ד. אי תשלום היטל הטמנת פסולת בצוותא חדא (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 11ב(א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 13(א)(6) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין;

ה. לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים בצוותא חדא (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון יחד עם סעיפים 4 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין;

ו. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

בת"פ 41856-10-20 (במ/2):

א. הפרת הראה חוקית בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 287(א) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

ב. פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה בצוותא חדא (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 7(ד) לחוק שמירת הניקיון, ביחד עם סעיף 13(ב)(4א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף, 29 לחוק העונשין;

ג. לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים בצוותא חדא (ריבוי עבירות) - עבירה לפי סעיף 2 לחוק שמירת הניקיון יחד עם סעיפים 4 ו-13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

2. הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים הוא הסדר טיעון "סגור", שאלה עיקריו:

נאשם 1 (להלן: הנאשם)

· 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות כפוף לחוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות. ככל שיימצא כי הנאשם אינו יכול לבצע עבודות שירות מטעמים שאינם קשורים בהתנהגותו - ירצה הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי מעצרו.

· הפעלת מאסר על-תנאי בן 3 בחודשים בחופף.

· מאסר על תנאי.

· קנס בסך 16,208 ₪ לטובת קרן החילוט.

· חילוט מוסכם.

נאשמת 2 (להלן: הנאשמת)

· קנס בסך 120,000 ₪.

· חילוט מוסכם.

תמצית כתבי האישום

3. הנאשם מחזיק בבעלות מלאה וכן בסמכויות השליטה והניהול בנאשמת, חברה פרטית, שעיקר פעילותה מתן שירותי עבודות עפר. הנאשם חותם בשם החברה ומתווה את אופן פעילותה ועיסוקיה.

4. במסגרת ת"פ 18388-05-20 (במ/1), הורשע הנאשם בכך שהחל משנת 2012 ועד לחודש יולי 2019 (להלן: התקופה הרלוונטית), עסקו הנאשמים בפעילות ענפה בתחום עבודות העפר - לרבות הקמה והפעלה של תחנת מעבר ומיון של פסולת; איסוף והובלה של פסולת; טיפול בפסולת, לרבות עיבודה, ניצולה ומחזורה - בקרקעות פרטיות אשר ייעודן חקלאי מוכרז ושטח ציבורי פתוח הנמצאות הסמוך לקיבוץ גבעת השלושה (להלן: הקרקעות) - וכל זאת בלא רישיון או היתר למרות שמדובר בעסקים הטעונים רישוי בהתאם לצו רישוי עסקים (פרטים 5.1 א'-ג') (להלן: הפעילות האסורה).

בשנת 2012, במועד שאינו ידוע, נכנס הנאשם לקרקעות ושם הפעיל וניהל את פעילות העסקית של הנאשמת מהאתר. בין היתר, הנאשם הפעיל את משרדיה של הנאשמת 2 מהאתר, העסיק עובדים, החנה כלי עבודה וציוד מכני הנדסי (כלי צמ"ה), הציב נוכחות בשטח וכו'. בכך, הפך למעשה את האתר למקום מושבה המרכזי של הנאשמת. בנוסף, הציבו באתר נפה, אשר שימשו למיון ומיפוי של פסולת; מגרסה, אשר שימשה לגריסת הפסולת; וכלי עבודה לשינוע הפסולת ותוצרי הניפוי, בתוך האתר ומחוצה לו.

במסגרת הפעילות האסורה, הנאשמים הובילו פסולת מאתרי בניה רבים בעיר פתח תקווה לאתר, ולא לאתרים חוקיים ומורשים כמחויב בדין - מתוך מטרה להיפטר מן הפסולת, לחסוך בעלויות מיון והטמנה ולחמוק מתשלום היטלים הקבועים בדין. את הפעילות האסורה ביצעו הנאשמים בעצמם, באמצעות עובדים שהעסיקו, ובאמצעות קבלני משנה ונותני שירות אשר ביצעו את הוראותיהם תמורת תשלום כספי.

במסגרת הפעילות האסורה, נמנעו הנאשמים מהשקעת משאבים חיוניים להקמת תשתיות ומילוי התנאים הנדרשים בדין ביחס לסוגי העיסוק שהפעילו, לרבות לשם הבטחת מניעת מפגעים וזיהומים סביבתיים וקבלת היתר עסקי, ואף חמקו מחובות הדיווח הקיימות על סוג פעילותם. הנאשמים פעלו באופן "פיראטי", תוך יצירת זיהום, נזקים ומפגעים סביבתיים לקרקעות ולשטחים הציבוריים הפתוחים המצויים באתר וסמוך אליו, ואף גזלו את הקופה הציבורית בכך שלא שילמו היטלי הטמנה כדין בגין פסולת שהובילו והשליכו באתר, וזאת בהיקף שאינו ידוע במדויק.

במעשים המתוארים לעיל, בין השנים 2013 ועד סוף שנת 2017, הפיקו הנאשמים כתוצאה מהפעילות האסורה סך הכנסה של מיליוני ₪ שמהווים רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה והינה "רכוש אסור" כהגדרת בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון. את הרכוש האסור ערבבו הנאשמים עם מחזור העסקים השוטף של הנאשמת ונהגו בו באופן זהה. כך, מנעו הנאשמים את האפשרות להבחין בין הרכוש האסור לרכוש האחר, ובעשותם כן, הפכו הנאשמים את כלל הרכוש, שהיקפו 63,046,195 ₪ לרכוש אסור.

5. במסגרת ת"פ 41856-10-20 (במ/2), הורשעו הנאשמים בכך שבחודש אוקטובר 2020, פעלו הם בניגוד לצו הפסקת עיסוק שהוציא בית המשפט המחוזי מרכז לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, במסגרת הליך צ"א 18409-05-20 מדינת ישראל נ' גנגנה. הצו הורה על הפסקת העיסוק בעבודות עפר ופסולת בקרקעות המזוהות כלהלן: גוש 6323, חלקות: 18, 20; וגוש 6399, חלקות: 20,32,33,103,104 26,31,174,249.

למרות הצו, הנאשמים שינעו במתחם משאיות עמוסות בפסולת, הפעילו כלי עבודה, תידלקו משאיות וכלים ושפכו פסולת במתחם. במעשיהם, הפרו הנאשמים בצוותא חדא הוראה שניתנה כשורה מאת בית המשפט, פינו פסולת לאתרים שאינם מורשים בצוותא חדא ולכלכו והשליכו פסולת ברשות הרבים בצוותא חדא.

ראיות לעונש

6. בעניינו של הנאשם, הוגשה חוו"ד של הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם לא נמצא מתאים לריצוי מאסר על דרך עבודות שירות נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם.

בעקבות הגשת חוות הדעת, קיימתי ביום 1.12.2025 דיון אליו התייצב הגורם הרלוונטי ממשטרת ישראל. בתום הדיון הוחלט כי ישנו יסוד סביר לחשש ממשי לפגיעה בגופו או בחייו של אדם אם יישא הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות.

7. הרישום פלילי של הנאשם (תע/1), הוגש לעיוני, ולפיו לנאשם עבר פלילי עשיר לרבות בעבירות מרמה, סחיטה ואיומים. הנאשם ריצה עונשי מאסר בפועל.

תמצית הטיעונים לעונש

8. ב"כ המאשימה, עו"ד משה יחזקאל, ביקש מבית המשפט לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים. לטענתו, מדובר בהסדר ראוי ומאוזן, אשר נותן משקל לעברו הפלילי של הנאשם, לקושי הראייתי שהתעורר בתיק ולפן הכלכלי המשמעותי הטמון במעשי הנאשם.

9. ב"כ הנאשמים, עו"ד שני טובול, טענה לקבלת את ההסדר כהסדר הולם שעומד ברף הענישה. אף לטענתה, מדובר בעבירות כלכליות במהותן, אשר מתאפיינות בענישה כלכלית. ההסדר תואם את הקשיים הראייתיים וכן את נסיבות חייו הקשות של הנאשם בשנים האחרונות.

10. הנאשם לא ניצל את זכותו לומר דברים אחרונים לעונש.

דיון והכרעה

11. לאורך שנים, ביצעו הנאשמים עבירות סביבתיות וכלכליות חמורות כמפורט בכתבי האישום המתוקנים. הם השתלטו על קרקעות לא להם שיעודן חקלאי מוכרז, עשו בהן כשלהם והפיקו מהן רווחים שלא כדין ותוך פגיעה בסביבה.

12. המעשים הם חמורים, אך הצדדים בחרו להתקשר בהסדר טיעון מקל בתום פרשת התביעה לאור קיומם של קשיים ראייתיים משמעותיים, שנפרשו לפנַי בהליך הגישור. במכלול נסיבות העניין סבורני כי הסדר הטיעון מאזן נכונה בין השיקולים השונים ונותן ביטוי מספיק לחומרת המעשים ולעברו הפלילי של הנאשם, כמו גם להודאת הנאשמים על נטילת האחריות הגלומה בה.

13. מצאתי אפוא לכבד את הסדר הטיעון ואני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1

· מאסר בפועל בן 4 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 4.3.2019 עד ליום 14.3.2019, מיום 7.10.2020 עד ליום 4.11.2020 ומיום 13.12.2020 עד ליום 16.12.2020.

· אני מפעיל את עונש המאסר על תנאי בן 3 החודשים שגזר על הנאשם בית משפט זה בת"פ 3313-04-15 ביום 31.7.2017 בחופף.

· 5 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע או כל עבירה המנויה בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

· קנס בסך 16,208 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.2.2026. הקנס ישתלם לטובת קרן החילוט.

· חילוט סך של 110,837 ₪ (הסכום המעודכן עומד על 132,379 ₪) מחשבון בנק מזרחי סניף 432 ח.ן 273518 (תיק חילוט 11799).

· חילוט סך של 25,855 ₪ לאחר מכירת נפה לפסולת בניין, מס' סידורי 6614617 (הופקד בחשבון משטרת ישראל).

נאשמת 2

· קנס בסך 120,000 ₪. הקנס ישתלם עד ליום 1.6.2027, לטובת קרן החילוט.

· חילוט סך של 202,100 ₪ (הסכום המעודכן עומד על 241,379 ₪) מחשבון בנק מזרחי, סניף 432, ח.ן 038308 (תיק חילוט 11799).

· חילוט סך של 525,000 ₪ במזומן (הסכום המעודכן הוא 667,997 ₪) (תיק חילוט 6543).

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.