האישום

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ניסיון לפציעה כשעבריין מזוין - עבירה לפי סעיפים 335(א)(1) + 334 + 25 לחוק העונשין והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור- עבירה לפי סעיף 216(א)(4) לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 11.10.23 בשעה 22:59 או בסמוך לכך, בסמוך לקבר הרמב"ם ברחוב התנאים בעיר טבריה (להלן: "המקום"), התנהג הנאשם באופן פרוע במקום ציבורי בכך שאחז בסכין מתקבעת שאינה למטרה כשרה (להלן: "הסכין") והחל לנסות לעצור רכבים בכביש.

כמו כן ובאותן הנסיבות, ניגש הנאשם לרכבו של מר חביב פרטוש (להלן: "המתלונן") שעצר בצד הדרך במקום, הנאשם שאל את המתלונן מי הוא ומה מעשיו והמתלונן השיב כי הוא עובד במקום. או אז, תפס הנאשם בסכין וניסה לדקור ולפצוע את המתלונן דרך החלון שהיה פתוח למחצה, המתלונן עבר למושב הסמוך למושב הנהג בניסיון להתגונן אולם הנאשם הסתובב סביב הרכב, ניגש לחלון הקדמי ימני היכן שהמתלונן נמצא וניסה לדקור ולפצוע את המתלונן באמצעות הסכין דרך החלון, המתלונן נעל את דלתות הרכב והתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל.

עוד נטען בכתב האישום כי במעשיו המתוארים, התנהג הנאשם באופן פרוע במקום ציבורי באופן שעלול להביא להפרת השלום, החזיק בסכין מתקבעת שאינה למטרה כשרה וזאת מחוץ לתחום ביתו או חצריו, וניסה לפצוע אדם באמצעות נשק קר.

בהמשך למתואר לעיל ובאותן הנסיבות, עת הגיעו השוטרים למקום, הצביע המתלונן על הנאשם שישב על כיסא עם פניו אל קיר, השוטרים הורו לנאשם להסתובב ולזרוק את הסכין, הנאשם סירב להישמע להוראות השוטרים, בתגובה, עצרו השוטרים את הנאשם והוציאו את הסכין מידו של הנאשם, או אז, איים הנאשם על השוטר ראמי דאמוני בפגיעה בגופו שלא כדין באומרו: "יא ערבי אני אהרוג אותך... יא ערבי אני אהרוג אותך" כל זאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

תשובת הנאשם לאישום

הנאשם במקרה שלפניי, עמד על ניהול ההליך בעצמו. למעשה הוא ביקש לשחרר את סנגוריו (הפרטיים ומהסנגוריה הציבורית) מתפקידם וכך ביקשו הם עצמם לאחר שלא שיתף עמם פעולה בהגנתו. הנאשם אף מתמודד נפש, כפי שעלה במהלך המשפט. ראיתי חשיבות בפירוט הדברים משום שאומנם הנאשם קשר עצמו לאירוע, עת לא חלק על הזמן או המקום. עם זאת, תשובתו לאישום היתה מעורפלת. בדיון מיום 6.3.2024 ובזה מיום 3.4.2024 הוא כפר בעבירות המיוחסות לו, למעט בעבירת החזקת הסכין. התנהלותו הדיונית, לצד העובדה כי לא היה מיוצג כמו גם מצבו הנפשי וסוג ההליך על השלכותיו - הובילוני להניח כבסיס להליך, כי הנאשם כפר במלוא עובדות כתב האישום.

מטעם התביעה העידו המתלונן ו-11 שוטרים, שהוגשו באמצעותם דוחות, מזכרים והודעות הנאשם תחת אזהרה. מטעם הנאשם העיד הנאשם עצמו והוגש תמליל שיחה למוקד 100.

פרשת תביעה

המתלונן - מר יובל חביב פרטוש

המתלונן מסר בחקירתו הראשית, כי ביום 11.10.23 סמוך שעה 22:59, ישב ברכבו וצפה בחדשות והבחין בנאשם בכביש הראשי ברחוב יוחנן בן זכאי כשהוא מנסה לעצור כלי רכב. כעבור כמה דקות, ניגש הנאשם לעברו, כאשר חלונות הרכב היו פתוחים, הנאשם שאל את המתלונן לפשר מעשיו, והמתלונן השיב, כי הוא עובד באזור. או אז, התקרב אליו הנאשם וניסה לדקור אותו. בתגובה לכך, עבר המתלונן לכיסא הנוסע וכעבור כשלוש דקות, הנאשם עזב את המתלונן ועלה לרחוב אלחדיף כשברשותו כיסא ובהמשך חזר לרחוב יוחנן בן זכאי. עוד מסר המתלונן, כי הזמין משטרה והוסיף שהנאשם התנגד למעצר וכי השוטרים הצליחו לחלץ את הסכין מידיו. המתלונן הוסיף, כי אין לו היכרות עם הנאשם.

בחקירתו הנגדית, הוטח במתלונן, כי הוא עצר את הנאשם כדי שהנאשם יתקן לו את מצבר הרכב ובתשובה מסר המתלונן כי לא היתה תקלה במצבר. כן נשאל המתלונן לפשר מעשיו באותו מקום והמתלונן השיב, כי היתה לו עבודה במקום. לשאלת הנאשם אם הוא סוחר בסמים או מתעסק בפשע, השיב המתלונן בשלילה. הנאשם הטיח במתלונן, כי גרסאותיו שגויות וכי הוא (המתלונן) החזיק אולר שהנאשם לקח מידיו, ובתשובה, מסר המתלונן כי לא היתה ברשותו אולר וכי הוא ישב ברכב וצפה בחדשות ושוב ציין, כי הנאשם ניסה לדקור אותו. הנאשם הוסיף והטיח במתלונן, כי הוא הזמין אותו לעזרה לצורך תיקון המצבר וכי נוצר ויכוח בין השניים על מדינת היהודים. בתגובה, מסר המתלונן כי אינו מכיר את הנאשם ואין שיח ביניהם. לבסוף הטיח הנאשם במתלונן כי הוא ראש ארגון פשע והגיש את תמליל הקלטה מס' 2 למוקד משטרתי (סומן נ/1).

השוטרת רס"ל עדן תורג'מן הגיעה לאירוע ביחד עם השוטרים ראמי ראמוני (להלן: "השוטר ראמי") והשוטרות אודל מסיאס (להלן: "השוטרת אודל") ולאה פריירה (להלן :"השוטרת לאה"), וסייעה בביצוע מעצרו של הנאשם. העדה ערכה דוח פעולה (ת/7) וכן דוח מעצר (ת/8). העדה ציינה, כי בשל תקלה טכנית הופיע שמו של עמיתה השוטר ראמי כמי שערך את הדוח אך בפועל היא זו שערכה את הדוח. אציין כבר עתה כי הסברה של השוטרת עדן מקובל עלי שכן מעמוד 4 לדוח עולה כי זה נחתם על ידי העדה.

ב- ת/7 ציינה העדה, כי התקבל דיווח שחשוד מאיים על אחר באמצעות סכין. בדרכה למקום האירוע ביחד עם השוטרים הנ"ל, שוחחה טלפונית עם המתלונן. העדה תיעדה את השיחה במהלכה מסר המתלונן כי בהיותו בסמוך לקבר הרמב"ם, הגיע בחור שלבש חולצה שחורה ומכנסיים שחורים כשהוא אוחז בסכין וניסה לתקוף אותו. המתלונן מסר, כי ניסה לסגור את חלון הרכב וכי הוא לא מכיר את הבחור ולא מסוכסך עם אדם כלשהו. המתלונן ציין כי הבחור חזר למקום והוא מנסה לתקוף כלי רכב נוספים ולזרוק כיסא. המתלונן נתבקש על ידי העדה להישאר במקום ולשמור על קשר עין עם הבחור. העדה ציינה כי עם הגעתה, הבחינה בנאשם (זוהה) יושב על כיסא בצד הכביש עם הפנים לקיר וניגשה אליו ביחד עם השוטר ראמי. בנסיבות אלה, ניסתה השוטרת עדן ביחד עם השוטר ראמי לתשאל אותו אך הנאשם לא ענה. הנאשם אף לא שעה להוראת השוטר ראמי להשליך את הסכין. בשל התנגדות הנאשם להשליך את הסכין, השוטר ראמי החל לאזוק את ידיו של הנאשם ובתוך כך, ובהוראתו, פתחה השוטרת אודל את ידו של הנאשם והוציאה ממנה את הסכין וזרקה אותה על הכביש. עוד ציינה העדה, כי הנאשם התנגד ואיים שיהרוג את כולם ופנה לשוטר ראמי באומרו שהוא ערבי ושיהרוג אותו. העדה ביחד עם השוטר ראמי השתלטו על הנאשם כאשר הנאשם הורד לרצפה תוך שימוש בכוח סביר לצורך ביצוע המעצר. השוטרת ציינה, כי ביחד עם השוטר ראמי החזיקו בנאשם בהיותו שכוב על הרצפה עד אשר הגיע כוח סיוע. בהמשך העדה אספה את הסכין והעבירה את הנאשם לניידת.

בחקירתה הראשית חזרה העדה על עיקר הדברים שמתועדים ב- ת/7. בחקירתה הנגדית נשאלה על ידי הנאשם אם התקבל דיווח כי מדובר באירוע על רקע לאומני והיא השיבה בשלילה. בהמשך תיקנה העדה את תשובתה ומסרה כי מאחר שהאירוע נפתח בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, האירוע נפתח כאירוע על רקע לאומני. העדה נשאלה אם היתה לה ולשוטרים כוונה לירות בו כאשר הם סברו שמדובר במחבל שמחזיק בסכין והטיח בעדה כי הוא הרגיש מאוים וכי השוטרים הגיעו מבלי להזדהות ושככל הנראה ההתנהלות של השוטרים היתה מושפעת מאירועי שבעה באוקטובר וכי הוא צעק שלא יירו בו ובהמשך נלקח לתחנת המשטרה ושהשוטר ראמי הכה בו. בתשובה ענתה העדה, כי לא היתה עדה למכות. העדה נשאלה על ידי הנאשם אם היה בלבול בינו לבין יחיא סינוואר בדיווח והיא השיבה בשלילה והוסיפה, כי היא התייחסה לאירוע בהתאם לדיווח שנמסר על ידי המתלונן.

השוטר רס"ל ראמי דאמוני העד ביצע כאמור את מעצרו של הנאשם וערך דוח פעולה (ת/15). העד ציין בת/15 כי נסע ביחד עם השוטרות עדן, לאה ואודל בניידת ותיעד את השיחה שהתנהלה בין השוטרת עדן למתלונן אשר שמע ברמקול. העד ציין כי בהגיעם למקום, ובהתאם לתיאור שמסר המתלונן, הבחין בנאשם כשהוא יושב על כיסא אדום ופניו מופנות לקיר ותופס בידו דבר מה בצורת אגרוף . העד ניגש לנאשם וצעק לעברו בדרישה לזרוק את אשר בידו אך הנאשם לא נענה. העד הבחין בדבר מה נוצץ בידי הנאשם שתחילה נראה לו כמצית אך לאחר מכן הבחין בסכין. העד ביקש את עזרת השוטרת אודל, אשר הגיעה ונתנה מכה לנאשם על ידו תוך שהעד אוזק את ידיו של הנאשם ורק אז נפלה הסכין מידי הנאשם. העד בעט בסכין על מנת להרחיקה מהישג ידו של הנאשם. בשלב זה החל הנאשם להתנגד למעצר תוך שהוא דוחף את העד. בתגובה לכך, העד הוריד את הנאשם לרצפה והמשיך לאזוק את ידו השמאלית כשהוא מבקש מהשוטרת עדן להזעיק סיוע משטרתי. כן ציין העד כי הצמיד את ראשו של הנאשם לרצפה והניח את רגלו על גבו על מנת להשתלט עליו. בהמשך הגיעו שוטרים נוספים וברשותם אזיקי רגליים, הנאשם נאזק ונלקח לתחנת המשטרה. העד ציין כי נדף ריח חזק של אלכוהול מפיו של הנאשם וכי הנאשם מסר כי שתה בירה אחת. כן ציין העד כי במהלך ביצוע מעצרו, איים הנאשם עליו באומרו "שוטר ערבי אני אהרוג אותך" . בהגיעו לתחנת המשטרה, קיבל העד את הסכין מהשוטרת אודל והכניס אותה למעטפה שסומנה בראשי תיבות שמו ומסרה לשוטר טארק סואעד. עוד ציין העד, שלאחר המעצר ניגש למתלונן וגבה ממנו תלונה מסודרת בה מסר המתלונן, כי הנאשם איים עליו בסכין בזמן שישב ברכב ונעל אותו נעילת חירום. לאחר מכן החשוד ברח מהמקום וניסה לעצור עוד רכבים אך לא הצליח.

בחקירתו הראשית, מסר העד כי הוא חש מאויים ובסכנה למשמע הדברים שאמר הנאשם "ערבי, אני אהרוג אותך", על רקע התקופה.

בחקירתו הנגדית נשאל העד על ידי הנאשם אם זכור לו שהיכה אותו באלה, ובתשובה מסר העד כי לא היתה לו אלה. הנאשם הטיח בעד שהדבר קרה בתחנת המשטרה וכי יש לו סימן ובתשובה מסר העד כי בהגיעו לתחנה הוא לא המשיך את הטיפול עמו וכי גבה הודעה מהמתלונן. הנאשם הטיח בעד :" אני אומר שאתה משקר ואני מערב מח"ש ואני מצטער אם נפגעת, אני לא רציתי שיירו בי ויחשבו שמדובר במחבל. אני קיללתי אותך כדי שלא יירו בי ויחשבו שאני מחבל. אחותי נשואה לערבי. אחרי זה היכית אותי בתחנת משטרה ואתה משקר. לא בכדי שתי שוטרות מג"ב לא הגיעו". (עמ' 25 לפרוטוקול שורות 30-33).

העד לא הגיב.

שוטרת מג"ב לאה פריירה - לא הוגש באמצעותה מסמך כלשהו. מסרה כי נכחה בניידת ביחד עם השוטרים ראמי ועדן עת התקבל דיווח על חשוד שאיים על אדם אחר בסכין. העדה התייחסה לשיחה שניהלה השוטרת עדן עם המתלונן במהלך הנסיעה שכאמור נשמעה ברמקול. העדה שציינה, כי היא ועמיתיה לצוות הבחינו בנאשם מתיישב על כיסא כשפניו לעבר קיר של בניין וידיו מאוגרפות. כן ציינה כי השוטר ראמי הורה לנאשם להשליך מידו את הסכין אך הנאשם לא שעה להוראה. העדה תיארה כי השוטר ראמי ביקש עזרה מהשוטרת אודל וזו "העיפה" את הסכין לרצפה ואז השוטר ראמי הרחיק את הסכין מהנאשם. העדה מסרה כי השוטר ראמי החל לאזוק את הנאשם בידו הימנית אך הנאשם התנגד, קילל את השוטרים ואותה באומרו: "את בת זונה" ואמר לשוטר ראמי: "יערבי אני אהרוג אותך יבן זונה". העדה הוסיפה כי השוטר ראמי אזק את הנאשם שהיה על הרצפה ורמי מעליו ובהמשך הגיעה ניידת סיוע והנאשם נלקח לתחנת המשטרה.

בחקירתה הנגדית נשאלה העדה על ידי הנאשם אם במהלך המעצר אמרה: "ואחד תנין חמאס", בתשובה מסרה העדה כי אינה דוברת השפה הערבית והוסיפה כי נדף מפי הנאשם ריח של אלכוהול וכשהגיע לתחנה אמר כי הוא שתה רק בירה אחת. העדה נשאלה אם זכור לה שהשוטר ראמי היכה אותו בתחנה ובתגובה השיבה בשלילה והוסיפה, כי הנאשם התנגד למעצר וכי השוטר ראמי הפעיל כוח.

שוטרת מג"ב אודל מסיאס- ערכה דוח פעולה אשר הוגש בהסכמת הנאשם וסומן ת/18.

בת/18 ציינה העדה, כי בהיותה במשמרת ביחד עם השוטרים ראמי, עדן ולאה, עשו את דרכם לצורך טיפול באירוע ברחוב יוחנן זכאי. בהגיעם למקום, השוטר ראמי ניגש לנאשם אשר ישב בכיסא כשפניו מופנים לעבר קיר. העדה ציינה כי השוטר ראמי הבחין בסכין בידו של הנאשם ואז החל "בתפעול האירוע של מעצר החשוד". העדה ציינה כי הנאשם התנגד וכי השוטר ראמי ביקש ממנה לפתוח את ידו של הנאשם וכך היא עשתה. כן ציינה העדה, כי זרקה את הסכין לרצפה וכי בזמן שהשוטרים ראמי ועדן טיפלו באירוע, היא והשוטרת לאה אבטחו אותם. עוד ציינה העדה, כי בסיום האירוע היא העבירה את הסכין לשוטר ראמי. בחקירתה הראשית ציינה, כי האירוע אירע סמוך לפרוץ המלחמה כי דווח בקשר, כי קיים חשד לאירוע פח"ע וחזרה על האמור בת/18 תוך שהוסיפה, כי במהלך הנסיעה היו בקשר עם המתלונן וכי בהגיעם למקום, המתלונן הצביע על הנאשם. כן תיארה ניסיונות השוטר ראמי לשכנע את הנאשם להשליך את הסכין מידו, וציינה כי החשוד החל להתפרע, לקלל את השוטרים ולאיים על השוטר ראמי במילים :"אני ארצח אותך, יערבי מזדיין אני אזיין אותך, ישרמוטות, מזדיינות עם ערבים". בית המשפט עימת את העדה עם העובדה כי בת/18 לא התייחסה לקללות ובתגובה השיבה שהדברים נאמרו. הנאשם נמנע מלחקור את העדה בחקירה נגדית.

השוטר רס"ב חי אבנעים- ערך דוח ביקור בזירה לחוקר זי"ט שהוגש בהסכמת הנאשם וסומן ת/1. ב- ת/1 רשם העד, כי ערך ביקור באזור קבר הרמב"ם ומצא כי המצלמות שבמקום אינן חולשות על מקום האירוע וכן צפה בסרטוני המצלמות בין השעות 23:30 עד 24:30 ולא הבחין בדבר שרלוונטי לאירוע. בחקירתו הנגדית נשאל על ידי הנאשם אם זכור לו שהשוטרים הכו אותו, והעד השיב כי נשלח לבדוק את המצלמות במקום וכי הוא לא פגש אותו בתחנת המשטרה.

השוטר רס"ב יואב יעקב- ערך דוח פעולה שהוגש בהסכמת הנאשם וסומן ת/2. העד תיעד ב- ת/2 כי ביום 11.10.23, סמוך לשעה 22:59 ברחוב יוחנן בן זכאי בהיותו בפעילות שגרתית באזור רחוב הפלמ"ח קיבל דיווח מניידת הסיור (השוטרים עדן וראמי) על חשוד שנעצר כשברשותו סכין. העד ציין ב- ת/2 כי הגיע למקום והבחין בנאשם על הרצפה כשהשוטר ראמי רוכן מעליו. עוד ציין העד, כי הבחין בסכין שהיתה מונחת על הכביש בסמוך לנאשם ושהשוטרת עדן תפסה אותה בעזרת כפפה. בחקירתו הנגדית על ידי הנאשם נשאל העד האם הודע לו שמדובר באירוע על רקע לאומני? העד השיב בשלילה. העד נשאל האם בהיותו אזוק, היתה פקודת ירי לעברו והעד השיב בשלילה. עוד נשאל העד האם הוא מודע למה שהתרחש בהמשך בתחנת המשטרה וגם לשאלה זו, השיב העד בשלילה והוסיף, כי הוא המשיך בפעילות וכי לא היה בתחנת המשטרה. לבסוף נשאל העד אם הינו מכיר את הרקע להחזקת הסכין ובתשובה ענה העד בשלילה.

השוטר רס"ר גל דהן - ערך דוח פעולה שהוגש וסומן ת/13. בת/13 העד ציין כי ביום האירוע, בהיותו בפעילות שגרתית ביחד עם השוטרים יואב יעקב, הוד נחמני וקובי אדרי, קיבלו דיווח מהשוטרים ראמי ועדן על חשוד שנעצר כשברשותו סכין. העד ציין, כי בהגיעו למקום הבחין בחשוד על הרצפה כשהשוטר ראמי רוכן מעליו וכי זיהה סכין מקופלת עם ידית מעץ ומכשיר טלפון נייד ליד. העד ביחד עם שאר השוטרים אבטחו את השוטרים שטיפלו באירוע ועזבו את המקום עם הגעת ניידת סיור נוספת.

בחקירתו הנגדית נשאל העד אם הוא והשוטרים סברו, כי מדובר באירוע לאומני ובתשובה ענה העד כי באותו שלב לא ידעו.

השוטר רס"ר יעקב אדרי- ערך דוח פעולה שהוגש וסומן ת/14. בת/14, ציין העד כי ביום האירוע הגיע למקום ביחד עם השוטרים יואב, גל והוד לאחר קבלת קריאה לעזרה אבטחו את השוטרים עדן וראמי בזמן ביצוע מעצר הנאשם והנאשם נכבל בידיו ורגליו. בחקירתו הראשית, העד חזר על הדברים שציין בת/14. בחקירתו הנגדית נשאל על ידי הנאשם אם האירוע מזכיר לו אירוע שהתרחש שבוע עובר ליום הדיון בקניון בכרמיאל ובתשובה ענה: "מה הקשר?" (פרוטוקול מיום 14/7/24 עמ' 25 שורה 1), כן נשאל אם הוא חשב שמדובר באירוע לאומני ובתשובה מסר כי הוא הגיע לצורך סיוע ואינו יודע אם דובר באירוע לאומני

השוטר רס"ר יובל אברהם- ערכה דוח תובנות של מצלמות גוף, תיעדה את הסכין בצילום, ערכה מזכר שרשרת מוצג מיום 12.10.23 ודוח תמלול קלטת שיחה למוקד 100 (סומנו ת/3, ת/4, ת/5 ו- ת/6 בהתאמה). בחקירתה הנגדית על ידי הנאשם העדה נשאלה אם היא הבחינה בו יושב על כיסא והעדה ענתה בשלילה. הנאשם ציין כי אין לו שאלות באשר ל- ת/6. לעניין ת/5, מסר כי הוא מזהה את הסכין אך הסכין אינה שלו והוסיף כי המתלונן ביקש ממנו עזרה עם מצבר וכי אינו מכיר את העדה ותהה אם נפגש עמה אי פעם. הנאשם הטיח בעדה כי לא עשתה את עבודתה נאמנה והוסיף כי הוא מבקש שחזור של הסכין.

השוטר רס"ר טארק סואעד - באמצעותו הוגשו מספר מסמכים בהסכמת הנאשם (מזכר שרשרת מוצג, דיסק דיווח למוקד 100, חקירת חשוד תחת אזהרה, דיסק המתעד חקירת חשוד. סומנו ת/9, ת/10, ת/11 בהתאמה). העד נשאל בחקירה נגדית על ידי הנאשם אם הודע לו שהאירוע היה על רקע לאומני בדומה לאירוע שהיה בקניון בכרמיאל, בתשובה מסר העד כי בדיווח למוקד 100 אין התייחסות לאירוע לאומני.

השוטר רס"ר ענאן סרור - גבה הודעת הנאשם תחת אזהרה. הנאשם הסכים להגשת ההודעה שהוגשה וסומנה ת/17 וויתר על חקירת השוטר.

פרשת הגנה

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם.

הנאשם נחקר פעמיים (ת/11 ו- ת/17). בחקירתו הראשונה - ת/11, משנתבקשה תגובתו לחשדות כלפיו השיב: "כסף אמג'ד (העורך דין שייצג אותו) רוצה כסף והשופט רוצה כסף ואתה רוצה כסף" משנשאל אם שתה אלכוהול השיב: "שתיתי זהב". (שורות 8 ו- 10). בהמשך הכחיש את האיומים והחזקת הסכין.

בחקירתו הנוספת - ת/17, נשאל הנאשם על אודות החשד המיוחס לו ובתגובה מסר כי הכל שקר וכי הסכין אינה שייכת לו. כשהוצג לו סרטון מצלמת הגוף בו הוא נשמע מאיים " יערבי יערבי אני יהרוג את אמא אמא שלך", "שוטר ערבי אני יהרוג אותך", השיב הנאשם "לא אני אמרתי אחותי התחתנה עם ערבי מה זה קשור , ערבי זה גם ערב הסעודית" .בהמשך מסר "הוא מרביץ לי ואני צועק מכאבים, אני לא יודע מה אתה רוצה ממני" (ת/17 עמ' 3).

בעדותו בבית המשפט, מסר הנאשם כי הוא לא יפרט באיזה נסיבות חזר מהדרום כי למחרת היה אמור לעבוד וציין כי הוא עובד כמציל. הנאשם מסר כי המתלונן ביקש שיעזור לו עם המצבר, התנהל ויכוח ואז המתלונן אמר שיזמין משטרה. הנאשם ציין כי לא ברור לו מה המתלונן אמר למשטרה אבל מתיק המשטרה למד כי דווח עליו כמחבל. הנאשם הוסיף כי "כשהם" הגיעו הם היו עם נשקים שלופים והוא חשב שהם הולכים לירות בו ואז "יצאו לי כמה קללות כדי להסביר להם שאני לא פעיל חמאס ומאז אני עצור" ( עמ' 29 שורות 5 ו-6).

בחקירתו הנגדית נתבקש לספר את אשר אירע ובתשובה מסר: "אותו מתלונן ביקש עזרה עם המצבר של הרכב שלו ובינתיים התנהל ויכוח, "מדינת היהודים, אני צריך ללכת לסייבר, רוסי מסריח", לא זוכר. לקחתי ממנו את הכלי הזה וחיכיתי למשטרה. לא ידעתי שהוא דיווח להם שאני מחבל". (עמ' 29 שורות 20-22). הנאשם נשאל אם ניסה לעצור כלי רכב והוא השיב כי המתלונן הוא זה שעצר את כלי הרכב על מנת לקבל עזרה עם המצבר. כשעומת עם חקירתו במשטרה (ת/17) לפיה, הוא אמר שהוא בא לשאול כלי רכב אם הם מהמוסד או מהשב"כ, ענה כי אמר את הדברים בסרקזם. לשאלת התובעת האם הוא מכיר את המתלונן, השיב: "אני יודע שהוא נחשב לסוחר סמים בטבריה, זה משמועות שרצות בטבריה וזו תחנת עמידה שלו שהוא מוכר שם את הסחורה שלו". (עמ' 29 שורות 29-30). כשנשאל אם יש בינו לבין המתלונן היכרות, ענה כי המתלונן מסר בבית המשפט כי אין היכרות. כשנתבקש להסביר מדוע שהמתלונן יטען שהוא ניסה לדקור אותו השיב כי המתלונן התקשר למשטרה על מנת לדווח כי הינו מחבל. כשנתבקש להסביר מה הסיבה שהמתלונן יעליל עליו אשמת שווא, ענה : "לא יודע. אולי הוא מתחיל עם חברה שלי, לא יודע..." (עמ' 30 שורה 3 ).הנאשם מסר כי אין לו היכרות קודמת עם השוטרים וכי הם תיאמו גרסאות. כשנשאל אם הוא קילל את השוטרים ענה: "אני לא אומר שאני חף מפשע, אני מוכן להודות בסעיף 226, החזקת אולר למטרה לא כשרה. אני מודה בזה. יש גם רצף עובדות. בניסיון בפגיעה בשלום הציבור, אני לא מודה". (עמ' 30 שורות 10-11). כשעומת עם הדברים שאמר לשוטר ראמי, מסר כי אינו זוכר קללות ואינו יודע מה הוא אמר. הנאשם נשאל מדוע במשטרה לא מסר את הגרסה שמסר בבית המשפט אך הנאשם לא סיפק תשובה עניינית.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את העדים והנאשם והתרשמתי מהם, בחנתי את חומר הראיות שהונח לפניי (לרבות צפייה בסרטון מצלמת גוף, סרטון חקירת הנאשם, והאזנה לדיסק המתעד הדיווח למוקד 100), ונתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. אנמק בקצרה.

המתלונן תיאר בעדותו את התנהגותו של הנאשם ביום האירוע. הוא מסר כי ביום האירוע הבחין הנאשם בכביש הראשי ברחוב יוחנן בן זכאי כשברשותו סכין כשהוא מנסה לעצור כלי רכב. גרסת המתלונן לא נסתרה ואף חוזקה באמצעות עדויות השוטרים ראמי, עדן, אודל ולאה אשר שמעו את דברי המתלונן בעודו בזירת האירוע כשהוא מבחין בנאשם ומתאר את מעשיו. כמו כן, אפנה לדיסק המתעד את הדיווח המיידי למוקד 100 והתמליל (ת/6). חיזוק נוסף ניתן למצוא בגרסת הנאשם עצמו. בחקירתו במשטרה ת/17 עולה כי הנאשם אישר שניגש לכלי רכב. כשנשאל מדוע הסתובב בין כלי הרכב וניסה לעצור אותם השיב הנאשם: "חשבתי שהם אנשי שירות ביטחון, כי חשבתי שהם סוכני מוסד" עוד משנשאל לאיזה מטרה עצר את כלי הרכב השיב: "בשביל לשאול אותם אם הם מוסד או שב"כ". בחקירתו הנגדית בבית המשפט הנאשם סתר את דבריו בת/17 ומשנשאל אם ניסה לעצור רכבים בכביש טען שהמתלונן הוא זה שניסה לעצור רכבים כדי שיעזרו לו בתקלה במצבר. משעומת עם דבריו בת/17 השיב הנאשם: "זה היה בסרקזם" (עמ' 29, שורה 27 לפרוטוקול).

גם גרסתו של המתלונן לעניין ניסיונו של הנאשם לדקור אותו בהיותו ברכב כשחלונות הרכב פתוחים, לא נסתרה. דבריו קיבלו חיזוק בעדויות השוטרים והדוחות שנערכו על ידם בהם תיעדו את דבריו של הנאשם. משהוכח כי הנאשם ניגש אל המתלונן אשר ישב ברכב עם חלונות פתוחים כשבידו סכין, ניסה לדקור אותו וכתוצאה מכך עבר המתלונן לכסא הנוסע הרי שהתגבשה עבירת הניסיון לפציעה באמצעות נשק קר.

אשר להחזקת הסכין מלבד עדויות המתלונן והשוטרים שמשתלבות זו עם זו, הרי שניתן להבחין בהוצאת הסכין מידי הנאשם בסרטון מצלמת הגוף (ת/16). לא נעלם מעיניי, כי תיאורו של השוטר ראמי בעניין אופן הוצאת הסכין מידי הנאשם על ידי השוטרת לאה אינו עולה בקנה אחד עם תיאורה של השוטרת לאה וכעולה מהסרטון (ראו פירוט לעיל), ואולם לא מדובר בסתירה היורדת לשורש העניין. נסיבות החזקת הסכין אינן מותירות ספק כי הנאשם החזיק בה למטרה לא כשרה,

אשר לאיומים, מלבד עדותו של השוטר ראמי המחוזקת, בין היתר, בעדויות השוטרות עדן, לאה, ואודל, הרי שבסרטון מצלמת הגוף (ת/16) ניתן לשמוע בבירור את האיומים והעלבונות שהנאשם "המטיר" על השוטר ראמי .

בעדותו בבית המשפט, טען הנאשם, "כשהם הגיעו, הם הגיעו עם נשקים שלופים וחשבתי שהם רוצים לירות בי ואז יצאו לי כמה קללות כדי להסביר להם שאני לא פעיל חמאס ומאז אני עצור" (עמ' 29 שורות 6-4 לפרוטוקול). מצפייה בת/16 עולה, כי אומנם השוטרים נצפו עם נשקים אך אלה נועדו לצורך אבטחת השוטרים ראמי ועדן (ראו ת/18 ועדות השוטרת לאה) במהלך ביצוע מעצרו של הנאשם. גם אם אקבל את גירסתו של הנאשם ולפיה, השוטרים חשדו בו כמחבל עדיין איני מוצאת בכך כל צידוק להתנהגותו ולדברי האיום שהשמיע כלפי השוטר ראמי.

לסיכום, עדותו של המתלונן הותירה בלבי רושם אמין. עדותו היתה עקבית ולא נתגלו בה סתירות. לא התרשמתי בשום שלב שהמתלונן מאדיר, מגזים או אף מנסה לעשות כן בתיאור ההתרחשויות. המתלונן שלל היכרות קודמת עם הנאשם והנאשם לא טען אחרת. גרסתו של המתלונן מחוזקת על ידי עדויות השוטרים עליהן עמדתי לעיל, סרטון מצלמת הגוף ודיסק הדיווח למוקד 100. עדויות השוטרים משתלבות זו עם זו ולא נתגלו בהן סתירות מהותיות היורדות לשורש העניין.

גרסת הנאשם לעומת זאת אינה סדורה, מבולבלת ושזורה בתשובות נטולות טעם והקשר. כמי שייצג עצמו לא שאל לעניין וכעד לא השיב כהלכה. ואם לא די בזאת, גרסתו של הנאשם לפיה, האינטראקציה עם המתלונן נוצרה בעקבות בקשתו של המתלונן  מהנאשם שיעזור לו לתקן את המצבר הינה גרסה כבושה שעלתה לראשונה בבית המשפט. בהעדר הסבר המניח את הדעת לכבישתה, לא ניתן לתת לה משקל של ממש. במילים אחרות, הנאשם כשל בהגנתו פעמיים, הן באופן בו מסר את גרסתו לאירועים, עד כי לא ניתן לבנות ממנה אפשרות קוהרנטית סבירה והן ביחס לאפשרותה של הגרסה הנוספת, בהיותה כבושה.

סוף דבר

על יסוד המארג הראייתי שפירטתי, אני קובעת כי הנאשם התנהג במקום ציבורי באופן שעלול להביא להפרת השלום, ניסה לפצוע את המתלונן באמצעות סכין, החזיק סכין שלא כדין ואיים על השוטר ראמי בפגיעה שלא כדין בגופו ובחייו, ובהתאם לכך מרשיעה אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

המזכירות תמסור נימוקי הכרעת הדין ללא דיוחי.

נקבע לטיעונים לעונש ליום 29/9/24 שעה 11:00.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"ד, 24 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.