1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני ללא הסכמה עונשית, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

2. כתב האישום הוגש כנגד שני הנאשמים, נאשם 1 נדון למאסר בן ארבע שנים במסגרת הסדר טיעון. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, שני הנאשמים חברים, ביום 7.4.23, עובר לשעה 19:09, החזיק הנאשם 2 ברכב מזדה בו נהג סם מסוג METHYLMETICATHINONE, בכמות של כ-1,000 גרם, תוך שעצם את עיניו בנוגע לסוג הסם ומשקלו המדויק, הסמים הוטמנו מכוסים במושב האחורי של רכבו. לאחר מכן נהג הנאשם ברכב עד אשר נעצר על ידי המשטרה בסמוך לשעה 19:30. בו בעת, החזיק הנאשם 1 בביתו כמויות רבות של סמים מסוגים שונים לרבות סמים דומים במשקל 5.25 ק"ג נטו.

תסקירי שירות המבחן

3. הנאשם הופנה לשירות המבחן בהסכמת הצדדים. הנאשם כבן 23, נשוי, אב לילדה, אשתו צפויה ללדת בקרוב את ילדם השני. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם זכאות לבגרות מלאה, לא שירת בצבא, עובד כבעל עסק עצמאי בתחום המזון. הנאשם הוא הצעיר מבין ארבעה אחים, תיאר קשר קרוב ותומך עם משפחתו, שיתף כי הוריו העניקו לו ולאחיו מסגרת משפחתית יציבה ונורמטיבית. הנאשם נעדר עבר פלילי, שלל שימוש בסמים, בדיקות שתן שנערכו לו נמצאו נקיות.

4. הנאשם היה עצור בהליך זה במשך חודשיים, שוחרר לחלופת מעצר והיה נתון בפיקוח מעצרים עד חודש דצמבר 24'. במסגרת תקופת הפיקוח שולב הנאשם בקבוצה טיפולית שבועית לעצורי בית, התייצב לכל המפגשים הטיפוליים, היה מעורב בשיח שהתנהל במהלכם, הביע את עמדותיו ושיתף בקשייו ובהתנהלותו בתקופה שקדמה למעצר. שירות המבחן התרשם כי לנאשם יכולת להיעזר בטיפול.

5. באשר ליחסו לעבירה, מסר הנאשם כי בתקופה שקדמה לביצועה התמודד עם קשיים כלכליים, בחר לפתור את המשבר הכלכלי בדרך פתרון בעייתית, ופיתח קשרים עם אנשים המעורבים בפלילים תוך הסתרת מעורבותו בפלילים מבני משפחתו, ביצע את העבירה משיקולים תועלתניים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, מסוגל להתבונן באופן ביקורתי על התנהגותו ומצוי בתהליך של התבוננות עצמית. עוד הוערך כי הוא בעל מוטיבציה טיפולית וקיימת חשיבות להמשך שילובו בהליכי טיפול. התבקשה דחיית הדיון בחמישה חודשים.

6. מהתסקיר המשלים (מיום 2.11.25) עלה כי לאחר סיום צו פיקוח המעצר השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית נוספת לצעירים עוברי חוק, מצוי בשלבים ראשוניים. להתרשמות מנחי הקבוצה הנאשם משתתף פעיל ודומיננטי, משתף בחייו האישיים באותנטיות ויצר קשרים חיוביים עם חברי הקבוצה. להערכת גורמי הטיפול הנאשם מגלה מחויבות לקשר טיפולי ומבטא שאיפות נורמטיביות, על כן הומלץ להעדיף ענישה באפיק טיפולי. שירות המבחן המליץ על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך 12 חודשים, במהלכם ימשיך בטיפול בקבוצה הטיפולית. בנוסף המליץ שירות המבחן להסתפק בצו של"צ בהיקף נרחב כענישה חינוכית-קונקרטית ומרתיעה. להערכתו ענישת מאסר ולו בדרך של עבודות שירות עלולה לפגוע בתעסוקתו ובתהליך השיקום של הנאשם.

תמצית הטיעונים לעונש

7. ב''כ המאשימה עו"ד הינד נבולסי, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשיו של הנאשם ופוטנציאל פגיעתם בציבור במישור הבריאותי, הכלכלי והחברתי. הערכים המוגנים שנפגעו הם ההגנה על שלום הציבור ובריאותו, שכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית מהווה חוליה מהותית בשרשרת הפצת הסם. עוד עמדה על כך שמדובר במי שהסליק סם בכמות משמעותית ברכבו, הסם מסוגMMC (המכונה "דוקטור"), סם סינטטי מסוכן אשר יש שמקבילים אותו לקוקאין.

אשר למיקום הנאשם בגדרי המתחם, ציינה ב"כ המאשימה כי אכן מדובר במי שאין לו עבר פלילי, מצוי בהליכי טיפול ראשוניים ושירות המבחן מתרשם מקיומו של פוטנציאל שיקומי. עם זאת המלצת שירות המבחן אינה מאוזנת ומנוגדת למדיניות הענישה בעבירות סמים. לפיכך עתרה לתחתית המתחם- 30 חודשי מאסר, לצד קנס ומאסר על תנאי, וכן לחילוט הרכב או לחילופין הפקדה בסך 35,000 ₪. הוגשה אסופת פסיקה.

8. ב"כ הנאשם, עו"ד יצחק איצקוביץ', עתר לאימוץ המלצת שירות המבחן במלואה. לטענתו, מדיניות הענישה הנוהגת מתונה מזו שהציגה המאשימה. עוד נטען כי המתחם שהוצג אינו מתאים לנסיבות התיק ולעקרון אחידות הענישה, שכן יש לתת את הדעת לכך שהנאשם עצם את עיניו לסוג הסם ולכמותו המדויקת, מה שמעיד על רמת אשם נמוכה יותר. הסם שנמצא ברכב לא היה מחולק, הנאשם היה עצור במשך חודשיים וחווה חוויה טראומטית, הודה בכתב האישום, חסך עדויות וזמן שיפוטי, ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים מאז. מדובר בנאשם בן 24, אב לילדה בת כשנתיים, אשתו בהריון מתקדם, ומחודש אוגוסט 2024 הוא בעל עסק עצמאי. הנאשם ניתק את עצמו מסביבה שולית ומקדיש את זמנו למשפחה ועבודה. עוד הדגיש כי הנאשם מצוי כבר שנה וארבעה חודשים תחת מסגרת טיפולית, שירות המבחן מתרשם שהוא לוקח אחריות ומסוגל להתבונן באופן ביקורתי על התנהגותו, וכי ההליך מרתיע לגביו. על כן ביקש לחרוג לקולה ממתחם הענישה ולהסתפק בענישה טיפולית של צו של"צ ורק במידה שהדבר אינו אפשרי, בענישת עבודות שירות.

9. הנאשם בדברו האחרון לעונש אמר כי עבר תקופה לא פשוטה וחווה על בשרו את משמעות מעשיו, היה עצור חודשיים ולאחר מכן תקופה ארוכה במעצר בית, וזו הייתה חוויה קשה עבורו. הנאשם הביע הכרת תודה למשפחתו שתמכה בו לאורך כל הדרך, וציין כי כיום התקדם, פתח עסק עצמאי והוא עובד ומתפרנס. הנאשם הצהיר כי למד לקחים מהתקופה שעבר, יודע שלא יחזור על מעשיו, ומבקש מבית המשפט להתחשב בו ולתת לו הזדמנות.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10. על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

11. מעשי הנאשם פגעו פגיעה מוחשית בערכים חברתיים מהותיים וביניהם ההגנה על שלום הציבור ובריאותו, לרבות מפני עבריינות משנית והגנה על בריאותם של הצורכים את הסמים. בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הסיכון הנשקף מעבירות סמים חמורות, ועל ההכרח לעצור את התפשטות נגע הסמים בחברה, בין היתר על-ידי השתת ענישה מרתיעה על הנוטלים חלק במערך הפצת הסמים (ראו ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (10.12.1995).

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל, פס' 10 (22.6.2010)).

12. בענייננו, הנאשם החזיק ברכבו כק"ג סם מסוגMETHYLMETICATHINONE (MMC) , הידוע בכינויו "דוקטור". "סם פיצוציות" ממריץ סינטטי מסוכן, משתייך למשפחת "אמפטמינים וקטינונים סינטטיים", בהתאם לפסיקה מדובר בסם קשה כדוגמת סם הקוקאין [ראו לעניין זה בהרחבה ת"פ (מח-ב"ש 43372-07-23 מדינת ישראל נ' אזולאי (14.3.2024)], להלן: עניין אזולאי). הנאשם הסליק את הסם במושב האחורי של הרכב תוך שכיסה אותו, ונעצר על ידי המשטרה זמן קצר לאחר מכן. אף שכתב האישום אינו מפרט את מלוא נסיבות ההחזקה, כמות הסם הגבוהה ואופן הטמנתו ברכב מלמדים על החזקה למטרות מסחר והפצה. עם זאת הסם לא היה מחולק, נוכח תפיסת סמים דומים אצל שני הנאשמים במקביל, ניתן להניח כי פעלו בשיתוף פעולה. הסכמת הצדדים כי הנאשם עצם את עיניו ביחס לסוג הסם ומשקלו המדויק אמנם אינה מקהה באופן משמעותי את חומרת מעשיו ואינה מהווה נסיבה מקלה אך מפחיתה מעט מרמת אשמו (ראו בעניין זה סעיף 20(ג)(1) לחוק; ע"פ 8915/18 מועזיז נ' מדינת ישראל (24.9.2019); ע"פ 671/19 אבוטבול נ' מדינת ישראל (7.10.2019)).

13. אשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירה, כתב האישום הוגש כנגד שני הנאשמים שהם חברים אך מייחס להם החזקת סם במקומות שונים, לכל אחד אחריות בלעדית למעשיו. מעשי הנאשם מעידים על נכונותו להיות שותף להפצת סמים מסוכנים מבלי לבדוק את אופיים, מטרת המעשים הייתה להפיק רווח כלכלי. אין חולק כי נסיבות מעשיו של נאשם 1 חמורות יותר, ובעיקר כמות הסמים הגדולה משמעותית, סוגי הסם, בין היתר סם מסוג מת', MDMA, קטמין, ופטריות הזיה, הסם הוחזק בדירתו בה התגורר עם אשתו וילדיו. לפיכך מצאתי כי מעשיו פגעו בערכים המוגנים פגיעה משמעותית.

14. בחינת מדיניות הענישה המקובלת בעבירה של החזקת סם מסוג קוקאין ודומיו שלא לצריכה עצמית מעלה כי מתחם הענישה כולל עונשי מאסר ממושכים:

בע"פ 6847/22 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (9.3.2023) , הנאשם הורשע בהחזקת 158 גר' קוקאין, נקבע מתחם הנע בין 3-5 שנות מאסר, נדון ל-4 שנות מאסר בפועל. ערעורו נדחה;

בע"פ 971/21 אמאצ'י נ' מדינת ישראל (31.3.2021), אליו הפנו הצדדים, הנאשם הורשע בהחזקת 678 גרם סם קוקאין, נקבע מתחם של 24-64 חודשי מאסר, הנאשם בן 64, ללא עבר פלילי, תסקירו המליץ להימנע ממאסר בעיקר בשל מצבו בריאותי ונפשי רעוע. בית המשפט קבע כי אין מקום לחריגה לקולה בעונשו נוכח החומרה היתרה שבמעשיו ובמידת אשמו של הנאשם, וגזר עליו מאסר בן 30 חודשים. בית המשפט העליון קבע כי מתחם הענישה שנקבע עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות סמים, וכי ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם לא עבר כל הליך טיפולי, ערעורו נדחה;

ע"פ 7688/21 עטא נ' מדינת ישראל (27.6.2022), הנאשם צעיר בן 21 הורשע בהחזקת כ-500 גר' קוקאין. המאשימה עתרה במסגרת הסדר ל-5 שנות מאסר, נקבע מתחם הנע בין 4-7 שנות מאסר, נדון ל-4.5 שנות מאסר, בית המשפט העליון הקל מעט בעונשו והעמידו על 4 שנות מאסר;

בע"פ 8436/20 אמסלם ואח' נ' מדינת ישראל (7.6.2021) עסקינן במי שהחזיקו כקילוגרם קוקאין במסגרת פרשייה של יבוא סמים מגוואטמלה, הנאשמים זוכו מעבירה של יבוא סם. נקבעו מתחמים של 36-72 חודשי מאסר, על הנאשמים נגזרו עונשים של 36-45 חודשי מאסר, ערעוריהם נדחו;

בעניין אזולאי מדובר במי שהחזיק 344 גר' MMCוכן 46 גרם קוקאין מחולקים לאריזות, הנאשם בן 19, ללא עבר, הצדדים הגיעו לסכמה עונשית כי יוטלו עליו 24 חודשי מאסר. בית המשפט מצא שלא לכבד את הסדר הטיעון, נקבע מתחם הנע בין 3.5-6 שנות מאסר, על הנאשם הוטל מאסר בן 33 חודשים. ערעור ההגנה התקבל, בית המשפט העליון קבע כי הסדר הטיעון המקורי מעוגן במדיניות הענישה הנוהגת והעמיד את עונשו של הנאשם על 24 חודשי מאסר (ע"פ 2572/24 מיום 31.7.24).

בת"פ (מרכז) 17388-07-23 מדינת ישראל נ' אורטל (1.4.2024), נדון הנאשם בגין החזקת סמים ובין היתר סם קוקאין במשקל 200 גרם וסמים קשים נוספים וכן 3 ק"ג קאנביס במסגרת הסדר טיעון, למאסר בן 30 חודשים. הנאשם צעיר ללא עבר, הצדדים עתרו למתחם שנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר;

בת"פ (מרכז) 13704-01-23 מדינת ישראל נ' אליהו (4.12.2024) נדון לפניי, הורשע הנאשם בהחזקת סמים שונים וביניהם 170 גר' קוקאין ו-MDMA, נקבע מתחם הנע בין 30-54 חודשי מאסר, נגזר עונש בתחתית המתחם. (הנאשם הגיש ערעור וחזר בו בהמלצת בית המשפט העליון, עפ"ג 39198-01-25 מיום 10.2.25).

15. זה המקום להידרש לעונש שהוטל על נאשם 1 בתיק, הנאשם הורשע כאמור בהחזקת כמות גדולה מאד של סמים, בין היתר החזקת מעל 5 ק"ג סם MMC ומשקלים גדולים של סם קטמין ו-MDMA, גם בעניינו נטען לעצימת עיניים ביחס למשקלי הסמים וסוגיהם. עוד נתפסו אצל הנאשם 500,000 ₪, ללמדנו את מידת מעורבותו העמוקה בעולם הסמים הקשים, בעברו הרשעה אחת. במסגרת הסדר טיעון נגזרו על הנאשם 1, 4 שנות מאסר וכן חולט הכסף שנתפס. נטען לקושי ראייתי שעמד ברקע הסדר הטיעון. ברי, כי נסיבות מעשיו של הנאשם שלפניי פחותות משמעותית בחומרתן.

16. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, לרבות עתירת המאשימה למתחם מתון שתחילתו 30 חודשי מאסר ופיחות מסוים ברמת האשם, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 28-48 חודשי מאסר.

17. אשר לנאשם ונסיבותיו, הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי נשוי ואב לילדה, אשתו בשלבי הריון מתקדמים. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית לצעירים עוברי חוק במסגרת הליך המעצר ובהמשך במסגרת תיק זה, נקי מסמים, נטל אחריות על מעשיו, שיתף פעולה בהליכי הטיפול, מבטא שאיפות נורמטיביות. שירות המבחן התרשם כי נתרם מהליכי הטיפול ומקיומו של פוטנציאל שיקומי, ובא בהמלצה טיפולית לצו של"צ וצו מבחן. המאשימה מתנגדת להמלצת שירות המבחן וסבורה כי אין מקום לכל חריגה ממתחם הענישה מטעמי שיקום, ההגנה עותרת לאמץ את המלצת שירות המבחן במלואה.

"כידוע, שיקולי שיקום, הגם שהם חשובים, הם אינם חזות הכול, ויש לאזנם מול שיקולי הענישה הנוספים, בראשם שיקולי הלימה, גמול והרתעה (רע"פ 26/23 יז'כין נ' מדינת ישראל, פס' 13 (31.01.2023)). גם כאשר שיקולי השיקום מצדיקים כשלעצמם חריגה מסוימת לקולה ממתחם העונש ההולם, בבואו של בית המשפט לקבוע את מידת החריגה, עליו לבצע איזון כאמור בין שיקולי הענישה (רע"פ 636/21 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (16.02.2021)). איזון זה עשוי, למשל, להוביל למסקנה כי על אף החריגה מהמתחם, אין לפטור את המבקש מעונש מאסר (ע"פ 4876/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 47 (03.12.2015))" (רע"פ 73879-03-25 דיל נ' מדינת ישראל (21.5.2025)).

הדברים נכונים ביתר שאת בעבירות סם, כל שכן החזקת סם קשה בכמויות גדולות, הכלל מורה כי בעבירות סם תינתן בכורה לשיקולי גמול והרתעה, עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית ומרתיעה. אף לא למותר לציין בהקשר זה, כי בעבירות סמים המתבצעות לשם גריפת רווח כלכלי, נודעת חשיבות להטלת עונש מחמיר ומרתיע, שכן "בדרך זו יועבר המסר כי עבירות סמים נעדרות תוחלת כלכלית" (ע"פ 2909/23 פלוני נ' מדינת ישראל , פס' 8 (7.2.2024).

18. הנאשם שלפניי מצוי בהליכי טיפול תקופה לא קצרה מאז שחרורו ממעצר, שולב בקבוצות וחלה הפחתה ברמת הסיכון שנשקף ממנו. הליכי השיקום שעבר הנאשם אינם יוצאי דופן, מדובר בנאשם שניהל אורח חיים תקין, הפעיל שיקול דעת שגוי ובחר בקיצור דרך משיקולים של תועלת כלכלית, הנאשם היה עצור בתיק זה כחודשיים. עתירת ההגנה לחריגה מהמתחם ולהימנע ממאסר אינה מידתית ועלולה להעביר מסר שגוי לפיו מי שמסתבך בעבירות סמים קשות, די שישתתף בהליכי טיפול ובכך יימנע מריצוי עונש מאסר, מסר המנוגד לשיקולי הרתעת הרבים. המלצת שירות המבחן להסתפק בצו של"צ אינה מאוזנת וממוקדת אך ורק בטובת הנאשם.

19. לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים - חומרת המעשים מחד ומנגד גילו של הנאשם, עברו הנקי, המלצת שירות המבחן והפיחות בסיכון שנשקף ממנו, מצאתי לחרוג חריגה מסוימת ממתחם הענישה לקולה שיהיה בה כדי לאזן נכונה בין שיקולי הענישה השונים. אשר למידת החריגה, אתן משקל גם לעונש המתון שהוטל על נאשם 1, שכאמור נותר עצור ולא עבר הליכי שיקום. עוד אטיל על הנאשם קנס וענישה מחמירה צופה פני עתיד.

20. לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר בפועל בן 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב.  מאסר על תנאי בן 10 חודשים לבל יעבור עבירת סם מסוג פשע במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר

ג. קנס בסך 8,000 ₪ או 60 ימי מאסר, שישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.2.26.

ד.  הנאשם התייצב לריצוי מאסרו ביום 24.2.26 שעה 10:00 בבימ"ר "הדרים" בכפוף לכל החלטה מנהלית אחרת. ההפקדות בהליך המ"ת בסך 10,000 ₪ ישמשו להבטחת התיצבותו, יושבו לאחר תחילת המאסר למפקיד.

ה. ההפקדה בסך 35,000 ₪ שהופקדה חלף חילוט הרכב (מזכירות תבדוק כי הופקד) תחולט לטובת המדינה.

הסמים יושמדו.

צו כללי למוצגים

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, במעמד הצדדים.