ב. ביום 8.10.23 פרסם בחשבון הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "המראות הללו חושפים את יכולותיו של אלוהים נפלאותיו ותמיכתו בחסידיו! האם ראיתם מה מעשיו של אלוהים עם חסידיו, אלה שהוא אוהב והוא מרוצה מהם? הוא סולל להם את הדרך ותומך בהם בדברים שהם מעבר ליכולת (האנושית) שאף אחד לא יכול לדמיין" והוסיף ציטוט של פסוק 17 מסורת המלקוח "לא אתה ידית עת ידית כי אלוהים ידה" וכן הוסיף את התגיות: "#עזה#נסימה_עלא_אלטריק". הפרסום זכה ל-15 חיבובים.

ג. ביום 5.12.23 פרסם בחשבון הפייסבוק שלו הזמנה להרצאה שתועבר על ידו בנושא "ניצחון אללה קרוב", וכתב "אפגוש אתכם היום במוטיבציה גבוהה. מקדם בברכה את חבריי ואהוביי" וצירף קישור להרצאה. ברקע להזמנה תמונה ובה נראה אדם נושא ציוד צבאי, צונח באמצעות דאון לכיוון מסגד אל-אקצה, בדומה לאופן חדירת המחבלים לישראל בעת המתקפה הרצחנית ביום 7.10.2023. הפרסום זכה ל-16 חיבובים ולשני שיתופים.

3. הסדר הטיעון בין הצדדים כלל הסכמה על תיקון כתב האישום וללא הסכמה עונשית. בית המשפט נעתר לבקשת הנאשם והורה על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, חרף התנגדות המאשימה. עם זאת, נוכח בקשת דחייה של שירות המבחן עד לחודש ספטמבר 2025, הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מוותר על הזמנת התסקיר בשל הימשכות ההליך.

4. ביום 23.4.25 טענו הצדדים לעונש.

ראיות לעונש

5. ב"כ הנאשם הגיש מזכר מתיק החקירה ולפיו מבירור מול נציבות המדינה עלה שהנאשם איננו עובד מדינה (נ/1); תמונת הפרסום השלישי בכתב האישום (נ/2); מסמך מטעם חברה למכשירי שמיעה ולפיו הנאשם לקוח שלה ומאובחן כבעל אובדן שמיעה תחושתי-עצבי דו צדדי בינוני ונעזר בצד שמאל במכשיר שמיעה (נ/3).

טיעוני הצדדים לעונש

6. ב"כ המאשימה עמדה באריכות על האירועים הקשים שהתרחשו ב-7.10.23 עם פתיחת מתקפת החמאס הרצחנית והתחושות הקשות ששררו במדינה בימים שאחריה ועד היום הזה. בהתאם, טענה כי הפסיקה הנוהגת טרם המלחמה איננה רלוונטית עוד וכי יש להוקיע עבירות מהסוג בו הורשע הנאשם ולהחמיר בעניינן. ב"כ המאשימה עמדה על הפגיעה בערכים המוגנים והמסוכנות הרבה הטמונה בפרסום דברי הסתה והדגישה כי שניים מן הפרסומים שביצע הנאשם נעשו כבר למחרת פרוץ המלחמה. המאשימה הפנתה לפוטנציאל החשיפה בהתאם למספר העוקבים של הנאשם ואף לתפקידו של הנאשם, אשר שימש כמורה, "אימאם" ומדריך לאמהות וטענה כי יש באלו להוות נסיבה לחומרה. המאשימה עתרה לקביעת מתחם שנע בין 11-24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית תוך שהפנתה לפסיקה מתאימה, בין היתר לעפ"ג 3128-02-25 סלאמה נ' מדינת ישראל (20.2.2025); עפ"ג 33802-08-24 בורקאן נ' מדינת ישראל (6.10.2024); ת.פ. 35488-11-23 מדינת ישראל נ' שלודי (9.7.2024); ת.פ. 21127-11-23 מדינת ישראל נ' משאהרה (18.3.2024).

7. אשר לקביעת מיקומו של הנאשם בתוך המתחם, הצביעה ב"כ המאשימה על היותו של הנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הודה וחסך זמן שיפוטי ומנגד את הצורך בהרתעה ועתרה להטלת 14 חודשי מאסר בפועל על הנאשם וכן מאסר על תנאי וקנס.

8. ב"כ הנאשם טען מנגד כי בעבירות דנן יש לבחון את תוכן הפרסומים כמו גם את כמות הפרסומים ומידת התפוצה שלהם, כפי שנקבע בפסיקת בתי המשפט. בעניינו של הנאשם, אין מדובר בתוכן אלים, הכולל סרטונים של מעשי זוועה או קריאות מפורשות לטרור ולדבר יש משקל בקביעת העונש. עוד עמד על כך כי שניים מן הפרסומים הם למעשה פרסום אחד בשתי רשתות חברתיות שונות, כי לגבי הפרסום הראשון לא יוחסה לנאשם החלופה בחוק של הסתה ישירה וכי מידת התפוצה איננה רחבה בשים לב לכמות הצפיות. אף הוסיף כי ייתכן וקיימת חפיפה בין העוקבים בשתי הרשתות השונות. לגבי הפרסום השלישי טען ב"כ הנאשם כי ההסתה מתבססת אך ורק על התמונה המופיעה בפרסום ואין טענה כי הנאשם הוא שערך את התמונה ולמעשה מדובר בהזמנה להרצאה.

9. ב"כ הנאשם עתר למתחם שנע בין עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל והפנה לפסיקה מתאימה, בין היתר לעפ"ג (מחוזי י-ם) 74791-12-24 ליאנו נ' מדינת ישראל (7.4.2025); ת.פ. (שלום י-ם) 53677-11-23 מדינת ישראל נ' ג'עאר (6.3.2025); ת.פ. (שלום חדרה) 7308-11-23 מדינת ישראל נ' אלנסאסרה (21.7.2024), ת.פ. 31769-10-23 (שלום י-ם) מדינת ישראל נ' חג'אזי (30.7.2024) ופסיקה נוספת. ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, נשוי ואב ל-3 ילדים, אשר לא עשה כל שימוש במעמדו כ"אימאם" לצורך ביצוע העבירות והוסיף כי כלל לא עבד כמורה אלא הוזמן לתת הרצאות בבתי ספר. ב"כ הנאשם ביקש לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו ונטילת האחריות שלו וכן את פועלו כמדריך לאימהות בענייני נוער והדגיש כי הויתור על תסקיר שירות המבחן נעשה אך מטעמי יעילות. עוד ביקש לתת משקל לכך שהנאשם שהה במעצר של ממש ובמעצר באיזוק אלקטרוני פרק זמן ממושך ועתר להטיל על הנאשם עונש בדרך של עבודות שירות.

10. בדברו האחרון של הנאשם אמר כי טעה אך לא ציפה שהמצב יצא מפרופורציה. מדובר היה בנושאים דתיים שייתכן ועיתוי פרסומם לא תאם את התקופה ואם הם הובנו בצורה לא נכונה זוהי אי הבנה.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

11. העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, על שלמות הגוף והחיים, בשל החשש כי דברי הסתה לטרור יובילו לביצוע מעשים של ממש.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

13. תכנון וחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה - הנאשם הוא המבצע העיקרי של שלושת הפרסומים ולא נטען כי הושפע על ידי אחר. אמנם בפרסום השלישי לא נטען כי הנאשם ערך את התמונה אבל הוא זה אשר בחר לעשות שימוש בתמונה בה נראה אדם בעל ציוד צבאי, צונח באמצעות דאון לכיוון מסגד אל-אקצה, כרקע להזמנה להרצאתו הנושאת את השם "נצחון אללה קרוב".

14. הנזק שנגרם או שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - אמנם נכונה טענת ב"כ הנאשם כי אין בפרסומים שביצע הנאשם מראות קשים, הם אינם כוללים סרטונים או הסתה ישירה לטרור (בשים לב לחלופת העבירה שיוחסה לו). עם זאת, התייחסותו למעשי הטרור שבוצעו בדרך של מלל משבח המעודד ביצוע המשך מעשים דומים, נושאת חומרה מיוחדת בשים לב להיות המפרסם דמות חינוכית, לעיתוי הפרסומים, להיקף התפוצה שלהם ופוטנציאל הנזק הגבוה. שני הפרסומים הראשונים, שהם למעשה אותו פרסום בשתי רשתות חברתיות שונות, נעשו למחרת יום הטבח, כאשר היקף האסון שאירע היה עדיין בלתי ידוע ובלתי נתפס, בעת שהמצב הביטחוני במדינה קשה ואזרחיה מוכי תדהמה ואבל. באותה עת, היה קיים חשש ממשי להתלקחות גזרות נוספות, במדינה ומחוצה לה, ומשכך היה בפרסומים האמורים להגביר משמעותית את הסיכון כי הדברים יביאו למעשי טרור נוספים. הפרסום השלישי נעשה כחודשיים לאחר מכן, לאחר שכבר התבררו ממדי הזוועה ובעת שהמדינה עודנה בעיצומה של מלחמה. החלטתו של הנאשם לשוב ולפרסם פרסום מסית ומשבח מעשי טרור מהווה נסיבה מחמירה אף היא.

15. אכן, כמות הפרסומים ואופיים מהווים נסיבות רלוונטיות של ביצוע העבירות ויש להם השפעה ישירה על מתחם העונש ההולם שיש לקבוע, אך כך גם באשר להיקף התפוצה של הפרסומים, בפועל ובכוח.

16. בענייננו, לחשבון הנאשם ברשת ה"פייסבוק" היו 4,500 עוקבים. קרי, תפוצה רחבה מאוד לפרסומיו. מכיוון שמדובר היה בחשבון שהוגדר כציבורי, למעשה התפוצה היתה רחבה בהרבה שכן גם משתמשים מזדמנים שאינם נמנים על עוקביו של הנאשם יכולים היו להיחשף לפרסומים. לכך יש להוסיף את 203 עוקביו של הנאשם בחשבון ה"טלגרם" שלו. גם אם ניתן היה לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי קיימת חפיפה מסוימת בין חברי הרשתות השונות או כי מספרי הצפיות וסימני החיבוב לפירסומים מעטים, הרי שעדיין מדובר על פוטנציאל תפוצה ונזק גבוהים מאוד.

17. נסיבה מחמירה נוספת נעוצה בהיותו של הנאשם דמות חינוך והוראה, הן בכובעו כמורה בבתי ספר שונים והן בכובעו כ"אימאם" או כמדריך אמהות, שכן מידת ההשפעה של פרסומיו מתעצמת נוכח מעמדו בעיניי ציבור תלמידיו, הן בבתי הספר השונים והן בבתי התפילה. אין בטענה כי הנאשם אינו עובד מדינה (נ/1) כדי להפחית ממידת השפעת פרסומיו, שכן לא הגדרת תפקידו היא הרלוונטית כי אם היותו מקור השראה ובעל השפעה מחנכת וסמכותית כלפי ציבור תלמידיו. הנאשם הוא שביקש בטיעוניו להיבנות מפועלו הציבורי, בין היתר כמדריך אמהות ומכווין התנהגות של בני נוער, אך טענה זו פועלת לשני הכיוונים שכן מלמדת כי דבריו של הנאשם, מתוקף מעמדו, הם בעלי השפעה של ממש על האחר.

18. בשים לב לאמור, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני.

מדיניות הענישה הנוהגת

19. אין חולק כי, מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג דנן, עובר לאירועי ה-7.10.2023, איננה מדיניות הענישה הנוהגת כיום ועל מתחם העונש ההולם ליתן ביטוי לאירועים הקשים שהתרחשו במדינה ולמלחמה שעודנה מתחוללת בה. עם זאת, מרבית הפסיקה הקיימת ביחס לעבירות שבוצעו לאחר מועד זה, מקורה בבתי משפט השלום וערכאות הערעור רק החלו להידרש לסוגייה.

20. בית המשפט המחוזי עמד על הצורך בהחמרת הענישה לאחר אירועי ה-7.10.2023, בגזר דינו בת"פ (מחוזי י-ם) 35488-11-23 מדינת ישראל נ' אנס שלודי (נבו 9.7.2024):

"הפסיקה הנזכרת היא כאמור מלפני מאורעות שבעה באוקטובר. לטעמי, מבלי להתעלם מן הזהירות הנדרשת ביחס לאכיפת איסורים הפוגעים בחופש הביטוי, הרי שלגבי ביטויי הסתה מן התקופה הנוכחית יש לקבוע מתחמי ענישה חמורים יותר מאלה שהיו נקבעים בעבר. החמרה זו נובעת הן מן הנִקְלוּת של הביטויים, המשקפים תמיכה במעשים איומים במיוחד, ומקוממים עוד יותר כשהם באים ממי שהוא חלק מן החברה הישראלית, תושב קבע במדינת ישראל שגם נהנה ממשאביה; הן מן השכיחות שלהם, שלהוותנו נראה כי הולכת וגדלה, כך שהפגיעה הגלומה בכל ביטוי הופכת להיות חלק מפגיעה מצרפית כוללת ומשמעותית הרבה יותר; והן מעיתויים במצב ביטחוני מורכב ונפיץ גם כך, אשר מגדיל את החשש שהם יביאו בפועל למעשי טרור, ובה בעת מקשה על גופי הביטחון להתמודד עם מעשים כאלה."

21. בגזר הדין האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש ההולם, ביחס לעבירות הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור בגין 3 פרסומים שביצע הנאשם, נע בין 9 - 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית (יש לציין כי באותו עניין הורשע הנאשם גם בעבירות נשק). אפרט להלן מספר דוגמאות לפסקי דין הרלוונטיים לענייננו:

א. עפ"ג (מחוזי י-ם) 6289-11-24 אלג'עאפרה נ' מדינת ישראל (20.1.2025) - התקבל ערעור הנאשם על חומרת העונש. הנאשם הורשע בבית משפט השלום על פי הודאתו בביצוע עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1) והסתה לביצוע מעשה טרור לפי סעיף 224(ב)(2) לחוק. הנאשם פרסם בפרופיל האינסטגרם שלו המונה כ-366 עוקבים, סרטון ובו תמונה של רעול פנים, העוטה לראשו סרט ירוק ומעוטר בסמלי חמאס ואוחז ברובה מסוג M-16. על גבי התמונה הופיעו מילות פסוק מן הקוראן בזו הלשון: "הוא [אלוהים] ייתן לכם עוד [ברכה] שתאהבו, עזרה מאלוהים [כנגד האויב] ונצחון קרוב. בשר את המאמינים בשורות טובות". כמו כן את הסרטון ליוותה שירה של אותו פסוק. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 5 - 12 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנאשם, קבע כי מתחם הענישה ינוע בין 3 - 12 חודשי מאסר בפועל והפחית את עונשו ל-4 חודשי מאסר בפועל.

ב. עפ"ג (מחוזי י-ם) 3128-02-25 סלאמה נ' מדינת ישראל (20.2.2025) - נדחה ערעור הנאשם על חומרת העונש. הנאשם הורשע בבית משפט השלום, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע שתי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, 3 עבירות של הסתה לטרור ועבירה אחת של קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 14 - 32 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את הערעור וקבע כי מתחם העונש ההולם שנקבע בגזר הדין עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעניין ובהלימה לחומרת העבירות בהן הורשע.

ג. ת.פ. (שלום י-ם) 55143-10-23 מדינת ישראל נ' חסנין רמאנה (26.1.2025) - הנאשם הורשע בבית משפט השלום בביצוע 6 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(1)(1) לחוק וכן 6 עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק בכך שפרסם 6 פרסומים בתקופה שבין ה-7.10.23 - 14.10.23. לנאשם 1,611 חברים בחשבון ה"פייסבוק" שלו ועוד 176 עוקבים בחשבון האינסטגרם. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 14 - 30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית והשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

ד. ת.פ. (שלום כ"ס) 20248-11-23 מדינת ישראל נ' ואל בראנסי (18.4.2024) - הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובעבירה של הסתה לטרור. הנאשם פרסם סרטון בפייסבוק בו נראה מטיף איסלאמי עזתי מטיף בלהט ובזעם כנגד מדינת ישראל, בליווי סמלונים שונים לרבות מסלוני ניצחון, לבבות, טיל ודגלי פלסטין. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 6 - 15 חודשי מאסר בפועל, והוטל עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.

ה. ת.פ. (שלום י-ם) 21127-11-23 מדינת ישראל נ' משאהרה (18.3.2024) - הנאשם הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, בשתי עבירות הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק בגין שני פרסומים. לנאשם 1,228 עוקבים בחשבון האינסטגרם שלו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 - 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית והשית על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עבירה נלווית.

ו. ת.פ. (שלום י-ם) 29806-11-23 מדינת ישראל נ' אבראהים (23.6.2024) - הנאשם הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, בשלוש עבירות הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק ובשלוש עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1) לחוק בגין שלושה פרסומים. לנאשם 1,128 חברים בחשבון הפייסבוק שלו ו-918 אנשי קשר ביישומון "וואטסאפ". בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 - 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית והשית על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עבירה נלווית.

ז. ישנם מספר פסקי דין במסגרתם אישרו בתי המשפט הסדרי טיעון שכללו ענישה מוסכמת בגין 2 פרסומים, כאשר בחלק מהמקרים נגזר עונש של 8 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר ואף 18 חודשי מאסר בעניינו של איש דת, אך בשים לב לעובדה כי מדובר בהסדר עונשי סגור ישנו קושי ללמוד ממנו לצורך קביעת המתחם (ראה ת.פ. 42464-10-23 מדינת ישראל נ' עטור (2.1.24), ת.פ. 29155-12-23 מדינת ישראל נ' ביומי (9.4.24), ת.פ. 20964-12-23 מדינת ישראל נ' עביד (24.1.24), ת.פ. 17327-11-23 מדינת ישראל נ' עודה (19.11.2024)).

22. לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לרבות עיתוי הפרסומים, היות שני הפרסומים הראשונים בבחינת פרסום אחד בשתי רשתות חברתיות שונות, תוכן הפרסומים ופוטנציאל חשיפתם בפני קהל גדול של אנשים כמו גם מידת השפעתם בשל מעמדו של הנאשם, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 9- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים לנאשם

23. משקבעתי את מתחם העונש ההולם, יש לגזור את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

24. מדובר בנאשם בעל משפחה, נעדר עבר פלילי, אשר הודה וחסך זמן שיפוטי. הודאתו אמנם מבטאת לקיחת אחריות אך מדברו האחרון עולה כי ייתכן ואינו מפנים את חומרת מעשיו והשלכותיהם.

25. עוד הבאתי בחשבון את תקופת המעצר שבה שהה הנאשם וכן את התקופה שבה שהה בתנאים מגבילים. לא מצאתי ליתן משקל לטענת הנאשם כי הוא לקוי שמיעה (נ/3) שכן הליקוי הנטען לא השפיע על הנאשם בביצוע העבירות, לא הובילו לבצען ואף לא עמד בדרכו בעת שביצען ולפיכך אין בו להוות נסיבה לקולא.

26. תופעת ההסתה ברשתות החברתיות נפוצה מאוד והפכה נפוצה ומסוכנת אף יותר בעקבות אירועי ה-7.10.23 כאשר המציאות הביטחונית במדינה ממילא קשה ומעשי הטרור ברחבי הארץ נמשכים אף הם. משכך, מצאתי כי יש מקום ליתן ביטוי בענישה לצורך בהרתעת הרבים, בהתאם להוראת סעיף 40ז' לחוק העונשין ולתת משקל ממשי גם לשיקולי ההרתעה הכללית, בתוך מתחם העונש ההולם.

27. לסיכום, באיזון בין השיקולים השונים, מצאתי כי יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו.

נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו. על הנאשם להתייצב לריצוי עונש המאסר בימ"ר ניצן אזור התעשייה הצפוני רמלה/כלא נפחא ביום 8.6.2025 עד השעה 10:00 כשברשותו תעודת זהות או דרכון והעתק מגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: **-*******, **-******* או בפקס: **-*******, דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il.

ב. 6חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור הנאשם על אחת העבירות שבהן הורשע. התנאי יחל מיום שחרורו מן הכלא.

ג. חילוט הטלפון הנייד שעמו בוצעה העבירה לאוצר המדינה.

ד. קנס בסך 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.10.25. ככל שקיים פקדון בתיק - יקוזז הקנס מן הפקדון. ככל שתיוותר יתרה - תושב לנאשם.

על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

הנני מורה על השמדת/חילוט יתר המוצגים בתיק לשיקול דעת הרשם, וזאת בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ה, 14 מאי 2025, במעמד הצדדים.