החלטה

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל חמישה אישומים. האישום הראשון מייחס לנאשם עבירות הסגת גבול כדי לעבור עבירה, התקהלות אסורה והיזק בזדון בצוותא; באישום השני מיוחסת לנאשם עבירת המשך התפרעות לאחר הוראת פיזור לפי סעיף 155 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); באישום השלישי מואשם הנאשם בעבירות התפרעות והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו; באישום הרביעי מואשם הנאשם בעבירות היזק בזדון וחבלה במזיד ברכב ובאישום החמישי מואשם הנאשם בעבירות הסגת גבול כדי לעבור עבירה והתקהלות אסורה.

2. לפני טענה מקדמית, שלפיה עובדות האישום השני אינן מקימות את העבירה שבה מואשם הנאשם באישום זה.

3. על פי המתואר בעובדות האישום השני, ביום 28.11.22 התקיים בגינה הציבורית ברחוב עזרת התורה בירושלים אירוע קהילתי, בשיתוף משטרת ישראל, כבאות והצלה ותושבי השכונה, במטרה לחזק את קשרי הקהילה עם כוחות הביטחון וההצלה, להכין את תושבי השכונה לתקופת החורף וללמדם זהירות באש בתקופה זו. באירוע השתתפו עשרות ילדים ונערים בגילי 8-14. בשעה 14:10 או בסמוך לכך, התקהלו הנאשם וכמאה אנשים אחרים ונכנסו אל הגינה על מנת למנוע את קיום האירוע. הנאשם והאחרים צעקו אל עבר הילדים במטרה להפחידם והפריעו להתנהלותו התקינה של האירוע. ילדים רבים נבהלו ופרצו בבכי, וחלקם אף עזב את האירוע. הנאשם והאחרים סירבו לעזוב את הגינה חרף קריאות השוטרים כי יתפנו מהמקום. כתוצאה מההתפרעות נאלצו הילדים, שוטרים משטרת ישראל ואנשי הכבאות וההצלה להיכנס אל תוך מבנה סמוך, על מנת לקיים את האירוע ללא הפרעה. הנאשם והאחרים המשיכו במעשיהם, סירבו לעזוב את המקום חרף הקריאות החוזרות של השוטרים כי יתפנו מהמקום, וחלקם אף ניסה לפרוץ אל תוך המבנה.

4. ב"כ הנאשם טוען כי עובדות כתב האישום אינן מתארות את הוראת ההתפזרות שניתנה ובאיזה שלב.