בטיעוניה לעונש, טענה ב"כ המאשימה כי מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, הוסיפה כי מעשיו עלולים היו להוביל להסלמה ביחסיו עם המתלונן והדגישה כי הנאשם לא נרתע מלבצעם חרף מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד מעל לראשו בגין מעשי אלימות בהם נקט כלפי אותו מתלונן. המאשימה טענה כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל ועתרה למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם, וזאת בשים לב לעברו הפלילי הכולל שתי הרשעות קודמות, שבגין אחת מהן ריצה עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים.

מנגד, טען ב"כ הנאשם כי מדובר היה במשלוח הודעות במועד מסוים אחד שלא כלל תוכן מאיים. משכך, טען כי מדובר בעבירה ברף נמוך של חומרה. ב"כ הנאשם עתר למתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועבודות שירות והפנה בעניין זה לת.פ. (ראשל"צ) 10682-10-16 מדינת ישראל נ' גיל כהן (נבו 14.2.2017) וכן לת.פ. (ק"ג) 42444-09-12 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו 20.10.2013).

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם, כבן 63, מטפל בשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, בנו סובל מ-180% נכות (ובעניין זה הציג סרטון באמצעות הטלפון הנייד) ובנה של בת זוגו, אשר נכח באולם, גם הוא בעל צרכים מיוחדים. עוד הוסיף כי הנאשם סובל ממחלה כרונית ובעניין זה הגיש מסמך רפואי (נ/1). ב"כ הנאשם עתר למקם את הנאשם בתחתית המתחם ואף לשקול חריגה לקולא מן המתחם.

בת זוגו של הנאשם, הגב' מזל גרבי ביקשה להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הדגישה כי מדובר באב מסור לבנו שלו ולבנה שלה, אשר נוהג בו כבנו. עוד הוסיפה כי הנאשם סבל קושי רב עת ריצה עונשו בכלא, שילם את המחיר ומאז שחרורו עובד ומטפל בילדים.

הנאשם בדברו האחרון, הסביר כי בתיקו הקודם הגיע להסדר טיעון בשל ילדיו וזאת על אף שמעשיו שם היו בגדר הגנה עצמית ולא מעשה של אלימות.

דיון והכרעה

בביצוע העבירה, פגע הנאשם בשורה של ערכים מוגנים, ובהם ההגנה על שלומו ובטחונו של הציבור ככלל, הגנה על בטחונו של אדם בפרט, זכותו של אדם לכבוד, לשלוות נפש ולתחושת ביטחון, וכן נפגעו ערכים מוגנים של שמירה על הסדר הציבורי בקיום צווים וכיבוד שלטון החוק.

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות (סעיף 40ט לחוק העונשין) הבאתי בחשבון כי הנאשם הוא המבצע העיקרי של העבירה, כי מדובר בהפרת הוראה חוקית אשר בוצעה במועד אחד בלבד, בדרך שליחת מספר הודעות באמצעות יישומון ה-"WhatsUpp"ואת העובדה כי מאז הטלת ההוראה החוקית ועד הפרתה חלפה כחצי שנה, במהלכה לא נטען כי היו הפרות נוספות. עם זאת, ניתן משקל גם למניע למעשיו של הנאשם, בשים לב לטיב הודעותיו ולזהות הנמען אליו נשלחו, ולכך כי אין המדובר בהפרה טכנית או קלה, שכן נוגעת היא בליבת הרציונל שעמד בבסיס התנאים המגבילים והיא - הרחקת הנאשם מהמתלונן ומניעת קשר עמו.

בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מעלה כי בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית הוטלו על נאשמים עונשים במנעד שבין מאסר מותנה ועד חודשי מאסר בודדים, בצירוף עונשים נלווים (ראה למשל ע"פ 2080/14 פלוני נ' מדינת ישראל (9.12.2015); רע"פ 7378/13 ח'אלד חרובי נ' מדינת ישראל (31.10.2013); רע"פ 3016/07 אריאל רחמימוב נ' מדינת ישראל (3.7.2007)'ע"פ (מח' נצ') 7908-09-15 יוסף אוראל נ' מדינת ישראל (12.1.2016); עפ"ג (ת"א) 63410-05-16 פרטוש נ' מדינת ישראל [נבו] (08.06.16) יחד עם זאת, כל הפרה שונה באופייה ובחומרת נסיבותיה ועל פי רוב מצטרפת היא לעבירות אחרות שהן חמורות ממנה.

מכל המקובץ, סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה מותנית וענישה כלכלית.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ניתן משקל לגילו של הנאשם, לפגיעה של העונש במשפחתו - בהיותו של הנאשם מטפל בשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים - ולחיסכון בזמן שיפוטי. מנגד, מדברו האחרון של הנאשם עולה נטילת אחריות מסוייגת וכן יש ליתן משקל לעברו הפלילי הכולל הרשעה משנת 2023 בגין עבירות של פציעה כשעבריין מזויין החזקת סכין שלא כדין ואיומים, אשר ביצע הנאשם כלפי המתלונן בתיק דנן, ואשר בגינן נדון לעונש בן 12 חודשי מאסר בפועל כמו גם עונשי מאסר מותנים, פיצוי למתלונן והתחייבות. בנוסף, לנאשם הרשעה משנת 2016 בעבירות של הפרעה לשוטר והתחזות כאדם אחר.

האמור לעיל, מוביל למסקנה כי יש למקם את הנאשם בחלקו האמצעי-תחתון של המתחם.

מדברי הנאשם ובת זוגו עולה כי מאז שחרורו, מקיים הנאשם מקיים אורח חיים תקין, עם זאת משלא הוצגו בפני כל אסמכתאות המלמדות על הליך שיקומי משמעותי, הכולל הפנמה של חומרת המעשים ונטילת אחריות מלאה, לא מצאתי הצדקה לחריגה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום.

בשים לב לכל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. חודש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, החל מיום 14.9.25, ב"ירא בית שמש" באור שמח 15, בית שמש, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום 14.9.25 עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בתל אביב (סלמה 53, בניין משרד הפנים) לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש.

העונש ירוצה בהתאם למגבלות הרפואיות של הנאשם.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק.

ג. פיצוי למתלונן בסך 2,500 ₪ אשר ישולם במזכירות בית המשפט ב-5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 1.9.25 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא יעמוד בתשלום מה מהתשלומים, יעמוד מלוא הפיצוי לפירעון מיידי.

ד. קנס בסך 1,000 ₪ או מאסר למשך 4 ימים תחתיו; הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 1.9.25 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"ה, 20 יולי 2025, במעמד הצדדים.