תפ (ירושלים) 17423-01-24 – מדינת ישראל נ' ליאור אטון אלון
|
ת"פ (ירושלים) 17423-01-24 - מדינת ישראל נ' ליאור אטון אלוןשלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 17423-01-24 מדינת ישראל נ ג ד ליאור אטון אלון ע"י ב"כ עו"ד דוד ברהום בית משפט השלום בירושלים [07.01.2026] כבוד השופט ארנון איתן גזר דין (חלקי)
כתב האישום: 1. הנאשם הורשע ע"פ הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13+19(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"). 2. על פי הנטען בחלק הכללי לכתב האישום נ.פ 67-23 שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כ"סוכן" מטעם משטרת ישראל (להלן: "הסוכן"). 3. בין הסוכן לנאשם 1 היכרות של כשמונה שנים עובר למתואר בכתב האישום המבוססת בין היתר על סחר ושימוש משותף בסמים מסוכנים מסוג קוקאין.
העובדות:
4. על רקע ההכרות בין הנאשם והסוכן, ביום 23.10.23 שוחחו השניים. במהלך השיחה סיפר הנאשם לסוכן, כי יש לו איש קשר בהרצליה הסוחר בסמים מסוכנים בכמויות גדולות ובמחירים טובים (להלן: "איש הקשר מהרצליה"). 5. הנאשם פירט כי עבור עסקה של 30 גרם הסוכן ישלם לו 220 ₪ לגרם ועבור עסקה של 50 גרם הסוכן ישלם לו 200 ₪ לגרם. בתגובה לכך אמר הסוכן לנאשם, כי הוא צריך כמות של 50 גרם. 6. הנאשם שאל את הסוכן מה הרווח שהוא עצמו יקבל והסוכן הציע שייקח סכום של 280 ₪ והשניים סיכמו על כמות של 50 גרם סמים מסוכנים מסוג קוקאין במחיר זה (להלן: "הסמים המסוכנים"). 7. ביום 24.10.23 בשעה 21:00 לערך נפגשו הנאשם והסוכן ברחוב דבורה הנביאה בירושלים (להלן: "מקום המפגש"). הנאשם הגיע למקום המפגש ברכבו מסוג קיה ספורטג' לבנה. משהגיע הסוכן למקום המפגש נכנסו השניים לרכבו של הנאשם, שם שוחחו בין היתר על הסמים המסוכנים. |
|
|
8. על מנת להביא את הסמים המסוכנים, יצא הנאשם ממושב הנהג ופנה למושב האחורי בו היה כיסא תינוק. הנאשם הוציא מתוך גב כיסא התינוק כפפה ובתוכה הסמים המסוכנים. 9. הנאשם חזר למושב הנהג ומסר לסוכן את הסמים המסוכנים ובתמורה מסר לו הסוכן סכום של 14,000 ₪ הכולל 10,000 ₪ עבור איש הקשר מהרצליה וכן 4,000 ₪ עבור הנאשם עצמו. לאחר שהסוכן ספר את הכסף לקח אותו הנאשם ועזב את המקום. 10. במעשיו המתוארים לעיל סחר הנאשם בסמים מסוכנים מסוג קוקאין במשקל נטו של 49.93 גרם.
ראיות התביעה לעונש א. גיליון רישום פלילי - מ/1.
ראיות ההגנה לעונש ב. מסמך מאת פרופ' טייאגו - נ/1.
11. הגב' בתאל אטון: אשת הנאשם ציינה, כי אם לארבעה ילדים, ובהריון כעת (בחודש השמיני). על פיה, הנאשם צרך סמים משך 4 שנים, ובעבר היה מכור לכדורים פסיכיאטריים. לדבריה, בכוונתה היה להתגרש ממנו לאחר מעורבותו בתיק זה, והיא אף שיתפה את העו"ס בכך ובהיות הנאשם מכור לסמים, אך טלפון שקיבלה מהנאשם מבית המעצר שינה את דעתה- לאחר שהביע בפניה רצון זו פעם ראשונה לקחת חלק בהליך טיפול משמעותי ולהיגמל מהסם. עוד ציינה, כי ילדיהם הקטינים נחשפו למריבות ביניהם, כאשר היא נאלצה ללדת לבדה, ולהיעזר בגורמי הרווחה משך תקופה ארוכה. אשת הנאשם תיארה מצב שונה בתכלית כיום. לאחר טיפול מקיף למשפחה ולנאשם, מדובר לדבריה באדם אחר: בריא, אינו מעשן ומצוי כל העת בבית עם ילדיהם. עוד מסרה, כי אחד מבניה סובל מעיכוב התפתחותי שהחמיר לאחרונה, והיה חשש שהוא מצוי על הרצף האוטיסטי, ומתחנך במסגרות טיפול של הרווחה.
תמצית טיעוני הצדדים: 12. המאשימה ציינה בטיעוניה, כי נוכח המעשים המתוארים בכתב האישום, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ-3 ועד 6 שנות מאסר, זאת בהתאם לפסיקה תומכת אליה הפנתה. המאשימה ציינה כי הביאה במסגרת שיקוליה את הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי, ומנגד, את רישומו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות דומות בגינן ריצה עונשי מאסר. 13. ביחס לתסקיר המבחן ציינה, כי הנאשם עבר כברת דרך והשתלב באפיק טיפולי, אך הוא עדיין מצוי בשלבים ראשונים של התהליך. לדבריה, ישנה משמעות חשובה במקרה זה לבכר שיקולי הרתעה (יחיד ורבים), נוכח חומרת המעשה: כמות הסם וסוג הסם בו סחר הנאשם, ועל דרך הכלל היה מקום לקבוע את עונשו בחציו העליון של המתחם לו עתרה, אך נוכח ההליך הטיפולי, ניתן לקבוע את עונשו בחלקו הבינוני- תחתון של המתחם, כך שיוטלו על הנאשם 4 שנות מאסר, לצד מע"ת, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. |
|
|
14. ב"כ הנאשם ציין תחילה, כי מוסכם עליו שרצפת המתח ביחס לעבירה בה הורשע הנאשם במקרה זה כוללת מאסר בפועל. לדבריו, ישנם מקרים, כבענייננו, בהם ניתן להימנע ממאסר, ולחרוג מהמתחם משיקולי שיקום ושיקולי צדק (על-פי הלכת קלנר). 15. ב"כ הנאשם ציין, כי ביצוע העבירה לא נעשה משום בצע כסף, אלא נועד לממן צריכת סם עבור הנאשם, שהיה מכור לסמים קשים באותה עת. עוד ציין, כי הנאשם היה עצור משך כ- 4 חודשים. בהמשך, היה נתון בתנאים של מעצר בפיקוח שהוסר ביום 16.7.24, ומאז, שהה בתנאים של מעצר בית מלא עד ליום 9.3.25 אז הותר לו לצאת למסגרת תעסוקה 3 פעמים במהלך שבוע. 16. ב"כ הנאשם הפנה לע"פ 6677/17 וציין כי בהתאם לפסיקה זו יש להצביע על שני שינויים אצל נאשם: שינוי תודעתי וגמילה פיסית מהסם. לדבריו, שניהם מתקיימים בענייננו, ובנוסף, הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה על מעורבותו בהן. 17. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה בה סטו בתי משפט ממתחמי ענישה, במקרים דומים, ואף חמורים מענייננו. על , פיו כאשר שאל את הנאשם איך הוא מרגיש מול הסוכן הוא ענה כי מצד אחד כועס עליו ומצד שני מודה לו -כי בלעדיו לא היה עובר את התהליך הטיפולי במסגרת שרות המבחן. 18. לדעת ב"כ הנאשם, כליאת הנאשם לא תשיג דבר, ומנגד שליחתו למאסר בעבודות שירות תשיג מטרות חשובות הרבה יותר. בנוסף, ובהתאם להלכת קלנר, ניתן לחרוג משיקולי צדק גם כאשר מדובר בבן משפחה חולה או כאשר קיימת נזקקות של בני משפחה אחרים. הסנגור הדגיש את האינטרס הציבורי הנוסף שעובר לדידו כחוט השני בפסיקה של בית המשפט העליון והוא האינטרס להוציא אנשים ממעגל הסמים, ועל כן ביקש להטיל על הנאשם מאסר שיבוצע בעבודות שירות. עוד ציין, כי כפי שעולה מתסקיר המבחן ומ- נ/1, הקשיים ביחס לבנו של הנאשם נבעו מהיעדר דמות אב בחייו של הבן, והדבר ירע את מצבו ככל ויוטל על אביו מאסר לריצוי בין כותלי הכלא. 19. הנאשם מסר כי עברו הפלילי מלווה אותו משך שנים רבות, ומי שאינו מכיר אותו ומסתכל ברישום הפלילי מניח כי האדם שלפניו מפלצת. הנאשם הוסיף, שכיום הוא כבן 40, אב לילדים, מחובר למשפחתו ולא לחברים. בעקבות האירוע שינה את כל אורחות חייו ודפוסי חשיבתו. הוא אינו מעשן, אינו צורך אלכוהול, והכל מתוך מטרה לשוב לדרך הישר, ולא בכדי להתחמק מעונש.
מתחם העונש ההולם: 20. עבירות של סחר ושימוש בסם מסוכן חומרתן רבה, והן פוגעות בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו מפני הנזקים החמורים הנגרמים כתוצאה משימוש והפצה של סמים. בפסיקה נקבע: "נגע הסמים אוכל באוכלוסייה שלנו בכל פה והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה וקיימת ציפייה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות אלו ישתלבו במאבק הכולל להדברת נגע הסמים, כך שיוטל עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש-עצמי, קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכול את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".(ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי (9.2.04)).
|
|
|
21. לעניין מידת הפגיעה בערך המוגן, ישנה משמעות גם לסוג הסם בו סחר הנאשם. בענייננו, המדובר בסם מסוג קוקאין שנמכר לסוכן המשטרתי. נסיבות האירוע יכולות ללמד על זמינות ונגישות מצד הנאשם לביצוע עסקאות בסוגי סמים המוגדרים על פי הפסיקה כסמים קשים, ובכמויות גדולות כאשר חלקו בקידום הפעולה העבריינית היה מרכזי. הקשר עם הסוכן נוצר ביוזמתו והוא אף סיפר לסוכן על איש הקשר הסוחר בסמים מסוכנים "בכמויות גדולות ובמחירים טובים", ובנסיבות אלו נרקמה העסקה בינו לבין הסוכן.
22. כאמור, תמורת העסקה הסוכן מסר לנאשם סכום כסף גדול של 14,000 ₪ כאשר 10,000 ₪ מתוכם עבור איש הקשר מהרצליה, ו-4,000 ₪ נוספים עבור הנאשם עצמו. מנגד, העסקה בוצעה מול סוכן משטרתי, שלנאשם היכרות רבת שנים עמו סביב צריכת סם מסוג זה, כך שפוטנציאל הסיכון והנזק להפצת הסם בציבור לא הייתה קיימת- בהיבט זה.
23. בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, ראיתי להפנות לפסקי הדין הבאים:
א. ת"פ 45199-01-22 מדינת ישראל נ' אשר אבוקסיס (17.11.24) -הנאשם הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, וצירף תיק נוסף בו הרשע בעבירה של סחר בסם מסוכן לאחר שמכר ב-3 הזדמנויות שונות סם מסוג קוקאין במשקל של 50 גרם, וכן, מכירה נוספת של 20 גרם קוקאין. הנאשם עבר הליך שיקומי ארוך ושירות המבחן ציין לגביו כי עבר דרך שיקומית אינטנסיבית ומשמעותית והוא בשל לסיום ההליכים המשפטיים, כאשר המוטיבציה לשינוי היא פנימית וכנה יותר. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 40 ל- 80 חודשי מאסר בפועל, ובתיק המצורף בין 14 לבין 34 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום והטיל על הנאשם עונש של 9 חודשי עבודות שירות לצד עונשים נלווים.
ב. ת"פ 29932-03-22 מדינת ישראל נ' אשרי גויגי (27.1.25) - נאשם 2 הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן לאחר שסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 98.49 גרם נטו תמורת סך של 29,500 ₪ וכן, סחר בקוקאין פעם נוספת במשקל של 148.2932 גרם נטו בעבור סך של 42,500 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם ביחס לשתי העסקאות הינו בין 48 לבין 78 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה צופה פני עתיד וענישה כלכלית. בית המשפט הטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של 60 חודשים שירוצה בחופף ובמצטבר לעונש המאסר שהנאשם כבר ריצה במסגרת תיק אחר, כך שהרכיב שירוצה במצטבר יעמוד על 54 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים וקנס או מאסר תחתיו.
ג. ע"פ 2909/23 פלוני נ' מדינת ישראל [נבו] (7.2.2024) - הנאשם הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן ובעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. באישום הראשון הנאשם הגיע יחד עם אחר ברכב למקום מפגש עם סוכן משטרתי, האחר מסר לסוכן 51 גרם של קוקאין כנגד סך של 17,000 ₪. באישום השני, לאחר שהצדדים תיאמו זאת, פגש הסוכן את הנאשם ומסר לו סך של 16,500 ₪, מתוכם סך של 1,500 ₪ עבור חלקו של הנאשם הנוסף לאחר שהנאשם מסר לסוכן סם קוקאין במשקל 50.08 גרם וכדור MDMA. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש שנע בין 40 ל-70 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם, בעל עבר פלילי שאינו ממין העניין, 43 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחה.
|
|
|
ד. עפ"ג 5501-09-17 סמאדה נ' מדינת ישראל (6.2.18)- הנאשם הורשע ב-3 עבירות סחר בקוקאין לאחר שמכר לסוכן משטרתי 10 גרם, 24 גרם ו-15 גרם. בית המשפט דחה את ערעורו (למעט הקנס שהופחת) ונקבע מתחם ענישה בין 12 ל- 24 חודשי מאסר לכל אישום. הנאשם נידון ל-35 חודשי מאסר בפועל.
ה. ע"פ 1478/19 סעדי נ' מדינת ישראל (17.11.2019) - הנאשם הורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין, לאחר שמכר בצוותא עם אדם נוסף לסוכן משטרתי קוקאין במשקל 58.78 גרם תמורת 24,500 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 38 ל-60 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם, בעל עבר פלילי רלוונטי, 54 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט העליון הקל בעונשו של הנאשם, על בסיס עיקרון אחידות הענישה, לאור העונש שקיבל שותפו של הנאשם לביצוע העסקה, ועל כן הפחית עונש מאסרו ל-40 חודשים ואת גובה הקנס לסך של 10,000 ₪.
ו. ע"פ 8367/18 פלוני נ' מדינת ישראל (12.3.19), נאשם, בעל עבר פלילי בעבירות סמים אשר ריצה תקופות מאסר קודמות הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי. בעסקה הראשונה מכר לסוכן 29.9 גרם קוקאין ובית המשפט קבע מתחם ענישה נע בין 23 ל-50 חודשי מאסר בפועל, ובגין העסקה השנייה, בה מכר לסוכן 50.4 גרם קוקאין, נקבע מתחם ענישה הנע בין 27 ל-54 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השית על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של הנאשם והעמיד את עונשו על 30 חודשי מאסר, אך ללא התערבות במתחמי הענישה.
ז. ע"פ 7617/18 אבאייב נ' מדינת ישראל (6.3.19) המערער הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי. כמו כן, הנאשם צירף שני תיקי סמים בעבירות של החזקה עצמית. בכל אחת מהעסקאות הנאשם מכר 50 גרם מסוג קוקאין. באשר לעבירות הסחר נקבע מתחם ענישה הנע בין 30 ל-60 חודשי מאסר, ובית המשפט גזר על המערער עונש של 42 חודשי מאסר בפועל (יחד עם התיקים שצורפו). ערעורו של הנאשם נדחה.
ח. ע"פ 2173/16 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (3.11.16), המערער הורשע בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין לסוכן משטרתי. המערער מכר לסוכן 50 גרם קוקאין בתמורה לסך של 19,000 ₪. בית המשפט המחוזי השית על המערער 48 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה.
24. בהתחשב במכלול הנסיבות ובהתאם לפסיקה הנוהגת סבורני, כי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ-24 חודשים ועד 48 חודשים, לצד ענישה נלווית, הכוללת מע"ת, פסילה בפועל ועל תנאי וקנס. 25. הנאשם כבן 42, נשוי ואב ל-4 ילדים, אשתו נמצאת כעת בהריון מתקדם. הנאשם נטל אחריות על העבירות שיוחסו לו והביע חרטה על מעורבותו בהן. |
|
|
26. מגיליון רישומו הפלילי של הנאשם עולה, כי לנאשם 7 הרשעות קודמות, לרבות עבירות של סחר בסם מסוכן, אם כי המדובר ברישום ישן יחסית. האחרונה משנת 2020, בעבירות של סחר בסם מסוכן, בגינן נדון למאסר למשך 12 חודשים. 27. הנאשם היה עצור משך כ- 3 חודשים, ולאחר מכן היה נתון בתנאים של מעצר בפיקוח אלקטרוני שהוסר ביום 16.7.24. בהמשך, שהה בתנאי מעצר בית מלא עד ליום 9.3.25 ומאז הותר לו לצאת למסגרת תעסוקה 3 פעמים בשבוע. 28. מתסקיר המבחן עולה, כי כבר מגיל 17 החל הנאשם לצרוך סמים מסוג קנאביס באופן יום יומי, ובהמשך סמים משני תודעה. עם השנים המשיך והגביר את התדירות לכך. לפני כ-7 שנים החל לצרוך קוקאין. 29. הנאשם תיאר, כי עקב מעצרו הנוכחי פנה באופן עצמאי לטיפול ביחידה להתמכרויות בעיר מגוריו. בשנת 2020 הופנה לאבחון מעצר שירות המבחן. ההתרשמות הייתה כי הנאשם התנהל באופן עברייני כאשר צריכת הסמים היא אחד הביטויים לכך. הנאשם השתלב מיוזמתו בהליך טיפולי ביחידה להתמכרויות וכעולה מתסקירי המבחן עבר הליך של התבוננות ושינוי, וכיום הינו בעל מוקד שליטה פנימי ולוקח אחריות על מעשיו ותוצאותיהם. 30. כלל הבדיקות לאיתור שרידי סמים אליהם הגיע הנאשם העידו על הימנעותו משימוש בסמים בתקופה הרלוונטית, למעט בדיקה אחת שהעידה על הימצאות בנזודיאפינים. משיחה עם הנאשם עלה כי בשל חרדות עמן מתמודד קיבל טיפול תרופתי המסייע בהפחתת חרדה. (הנאשם הציג אישור ביחס לכך). עוד עלה, כי הנאשם מגויס להליך הטיפולי ופועל על מנת לשנות אורחות חייו, בין היתר שינוי אופן תפקודו כאב. הנאשם ואשתו מצויים יחד בהליך שיקומי בין היתר לאור העובדה כי בנם הבכור מאובחן עם אוטיזם, ואשתו מצויה במקביל בטיפול המיועד לנשות מכורים ביחידה, כאשר מטרתם להשיב את מסלול חייהם לשגרת חיים תקינה. 31. הנאשם ואשתו מטופלים גם במרכז להורים ופעוטות בהדרכת הורים, ובמגוון טיפולים וזאת לאור מצבו הרפואי של בנם הבכור אשר נמצא במצב נפשי מורכב וסובל ממורכבות של איחור התפתחותי מולד המשפיעה עליו במגוון תחומים, והנובע מהיעדרותו של הנאשם ומהיעדר רצף הורי. 32. הנאשם ציין כי הוא מצוי בתהליך שינוי משמעותי בחייו, למד כיצד לדבר ולהתנסח באופן אחר משהיה רגיל בעבר, ולומד להפעיל שיקול דעת בטרם פועל בסיטואציות שונות. עוד ציין כי ילדיו מחוברים אליו רבות והקשר עמם התחזק, וכיום הוא משמש אב פעיל ונוכח בחייהם. 33. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא עייפות מאורח החיים ההתמכרותי והעברייני, ופועל תקופה ממושכת לשנות דרכיו, כאשר נמצא יחד עם משפחתו בהליך שיקומי אינטנסיבי המסייע להם רבות. 34. בנסיבות אלו מעריך שירות המבחן, כי חלה הפחתה נוספת בהערכת הסיכון בעניינו והמליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, ועל הטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וזאת לאחר התחשבות בהליך הטיפולי הארוך שעבר, מצבו הכלכלי כיום, משמעות השמירה על שגרה, ובכדי לאפשר לו להשתלב בתכנית טיפולית בשירות המבחן. 35. לדעת שרות המבחן, הטלת עונש של מאסר תפגע עמוקות בהישגיו עד כה וביכולתו לחזור לתפקוד תקין, וכן ביכולתו הנפשית להתמודד עם השלכות המאסר. 36. כפי העולה מכלל התסקירים שהוגשו, החל משלב מעצרו ועד עתה, הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן באופן מלא, והסתייע בהם כגורם טיפול משמעותי. שירות המבחן מעריך כי בשלב זה הנאשם עודנו זקוק לליווי ופיקוח מצדם הן כגורם תומך והן כגורם מציב גבול, וקיים צורך בהמשך הליך טיפולי אשר יתמקד בדרכי התמודדותו והסתגלותו בשעת משבר ובטיפול בהתמכרותו. |
|
|
37. בנסיבות אלו- משך תקופת הטיפול, וכן העובדה כי זו פעם ראשונה שהנאשם נוטל חלק בטיפול משמעותי לגמילה מסם, לרבות נסיבותיו המשפחתיות- לצד המלצת גורמי המקצוע, מביאים למסקנה כי בעת הזו יש להמשיך ולעקוב אחר האופן בו מתקדם הנאשם בטיפול, וזאת כפי שציינתי -מבלי שהדבר ייפתח ציפייה בלבו של הנאשם, (נוכח חומרת המעשים וקיומו של רישום רלבנטי), אלא כדי שתמונה מלאה תונח בפניי בעת גזירת הדין. 38. הדיון יידחה להשלמת טעון ליום 12.5.2026 שעה 10:00. 39. תסקיר מסכם יוגש לקראת הדיון. 40. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשרות המבחן.
07 ינואר 2026 |




