מכאן עתר בא כוח התביעה למקם את הנאשם ברף העליון של המתחם, להטיל עליו מאסר ברף הגבוה, וכן מאסר על תנאי, ופיצוי למתלונן בסכום של 3,000 ₪. כן עתר להפעיל במצטבר מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו לתקופה של 8 חודשים.

3. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי לא מדובר כאן בשוד מתוכנן מראש, הנאשם לא נופף בסכין, והמתלונן לא נפגע באירוע. מכאן, שאין מדובר באירוע חמור של שוד. עוד הדגיש, כי הפסיקה שהגיש בא כוח התביעה אינה מתאימה לנסיבות תיק זה, שכן נסיבותיה חמורות בהרבה, והן כוללות פגיעה פיסית במתלונן באמצעות סכין.

לטענתו, נוכח רף החומרה של העבירה, והנסיבות הכוללות איום ברף נמוך והיעדר פגיעה במתלונן, והפסיקה המתאימה לנסיבות העניין, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ובין מאסר לתקופה של 20 חודשים.

בתוך המתחם טען בא כוח הנאשם, כי יש לקחת בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם. מכאן עתר למקם את העונש שיוטל על הנאשם במחצית המתחם, ולכלול בתוכו גם את המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

4. במעשיו, פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על ביטחונו, שלוות נפשו וקניינו של הפרט וכן הגנה על שלום הציבור והסדר הציבורי. בביצוע עבירת השוד, במקום ציבורי ולאור יום, יש כדי לפגוע בתחושת הביטחון של הציבור, גם אם לא הופעלה אלימות במהלכו. נפסק, כי ישנה חומרה יתרה בעבירות שוד כלפי עובדי חנויות נוחות, בשל ניצול פגיעותם, ונוכח שכיחות המעשים (ע"פ 3034/22 סיאד נ' מדינת ישראל, בפסקה 12 (16.3.23); ע"פ 475/20 סורני נ' מדינת ישראל (13.7.22)).

עם זאת, נוכח הסכום הנמוך, באופן יחסי, שנשדד, והיעדר פגיעה פיזית או נפשית במתלונן, הפגיעה בערכים החברתיים היא ברמה בינונית ולא גבוהה.

5. בקביעת מתחם העונש ההולם יש לקחת בחשבון את הנסיבות, כפי שנקבעו בהכרעת הדין, כדלקמן: הנאשם הצטייד מראש בסכין, ויש בכך כדי ללמד על תכנון מראש; הנאשם הציג את הסכין ואחז בה, גם אם לא נופף באמצעותה. בכך איים הנאשם על המתלונן, אך לא ברף גבוה; הנאשם דרש כסף מהמתלונן ושדד סכום של 500 ₪; לאחר שקיבל את הכסף, ומשהצביע המתלונן לעבר מסך הטלוויזיה בחנות, הנאשם עזב את המקום; הנאשם ביצע את העבירה בשעות היום בחנות נוחות, ובכך יש כדי להעיד על היעדר מורא מפני החוק; לא נגרם למתלונן נזק כתוצאה מביצוע העבירה, אולם יכול היה להיגרם לו או לאחרים נזק חמור נוכח הנגישות לסכין; הנאשם ביצע את המיוחס לו תוך הפרת תנאי בצו פיקוח האוסר עליו להחזיק סכין.

6. עוד לקחתי בחשבון את מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירת שוד מזוין בנסיבות דומות, תוך עריכת ההתאמות הנדרשות, כפי שניתן להתרשם מהפסיקה הבאה:

- ע"פ 1167/21 חוג'יראת נ' מדינת ישראל (31.5.21) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירת שוד בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום, הנאשם הגיע עם שותף לחנות נוחות, כשבחזקתו סכין ובחזקת השותף מברג ושניהם רעולי פנים. הנאשם דרש כסף מהעובד במקום ואיים כי יירה בו, השותף הפיל מתקן בחנות, והעובד מסר לנאשם סכום של 1,140 ₪. נקבע מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 18 חודשים ובין מאסר לתקופה של 40 חודשים, והוטל מאסר לתקופה של 18 חודשים, לצד מאסר על תנאי, פיצוי בסכום של 2,000 ₪ לבעל החנות ופיצוי בסכום של 5,000 ₪ לעובד. ערעורו של הנאשם לבית המשפט העליון נדחה;

- ע"פ 3698/20 מחאמיד נ' מדינת ישראל (3.11.20) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירות שוד ונהיגה ללא רישיון, בגין אירוע בו נהג ברכב ללא רישיון, הגיע לסניף בנק, נכנס אליו כשעל ראשו קסדה ובידו חפץ הנחזה להיות אקדח, דרש מהפקידות באיומי החפץ למסור לו כסף, הן העבירו לו 11,183 ₪, והוא נסע מהמקום. נקבע מתחם הנע בין מאסר לתקופה של 20 חודשים ובין מאסר לתקופה של 4 שנים, והוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 חודשים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי;

- ע"פ 4322/19 פלוני נ' מדינת ישראל (26.1.20) - הנאשם הורשע בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, בגין אירוע בו הגיע עם שלושה אחרים, כשהם רעולי פנים, לחנות נוחות. אחד מהם - קטין - ביצע ירי באמצעות תת מקלע מאולתר ושני האחרים אחזו באלות, בעוד הנאשם לא החזיק בנשק. הם התקרבו אל המוכר, נטלו את הקופה ואת הטלפון הנייד שלו ונמלטו. הוטל על הנאשם, מאסר לתקופה של 32 חודשים, שהופחת בערעור למאסר לתקופה של 24 חודשים בשל פער בין עונשו של הנאשם ובין עונשו של הקטין;

- ע"פ 2420/15 אבטליון נ' מדינת ישראל (29.11.15) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של החזקת סכין, שוד, ניסיון שוד ושיבוש מהלכי משפט, בגין מספר אירועים כדלקמן: באירוע הראשון - אחז בסכין ושוחרר בתנאי מגביל האוסר עליו לצאת מביתו למשך שלושה ימים; באירוע השני - למחרת, דרש הנאשם מהמתלוננים כסף כשהוא מחזיק בצעצוע הנחזה להיות אקדח; ובאירוע השלישי - הגיע לחנות נוחות כשחברו ממתין ברכב, כיוון את הצעצוע דמוי האקדח לעבר עובד החנות ודרש ממנו כסף. ביחס להחזקת הסכין נקבע מתחם עונש הנע בין מאסר על תנאי ובין מאסר קצר בעבודות שירות. ביחס לעבירת השוד - בין מאסר לתקופה של שנתיים ובין מאסר לתקופה של 5 שנים. ביחס לניסיון השוד - בין מאסר לתקופה של שנה ובין מאסר לתקופה של 3 שנים. הוטל על הנאשם, בגין כלל האירועים יחד, מאסר לתקופה של 36 חודשים, הופעל מאסר על תנאי, וכן הוטלו מאסרים על תנאי, פיצוי בסכום של 2,500 ₪ לכל אחד משני המתלוננים באירוע השוד, ופיצוי בסכום של 1,000 ₪ בגין אירוע ניסיון השוד;

- ע"פ 3658/14 יליסייב נ' מדינת ישראל (23.1.15) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, בגין אירוע בו התקרב אל המתלוננת במרכז קניות, שלף סכין בה הצטייד, נופף בה לעברה, איים עליה, ודרש ממנה כסף. המתלוננת הושיטה את הטלפון שלה, הנאשם לקחו, תוך שאיים עליה פעם נוספת. נקבע מתחם ענישה בין מאסר לתקופה של 3 שנים ובין מאסר לתקופה של 6 שנים, והוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 שנים, מאסר על תנאי ופיצוי בסכום של 5,000 ₪;

- ע"פ 4069/12 כהן נ' מדינת ישראל (11.10.12) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירות של שוד ודרישת נכס באיומים, בגין שני אירועים, כדלקמן: באירוע הראשון - הציג בפני פקידה בבנק פתק בו נכתב "זה שוד", וצעצוע הנחזה להיות אקדח, דרש כסף, והיא מסרה לו סכום של כ-800 ₪; באירוע השני - הנאשם הציג לעובד פיצרייה את אקדח הצעצוע, דרש כסף, והעובד לא נענה. הנאשם ניסה לחטוף כסף מידיו, אך לא הצליח. את המעשים ביצע הנאשם עם אחר שסייע לו להימלט. הוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 15 חודשים, שהופחת בערעור ל- 10 חודשים בשל פער בין העונש שהוטל עליו ובין העונש שהוטל על שותפו, לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסכום של 3,000 ₪;

- ע"פ 7459/12 שיבר נ' מדינת ישראל (20.6.13) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירת שוד בנסיבות מחמירות. האירוע כלל הגעה לחנות נוחות כשפניו של הנאשם מכוסות בכובע גרב, הצגת סכין למוכר, דרישת תכולת הקופה - כ-900 ₪ - נטילה של כמאה קופסאות סיגריות, ואיום על המתלונן. הוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 חודשים, שהופחת בערעור למאסר לתקופה של 24 חודשים, בשל תהליך שיקום, מאסר על תנאי ופיצוי בסכום של 3,000 ₪ לבעל החנות ובסכום של 4,000 ₪ למתלונן.

7. ביחס לעבירה של הפרת צו פיקוח, הפסיקה כוללת עונשים הנעים בין מאסר על תנאי, ובין מאסר לתקופה של שנה (רע"פ 6521/23 חוצ'ינסקי נ' מדינת ישראל (10.9.23); רע"פ 6870/21 דהן נ' מדינת ישראל (19.10.21); רע"פ 1209/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.18)).

8. לא מצאתי ליתן משקל לפסיקה, שעניינה בנסיבות חמורות יותר (ת"פ (מחוזי מרכז) 42566-12-22 מדינת ישראל נ' שביטה (14.7.24) - שם פגעו הנאשמים במתלונן באמצעות סכין; ת"פ (מחוזי ת"א) 29751-05-21 מדינת ישראל נ' טסמה (18.1.22) - שם נדון אירוע ממושך של איומים ודרישת כסף מהמתלונן; ת"פ (מחוזי מרכז) 9291-04-20 מדינת ישראל נ' בלטה (5.6.21) - שם נדון רף איום גבוה יותר, שכלל הצמדת הסכין לצוואר המתלונן).

גם לא ניתן משקל לפסיקה שעניינה בנסיבות מקלות יותר (ת"פ (מחוזי מרכז) 73037-01-23 מדינת ישראל נ' גלוסקר (17.7.23) - שם הנאשם לא נטל כל רכוש) או נסיבות שאינן ממין העניין (ת"פ (מחוזי חי') 67591-03-16 מדינת ישראל נ' לזבניק (21.12.16) - שם הנאשם הכה את המתלונן, ונטל את הטלפון הנייד שלו; ת"פ (מחוזי חי') 30669-06-16 מדינת ישראל נ' קוזלוב (6.12.16) - שם נדונו מקרים של תלישת שרשראות מצווארי המתלוננות).

9. מכאן, נוכח נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה המתאימה לנסיבות מעשיו של הנאשם, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 24 חודשים ובין מאסר לתקופה של 48 חודשים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסכום הנע בין 1,000 ₪ ובין 5,000 ₪.

קביעת העונש הראוי

10. בקביעת העונש הראוי בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות גניבה ותקיפה כדי לגנוב, וכן עבירות מין, אלימות, סמים, והפרעה לעובד ציבור (עת/1). למעשה, הנאשם ביצע את העבירות מושא כתב האישום שבנדון זמן קצר לאחר סיום מאסרו בתיק דומה אחר. בשל ניהול הליך ההוכחות, לא ניתן לזקוף לזכותו של הנאשם הודאה וחיסכון בניהול ההליך.

11. לפיכך, יש להטיל על הנאשם עונש בחלקו האמצעי - עליון של המתחם.

12. לא מצאתי כי ישנם טעמים המצדיקים חפיפת תקופת התנאי עם עונש המאסר המוטל על הנאשם, משום שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולחובתו עבר פלילי מכביד (ע"פ 2471/21 מדינת ישראל נ' אבו ערישה (16.1.22)). לפיכך, יופעל במצטבר המאסר על תנאי שהוטל בת"פ 31625-09-22 (עת/2).

סיכום

13. לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר לתקופה של 42 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 11.8.23;

ב. יופעל המאסר על תנאי מת"פ 31625-09-22, לתקופה של 8 חודשים, כך שבסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 50 חודשים, בניכוי ימי מעצרו, כאמור;

ג. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע, בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו;

ד. מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון, בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו;

ה. פיצוי בסכום של 3,000 ₪ שישולם למתלונן ב-3 תשלומים שווים, הראשון לא יאוחר מיום 1.1.25, והיתרה לא יאוחר מ-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ה, 26 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.