1. הנאשם הורשע בתיק דנן על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בשתי עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של ירי מנשק חם לפי סעיף 340א(א) לחוק (להלן: "התיק העיקרי"). במסגרת ההסדר בין הצדדים צורף ת"פ (ראשל"צ) 1937-12-24 בגינו הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב וסעיף 29(א) לחוק וכן בהחזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413ז וסעיף 29(א) לחוק (להלן: "תיק הצירוף"). במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים לגבי תיק הצירוף לעתור במשותף לעונש בן 10 חודשי מאסר מהם 6 חודשים שיושתו במצטבר לעונש שייגזר על הנאשם בתיק זה.

2. כמפורט בעובדות האישום הראשון, ביום 5.4.24 בשעה 6:40 שהה הנאשם בהר בלעה שבטול-כרם עם אחר שזהותו ידועה. באותן נסיבות אחז בידו נשק מסוג M4 בעוד האחר אחז ברובה M16. על פי האישום השני ביום 17.5.24 בשעה 13:58 החזיק הנאשם בנשק מסוג M4 יחד עם אחייניתו, לימד אותה כיצד לאחוז בנשק וביצע באמצעותו ירי של שני כדורים.

3. תיק הצירוף הוגש כנגד שלושה נאשמים, הנאשם שלפניי הוא נאשם 2 בכתב האישום. ביום 24.11.24 גנב הנאשם בצוותא עם שניים נוספים רכב שחנה בחניון עופר שליד קניון פתח תקווה. הנאשמים נסעו יחד למקום הגניבה, נאשם 1 פרץ לרכב הגנוב ונהג בו נהיגה פוחזת, כשהנאשם שלפניי נוסע בסמוך לו ביחד עם נאשם 3.

תסקיר שירות מבחן

4. הנאשם כבן 19 הופנה לתסקיר חובה מפאת גילו. הנאשם נעדר עבר פלילי, טרם מעצרו התגורר בטירה ועבד בשיפוצים, עצור בגין תיק זה בתנאים קשים והוגדר כעצור בטחוני. מקורותיו עולה כי השלים 12 שנות לימוד במגמת מכונאות רכב, במהלכן אובחן כלוקה בהפרעות קשב וריכוז, שלל בעיות בתחום החברתי. בהמשך למד לימודי עיצוב שיער ותכנן לפתוח מספרה. הנאשם תיאר את הוריו כדמויות מיטיבות, אביו יליד טול כרם כיום בעל אזרחות ישראלית, אחיו עצור אף הוא בגין עבירות נשק. בהתייחסותו לעבירה טען הנאשם שהנשק אינו שלו וכי ירה באוויר על במהלך חתונה ובעידוד חבריו. הנאשם הרחיק עצמו מהשתייכות פלילית, שלל מעורבות בסכסוכים ותיאר רשת חברתית מצומצמת הכוללת בני משפחה מצד אמו.

5. ביחס לתיק הצירוף מסר כי ביצע את העבירות בשל מניע כלכלי לצד נגררות חברתית וצורך בריגושים. הנאשם הביע שאיפות נורמטיביות הכוללות עבודה וחיי משפחה והתרחקות מחברה שולית לאחר שחרורו. עוד מסר כי הפנים את הפסול בהתנהגותו וכי רצונו להימנע מאלימות. להתרשמות שירות המבחן מדובר בצעיר בלתי מגובש שגדל במשפחה שחינכה ללימודים ועבודה ולאורך השנים תפקד באופן יציב, את העבירות ביצע על רקע צרכי נראות ודימוי עצמי פגוע ונטייה להיגררות חברתית בשילוב עם נגישות לקשרים שוליים. הנאשם עושה שימוש מזדמן בסמים ואלכוהול אף שאינו סובל מבעיית התמכרות. להערכת שירות המבחן הסיכון להישנות אלימות מצדו נמוך, נוכח מעצרו לא בא בהמלצה טיפולית.

תמצית הטיעונים לעונש

6. ב"כ המאשימה, עו"ד יעל תרם, עמדה על נסיבות ביצוע העבירות בתיק והדגישה את סמיכות הזמנים בין המעשים, ובמיוחד את חשיפת האחיינית להתנהגות עבריינית בכך שלימד אותה כיצד לאחוז בנשק. הירי שביצע בנוכחותה העמיד אותה בסיכון ממשי. לעמדת המאשימה פוטנציאל הנזק ממעשיו של הנאשם עצום, מלבד הסיכון לפגיעה בנפש קיים חשש שבנשק ייעשה שימוש למטרות עברייניות. מעשיו פגעו בערכים המוגנים ברף בינוני-גבוה. ביחס לתיק הצירוף שקלה המאשימה את חלקו היחסי של הנאשם ואת הודאתו. לנוכח האמור עתרה המאשימה בתיק זה להעמיד את המתחם באישום הראשון על 30-15 חודשי מאסר ובאישום השני על 60-30 חודשים ולהשית על הנאשם מאסר בן 50 חודשים. בהתאם להסכמות בתיק הצירוף עתרה להשית על הנאשם 10 חודשי מאסר מהם 6 במצטבר. כן עתרה להשית על הנאשם מאסר מותנה וקנס.

7. מנגד ב"כ הנאשם, עו"ד דרור שלום, טען כי מתחם העונש ההולם בתיק נע בין 30-9 חודשים ועתר להשית על הנאשם עונש המצוי בתחתית המתחם. נטען כי מעשי הנאשם בשני האישומים בוצעו בשטחי הרשות ובסמיכות זמנים ולפיכך מדובר באירוע אחד. מדובר בצילומים שנמצאו בבדיקת הטלפון הנייד של הנאשם ושל אחיו. המעשים בוצעו במקום ריק מאדם ושלא למטרה עבריינית או אלימה. לפיכך הפגיעה בערכים המוגנים ובאינטרס הציבורי היא נמוכה. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במהלך חקירתו, נעדר עבר פלילי, ביצע את העבירות בהיותו בגיר כבן 18. משפחתו של הנאשם נורמטיבית אך בעת ביקור בשטחים הוא נסחף אחר התנהגותם של אחרים, תסקירו חיובי והסיכון להישנות עבירות מצדו נמוך. הנאשם נתון במעצר מזה כשנה, אף שהתיק אינו מסווג כביטחוני הנאשם מצוי בתנאי מאסר קשים מאוד של אסיר ביטחוני.

הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו וציין את תנאי המעצר הקשים הכוללים צפיפות רבה והעדר קשר או מידע לגבי בני משפחתו. לטענתו למד את הלקח.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

8. על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

9.  מעשי הנאשם בהליך דנא שונים בחומרתם, בוצעו בהפרש זמנים ומהווים אירועים נפרדים אך קיימת ביניהם זיקה, ייקבע בעניינם מתחם עונש כולל.

10. עבירות הנשק הפכו בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" ומהוות סכנה ממשית לשלום הציבור ולביטחונו. על רקע מציאות קשה זו נעשה מאמץ רב ע"י גורמי אכיפת החוק, וביניהם בתי המשפט למאבק בתופעה, ובשנים האחרונות ניכרת מגמת החמרה במדיניות הענישה לצורך מיגור עבירות אלו, תוך מתן משקל בכורה להרתעת הרבים ולאינטרס הציבורי, "ההלכה כי בעת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות נשק, על בית המשפט לבכר את האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים, על פני נסיבותיו האישיות של הנידון" (ע"פ 587/22 עדאב אבו נאעסה נ' מדינת ישראל פסקה 13 (22.5.2022); ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' אחמד קדורה, פסקה 5-6 (14.4.2022); ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (31.5.2022). עוד נזכיר בהקשר זה את תיקון 140 לחוק במסגרתו נקבעו עונשי מינימום בעבירות נשק, כך שהעונש שיושת בגין עבירות אלו לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים.

ירי בנשק חם, אף אם מבוצע במקומות שאינם הומי אדם מגביר את הסיכון לשלום הציבור ובטחונו, "למרבה הצער, חדשות לבקרים אנו שומעים על פגיעה בעוברי אורח מכדור תועה שנורה בעקבות שימוש פרוע ורשלני בנשקים שהוחזקו שלא כדין... על רקע זה, אין כל מקום להמעיט בחומרת מעשיו של המערער, אשר סייע לחברו לשאת ולהוביל אקדח ללא רישיון ואף לבצע ירי" (ע"פ 3728/22 מסלאחה נ' מדינת ישראל, פס' 11 (9.8.2022)).

11. במסגרת האישום הראשון אחז הנאשם רובה מסוג M4 בעוד אחר אחז ברובה M16, המעשה בוצע בשטחי הרשות, לטענתו נשא את הנשק כדי להצטלם איתו. על פי האישום השני, מספר שבועות לאחר מכן הנאשם החזיק שוב ברובה M4 אך הגדיל לעשות ולימד את אחייניתו כיצד לאחוז בו וביצע ירי של שני כדורים. נסיבות אישום זה חמורות יותר, לא ברורה טענת ההגנה כי המעשה לא חשף אחרים לסיכון, הנאשם העמיד את אחייניתו בסיכון ממשי. אניח לטובת הנאשם כי גם מעשיו באישום זה בוצעו בשטחי הרשות. לא הובהר כיצד הגיע לידיו רובה M-4, נשק הנמצא ברגיל בשימוש כוחות צבא. סוג הנשק מהווה נסיבה מחמירה. עוד לא הובהר האם בשני האישומים מדובר באותו הנשק.

12. ב"כ הנאשם סבור כי ביצוע עבירות הנשק בשטחי הרשות ולא בתחומי המדינה מפחית משמעותית את מידת פגיעת המעשים בערכים המוגנים ואת חומרתם. בעניין זה הפנה לת"פ 10205-08-21 מדינת ישראל נ' צרצור שנדון לפניי. במקרה זה הורשע נאשם בנשיאת נשק במחנה פליטים בשטחי הרשות ובירי בו במהלך חתונה. בגזר הדין ניתן משקל נכבד לנסיבות המעשים- נשיאת נשק בחתונה בשטחי הרשות למטרת ירי שמחה, נקבע מתחם מתון הנע בין 18-34 חודשי מאסר, על הנאשם צעיר ששולב בטיפול נגזרו 16 חודשי מאסר. ערעור הגנה שהוגש, ע"פ 5021/24, התקבל, בעיקר בשל חלוף הזמן וטעמי שיקום ועונשו הופחת ל-9 חודשי עבודות שירות. אף במקרה שבפנינו אני סבורה שיש במקום ביצוע העבירות כדי למתן קמעה את חומרת המעשים אך בניגוד לעניין צרצור, מדובר בשני אישומים הכוללים נשיאת נשק, ובהמשך ירי באמצעותו שסיכן אחרים. בצד זאת, לא נטען לכל אינדיקציה לביצוע עבירה פלילית או ביטחונית. לפיכך מצאתי לקבוע כי מעשי הנאשם פגעו פגיעה ממשית בערכים המוגנים.

13. אשר לתיק הצירוף, הנאשם חבר לשני שותפיו לצורך גניבת רכב, חלקו בעבירות קטן מזה של שותפיו, בעיקר נאשם 1 שפרץ לרכב הגנוב ונהג בו נהיגה פרועה ומסוכנת.

מדיניות הענישה הנוהגת

14. דינם של עברייני הנשק הוא למאסר מאחורי סורג ובריח, הפסיקה אינה מקלה עם נאשמים צעירים או נעדרי עבר פלילי, ומבכרת את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות במקרי שיקום. המסר העונשי נחרץ ואינו משתמע לשני פנים: "עלינו לזכור כי מדובר במשחק-סכום-אפס: שופט שמרחם על עבריין נשק ומקל בעונשו אינו מרחם על הקורבן הבא" [פסק דינו של כב' השופט שטיין, ע"פ 7850/21 דסוקי נ' מדינת ישראל (25.11.2021)]. עם זאת, מקרים בהם עבירות הנשק בוצעו שלא למטרות עברייניות אלא לצורך צילום, התרברבות או במסגרת חתונה, ובמיוחד כשהללו נעשו מחוץ לשטחי מדינת ישראל- חומרתם פחותה.

בעפ"ג 23138-05-25 חין נ' מדינת ישראל (21.7.2025) הנאשם הורשע באירוע אחד של החזקת שני כלי נשק מסוג תת מקלע מאולתר עם שתי מחסניות ריקות וכדורים. נקבע מתחם הנע בין 52-30 חודשים והושתו עליו 24 חודשים תוך חריגה מהמתחם בשל סיכויי שיקום. הנאשם חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון;

בע"פ 5674/24 אבו חלימה נ' מדינת ישראל (5.3.2025) שאליו הפנתה המאשימה, נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בנשיאת נשק, ירי באזור מגורים והפרעה לשוטר- בכך שבמסגרת חתונה רבת משתתפים נשא אקדח, דרך אותו מספר פעמים וירה בו באוויר. נקבע מתחם שבין 55-30 חודשי מאסר והוא נדון למאסר בן 30 חודשים. הנאשם חזר בו מערעורו לנוכח הערות בית המשפט העליון;

בע"פ 5681/23 חווא נ' מדינת ישראל (20.12.2023), נדחה ערעור על חומרת העונש בן 35 חודשי מאסר שהוטל על נאשם, בעל עבר פלילי מכביד, שיצא מביתו כשהוא נושא אקדח טעון במחסנית וכדורים, נמלט מהשוטרים, נקבע מתחם שנע בין 50-24 חודשי מאסר;

בע"פ 3186/22 בר נ' מדינת ישראל (23.2.2023) נדון עניינו של נאשם שנשא והוביל בקטנוע אקדח טעון גנוב, בחזקתו נמצא סם קנביס לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם, צעיר בעל עבר פלילי משמעותי, 30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם חזר בו מערעורו לאחר שנשמעו הערות בית המשפט העליון.

בת"פ 59004-08-23 מדינת ישראל נ' צרצור (28.7.2025) הנאשם הורשע באישום הראשון בהחזקת אקדח גלוק, כדורים תואמים ו-21 גרם חשיש ונקבע מתחם הנע בין 30-17 חודשי מאסר, באישום השני הורשע בנשיאת שני אקדחים וירי בשטח פתוח ונקבע מתחם הנע בין 60-36 חודשים. הנאשם נדון ל-28 חודשי מאסר לנוכח הליך טיפולי מוצלח ופוטנציאל שיקומי.

בת"פ (מרכז) 63489-07-24 מדינת ישראל נ' מנסור (10.3.2025), הנאשמים שנדונו לפניי הורשעו בעבירה של נשיאת אקדח, נאשם 1 הורשע גם בירי בנשק בשטח פתוח. נקבע מתחם ענישה לנאשם 1 הנע בין 50-32 חודשי מאסר, על הנאשם 1 נגזר עונש בתחתית המתחם. נאשם 2 נדון בגין נשיאת הנשק וקשירת קשר לביצוע פשע למאסר בן 25 חודשים (ערעור הגנה שהגיש נאשם 1 נמחק לבקשתו);

בת"פ (מרכז) 24285-05-23 מדינת ישראל נ' מוגרבי (10.3.2024) שאליו הפנתה המאשימה, נאשם שהורשע בהחזקת נשק ובירי באזור מגורים, בשל כך שירה באקדח יחד עם אחייניו בני 4 ו-11 כדי ללמדם כיצד לתפעלו, הירי פגע בחומת האבן שהקיפה את הבית ופוטנציאל הנזק היה גבוה. נקבע מתחם הנע בין 50-28 חודשי מאסר, והנאשם צעיר ללא עבר פלילי נדון לעונש בתחתית המתחם;

בת"פ (מרכז) 19759-07-21 מדינת ישראל נ' עודה  (7.11.2022) שנדון לפניי ואליו הפנתה ההגנה, נאשם הורשע בכך שירה ירי שמחה במהלך חתונה ביישוב בארץ. במסגרת ההסדר עתרה המאשימה לעונש מאסר ראוי בן 18 חודשים. הנאשם, בן כ-18 שנים במועד המעשה, בעל עבר רלוונטי, תסקירו חיובי. בגזר הדין ניתן משקל לכך שהירי לא בוצע למטרות עברייניות והוא לא הורשע בעבירת הירי בנשק, ולטענת ההגנה כי תופעת יריות שמחה בחתונות לא טופלה ולא נאכפה במשך תקופה ארוכה, ומכאן "שההחמרה בענישה בעבירות בנסיבות דומות צריכה להתבצע בהדרגה" (שם, סע' 12). על יסוד כל אלו נגזר על הנאשם עונש מאסר מתון בן 16 חודשים, נסיבות המקרה קלות משמעותית.

בת"פ (מרכז) 35431-03-21 מדינת ישראל נ' אחמד (גזר דיני מיום 11.9.2023) נדון עניינם של נאשמים שנשאו בשעת לילה תת מקלע מאולתר לשטח פתוח ומיוער, בו נמצאת חווה לגידול חיות שונות ושוהים בו מידי פעם אנשים. מי מהם ירה מספר צרורות ירי בהסכמת האחר ובידיעתו. נקבע מתחם ענישה שנע בין 50-28 חודשי מאסר. על הנאשם 1, צעיר, ללא עבר פלילי, שתסקירו לא היה חיובי, נגזרו 31 חודשי מאסר. נאשם 2 עבר טיפול וחלה הפחתה במידת הסיכון הנשקף ממנו, נדון ל-25 חודשי מאסר;

15. אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם בתיק ומיקומם, סוג הנשק שנשא הנאשם וירי באמצעותו אני קובעת בגין מכלול מעשי הנאשם מתחם ענישה הנע בין 28-50 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

16. הנאשם כבן 19, ללא רישום פלילי, נותן כעת את הדין בגין שני אירועי נשק ואירוע אחד של גניבת רכב. לפיכך חרף עברו הנקי לא ניתן לומר כי מדובר במעידה חד פעמית. עם זאת הנאשם גילה יציבות לאורך השנים, הוא השלים את חוק לימודיו ושאיפותיו נורמטיביות. את העבירות ביצע בהיותו בגיר כבן 18 עת שהה בשטחי הרשות לצורך ביקור משפחתי. הנאשם הודה, נטל אחריות על מעשיו, התייחס (אף אם באופן חלקי) לגורמים שהובילו אותו לבצע את העבירות- היסחפות אחר אחרים והתרברבות, לטענתו למד לקח. הוריו משמשים לו דמויות מיטיבות ואף שלא עבר הליך טיפולי שירות המבחן התרשם כי הורתע ממעצרו והסיכון הנשקף ממנו הוערך כנמוך. כן שקלתי את תנאי המעצר הקשים בהם נתון למעלה משנה, הנאשם מוגדר עצור בטחוני הגם שכתב האישום אינו מייחס לו מעשים על רקע זה.

17. לפיכך לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. אאמץ את עתירתם העונשית של הצדדים ביחס לתיק הצירוף בהיותה הולמת את נסיבות ביצוע העבירה במיוחד לנוכח חלקו היחסי של הנאשם. עוד אשית עליו מאסר מותנה וקנס כספי.

סוף דבר

18. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  בתיק העיקרי- 28 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 3.12.24.

ב.  בתיק הצירוף- 10 חודשי מאסר שירוצו 6 חודשים במצטבר למאסרו בתיק העיקרי והיתר בחופף. סה"כ ירצה הנאשם בשני התיקים מאסר בן 34 חודשים בניכוי ימי מעצרו.

ג. מאסר על תנאי בן 10 חודשים לבל יעבור עבירת נשק מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.  מאסר על תנאי בן 5 חודשים לבל יעבור עבירת נשק מסוג עוון או עבירת רכוש תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו שישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.2.26.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ו, 05 ינואר 2026, במעמד הצדדים.