1

1. המבקש, מר מוחמד בדראן, הורשע ביום 28.5.08 בכך שבמהלך סכסוך עשה שימוש במטען נפץ מאולתר וגרם לפגיעה בשני עוברי אורח חפים מפשע אשר נחבלו באופן חמור. ההרשעה היא בעבירת חבלה בנסיבות מחמירות ועבירות נשק שלא כדין. ביום 24.9.08 נגזר דינו ל-60חודשי מאסר מהם 42 בפועל ו-18 על תנאי, וכן חויב בתשלום של סכום כספי לנפגעים.

2. ביום 10.10.18 פנה המבקש לבית משפט זה על מנת שתוסר הגבלה מרשיון הנהיגה שלו, הגבלה שהושתה על ידי המרכז לגביית קנסות בשל אי תשלום החוב. המבקש צירף את מכתב התשובה של המרכז לגביית קנסות מיום 27.6.18 ,ממנו עולה כי המבקש שלח אליהם הסכם סולחה ובקש לסגור ולבטל את החוב. המרכז ציין כי לא ניתן לסגור או לבטל את החוב בשל הסכם הסולחה ובאפשרותו לפנות לבית המשפט לצורך הכרעה בענין. בשל כך פנה המבקש בבקשה זו.

3. עיון בתיק מלמד כי כבר בשלב הטיעונים לעונש הובא נושא הסולחה בפני בית המשפט והיה התשתית העובדתי בטרם נפסק גזר הדין. משמע - החיוב הכספי שהושת על המבקש הושת לאחר שהודע על קיומה של הסולחה.

2

4. עוד עלה כי ביום 13.11.08 פנה כבר המבקש באמצעות בא כוחו אז על מנת לבטל את החיוב הכספי לאחד מהנפגעים בשל קיומה של הסולחה. בית המשפט קבע, אז מפי כב' השופט אלרון, כי בית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן גזר הדין.

5. ואכן, בית המשפט סיים את מלאכתו עם מתן גזר הדין, שהורה, בין היתר, על חיוב המבקש בתשלום פיצוי לנפגעים. פסק הדין חלוט, וככזה לא ניתן לשנותו, לא בסולחה הקודמת לו בזמן, ולא בסולחה המאוחרת לו בזמן. הכלל של סופיות הדיון הוא חשוב ועקרוני, והסדרים כספיים או אחרים שנעשו בין צדדים ואין להם ביטוי בפסק הדין החלוט - אין בהם כדי לשנות את הקבוע בגזר הדין.

6. לא מצאתי צורך בקבלת עמדת הפרקליטות לבקשה זו.

7. הבקשה נדחית.

ניתן היום, ב' חשוון תשע"ט, 11 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.