בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תפ"ח 55639-05-17 מדינת ישראל נ' בוקובזה(עציר)

בפני

כבוד השופטת, סגנית הנשיאה רז-לוי

כבוד השופטת שלו

כבוד השופט משניות

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמים

דוד בוקובזה (עציר)

החלטה

המדובר בתיק בו ההליכים מתמשכים זמן רב מאד, בעיקר נוכח התנהלות הנאשם ואי שיתוף הפעולה שלו עם עורכי דין רבים שמונו לו מטעם הסנגוריה הציבורית (כעולה מהחלטות רבות שניתנו, האחרונה בהן ביום 12.9.22).

כתב האישום בתיק הוגש ביום 25.5.17, שמיעת הראיות בתיק הסתיימה זה מכבר, סיכומי התביעה הוגשו כבר ביום 2.5.21 ואף הוגש חלק נכבד מסיכומי ההגנה. ביום 8.9.22, לאחר דחיות רבות שניתנו לבקשת הסנגוריה הציבורית (שמונתה שוב לייצג את הנאשם, ומאז שוחררה שוב מייצוגו), הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה שנערכה ע"י ד"ר דוד אלטמרק, שבה קבע המומחה כי הנאשם לא היה אחראי למעשיו במועד ביצוע העבירות שבכתב האישום. יודגש, כי המאשימה אינה מקבלת את מסקנות המומחה, ולכן ביהמ"ש נדרש לשמוע את חקירתו.

בהחלטות קודמות הבענו את מורת רוחנו מהתמשכות ההליכים החריגה, וקבענו כי לא תינתנה דחיות בלי סוף, וכי השלמת סיכומי הנאשם לאחר שמיעת עדותו של המומחה תשמע ביום 7.11.22.

ביום 20.10.22 היתה אמורה להשמע עדותו של המומחה, אך מספר ימים קודם לכן החל הנאשם בשביתת רעב "כמחאה על התנהלות משפטי" (כאמור בבקשתו מיום 18.10.22), ולכן הורע מצבו והוא לא הובא לדיון ע"י שב"ס, ובדיון שהתקיים באותו יום בהיוועדות חזותית ביקש דחיה קצרה של הדיון, תוך שציין כי הוא מבקש שחוות הדעת תוגש ושהמומחה ייחקר ע"י התביעה שלא בנוכחותו, כי "אני לא יכול להיות דקה נוספת... תשחררו אותי אני חייב ללכת לישון".

עוד יצוין, כי המומחה מטעם ההגנה התייצב באותו יום בביהמ"ש והסביר כי הוא מתעתד לצאת לחו"ל לתקופה, וכי עד נסיעתו יש לו לו"ז צפוף מאד; ובסופו של דבר הסכים לשנות את תכניותיו כדי להגיע לעדות לדיון שנקבע למחר 27.10.22.

היום התקבלה הודעה משב"ס, ולפיה מיום 25.10.22 הנאשם אושפז בבית החולים "אסף הרופא" בשל חשד להרעלת אקמול, ולא ניתן להביאו לדיון.

לאור התמשכותו החריגה של הדיון, כאשר סיכומי התביעה הוגשו לפני כשנה וחצי, והעובדה שרוב הדחיות נגרמו בשל התנהלות הנאשם, וגם מצבו הרפואי כיום נגרם כתוצאה מהתנהגותו ומבחירתו של הנאשם, והדברים הוסברו לו בדיון הקודם; ומאחר שעדותו של המומחה משמעותית להגנת הנאשם, ולמעשה אם לא תתאפשר חקירתו הנגדית, לא ניתן יהיה ליתן משקל כלשהו לחוות דעתו; אנו מחליטים לשמוע את עדותו של הפסיכיאטר מחר בבית החולים, שבו מאושפז הנאשם.

החלטתנו זו מביאה בחשבון את מצבו הרפואי של הנאשם ואת העובדה שהוא לא מיוצג, ואולם אנו סבורים כי היא מתחייבת לשם הגנה על האינטרסים של הנאשם ולשם קידום הגנתו.