ד. פרסום ובו שיתוף סרטון מתוך חשבון אחר ברשת החברתית שבו נראית נפילת טיל לצד הכיתוב:"אללה לא ייתןם לכם בוקר טוב ולא ערב טוב" וכן: "תימן יורה על תל אביב" לצד סמלילי דגל תימן ודגל אש"ף. ברקע נשמע שיר שתרגום מילותיו הוא: "לעוף עם נחיל של אימה באופק התנפל עליהם כמו נץ פוצץ אותם בכוח".

ה. פרסום של סרטון שבו נראה יחיא סינואר אומר: "חזור אליהם ואכן נבוא אליהם עם חיילים שאין להם יכולת לעמוד מול ונגרש אותם ממנה מושפלים כשהם בבוז."

ו. פרסום ובו שיתוף סרטון ששודר בערוץ אל-ג'זירה, ובו נשמע יחיא סינואר אומר: "יגיע אליכם בעזרת אללה מבול ורעם, נגיע אליכם עם טילים ללא ספור, נגיע אליכם עם מבול של חיילים". על גבי הפרסום נכתב: "בשם אללה ברוך אלוהים הם חיים אצל אלוהים ועדיין יש מי שעדיין בשטח ומתכננים ונלחמים עד נשמתם האחרונה בעזרת אללה תהיה זאת העת לשחרר בעזרת אללה."

ז. פרסום ובו שיתוף סרטון ששודר בערוץ אל ג'זירה שבו נראה אדם רעול פנים, כתוביות שבהן נכתב: "אלקסאם הלוחמים שלנו התעמתו עם כוח ציוני שמנה 15 חיילים בבית לאהיא וחיסלו אותם מטווח אפס" וכן הכיתוב "אלוהים ברך, אלוהים ברך".

ח. תמונה של הספרה שבע לצד דמות מטושטשת המניפה דגל אש"פ, וכיתוב "השבעה באוקטובר המהולל" וברקע נשמע שיר שמילותיו "הקסאם שלנו הוא קול הייסורים ודברו כמו המוות שאינו סובל דיחוי".

ט. סרטון שבו נצפים מחבלים נוסעים בטנדר בשטחי מדינת ישראל במהלך יום ה-7 באוקטובר. במהלך הסרטון נכתבו וכן נשמעו ברקע המילים:"חזור אליהם ואנו נעלה עליהם בצבאות אשר לא יוכלו לעמוד בפניהם ונגרשם נקלים ומושפלים."

י. תמונה שעליה נכתב: "המסר ברור" וכן "אנחנו לא ניכנע, ננצח או נמות, אלקסאם" לצד משולש אדום, שהוא סמליל ששימש את מערך ההסברה הצבאית של גדודי עז א-דין אל קסאם מראשית חודש נובמבר 2023 לסימון מטרות צה"ל לצורך פגיעה בהן.

2. הצדדים הציגו הסדר דיוני שבמסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. לא נערך הסדר לעניין העונש.

3. המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין 16 ו-40 חודשי מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס משמעותי.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם, את עיתוי הפרסומים, את היקפם, כמותם, את מספר העוקבים הרב שממנו נהנה הנאשם ואת הבסיס האידיאולוגי ששימש מניע למעשיו. המאשימה התייחסה לחשש כי פרסומים מעין אלה יובילו למעשי טרור, הדגישה גם את פוטנציאל הנזק הטמון בהם, ותמכה עמדתה בפסיקה.

4. ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם עונש הולם שבין 12 ו- 24 חודשי מאסר בפועל, וביקש לגזור על הנאשם עונש שלא יעלה על 14 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם הדגיש כי כל הפרסומים שפרסם הנאשם הם פרסומי "סטורי" זמניים, שנמחקים מאליהם לאחר 24 שעות, וטען כי בשל כך פוטנציאל החשיפה אליהם נמוך מן הרגיל. עוד נטען כי הפרסומים לא זכו לתגובות וכי הנאשם אינו נהנה ממעמד חברתי או כח השפעה מיוחדים, ועל כן פוטנציאל הנזק הטמון במעשיו אינו גבוה. ב"כ הנאשם טען כי העובדה שהפרסומים שנמשכו לאורך פרק זמן לא מבוטל לא הגיעו לתודעתם של רשויות האכיפה, מלמדת על החשיפה המינורית שלהם. לחלופין טען ב"כ הנאשם כי אם רשויות האכיפה ידעו על הפרסומים ולא הפסיקו אותם, הדבר אינו צריך לעמוד לחובת הנאשם. לבסוף הדגיש ב"כ הנאשם את נסיבות חייו של הנאשם, גילו הצעיר, ואת העובדה שהוא המפרנס היחיד של המשפחה, תומך באביו החולה ובאמו המבוגרת. ב"כ הנאשם תמך אף הוא עמדתו בפסיקה.

5. הנאשם בדברו האחרון אמר כי חי את כל חייו במדינת ישראל, אוהב אותה ומעריך את תמיכתה באביו החולה. הנאשם אמר כי אינו גזען ולא ביקש להסית נגד המדינה. לדבריו הוא השתמש ברשת החברתית בצורה לא נכונה וביקש להתחשב במצבו המשפחתי, בעובדה שאביו חולה ובהיותו מפרנס יחיד במשפחתו.

מתחם העונש ההולם

6. הגם שהנאשם פרסם את הרשומות לאורך פרק זמן לא מבוטל, שני הצדדים התייחסו אל כלל הפרסומים כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. אף אני סבורה כי כך יש לנהוג, שכן מתוכם עולה כי מדובר במסכת עבריינית אחת וכי יש קשר רעיוני הדוק בין כלל העבירות, אשר בוצעות על רקע ובמתכונת דומה. לפיכך, אקבע מתחם עונש הולם אחד, תוך מתן ביטוי לעובדה כי הנאשם חזר על מעשיו פעם אחר פעם.

7. הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם הם שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר הציבורי, על שלמות הגוף וקדושת החיים, זאת על רקע החשש כי דברי הסתה לטרור יובילו לביצוע מעשים של ממש.

8. בעבירות מן הסוג שביצע הנאשם יש כדי להגביל את חופש הביטוי, שהוא זכות חוקתית ומערכיה הבסיסיים של החברה בישראל. עם זאת, חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת, והמחוקק מצא להגבילו בדרך של קביעת איסורים פליליים, בין היתר במקרים שבהם הביטוי עשוי להוביל לפגיעה בגוף או בנפש, בדרך של מעשי אלימות וטרור.

9. מרבית הפרסומים שפרסם הנאשם הם תמונות וסרטונים הכוללים בתוכם גם טקסטים, והמשותף להם הוא שאת רובם (אך לא את כולם) הנאשם לא יצר בעצמו אלא שיתף תכנים שיצרו אחרים.

10. חלק מן התכנים ששיתף ויצר הנאשם הם תכנים קשים וכואבים, המביעים שמחה על מות חיילי צה"ל וקריאות מפורשות לתקוף ולהכריע את מדינת ישראל ולגרש את תושביה, ואילו חלקם הקטן יותר הוא פרסומים מתוך הקוראן, ציטוט כתבי דת, שההקשר שנערך בינם לבין המסרים המסיתים והתומכים בטרור, הוא מרומז יותר.

11. חומרה מיוחדת עולה מתוך העובדה שהנאשם הוא אדם שחי את כל חייו במדינת ישראל, צורך את שירותיה, כפי שתיאר הוא עצמו, ואף על פי כן בחר באופן עקבי וממושך לתמוך ולהביע הזדהות עם ארגון טרור רצחני, ששם לו למטרה להשמיד את מדינת ישראל, ואף הסית לכך.

12. היקף הפרסומים הוא משמעותי, הם נעשו, כולם לאחר טבח השבעה באוקטובר, והעבירות נמשכו לאורך פרק זמן לא מבוטל, שבו נודעה הקשחת מדיניות האכיפה ביחס לפרסומים מסיתים ברשתות החברתיות. כל אלה מלמדים על התמדה של הנאשם במימוש המניע והמטרה שעמדו בבסיס ביצוע העבירות.

13. לצד זאת, לא נטען כי איזה מהפרסומים זכה לתגובות או לכמות משמעותית של סימני חיבוב, ופוטנציאל החשיפה של הפרסומים היה ל-972 עוקביו של הנאשם, שהוא צעיר ללא מעמד חברתי או כוח השפעה מיוחדים. בנוסף, מדובר בפרסומים שכולם פורסמו באותה רשת חברתית ב"סטורי", שהם מטבעם זמניים ונמחקים מאליהם כעבור 24 שעות. עובדות אלה מהוות משקל נגד מסוים אל מול היקף הפרסומים שעליהם נותן הנאשם את הדין.

14. הגם שקל, יחסית, לחשוף את העבירות, שביצוען אינו דורש תחכום מיוחד, הנזק שעלול להיגרם עד לאכיפתן, בפרט בשים לב לאפקט הסינרגטי שיש לריבוי פרסומים הוא גדול, ועלול לעלות בפגיעה בחיי אדם או בשלמות הגוף. נקל לתאר כיצד מפגע שיוצא לבצע פיגוע טרור שואב עידוד והשראה מתוך חשיפה לתכנים שיצרו אחרים, המחזקים אותו במסר כי הוא אינו עומד לבדו בשנאתו היוקדת למדינה וליושביה, ובשאיפתו להביא להשמדתם.

15. עיון בפסיקה מלמד כי בגין פרסומי הסתה לטרור והזדהות עמו בהיקף דומה נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל למשך תקופות לא מבוטלות לצד מאסר מותנה וקנס;

בת"פ (שלום י-ם) 15192-02-24 מדינת ישראל נ' געאביץ (נבו 15.12.24) הנאשם הורשע על פי הודאתו בשבע עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור ושמונה עבירות הסתה לטרור, בגין שמונה פרסומים שפרסם בשלוש רשתות חברתיות שונות. נקבע מתחם עונש הולם שבין 17 ו-28 חודשי מאסר בפועל ונגזרו עליו 19 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 7,000 ₪.

בת"פ (שלום חי') 17577-11-23 מדינת ישראל נ' נעאמנה (נבו 5.3.24) הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ב-12 עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור ו-12 עבירות הסתה לטרור, בגין 14 פרסומים שפרסם בתוך ימים ספורים בחודש אוקטובר 2023 בחשבון הפייסבוק שלו. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שבין 14 ו-30 חודשי מאסר ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ערעור שהוגש על גזר הדין נמחק.

בת"פ (שלום חי') 17604-11-23 מדינת ישראל נ' עזאם (נבו 26.3.24) הורשע הנאשם על פי הודאתו בארבע עבירות הסתה לטרור ובשבע עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור, בגין שבעה פרסומים שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו שכללו קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור ודברי שבח, אהדה תמיכה והזדהות עם ארגוני הטרור. נקבע מתחם עונש הולם שבין 12 ו-28 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעור שהוגש על גזר הדין נמחק.

בת"פ (שלום י-ם) 47290-12-23 מדינת ישראל נ' דנדיס (5.11.24) הורשע הנאשם בתשע עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובשש עבירות הסתה לטרור בגין 12 פרסומים שפרסם בשלוש רשתות חברתיות שונות, רובם לפני אירועי טבח שמחת תורה ומקצתם לאחריו. בית המשפט גזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪, ענישה מוסכמת שהצדדים עתרו לה במשותף.

בת"פ (שלום י-ם) 47296-12-23 מדינת ישראל נ' שוויאת (12.12.24) הורשע הנאשם בארבע עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור וב-12 עבירות הסתה לטרור, בגין 12 פרסומים שפרסם בשתי רשתות חברתיות. בית המשפט גזר על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה, ענישה שעיקריה הוסכמו בין הצדדים והם עתרו לה במשותף.

בת"פ (שלום י-ם) 4601-11-23 מדינת ישראל נ' בורקאן (נבו 16.7.24) הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע, על פי הודאתו, בחמש עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור ובחמש עבירות הסתה לטרור, בגין חמישה פרסומים שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו שהוגדר כפרטי והיה חשוף רק ל- 495 עוקביו, בית המשפט קבע בעניינו מתחם עונש הולם שבין 12 ו-24 חודשי מאסר וגזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 8,000 ₪.

ערעור שהוגש על גזר הדין נדון בעפ"ג (מחוזי י-ם)33802-08-24 בורקאן נ' מדינת ישראל (נבו 6.10.24) ונדחה.

16. לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין 15 ו-35 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

העונש המתאים לנאשם

17. שקלתי לזכות הנאשם את גילו הצעיר, את עברו הנקי ואת הרצון שהביע לנהל אורח חיים נורמטיבי. יש לשקול לזכות הנאשם גם את האחריות שמגלה כלפי משפחתו, בהיותו מפרנס עיקרי, ואת הרצון שהביע לשוב ולעבוד ולקיים אורח חיים תקין ויצרני.

18. עוד שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, שהיה בה כדי לחסוך בזמן שיפוטי ובצורך להביא ראיות. הודאתו של הנאשם מגלמת מידה של קבלת אחריות על המעשים, והוא אף הביע עליהם צער וחרטה ואמר כי לא התכוון להסית נגד המדינה. דברים אלה מבטאים הכרה של הנאשם בפסול שבמעשים ויש בהם כדי להפחית את החשש להישנותם.

19. לדאבון הלב, עבירות ההסתה לטרור באמצעות הרשתות החברתיות הן נפוצות מאד ומשכך יש לשקול גם שיקולי הרתעה כללית בין יתר שיקולי הענישה. מטעם זה לא ניתן לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם, ויש לגזור עליו עונש המצוי בחלקו התחתון של המתחם.

20. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו, 24.1.25.

ב. תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור תשע"ו - 2016 או עבירת אלימות נגד הגוף.

ג. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.12.25 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

21. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ד' אב תשפ"ה, 29 יולי 2025, בנוכחות הצדדים.