1.  הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג-1973.

2.  כמפורט בעובדות האישום המתוקן, עובר ליום 24.1.25 גמלה בליבה של הנאשמת ההחלטה לייבא סמים לישראל תמורת תשלום שתקבל מאחר שזהותו אינה ידועה. במועד ובדרך שאינם ידועים קיבלה הנאשמת מזוודה מאחר ובה 5.2 ק"ג קטמין ו-4.96 ק"ג MDMA. ביום 21.1.25 המריאה מברצלונה דרך אמסטרדם ואתונה וביום 24.1.25 נחתה בישראל כשהיא נושאת את המזוודה ובה הסמים, אשר התגלו לאחר בדיקה של המשטרה.

תמצית טיעוני הצדדים

3.  ב"כ המאשימה, עו"ד בן אסולין, עמד על חומרת מעשי הנאשמת, סוג הסמים שיובאו והיקפם. לטענתו מדובר באירוע מתוכנן, הסמים שיובאו מחוללי פשיעה , פוטנציאל הנזק אם הסמים לא היו נתפסים רב. המאשימה הפנתה לפסיקה ביבוא סם, עותרת למתחם ענישה הנע בין 5-8 שנות מאסר וקנס מכביד שלא יפחת מ-50,000 ₪. הנאשמת אינה מתגוררת בארץ, ללא עבר פלילי על כן מבוקש למקם את עונשה בתחתית המתחם.

4.  ב"כ הנאשמת, עו"ד רמי יונס, עמד על נסיבות הנאשמת, הנאשמת הודתה במיוחס לה כבר בחקירתה, כתב האישום תוקן משמעותית וחלקה של הנאשמת מתמצה בבלדרות של סמים שהועברו לה מאדם אחר. לטענת ב"כ הנאשם עתירת המאשימה מחמירה ותואמת מקרים חמורים יותר, הפסיקה הנוהגת מתחשבת בנאשמים ששימשו רק כבלדרים, מייחס משקל לכך שמדובר באשה. על כן עותר למאסר בן 20-40 חודשים ולחריגה מתחתית המתחם נוכח נסיבותיה. נטען כי האם גודלה ע"י סבתה שנפטרה, הנאשמת עבדה בספרד וניהלה אורח חיים בלייני, כשנודע לה שאמה חולה חזרה לאיטליה, ללא עבודה ועברה תקופה משברית. נסיבות אלו עמדו ברקע מעשיה והיא מביעה על כך צער רב. מדובר בבחורה צעירה ונורמטיבית שעשתה טעות חמורה בשיקול דעת.

לזכותה של הנאשמת העידה אימה (באמצעות שיחה טלפונית ממקום מגוריה באיטליה), האם סיפרה כי גידלה את בתה לבד, למעט עזרת הסבתא שנפטרה לאחרונה ממחלת סרטן, וכי הדבר גרם לנאשמת תחושות של צער ודיכאון. לאם התגלה גידול סרטני.

הנאשמת בדברה האחרון הביעה צער על מעשיה.

דיון והכרעה

5.  על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

6.  מעשיה של הנאשמת חמורים ומסוכנים ופגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו. בתי המשפט חזרו והדגישו בפסיקותיהם את החומרה הנלווית לעבירות הסמים, ובפרט עבירות ייבוא והפצת סמים מסוכנים. עוד נקבע, בשים לב לרווח הכלכלי המשמעותי המופק לעיתים מביצוע עבירות אלו, כי ראוי לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצען (ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 12(4.11.2021); ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.8.2015); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (4.6.2020); ע"פ 7044/11 עבד נ' מדינת ישראל (17.6.2012)).

7.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לכך שלעבירה קדם תכנון שכלל שיתוף פעולה עם אחר, הנאשמת טסה לישראל דרך מספר שדות תעופה כדי להסוות את עקבותיה. הנאשמת שימשה כבלדרית סמים, בכך היוותה חולייה חיונית בשרשרת הפצת הסם. היא לא עמדה בראש שרשרת הסם ולא מימנה אותו אלא ביצעה שליחות עבור אדם אחר תמורת תשלום שהובטח לה. המניע למעשה כלכלי.

8.  הנזק שצפוי היה להיגרם מהעבירה הוא רב, נוכח סוג הסם וכמותו (כ-5 ק"ג קטמין וכ-5 ק"ג MDMA). אלמלא הסם היה נתפס על ידי המשטרה, הרי שהיה נכנס לישראל ומופץ ברחובותיה, וכתוצאה מכך היה עלול להיגרם נזק רב. סמים מסוג זה הם מחוללי פשיעה.

עוד יש ליתן את הדעת לסוג הסם והשפעותיו. בעייננו, סם הקטמין, אף נכלל בקבוצת הסמים הקשים, מכונה "סם המועדונים" או "סם האונס", לרוב נעדר טעם, צבע וריח וגורם לתופעות לוואי חמורות. סם MDMAנחשב ל"סם מסיבות" ונצרך בעיקר על ידי מתבגרים וצעירים שרבים מהם אינם מודעים לסיכונים שבו (ת"פ (מח' חיפה) 69783-10-18 מדינת ישראל נ' אברמסון, פסקה 38 (7.6.2020)).

הפצת הסם בישראל נמנעה אך בשל פעילות המשטרה, אין צורך להכביר מילים בדבר ההשפעות הישירות והעקיפות של הסמים על צרכני הסמים, על סביבתם הקרובה ועל החברה בכללותה, בפרט בהינתן כמות הסם שיובאה.

9.  בנסיבות האמורות אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה. נתתי בהקשר זה משקל לתפקידה המשמעותי של הנאשמת כמי שהכניסה את הסמים לגבולות ישראל, לסוג וכמות הסם המסוכן ופוטנציאל הנזק העצום לחברה לו היה מופץ.

מדיניות הענישה הנוהגת

10.  מנעד הענישה בעבירות כגון דא רחב, ותלוי במשתנים רבים, בין היתר, כמות הסם שנתפסה, תחכום ביצוע העבירות ומעמדו של הנאשם בשרשרת ייבוא הסם (ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי, פסקאות 11-12 (5.6.2013)). עוד נקבע כי יש להטיל ענישה מחמירה ומרתיעה על מפיצי הסמים בכל חוליות שרשרת הפצת הסם תוך מתן בכורה לעיקרון הגמול והרתעת הרבים (ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.8.2015). בענייננו הנאשמת ייבאה שני סוגי סמים קשים בכמויות גדולות.

בע"פ 1453/23 תורג'מן נ' מדינת ישראל (12.1.2023) נדון עניינו של נאשם שייבא 8.4 ק"ג של סם מסוג MDMA באמצעות הזמנה בדואר והחזיק סם נוסף בביתו. בית המשפט המחוזי העמיד את המתחם על 85-52 חודשי מאסר, לנוכח הליך שיקומי שכלל גמילה הושתו עליו 18 חודשי מאסר. הנאשם חזר בו מערעורו נוכח הערות בית המשפט העליון.

בע"פ 671/19 אבוטבול נ' מדינת ישראל (7.10.2019)נדחה ערעור נאשם בייבוא 6.98 ק"ג קוקאין, בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 7.5-4.5 שנות מאסר. הנאשם, צעיר ללא עבר, נסיבות חייו קשות, בהסדר הדיוני שהוצג בפני בית המשפט המחוזי הוסכם על ידי הצדדים שהנאשם עצם עיניו בנוגע לתכולת המזוודה אותה נשא. בית המשפט המחוזי חרג מעט מהרף התחתון של המתחם והשית עליו מאסר בן 50 חודשים;

בע"פ 10101/17 טאקץ נ' מדינת ישראל (23.4.2018) נדחה ערעור נאשם שהורשע בייבוא סמים מסוכנים, 6.15 ק"ג קוקאין. נקבע מתחם ענישה הנע בין 9-5.5 שנות מאסר. הנאשם נדון למאסר בן שש שנים וחצי;

בת"פ (מחוזי י-ם) 69143-08-23 מדינת ישראל נ' כהן (30.6.2025) הושתו 42 חודשי מאסר על נאשם שהורשע בכך שייבא במזוודה כ-3 ק"ג של סם קטמין וכ-3 ק"ג סם MDMA וכן כ-1 ק"ג קוקאין, תוך שחשד שמדובר בסמים ועצם עיניו מלברר זאת. בקביעת המתחם שעמד על 70-40 חודשי מאסר, ניתן משקל של ממש למצבו הנפשי של הנאשם- קרבה לסייג.

בת"פ (מרכז) 51886-02-24 מדינת ישראל נ' קוליץ (גזר דיני מיום 31.3.2025) נדון נאשם שייבא במזוודתו 8.7 ק"ג סם קטמין, עם שותפו שייבא קטמין בכמות זהה. נקבע מתחם שבין 65-40 חודשי מאסר ועל הנאשם הושתו 36 חודשים לנוכח הליך טיפולי ונסיבותיו האישיות. בתיק זה שאליו הפנה ב"כ הנאשם נסיבות מעשי הנאשם אכן חמורות יותר, מאחר שעמד מאחורי תכנון יבוא הסם ואף ייבאו בפועל ביחד עם שותפו, כמות הסם קטנה יותר.

בת"פ (מרכז) 4503-02-23 מדינת ישראל נ' מזרחי (6.1.2025) שנדון לפניי הורשעו ארבע נאשמות ביבוא סם מסוג קוקאין וקטמין, קוקאין במשקל של כ-2.5 ק"ג וקטמין במשקל של כ-700 גר' (נאשמת 1 הורשעה ביבוא 4.4 ק"ג סם קוקאין). נאשמת 4 נדונה במסגרת הסדר טיעון לעונש מאסר קל ומתון בן 34 חודשים, יתר הנאשמות נדונו לעונשים מתונים יותר בחריגה לשיקום (שם, פס' 31).

בת"פ (מחוזי חיפה) 11090-07-23 מדינת ישראל נ' אבשלומוב (19.6.2024) נדון נאשם בייבוא סם קטמין במשקל כ-2 ק"ג בתוך חבילת דואר לישראל. נקבע מתחם שנע בין 24-48 חודשי מאסר, על הנאשם נגזר עונש בתחתית המתחם;

בת"פ (מחוזי י-ם) 41833-08-23 מדינת ישראל נ' בן יאיר (30.4.2024) הורשע הנאשם בגין יבוא 11 ק"ג סם קטמין מגרמניה לישראל , נקבע כי ביצע את המעשה נוכח איומים מבעלי חוב, נקבע מתחם הנע בין 3-7 שנות מאסר. על הנאשם נגזרו 38 חודשי מאסר.

בת"פ (מרכז) 1352-08-22 מדינת ישראל נ' אסיה (10.8.2023) שנדון בפניי הורשע נאשם צעיר בייבוא מצרפת של סם קטמין במשקל של כ-9.3 ק"ג וסם קוקאין במשקל 812 גר', נקבע מתחם כולל הנע בין 4.5-8 שנות מאסר. על הנאשם נגזרו 57 חודשי מאסר;

בת"פ (מרכז) 55287-02-17 מדינת ישראל נ' אזולאי (16.1.2018) הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של 2,952.60 גרם נטו שהוסלק במזוודה. נקבע מתחם הנע בין 60-30 חודשי מאסר. הנאשם, צעיר בעל עבר מינורי, נדון למאסר בן 36 חודשים.

נתתי דעתי לכך שמדובר בנאשמת שאינה אזרחית המדינה וזאת בניגוד למקרים המפורטים שבהם אזרחי המדינה תכננו והוציאו לפועל תכניות ליבוא סמים ואף טסו מהארץ ובחזרה לצורך הבאת הסמים, נסיבות חמורות יותר מהמקרה שבפנינו.

11.  לאחר שקילת כלל השיקולים לרבות סוג הסמים ומשקלם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 42-80 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים

12.  הנאשמת צעירה, ללא עבר פלילי בארץ מגוריה, מטיעוני ב"כ ואם הנאשמת עולה שנסיבות חייה היו מורכבות, אמה שהיא כל עולמה חולה במחלת סרטן. הנאשמת נמצאת לבדה בארץ, אין חולק שתנאי מאסר קשים משל אסירים אזרחי המדינה. נתתי משקל לכך שהנאשמת הודתה במיוחס לה כבר בחקירתה ולטיעוני בא כוחה כי המעשה חריג מאד באורח חייה ונבע מכך שניסתה לסייע כלכלית לאמה. אין חולק שיש למקם את עונשה של הנאשמת בתחתית המתחם אך לא בחריגה ממנו.

13.  אני גוזרת, אפוא, על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.  42 חודשי מאסר החל מיום מעצרה 24.1.25.

ב.  מאסר על תנאי בן 12 חודשים שלא תעבור עבירת סם מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורה.

ג. מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא תעבור עבירת סם מסוג עוון במשך 3 שנים מיום שחרורה.

ד.  קנס בסך 10,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.26. .

הסמים - להשמדה. צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"ה, 22 יולי 2025, במעמד הצדדים.