם גדולים וחמורים, בהינתן היקף התפוצה הרחב של הפרסום - 845 איש. מעשיו החמורים והמסוכנים של הנאשם מחייבים מתחמי ענישה המתחילים מעונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ד. ביחס למדיניות הענישה הנהוגה הפנתה לת״פ (שלום-חי') 36839-10-23 מד"י נ' דיאב (פורסם בנבו, 05.02.24) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הזדהות עם מעשה טרור, וכן בעבירה של הסתה לטרור בעקבות פרסום בחשבון הפייסבוק שלו ובו הזדהות עם ארגון הטרור חמאס, לנאשם 3 הרשעות קודמות בגין עבירות הונאה ורכוש. ביהמ״ש קבע מתחם עונש הנע בין- 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. והשית עליו 8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בת״פ (שלום-נצ') 19877-11-23 מד"י נ׳ אחמד שחאדה (פורסם בנבו, 25.01.24) הנאשם צעיר בן 22, נעדר עבר פלילי, הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של הסתה לטרור והזדהות עם ארגון הטרור בעקבות שני פרסומים אשר פרסם ביום 07.10.23 בקבוצות וואטסאפ. הצדדים הגיעו להסדר לפיו יוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט אימץ את ההסדר אך קבע כי מדובר בעונש מקל. בת"פ (שלום-י-ם) 20964-12-23 מד"י נ' עביד (לא פורסם, 24.01.24) הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור בגין פרסום שני פרסום בעמוד הפייסבוק ציבורי אותו ניהלה. הצדדים הגיעו להסדר טיעון וביקשו להטיל על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט קיבל את ההסדר והטיל על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 1,500 ₪.

בהתאם לאמור לעיל, ב״כ המאשימה מבקשת לקבוע מתחם עונש אשר ינוע בין- 8 ועד 15 חודשי מאסר בפועל וזאת לצד ענישה נלווית.

ה. ביחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ציינה כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר.

ו. ״... נמחק בהתאם להחלטה בגזר הדין.״

ז. לדעת ב״כ המאשימה המלצת שירות המבחן בדבר הטלת ענישה מוחשית ומשמעותית בדרך של עבודות שירות, מהווה סטייה בלתי מוצדקת ממתחם העונש ההולם, שכן במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות סטייה ממתחם העונש, שכן לא מדובר במי שעבר כברת דרך טיפולית. נוסף על כך שפגיעת העונש בנאשם איננה יוצאת דופן או חריגה. קבלת המלצת שירות המבחן מהווה התעלמות מהאינטרס הציבורי במקרה זה. עוד טענה כי יש לשקול בשיקולי העונש את שיקולי ההרתעה, הן הרתעת היחיד והן הרתעת הרבים. וזאת בשל האווירה הציבורית הרגישה והנפיצה בה אנחנו מצויים.

ח. לאור האמור, ב"כ המאשימה מבקשת למקם את הנאשם ברף התחתון-אמצעי של המתחם המוצע, להטיל על הנאשם קנס משמעותי ומרתיע וכן מאסר על תנאי.

ט. עוד ביקשה ב״כ המאשימה להורות על חילוט מכשיר הטלפון שנתפס בחזקת הנאשם אשר שימש אותו בביצוע העבירות בהן הורשע.

טיעוני ב״כ הנאשם:

א. ב״כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם בן 36, נעדר עבר פלילי, שעשה טעות, כיום לא עובד. שיתף כי לאחר מעצרו בוטלו הזכייניות שהיו ברשותו למפעל הפיס והוא הפסיד את מקום העבודה שלו. שיתף בתנאיו הקשים בתקופת מעצרו כאשר הוגדר כעצור ביטחוני. ציין שהנאשם שוהה תקופה של כ-16 חודשים במעצר, אם במעצר בפועל ואם במעצר באיזוק אלקטרוני.

ב. מדובר בנאשם אשר הודה והורשע, הביע חרטה, עמד על טעותו והפנים אותה. הנאשם הצהיר בפני שירות המבחן שמעולם לא היה מעורב, לא אידאולוגית, לא פוליטית, לא בהפגנות ולא בשום פעילות אשר יכולה לפגוע בערכי המדינה. שירות המבחן התרשם שרמת מסוכנותו נמוכה והמליץ בהטלת ענישה בדרך של עבודות שירות.

ג. ביחס למדיניות הענישה טען שעל נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות הוטלו מאסרים בפועל (6,7,8 חודשים לערך) כך ניתן לראות מהפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה. טען שלא מצא פסיקה מתקופת פרוץ המלחמה אשר בה הוטלו עבודות שירות אלא פסיקה ישנה יותר.

ד. ביחס לסרטון אשר פרסם טען שמדובר בסרטון קצר 11 שניות אשר פורסם לפרק זמן קצר ("סטורי" בהתאם לכתב האישום נמחק לאחר 24 שעות) ושותף ל-845 אנשים- חבריו באינסטגרם. סרטון ללא עריכה או כיתוב, ללא הבעת דבר מטעמו, בסרטון ניתן לראות הפגנה בביירות, קומץ של לבנונים שקראו לחיזבאללה לתקוף. ציין שמובן כי מדובר בסרטון לא טוב אשר עצם שיתופו מהווה אימוץ הגישה בו אך הנאשם מבין שעשה טעות חמורה.

ה. ב״כ הנאשם מבקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה יהיה מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות ועד מאסר בפועל לתקופה קצרה. מבקש להטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ובכך לתת לו הזדמנות לשרת את החברה.

דברי הנאשם: הנאשם הודה בטעות שעשה, יודע שמגיע לו עונש וחש שנענש ושילם מחיר כבד. נמצא כבר שנה וחצי בבית, לא עובד, ללא הכנסות (גם לא ביטוח לאומי), חי על חשבון משפחתו, לוקח אחריות על מעשיו ולא יחזור על טעות כזו בעתיד. עוד ביקש לא להחזיר אותו לבית הסוהר נוכח התנאים הקשים שחווה, אותם שיתף בא כוחו. שיתף שהוא חש שקיבל עונש בעבור מעשיו ועתיד לקבל עונש נוסף אך ציין כי זה מספיק ואפילו יותר מדי. הוסיף שהוא יקבל כל החלטה של בית המשפט ומבקש להתחשב בו ולהטיל עליו עונש מינימלי.

5. דיון והכרעה:

גזירת הדין על פי תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן :"חוק העונשין").

גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים כלהלן:

א. קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג לחוק העונשין).

ב. בחינה האם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא (שיקום, הגנה על שלום הציבור).

ג. קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין).

השלב הראשון - קביעת מתחם העונש ההולם

לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בשיקולים שלהלן:

א. הערך החברתי שנפגע מביצוע עבירה ובמידת הפגיעה בו.

ב. מדיניות הענישה הנהוגה.

ג. נסיבות הקשורות בביצוע עבירה ומידת אשמו של הנאשם.

במקרה שבפני מדובר בביצוע עבירה אחת בנקודת זמן אחת ומכאן כי עסקינן באירוע אחד אשר יש לקבוע בעניינו מתחם עונש הולם אחד.

א. הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו

הערכים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות הינם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, על שלמות הגוף ועל החיים והחשש כי דברי הסתה לטרור יובילו לביצוע מעשים של ממש.

במקרה שבפניי מצאתי כי הפגיעה בערך המוגן מצויה ברף בינוני. ביום 22.10.23 לאחר תחילת המתקפה הנוראית על מדינת ישראל, הנאשם הזדהה עם ארגון חיזבאללה וכן הביע דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, בכך שפרסם בחשבונו באינסטגרם ״סטורי״ שבו הוא שיתף סרטון שנראית בו התקהלות אנשים, אשר נושאים דגלי חיזבאללה וקוראים בערבית: ״מישאן אללה, יא סייד, יאללה יא חביב, אודרוב אודרוב״, שתרגומו: ״בחיי אלוהים, יא סייד (אדון- הכינוי של חסן נסראללה) יאללה יא חביב, תתקוף תתקוף״. על גבי הסרטון נרשם ״ביירות עכשיו״ בצירוף דגל לבנון, וכן ״מישאן אללה יא סייד יאללה״, שתרגומו : ״בחיי אלוהים, יא סייד, יאללה״ (להלן:״הסרטון״). בסרטון צפו לפחות 845 אנשים. מדובר בפרסום אשר מהווה הסתה והזדהות עם האויב בזמן מלחמה, במיוחד לאור החשש למלחמה מהזירה הצפונית עם חיזבאללה כפי שהיה במועד הפרסום. העבירות בוצעו ממניע אידאולוגי ומכאן חומרתן. מהפרסום עולה כי הנאשם תומך בארגון טרור אשר שם לדגלו את המטרה להשמיד את מדינת ישראל וקורא לתקוף את מדינת ישראל- בה נמנה על אזרחיה. פרסום הסרטון נעשה בתקופה רגישה מאוד במהלכה מדינת ישראל נמצאת במלחמה מול ארגוני טרור רבים ועודנה בעיצומה של המלחמה. מכאן שפרסום זה מהווה תמיכה ברורה בטרור.

ב. מידת האשם ומידת הנזק

מידת האשם של הנאשם במקרה זה הינה מלאה. הנאשם החזיק בחשבון פרטי ברשת אינסטגרם, כאשר היו לו 904 עוקבים רשומים, ושלט בכלל התכנים שפורסמו בו. אופי הפרסום ומועד פרסומו מלמד, בניגוד לנטען על ידי בא כוחו של הנאשם כי הנאשם פעל בשיקול דעת ומחשבה. פרסום זה נועד לא רק כדי לבטא את עמדתו- הזדהותו עם המעשים, אלא מתוך מטרה ברורה להפיצם בקרב עוקביו. אף לעיתוי הפרסום חשיבות בקביעת מתחם הענישה. הפרסום נעשה בשעה שהמצב הביטחוני במדינת ישראל רגיש, בתחילת המלחמה ולאחר ה - 7 באוקטובר ושרר חשש למלחמה בזירה הצפונית עם ארגון הטרור חיזבאללה.

הנזק הפוטנציאלי בעבירה אשר בוצעה ע"י הנאשם הינו רב וכך גם חומרתה. על הנזק הצפוי מפרסום פרסומים מסיתים בזמן מלחמה עמד כב' השופט ע' מיכליס בעמ"ת (מחוזי- מרכז) 9932-11-23 היא חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (20.11.23) (ציטוט אשר הוזכר גם על ידי ב"כ המאשימה):

" ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהן לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה".

ביחס לחומרתן היתרה של פרסומי הסתה בעת מלחמה עמד נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים כב' השופט מ' סובל בעמ"י 21111-11-23 פקיה נ' מדינת ישראל (10.11.2023):

"... בשורה של החלטות שניתנו מאז פרוץ המלחמה, נקבע כי בצוק העיתים ובמצב הביטחוני הקשה שבו מצויה מדינת ישראל, יש לגלות אפס סובלנות לכל פרסום שיש בו משום תמיכה או עידוד למעשי טרור, לנוכח הפוטנציאל החמור הטמון בכך ..."

וכן ראה דברי השופט ע' גרוסקופף בבש"פ 789/24 אחמד כליפה נ' מדינת ישראל (8.2.2024):

"...לעומת זאת, הבעת תמיכה באויב מזה וקריאה לביצוע פשעי מלחמה מזה, הן אמירות מזיקות ומסוכנות, אשר השימוש בהן פסול ואסור. חופש הביטוי אינו מגן, וחופש ההפגנה אינו מכשיר, השמעת עמדות התומכות במעשי זוועה שבוצעו על ידי החמאס בשבעה באוקטובר, או המעודדות את עמידת אויבנו בקרב, וקוראות לנצחונו במערכה הצבאית המתנהלת בעזה. אין הם מאפשרים להשמיע תמיכה ברצח עם, ואין הם מכשירים קריאות לגירוש המוני. אלה כאלה עמדות שאסור כי יהוו חלק מהשיח הציבורי גם בימי שלום, ואשר בעיתות מלחמה נושאות עימן סכנה מיוחדת."

ג. מדיניות הענישה הראויה

ניכר מעיון בפסיקה הנוהגת מאז ה - 7 באוקטובר 2023 בעבירות ההזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כי בתי המשפט נוטים באופן ברור לעבר השתת מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופות מאסר שונות.

1. בעפ"ג (מחוזי י-ם) 6289-11-24 אלג'עאפרה נ' מד"י (20.01.25): הנאשם הודה והורשע

בביצוע בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, החזיק בחשבון "אינסטגרם" הכולל 366 עוקבים. בסמוך ליום 19.10.23 פרסם המערער בחשבונו סרטון ובו תמונה של רעול פנים, העוטה לראשו סרט ירוק מעוטר בסמלי חמאס ואוחז ברובה מסוג M-16. על גבי התמונה הופיעו מילות פסוק מן הקוראן בזו הלשון: "הוא [אלוהים] ייתן לכם עוד [ברכה] שתאהבו, עזרה מאלוהים [כנגד האויב] ונצחון קרוב. בשר את המאמינים בשורות טובות". כמו כן את הסרטון ליוותה שירה של אותו פסוק. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 ל-12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המערער עונש ברף התחתון של המתחם, ולצידו מאסר על תנאי. ערעור על חומרת העונש התקבל ונקבע כי מתחם העונש ההולם יחל ב-3 חודשי מאסר בפועל. העונש שהוטל על הנאשם הינו 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות אך בתיק זה הורשע הנאשם בביצוע עבירת הזדהות עם ארגון טרור בלבד ללא עבירת הסתה לטרור.

2. בעפ"ג (מחוזי-נצ') 43896-11-24 דראושה נ' מד"י (14.01.25) הנאשמת נעדרת עבר פלילי הודתה והורשעה בביצוע עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו נקבע כי התביעה תגביל עצמה בטיעוניה ל-6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 5 ל-15 חודשי מאסר בפועל. הוטל על הנאשמת 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך של 5,000 ₪. ערעור על חומרת העונש התקבל כך שעונש הנאשמת הועמד על 5 חודשי מאסר בפועל. גם בתיק זה הורשעה הנאשמת בביצוע עבירת הזדהות עם ארגון טרור בלבד ללא עבירת הסתה לטרור.

3. בת"פ (שלום-נצ') 19877-11-23 מד"י נ' שחאדה (25.01.24- לא פורסם) הורשע נאשם נעדר עבר פלילי על פי הודאתו בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור בגין פרסום בקבוצות וואצטסאפ תמונה, סרטון ותגובות המשבחות ומהללות את מעשי חמאס. הצדדים הגיעו להסדר טיעון וביקשו להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בהתאם לשיקול בית המשפט. בית המשפט אימץ את ההסדר בעודו מציין כי לאור עונש המאסר המקל לטעמו רואה לאזן ברכיבים שהושארו לשיקול דעתו של בית המשפט. הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 2,000 ₪.

4. בת"פ (שלום-נצ') 11020-01-24 מד"י נ' כריים (לא פורסם- 25.01.24) 2הורשע נאשם נעדר עבר פלילי על פי הודאתו בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור בגין 2 פרסומים בחשבון הפייסבוק שלו ("סטורי"). הצדדים הגיעו להסדר טיעון וביקשו להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי בהתאם לשיקול בית המשפט וקנס על סך 3,000 ₪. בית המשפט קיבל את ההסדר והוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 3,000 ₪.

5. בת"פ (שלום-כ"ס) 30915-10-23 מד"י נ' חאג' יחיא (28.03.24- לא פורסם)- הנאשמת נעדרת עבר פלילי הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע שתי עבירות הסתה לטרור ושתי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, בגין העלאת 2 פרסומים שכללו 2 סטורים ברשת האינסטגרם ביום 07.10.23. בהתאם להסדר שאומץ על ידי בית המשפט הוטלו על הנאשמת 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 5,000 ₪.

6. בת"פ (שלום חי') 16356-11-23 מד"י נ' עטור - (פורסם בנבו, 05.02.24) הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור. הנאשם פרסם "סטורי" ברשת החברתית אינסטגרם "אבו עוביידה: השעות החשוכות ביותר הן לפני עלות השחר. ובשחר הזה נגרום לבכות הרבה. אבל עכשיו אין זמן לבכות". בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 6 - 15 חודשי מאסר בפועל והוטל עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל.

7. בת"פ (שלום-חי') 42464-10-23 מד"י נ' עטור (לא פורסם, 02.01.24)- הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור . הנאשם פרסם ביום 16.10.23 בחשבון הפייסבוק שלו המונה 3,476 חברים ב-2 הזדמנויות סטורי ובהם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי הטרור והזדהות עם ארגון חמאס. הנאשם נעדר עבר פלילי והביע חרטה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 6 - 15 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך של 3,000 ₪.

8. בת"פ (שלום חי') 36839-10-23 מד"י נ' דיאב- (פורסם בנבו, 05.02.24) אליו הפנתה ב"כ המאשימה. הנאשם הורשע בעבירה אחת של הזדהות עם מעשה טרור ובעבירה אחת של הסתה לטרור, בגין פרסום אחד ב-facebookשכלל טקסט המהלל את המחבלים שהשתתפו בטבח. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 15-7 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם, בעל הרשעות קודמות, 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.הוגש ערעור אשר נמחק.

9. בת"פ (שלום-טב') 34030-10-23 מד"י נ' אלזרו (לא פורסם, 23.07.24) הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור בגין 2פרסומים באינסטגרם ובוואטסאפ. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין נע בין 8 ל - 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשמת הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס על סך 6,000 ₪ והתחייבות על סך 10,000 ₪. ערעור הנאשמת התקבל באופן חלקי כך שהעונש שהוטל על הנאשמת הופחת והועמד על תקופה החופפת את תקופת המעצר שריצתה בן 11 חודשי מאסר בפועל ובכך שוחררה הנאשמת ממאסרה אותו סיימה לרצות.

10. בת"פ (שלום חד') 49087-10-23 מד"י נ' זיוד (לא פורסם, 11.4.24)- הנאשם הורשע בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, בגין פרסום אחד אותו שלח בקבוצת הוואטסאפ שכללה 550 חברים. הפרסום כלל תמונה שנראית ככרוז רשמי של החמאס, שקורא לאנשים להתגייס ולצאת להפגנות יום הזעם שהחמאס הכריז עליו כחלק מ"מבול אל אקצא". נקבע מתחם ענישה הנע בין 8-18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי ,אך בשל חומרת הפרסום וגם משום הצורך בהרתעת הרבים ,עונשו של הנאשם מוקם ברף האמצעי של המתחם והוטלו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪.

11. בת"פ (שלום-י-ם) 31743-10-23 מד"י נ' סאאב דרבאס (לא פורסם, 12.12.24) - הנאשם הורשע בעבירה אחת של הזדהות ובעבירה אחת של הסתה לטרור בגין פרסום אחד הכולל סרטון ערוך ובו מקבץ סרטונים יחד. במסגרת הסדר טיעון המאשימה הגבילה את עצמה ל-12 חודשי מאסר ואילו ההגנה טענה באופן חופשי. נקבע מתחם שנע בין 9 ל -15 חודשי מאסר בפועל והוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס על סך 6,000 ₪. הוגש ערעור על חומרת העונש, אשר נדחה למעט רכיב הקנס שהופחת ל-5,000 ₪. לציין כי בעת מתן גזר הדין שהה הנאשם במעצר בית מלא בית מלא, בא כוחו ביקש להטיל מאסר שירוצה בעבודות שירות והפנה להודאת הנאשם, רישום פלילי שאינו ממן העניין, הנאשם נשוי ואב ולילדה.

12. בת"פ (שלום-י-ם) 20964-12-23 מד"י נ' עביד (לא פורסם, 24.01.24) אליו הפנתה ב"כ המאשימה. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור בגין שני פרסומים בעמוד הפייסבוק הציבורי אותו ניהלה. הצדדים הגיעו להסדר טיעון וביקשו להטיל על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט קיבל את ההסדר והוטלו על הנאשמת 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 1,500 ₪.

13. בת"פ (שלום-חי') 1335-11-23 מדינת ישראל נ' בדראן (פורסם בנבו, 05.02.24) - הנאשם נעדר עבר פלילי הורשע בעבירה אחת של הזדהות ובעבירה אחת של הסתה לטרור בגין פרסום "סטורי" אחד שכלל 5 פוסטים (סרטון ו-4 תמונות). נקבע מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 3,000 ₪.

14. בת"פ (שלום-חי') 46815-10-23 מד"י נ' מיה יונס (לא פורסם, 26.2.24) הנאשמת הורשעה בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין 3 פרסומים, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל-24 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשמת ללא עבר פלילי, שהודתה לאחר סיום פרשת התביעה ובית המשפט לא התרשם כי היא מביעה חרטה כנה על מעשיה, הוטל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. על פסק דין זה הוגש ערעור אשר החזיר את התיק לדיון בבית משפט קמא. במסגרת גזר הדין שניתן ביום 09.07.24 הוטלו על הנאשמת 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 10,000 ₪. ההקלה בעונש נבעה בעקבות הרשעה אחת בעבירת הסתה לעומת 3 עבירות הסתה בגלגולו הקודם של התיק.

15. בת"פ (שלום-חד') 52346-10-23 מד"י נ' מרעי (פורסם בנבו, 11.3.24) הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של הסתה לטרור ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין פרסום בודד בסטטוס בוואטסאפ. נקבע מתחם עונש הנע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, והוטל על הנאשם נעדר עבר פלילי עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 3,000 ₪.

16. בת"פ (שלום-י-ם) 21127-11-23 מד"י נ' משאהרה (פורסם בנבו, 18.3.24), הנאשם הורשע בגין שתי עבירות של הסתה לטרור. מדובר בשני פרסומי סטורי בחשבון האינסטגרם, המונים 1,228 עוקבים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. על הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי הוטל עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס על סך 2,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי מיקם את עונשו של הנאשם שלא בתחתית המתחם משיקולי הרתעתה הכלליים.

17. בת"פ (שלום-נצ') 5480-12-23 מדינת ישראל נ' טאהא (לא פורסם,26.05.24), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור, לאחר שפרסם שני פרסומים אחד אחרי השני מיד לאחר תחילת אירועי הטבח בשביעי לאוקטובר, שכללו דברי הסתה ועידוד למעשי טרור, בחשבון האינסטגרם שלו, הכולל 713 עוקבים. הנאשם נעדר הרשעות קודמות והיה בן 18 ו- 4 חודשים בעת ביצוע העבירות. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 לבין 14 חודשי מאסר בפועל והוטל עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מע"ת וקנס בסך 3,000 ₪.

ד. מצבו הכלכלי של הנאשם :

סעיף 40 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי "קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א), במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם".

במסגרת תסקיר שירות והמבחן ובטיעונים לעונש הוצג כי הנאשם איבד את עסקיו וזכיינות מטעם מפעל הפיס נוכח היותו מצוי בהליך פלילי זה. הנאשם ציין בפני שירות המבחן שבעקבות חובות לספקים הוא משלם הלוואה כספית לבנק מידי חודש. הנאשם טען במסגרת דבריו לעונש כי נמצא כבר שנה וחצי בבית, לא עובד, ללא הכנסות (גם לא ביטוח לאומי), חי על חשבון משפחתו, אך לא הוצגו אסמכתאות בהקשר. יחד עם זאת ונוכח תקופת מעצר בה שוהה ותקופת המאסר לה צפוי הנאשם בתיק זה הרי שצפוי כי מצבו הכלכלי של הנאשם אינו שפיר.

ה. נוכח האמור לעיל, לאחר שנתתי משקל לפגיעה בערכים המוגנים, אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובע בהתאם להוראות לסעיף 40 יג' לחוק העונשין, כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 15 חודשי מאסר בפועל , וכן עונשים נלווים של מאסר על תנאי וקנס כספי הנע בין 3,000 ₪ ל-10,000 ₪ .

ו. קביעת העונש הראוי :

סטייה לקולא או לחומרה ממתחם העונש ההולם :

שירות המבחן המליץ להימנע מלהטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, ולהסתפק בעניינו במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

למעמדו של תסקיר שירות המבחן אפנה לדברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 1068/13 - יזמרו מלסה נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים המשפטיים ,(20/02/2013) :

"לסיום, לא מצאתי ממש בטענות המבקש בדבר השפעת תיקון 113 על סמכותו של בית-המשפט לחרוג מהמלצות שירות המבחן. כפי שקבעתי במקום אחר, עמדת שירות המבחן, מהווה אחד השיקולים - גם אם מדובר בשיקול נכבד - העומדים בפני בית-המשפט, בבואו לגזור את דינו של נאשם - לעיתים יאמץ בית-המשפט את המלצת שירות המבחן במלואה, לעיתים יאמץ אותה בחלקה ולעיתים ידחה אותה מכל וכל. כל עניין לנסיבותיו הוא, וכל מקרה ייבחן לגופו (רע"פ 7257/12 סנדרוביץ'נ' מדינת ישראל (18.10.2012)), ואין בתיקון 113 לחוק העונשין כדי לשנות מהלכה זו. יפים לעניין זה, דברי השופטת ע' ארבל בבש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (29.6.2005).

"[...] יחד עם זאת, ועם כל ההערכה לתסקירי שירות המבחן ולעבודתו המקצועית והחשובה של השירות, מדובר בהמלצה בלבד ובית המשפט עצמאי בהפעלת שיקול דעתו [...]. לא למותר לציין גם כי השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם" (שם, בפסקה 6)."

במקרה שבפניי לא הוגשה בפני בית המשפט כל המלצה טיפולית או שיקומית מטעם שירות המבחן. עמדת שירות המבחן בתסקיר חורגת ממתחם העונש ההולם. לאור כך ונוכח חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם אשר היה בהם כדי לסכן סיכון של ממש בבטחון המדינה ואזרחיה לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם בהתאם להמלצת שירות המבחן.

בד בבד ולאור העדר עבר פלילי, הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, מתן משקל מסויים להמלצת שירות המבחן במיקום העונש הראוי והיותו של מתחם העונש ההולם רחב דיו לא מצאתי מקום לסטות לחומרה ממתחם העונש ההולם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

בהתאם לסעיף 40 יא' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. לצורך גזירת דינו של הנאשם שבפני נתתי את הדעת לנסיבות הבאות:

א. פגיעת העונש בנאשם- הנאשם הינו בן 36, נעצר יום 23.10.23 ועד 27.12.25 ולאחר מכן נעצר בפיקוח אלקטרוני ושהה בתנאי מעצר בית מלא. הגם שבנסיבות אלו פגיעתו של עונש מאסר בפועל הינה קשה עבור הנאשם שעה שזהו מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח הרי שאין בהטלת עונש מאסר מידתי וקצוב משום פגיעה אנושה בנאשם.

ב. נטילת אחריות- הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בבית המשפט בכך חסך זמן שיפוטי יקר. יחד עם זאת עולה מתסקיר שירות המבחן כי הנאשם פעל בביצוע העבירות מתוך תחושות כעס ואפליה ועסוק לא מעט בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההליך הפלילי.

ג. עבר פלילי- הנאשם נעדר עבר פלילי.

ז. הרתעת היחיד :

הגם ששירות המבחן התרשם מסיכון נמוך להישנות עבירות ניתן ללמוד מעיון בתסקיר כי הנאשם ביצע העבירותמתוך תחושות כעס ואפליה לצד מיקודו בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההליך הפלילי. כמו כן הנאשם לא עבר הליך טיפולי במהלך התקופה הארוכה והתרשמותי מהמפורט לעיל כי הסיכון להישנות עבירות מצוי ברף נמוך עד בינוני ולא נמוך כפי שנקבע בתסקיר.

שירות המבחן המליץ בשל חומרתן של העבירות להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומציבת גבול, אשר תחדד עבורו את גבולות החוק וחומרת מעשיו. לאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הנזק הפוטנציאלי המשמעותי הגלום בביצוען, אך מנגד העדר עבר פלילי מצאתי כי יש לתת משקל מתון לשיקולי ההרתעה האישית.

ח. הרתעת הרבים :

נוכח היקפה הנרחב של תופעת ההסתה ברשתות החברתיות, וביתר שאת במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בשל האיום המשמעותי הטמון בכך, הקלות המדאיגה שבה ניתן להפיץ מסרים מסיתים שעלולים להוביל לאלימות ולפעולות טרור ברחבי המדינה, והאתגר המורכב בזיהוי ובהעמדה לדין של הגורמים המסיתים, בתי המשפט עמדו לא אחת על כך שיש לנהוג בעבירות אלו ביד נוקשה. ומרתיעה למדי ראה בת"פ (מחוזי י-ם) 35488-11-23 מד"י נ' אנס שלודי (9.7.2024)‏‏:

"33....לטעמי, מבלי להתעלם מן הזהירות הנדרשת ביחס לאכיפת איסורים הפוגעים בחופש הביטוי, הרי שלגבי ביטויי הסתה מן התקופה הנוכחית יש לקבוע מתחמי ענישה חמורים יותר מאלה שהיו נקבעים בעבר. החמרה זו נובעת הן מן הנִקְלוּת של הביטויים, המשקפים תמיכה במעשים איומים במיוחד, ומקוממים עוד יותר כשהם באים ממי שהוא חלק מן החברה הישראלית, תושב קבע במדינת ישראל שגם נהנה ממשאביה; הן מן השכיחות שלהם, שלהוותנו נראה כי הולכת וגדלה, כך שהפגיעה הגלומה בכל ביטוי הופכת להיות חלק מפגיעה מצרפית כוללת ומשמעותית הרבה יותר; והן מעיתויים במצב ביטחוני מורכב ונפיץ גם כך, אשר מגדיל את החשש שהם יביאו בפועל למעשי טרור, ובה בעת מקשה על גופי הביטחון להתמודד עם מעשים כאלה."

...

"39. עם זאת, בקביעת העונש שיש להטיל על הנאשם בגין עבירות ההסתה וההזדהות עם ארגון טרור יש ליתן לטעמי משקל של ממש גם לשיקולי הרתעת הרבים, וזאת על רקע העלייה ההולכת וגוברת במעשי הסתה ממין זה, כאמור,שהפכו נפוצים יותר ויותר בכלל, וברשתות החברתיות בפרט".

בקביעת מיקום העונש הראוי לנאשם שבפניי בתוך מתחם העונש ההולם נתתי דעתי ל לחומרתן העבירות, מועד ביצוען - חודש אוקטובר 2023 בסמוך לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בעוד מדינת ישראל ניצבת תחת איום ביטחוני הן מבית והן מחוץ. יתרה מזו, אף בעת כתיבת שורות אלה, המדינה מצויה בעיצומה של מלחמה, דבר המדגיש את חומרת המעשים ואת השלכותיהם הקשות, והנזק הפוטנציאלי, כך גם שיקול הרתעת הנאשם וביתר שאת שיקול הרתעת הרבים. לקולא ניתן משקל לעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה וחסך בזמן שיפוטי יקר, מדובר בפרסום בודד שהועבר, שהה תקופה ממשוכת למדי במעצר ולאחר מכן תקופות ארוכות בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני ומעצר בית ללא שנרשמו הפרות לחובתו.

לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש למקם העונש הראוי ברף הנמוך יחסית של מתחם העונש ההולם וכי יש מקום להטיל על הנאשם עונש קונקרטי ומרתיע בדמות מאסר בפועל אשר מחד גיסא יחדד עבורו גבולות המותר והאסור , ישקף לכלל הציבור את הגמול הראוי בגין ביצוע עבירות אלו לצד מתן משקל מסוים לנסיבותיו האישיות הנאשם במקרה שבפניי.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים. מתקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו מיום 23.10.23 ועד יום 27.12.23.

הנאשם יתייצב למאסרו בבית מעצר צלמון, ביום 18.6.25 שעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: **-*******, **-*******.

לצורך הבטחת התייצבותו למאסר אני מורה על הוצאת צו איסור יציאה של הנאשם מהארץ אשר יעמוד בתוקפו עד התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

כל הערבויות שניתנו במסגרת תיק המ"ת ישמשו גם להבטחת התייצבותו של הנאשם למאסר במועד לעיל.

כל תנאי השחרור ימשיכו לחול בתקופת העיכוב וכך גם כל הערובות שהופקדו.

שירות בתי הסוהר יודיע לבית המשפט עם התייצבותו של הנאשם לריצוי העונש, שאז יבוטלו כל התנאים המגבילים וככל שהופקדו ערבונות, הם יוחזרו למפקיד/ה, וזאת בכפוף לכך שלא קיימת כל מגבלה על פי כל דין ובכפוף להוראות גזר הדין.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום לא יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירה לפי חוק המאבק בטרור ויורשע בגינה בתקופת התנאי או לאחריה.

ג. קנס בסך 5,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד יום 1.1.26 ובכל 1 לחודש ועד התשלום המלא בפועל.

אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

במידה ובתיק זה או בתיק המ"ת יש פיקדון, הפיקדון יקוזז כנגד קנס שהוטל. במידה וקיימת יתרה, היתרה תוחזר למפקיד והכל בכפוף להוראות כל דין ועיקול ולאחר התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

• במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

לאור העובדה כי לא הוכח בפניי בעובדות כתב האישום שימוש הנאשם במכשיר הטלפון הנייד לצורך ביצוע העבירות , אני מורה על החזרת הטלפון הנייד השייך לנאשם לידי הנאשם.

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לעיון שב"ס בדחיפות.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום כ"ד ניסן תשפ"ה, 22/04/2025 במעמד הנוכחים.