1.     נגד הנאשמים ואחרים, הוגש כתב אישום חמור המייחס להם מעורבות בתכנית פיגוע וביצוע מעשי טרור נגד תושבים יהודים בעיר לוד, במהלך ימי מבצע "שומר חומות", בחודש מאי 2021.

 

נאשמים 1-3 הורשעו, בהתאם להודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: נאשמים 1 ו-2בעבירות שלמעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה,לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור");מעשה טרור של הצתהלפי סעיף 448(א) סיפא לחוק יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור.עוד הורשע נאשם 2בעבירת החזקת נשק אביזר ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק ונאשם 1 בסיוע להחזקת נשק, אביזר ותחמושת לפי סעיף 144(א) יחד עם סעיף 31 לחוק.

נאשם 3 הורשעבעבירות של סיוע למעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) יחד עם סעיף 31 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור וסיוע למעשה טרור של הצתה לפי סעיף 448(א) סיפא יחד עם סעיף 31 לחוק וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור, וכן בעבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 275א לחוק והתפרעות לפי סעיף 152 לחוק.

 

2.     כמפורט בחלק הכללי לכתב האישום המתוקן, החל מתאריך 10.5.21 החל מבצע צבאי של צבא ההגנה לישראל המכונה "שומר חומות". בד בבד החלו הפרות סדר רחבות בכל רחבי הארץ, לרבות בעיר לוד, בה התרחשו אירועים רבים של אלימות בין יהודים, ערבים וכוחות הביטחון על רקע לאומני וגזעני, בין היתר באמצעות התפרעויות, השלכת בקבוקי תבערה, ירי זיקוקים, חסימת כבישים וזריקות אבנים לעבר אזרחים וכוחות הביטחון. ביום 10.5.21, במסגרת המהומות, נורה למוות מוסא חסונה ז"ל (להלן: "מות חסונה").

 

על פי עובדות האישום השני המיוחס לנאשמים 1-4 ו-6-8, הנאשמים 1-3 הם קרובי משפחה. ביום 13.5.21, או סמוך לכך, נפגש נאשם 1 בביתו עם הנאשמים 6, 7 ו-8. במהלך המפגש הציע נאשם 7 לנוכחים להשליך בקבוקי תבערה אל עבר בניין בו מתגוררים יהודים בשכונת חב"ד בעיר לוד, על רקע מהומות 'שומר חומות' ומות חסונה. הנאשמים 1, 6 ו-8 הסכימו להצעתו של הנאשם 7, והארבעה סיכמו שיבצעו את תכניתם בהמשך אותו הלילה. בהמשך, בשעות הערב, נסע נאשם 1 עם נאשמים 6 ו-7 ברכבו של נאשם 6, וביצעו סיור הכנה בזירה בה תכננו לבצע את הפיגוע בהמשך הלילה. נאשמים 1, 6 ו-7 הגיעו לשכונת חב"ד בלוד, בחרו את הבניין שלעברו ישליכו את בקבוקי התבערה וחילקו ביניהם את התפקידים, כך שנאשמים 1 ו-7 ישליכו את בקבוקי התבערה לעבר הבניין ונאשם 6 יתצפת ויזהיר את שותפיו מפני הגעת כוחות משטרה לזירה. עוד תכננו הנאשמים את דרך הגעתם לזירה ואת דרך המילוט. חרף התכנון, לא ביצעו את תוכניתם באותו הלילה.

 

ביום 16.5.21, נפגשו נאשמים 1-3, 4, 6-8 ושוחחו על רצונם לפגוע ביהודים בלוד. בהמשך, קשרו נאשמים 1 ו-2 קשר לביצוע פיגוע נגד יהודים בלוד, במסגרתו ישליכו בקבוקי תבערה בשעת לילה מאוחרת לעבר בניין מגורים בשכונת חב"ד בלוד בו מתגוררים יהודים. מספר ימים לאחר מכן פנו נאשמים 1 ו-2 לנאשם 3 והציעו לו לסייע להם ולשמש כתצפיתן במהלך הפיגוע. נאשם 3 השיב בחיוב והשלושה סיכמו כי תפקידו יהיה להתמקם על גשר שנמצא בסמוך לשכונת חב"ד בלוד, ולהזהיר את הנאשמים 1 ו-2, באמצעות מכשירי קשר, בדבר הגעת כוחות משטרה לאזור. לצורך קידום התכנית ביצעו הנאשמים 1-3 מספר סיורי שטח בזירת הפיגוע המתוכנן, בחנו לאיזה בניין מגורים ישליכו את בקבוקי התבערה וסיכמו על נתיבי הגעה ומילוט: בסיור הראשון השתתפו הנאשמים 1 ו-2, בסיור השני השתתפו הנאשמים 1, 2 ו-6, בסיור השלישי השתתפו הנאשמים 2 ו-3, בסיור הרביעי השתתפו הנאשמים 1 ו-2. בימים הסמוכים נפגשו הנאשמים 1-2 עם הנאשמים 3,4,6-8 במספר מועדים ועדכנו אותם על תכנית הפיגוע. במסגרת הקשר הצטיידו נאשמים 1-3 בכלי עזר וחפצים שונים: אופניים חשמליים שאותם רכש הנאשם 2 לקראת הפיגוע, הנאשמים 1 ו-6 הביאו את האופניים מהחנות בה נקנו על ידי הנאשם 2 והחנו אותם בביתו של נאשם 1; שישה בקבוקי תבערה שאותם קיבל הנאשם 1 לבקשתו מנאשם 4; שני מכשירי קשר שאותם קיבלו הנאשמים 1-2 מנאשם 8.

 

ביום 28.5.21 הוציאו נאשמים 1-3 בצוותא את תכנית הפיגוע אל הפועל: ביום 27.5.21 בשעת ערב מאוחרת, נפגשו נאשמים 1-2 בבית, הוסיפו בנזין לששת בקבוקי התבערה שהביא עמו הנאשם 1, וקשרו חמישה מהם יחדיו. בשלב מסוים בערב הגיע הנאשם 3 למקום המפגש, נאשמים 1-2 ציידו אותו באחד ממכשירי הקשר לצורך תפקידו כתצפיתן. הנאשמים עטפו את פנס האופניים, שעון האופניים וכתוביות שהיו מודפסות על האופניים, הכל לצורך הסוואה. בהמשך, בסמוך לשעת חצות, הסיע נאשם 1 את נאשם 3 על האופניים לכיוון שכונת חב"ד, והאחרון התמקם על גשר סמוך. נאשם 1 שב עם האופניים לבית, שם פגש את נאשם 2 שהמתין לו, השניים הצטיידו בששת בקבוקי התבערה, במכשיר חיתוך, מכשיר קשר, בכפפות לידיים ובמכשיר הדלקת אש, יחדיו רכבו לעבר שכונת חב"ד לביצוע הפיגוע.

נאשמים 1-2 הגיעו בסמוך לגדר הסמוכה לשכונה וחתכו פתח בגדר כדי להקל על מנוסתם, והמשיכו בדרכם עד לבניין מגורים ברחוב בעל התניא 6 בלוד, ווידאו עם נאשם 3 באמצעות מכשירי הקשר שאין כוחות שיטור באזור, ואז בשעה 00:30 הבעיר הנאשם 1 אש בששת בקבוקי התבערה. נאשם 1 זרק בקבוק תבערה אחד לעבר פתחי הדירות בבניין המגורים בהן שהו אותה עת אנשים, ונאשם 2 זרק את חמשת בקבוקי התבערה הנוספים שחוברו יחדיו, לעבר מרפסות וחלונות של דירות מגורים בהן שהו אותה עת אנשים. בקבוקי התבערה התנפצו על בניין המגורים והחלה שריפה בבניין. הנאשמים 1-2 נמלטו מהמקום באמצעות האופניים, דרך הפתח בגדר, במהלך מנוסתם יצר קשר נאשם 2 עם נאשם 3 באמצעות מכשירי הקשר ושאל האם זיהה כוחות שיטור, אך האחרון לא השיב. כתוצאה מהשריפה נכנס עשן למספר דירות ונגרם נזק לרכוש. דיירי הבניין נמלטו מדירותיהם וכיבו את השריפה בסיועו של עובר אורח שהגיע למקום באקראי. בגין מעשיהם אלו הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בעבירות של מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה ומעשה טרור של הצתה ונאשם 3 הורשע בסיוע למעשיהם.

 

 

על פי עובדות האישום השלישי (נאשמים 1-2 בלבד), ביום 6.7.21 החזיק נאשם 2 במקום מסתור בבית סבו, בסיועו של נאשם 1, אקדח חצי אוטומטי, מחסנית תואמת וארבעה עשר כדורי תחמושת מתאימים. בגין מעשיהם אלו הורשע נאשם 2 בעבירת החזקת נשק אביזר ותחמושת ונאשם 2 בכך שסייע בידו.

 

על פי עובדות האישום החמישי (נאשם 3 בלבד), ביום 11.5.21 בשעות הערב, נטל הנאשם 3 חלק בהתפרעות שהתקיימה בסמוך לתחנת המשטרה בעיר לוד, ויידה ארבע אבנים לעבר כוחות ותחנת המשטרה, ממרחק שאינו ידוע. בגין מעשיו אלו הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות.

 

3.     הצדדים הגיעו להסדר טיעון: אשר לנאשם 1, קטין, עתרו במשותף לגזור עליו מאסר בן 36 חודשי מאסר וענישה נלווית; אשר לנאשם 2, עתרו הצדדים לעונש מאסר מוסכם בן 4 שנות מאסר וענישה נלווית הכוללת פיצוי משמעותי וקנס; אשר לנאשם 3, המאשימה טענה לעונש ראוי בן 30 חודשי מאסר, כשההגנה חופשית בטיעוניה.

 

לצורך השלמת התמונה יצוין כי נאשם 4, שהורשע בעבירת ייצור נשק וקשירת קשר למעשה טרור מסוג פשע, נדון למאסר בן 20 חודשים; נאשם 5 הורשע בעבירת ייצור נשק, נדון למאסר בן 12 חודשים ונאשם 6 שהורשע בעבירות סיוע לייצור נשק והכנה לביצוע מעשה טרור, נדון למאסר בן 20 חודשים. נאשמים 7 ו-8 (קטין) ממתינים לגזר דין.

 

 

תסקירי שירות המבחן

4.     נאשם 1 - [הושמט].

נאשם 2 - [הושמט].

נאשם 3- [הושמט].

 

תמצית טענות הצדדים

5.     המאשימה, באמצעות עו"ד תומר שטיינברג, עמדה בטיעוניה בהרחבה על חומרת מעשי הנאשמים, מועד ביצועם במהלך מבצע "שומר חומות" ופגיעתם הקשה בשלומו, בטחונו ורכושו של הציבור והתושבים היהודים בעיר לוד, בשלטון החוק ובסדר הציבורי. ב"כ המאשימה הדגיש בעיקר את חומרת האישום השני, השלכת מספר בקבוקי תבערה לעבר בניין מגורים, במטרה לפגוע בדייריו. לדבריו המעשה בוצע לאחר שנרגעו המהומות ובמטרה להביא להסלמה נוספת. עוד עמד על התכנון הקפדני והמקיף שביצעו הנאשמים עובר לפיגוע, שכלל סיורים מקדימים, והצטיידות בציוד הכולל מכשירי קשר, ועל הנזק שנגרם. לדבריו, נאשמים 1 ו-2 הם הרוח החיה בהוצאת הפיגוע לפועל, המתכננים והמבצעים, וההבדלים ברמת הענישה ביניהם נובעים מכך שנאשם 1 קטין ובשל נסיבותיו האישיות המורכבות. נאשם 3 אמנם לא היה מעורב בשלבי תכנון והכנת תכנית הפיגוע אך ביצע פעולות כדי לאפשר את הוצאתה לפועל. עוד הפנה התובע למעורבות נאשם 3 במעשה התפרעות והשלכת אבנים לעבר שוטרים. אשר לנאשם זה עתרה המאשימה ביחס לאישום השני למתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר, ובגין האישום החמישי, בין 24-10 חודשים. אשר למיקום הנאשם במתחם, הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, הודה בשלב החקירה וחסך זמן שיפוטי ניכר. נתוניו טובים אך התסקיר בעניינו אינו חיובי. בשל אופי העבירות ושיקולי ההרתעה עתרה לעונש ראוי בן 30 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

המאשימה הגישה אסופת פסיקה לתמיכה בעתירתה העונשית.

 

6.     ב"כ נאשמים 1 ו-3, עו"ד אהוד בן יהודה, ביקש לאמץ את הסדר הטיעון בנוגע לנאשם 1. אשר לנאשם 3 סבור שחלקו קטן משמעותית ומאפשר להסתפק בענישה בדרך של עבודות שירות. לטענתו, הנאשם וחבריו לא ביצעו את המעשים מתוך אידיאולוגיה לאומנית אלא מדובר במעשה ללא שיקול דעת של חבורת צעירים ברקע המהומות והמתח ששרר בעיר לוד. לדבריו, מאז האירועים חלפו שנתיים, נאשם 3 לא הסתבך שוב, לא היה שותף בתכנון המעשים וחלקו שולי ומתמצה בהשתתפות באחד הסיורים המקדימים ובמהלך האירוע כששימש כתצפיתן. עוד לטענתו, יש להתחשב בכך שהיה נתון במעצר כ-4 חודשים, והחזרתו לכלא תדרדר את מצבו. הנאשם הודה במיוחס לו, צעיר, הפנים את חומרת מעשיו וראוי למקמו בתחתית מתחם הענישה.

 

7.     ב"כ נאשם 2, עו"ד דרוויש נאשף, ביקש אף הוא לאמץ את הסדר הטיעון. לדבריו, יש לתת משקל נכבד להודאתו במיוחס לו, למעצרו הממושך ולכך שמדובר במעידה שלא תחזור על עצמה.

 

 

דיון והכרעה

8.   דומה שאין צורך להכביר מילים ביחס לחומרתם היתרה של מעשי הנאשמים. מדובר בתיק חמור שעניינו ביצוע עבירות אלימות וטרור על רקע מבצע "שומר חומות", במוקד כתב האישום, תכנון פיגוע נגד יהודים בעיר לוד על רקע גזעני ולאומני. לחומרת העבירות כשלעצמה מתווספת הרשעתם בביצוע עבירות טרור בהתאם לחוק המאבק בטרור. הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות אלימות והצתה בנסיבות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, שעניינו החמרת הענישה על מעשים אלו עד כדי כפל העונש הקבוע לאותה עבירה. כעולה מדברי הסבר לחוק "בעבירות מסוג זה, יש מקום להדגשה מיוחדת הן של תכלית ההרתעה שבענישה, והן של עקרון הגמול. זאת - בעיקר נוכח המניע האידיאולוגי שבבסיסן, ההישענות על שיתוף הפעולה האזרחי, וההשפעה והנזק שעבריינות זו גורמת לכלל האוכלוסייה בישראל" (דברי הסבר להצעת החוק, התשע"ה-2015, ה"ח 949,967 בעמ' 1104).

 

9.     מעשי הנאשמים פגעו פגיעה קשה ומוחשית בשלומו ובטחונו של הציבור בכלל, ושל ציבור האזרחים היהודים בעיר לוד בפרט, בשלטון החוק ובסדר הציבורי, ופגעו פגיעה אנושה במרקם החיים המשותפים בערים המעורבות, ובזכותו של כל אזרח במדינה לחיות חיים של שקט ובטחון על פי דרכו ואמונותיו.

 

10.הנאשמים הורשעו כולם במעורבות במעשים מושא האישום השני. נאשמים 1 ו-2 הורשעו גם בעבירה של החזקת נשק וסיוע לה, במועד מאוחר יותר (אישום שלישי), ונאשם 3 - הורשע גם בהשתתפות בהתפרעות במהלך ימי מבצע "שומר חומות" (אישום חמישי). מדובר ב'אירועים' נפרדים אך בהתחשב בהסדר הטיעון ייגזר בעניינם עונש אחד כולל. בעניינם של נאשמים 1 ו-2 עותרים הצדדים לאמץ את הסדר הטיעון, ובעניינו של נאשם 3, הקשור אליהם בקשר הדוק, טענו הצדדים באופן חופשי.

 

11.נסיבות מעשי הנאשמים כוללות פנים רבים של חומרה:

 

עיתוי המעשים והרקע לביצועם - המעשים בוצעו במהלך מבצע צבאי "שומר חומות", נגד תושבים יהודים בעיר לוד. בעניין זה נקבע כי "יש מקום ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן שבו נעברו העבירות, במהלכו הייתה האוכלוסייה האזרחית נתונה למתקפה של אלפי רקטות... ובמקביל התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות, שכלל תקיפת כוחות הביטחון, כמו גם תקיפת אזרחים יהודים וערבים. גם בכך יש להקרין גם על אפיוני החומרה של ההתפרעות והעבירות האחרות שבוצעו ממניע של גזענות" (ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (24.2.2022) (להלן - "עניין אסווד"), כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 10; ע"פ 8114/22 מדינת ישראל נ' ראזם, (30.1.2023), להלן: "עניין ראזם");

 

העבירות נעברו לאחר תכנון והכנה וכללו תכנית פעולה מאורגנת, ביצוע מספר סיורים מקדמיים בהרכבים שונים של נאשמים, הכנת פתח מילוט בגדר בסמוך למקום האירועים והצטיידות בבקבוקי תבערה, מכשירי קשר וציוד נוסף;

 

המעשים בוצעו בחבורה תוך חלוקת תפקידים בין הנאשמים השונים. עם זאת, ובניגוד למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, הנאשמים לא היו חברים פעילים בארגון טרור, אלא פעלו על רקע הנסיבות הקונקרטיות של אירועי מבצע "שומר חומות" (ראו עניין ראזם). חלקם של נאשמים 1 ו-2 היה מרכזי, בעוד חלקו היחסי של נאשם 3 היה קטן יותר והתמצה בסיוע בכך שהשתתף בסיור מקדים ושימש במהלך האירוע כתצפיתן כשהוא מצוייד במכשיר קשר. אין מדובר בחלק שולי וזוטר כטענת בא כוחו אך חלקו קטן משמעותית מזה של שותפיו. הנאשם 3 אף לא נטל חלק בשלבי היגוי תכנית הפיגוע;

 

הנזק שנגרם ופוטנציאל הנזק -נאשמים 1 ו-2 הגיעו לבניין המגורים המאוכלס במשפחות יהודיות בסמוך לשעת חצות, שעה שדיירי הבית נמו את שנתם, נאשם 1 הבעיר אש בששת בקבוקי התבערה, השליך אחד מהם לעבר פתחי הדירות בבניין המגורים, ונאשם 2 השליך את חמשת בקבוקי התבערה הנוספים שחוברו יחדיו, לעבר מרפסות וחלונות של דירות מגורים בהן שהו אותה עת אנשים. בקבוקי התבערה התנפצו על בניין המגורים והחלה שריפה בבניין. הנאשמים 1-2 נמלטו מהמקום. כתוצאה מהשריפה חדר עשן למספר דירות, דיירי הבניין נמלטו מדירותיהם וכיבו את השריפה בסיועו של עובר אורח שהגיע למקום באקראי. במכתביהם (תע/1, תע/2) מספרים שניים מדיירי הבניין על הטראומה הקשה שנגרמה להם ולילדיהם כתוצאה ממעשי הנאשמים, ילדיהם לא הצליחו להרדם בלילות, חוו חרדות וסיוטי לילה והחזרה לשגרה נמשכה זמן רב. הנזק שנגרם לרכוש אמנם אינו רב, אך אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים, הבקבוקים הושלכו לעבר מרפסות וחלונות דירות הבניין בכוונה לפגוע ביושביהן. פוטנציאל הנזק של המעשים הוא רב מאוד ועלולה הייתה להיגרם פגיעה בגוף ובנפש. בית המשפט עמד לא אחת על הסכנה הגלומה במעשים מעין אלה, העלולים לגרום לנזק רב ואף לגבות קורבנות בנפש. לפיכך נפסק כי יש להתייחס בחומרה גם למקרים שבהם לא נגרם נזק בפועל מעבירות אלו (ראו למשל ע"פ 9821/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (30.11.2017); ע"פ 4324/16 נגאר נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (31.7.2016)).

 

עוד יודגש הסיכון הרב הגלום בהשלכת בקבוקי תבערה בוערים:

 

"בית משפט זה עמד פעמים רבות מספור על החומרה שביידוי אבנים ובקבוקי תבערה. בקבוקי תבערה הריהם כנשק חם, כך גם תוחלת הסכנה מזריקתה של אבן - רבה וקשה. לדאבוננו חזינו לא אחת במצבים שבהם הסבו התפרעויות מעין אלו פגיעות משמעותיות בגוף וברכוש, לעיתים אף לאובדן חיי אדם. חומרתם של מעשים כגון דא גוברת כאשר הם... מבוצעים על רקע אידיאולוגי-לאומני " (כב' השופט נ' סולברג בע"פ 258/17 סלאח נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (1.8.2017).

 

12.נאשמים 1 ו-2 הורשעו גם בעבירה של החזקת נשק. ביום 6.7.2021 החזיק נאשם 2 במקום מסתור בבית סבו, אקדח חצי אוטומטי ותחמושת מתאימה, כשנאשם 1 סייע בידו. העבירה בוצעה בתקופה מאוחרת לאישום השני, לא נטען לאינדיקציה לשימוש בו לצורך ביצוע עבירה פלילית או ביטחונית. נאשם 3 הורשע בכך שנטל חלק בהתפרעות בסמוך לתחנת המשטרה בעיר לוד, ויידוי ארבע אבנים לעבר כוחות ותחנת המשטרה, ממרחק שאינו ידוע. הרקע למעשה דומה, המעשה בוצע ברקע ההתפרעויות שאירעו בחודש מאי 2021, הנאשם נטל חלק פעיל בהתפרעות ויידה אבנים במטרה לפגוע בכוחות הביטחון.

 

13.עיון בפסיקה במקרים דומים, שבהם בוצעו עבירות אלימות במהלך ההתפרעויות בתקופת מבצע "שומר חומות" ובמקרים אחרים שבהם בוצעו המעשים על רקע לאומני, מעלה כי, על דרך הכלל, נגזרים על מבצעיהם עונשי מאסר ממושכים. במקרים שבהם הורשעו נאשמים בביצוע המעשים בנסיבות סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, הקובע כפל עונש בגין אותן עבירות, רף הענישה חמור יותר.

 

-       ע"פ 5794/15 מדינת ישראל נ' טויטו (31.10.16) - שני נאשמים בפרשת הצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים על רקע אידיאולוגי. על הנאשמים נגזרו עונשי מאסר בני 24 חודשים ו-30 חודשים. ערעור המדינה התקבל, בהתאם לכך, הוספו 8 חודשי מאסר לעונש של כל אחד מהנאשמים כך שבסופו של דבר העונשים הועמדו על 32 חודשים ו-38 חודשים.

 

-         ע"פ 6928/17 מדינת ישראל נ' אשרף (16.8.18) - התקבל ערעור המדינה ונדחה ערעורו של אחד המערערים שהורשע בהצתת כנסיית הלחם והדגים על רקע אידיאולוגי. המערער הורשע בעבירות הצתה, השחתת פני מקרקעין ממניע של עוינות כלפי ציבור, קשירת קשר לביצוע פשע ומעשים אחרים והסתייעות ברכב לביצוע פשע. עונשו הוחמר והועמד על 5.5 שנות מאסר בפועל, חלף 4 שנים.

 

-       ע"פ 9821/16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.11.17) - נדחו ערעורים של נאשמים שהורשעו בהשלכת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים לעבר תושבים יהודים וכוחות ביטחון בעיר העתיקה בירושלים. בבית המשפט המחוזי הוטלו עליהם עונשים כדלקמן: 5 שנות מאסר, 6.5 שנות מאסר ו-7 שנות מאסר.

 

-         בת"פ (מחוזי חי') 1734-07-21 מדינת ישראל נ' עראווי (2.3.2023) נדונו לאחרונה מספר נאשמים שהיו מעורבים, בין היתר, בהצתת מלון בבעלות יהודים, בעכו. נאשם 5, שהוא הרלוונטי לענייננו, נדון בין השאר בגין עבירות של מעשה טרור של הצתה ופעולה בנשק למטרות טרור, בכך שהשליך בקבוק תבערה בוער לעבר המלון בו שהו באותה עת אורחים ועובדים (לא יוחס לו האישום הנוגע למותו של אחד האורחים). בית המשפט קבע בגין אישום זה מתחם הנע בין 30-60 חודשי מאסר וגזר עליו עונש כולל (גם בגין מעורבות בעבירות התפרעות) בן 60 חודשים.

 

-         בת"פ (מחוזי י-ם) 66152-06-20 מדינת ישראל נ' אבו סכראן (7.3.2021) - שני הנאשמים הורשעו במספר עבירות, בהן, מעשה טרור של הצתה ושתי עבירות מעשה טרור של ניסיון להיזק בזדון. הנאשמים השליכו בקבוקי תבערה וירו זיקוקים אל עבר בתי מגורים של משפחות יהודיות בשכונה בי-ם ולעבר כלי רכב של יהודים. בעניין הנאשם 1, שהורשע בארבעת האישומים נקבע מתחם עונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר והושתו עליו 26 חודשי מאסר בפועל.

 

-         ת"פ (מחוזי י-ם) 30932-05-21 מדינת ישראל נ' יאזן (24.5.2022)‏‏ - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשורה של עבירות שנעברו בארבעה אירועים (ארבעה אישומים) שעניינם התפרעויות, יידוי בקבוקי תבערה וזיקוקים אל עבר כוחות הביטחון בשכונה במזרח י-ם. בין השאר הורשע במעשה פזיזות ורשלנות, ניסיון מעשה טרור של ניסיון הצתה, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע מתחם עונש בין 3-7 שנות מאסר. על הנאשם, צעיר ללא עבר, הושתו 40 חודשי מאסר ומאסר מותנה.

 

-         ת"פ (מחוזי י-ם) 10894-06-21 מדינת ישראל נ' אבו זינה (8.12.2021) - הנאשם הורשע בעבירות התפרעות, מעשה פזיזות ורשלנות, פעולה בנשק למטרת טרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה. מדובר בהצתת צמיגים והשלכתם אל כוחות הבטחון וביידוי אבנים וירי זיקוקים לעברם. נקבע מתחם עונש בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, כבן 24, נעדר עבר פלילי, הושתו 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. ערעורו על העונש נדחה (ע"פ 18/22 אבו זינה נ' מדינת ישראל (‏27.7.2022)).

 

-         ת"פ (מחוזי י-ם) 40220-06-21 מדינת ישראל נ' ג'אבר (6.7.2022) - הנאשם הורשע בעבירות מעשה טרור של ניסיון הצתה, מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, יידוי אבן לעבר אוטובוס בתקופת מבצע 'שומר חומות'. נקבע מתחם עונש בין 30 ל-60 חודשי מאסר. על הנאשם, כבן 23, נעדר עבר, הושתו 38 חודשי מאסר.

 

14.נאשמים 1 ו-2 הורשעו גם בעבירה של החזקת נשק, רמת הענישה בעבירות נשק מצויה במגמת ההחמרה עיקבית ומתמשכת, מתחם הענישה בגין עבירת החזקת נשק נע, ברגיל, בין 15-30 חודשי מאסר (ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה, פ' 6 (14.04.2022)); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' בסילה (28.12.2021);ע"פ 1826/19 אבו עסא נ' מדינת ישראל (11.7.2019).

 

אשר לעבירות ההתפרעות ויידוי האבנים כלפי שוטרים שבהן הורשע נאשם 3 במסגרת האישום החמישי - בע"פ 6216/19 דארי נ'מדינת ישראל (24.5.20)), נדחה ערעור של מערער שהורשע בעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר, המערער יידה מספר אבנים לעבר כוחות הביטחון ממרחק של 40 מטרים. נקבע מתחם ענישה הנע בין 24-10 חודשי מאסר. הנאשם, בן 19 במועד ביצוע העבירות, נדון למאסר בן 15 חודשים ובנוסף הפעלה במצטבר של שלושה חודשי מאסר על תנאי, סך הכל מאסר בן 18 חודשים; בע"פ 4324/16 נגאר נ' מדינת ישראל (31.7.2016) נדחה ערעור המערער שהורשע, בין השאר, בעבירת ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות ויידוי אבן לעבר כלי תחבורה. בגין אישום זה נקבע מתחם ענישה הנע בין 30-12 חודשי מאסר. במסגרת האישום השני יידה אבנים לעבר רכבי כוחות הביטחון. בגין אישום זה נקבע מתחם ענישה הנע בין 45-20 חודשי מאסר. המערער, צעיר ללא עבר פלילי, נדון למאסר בן 28 חודשים; ברע"פ 4770/18 הדרה נ' מדינת ישראל (12.7.2018) נדחתה בקשת רשות ערעור בה נדון עניינו של המבקש שהורשע בעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. המבקש יידה אבן ממרחק של כ-50 מטרים לעבר שוטר בתפקיד. המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, נקבע מתחם ענישה הנע בין 18-7 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 10 חודשים.

 

15.נאשמים 1 ו-2 -הודו במסגרת הסדר טיעון סגור. הנאשמים הם הרוח החיה והמוציאים לפועל של תכנית הפיגוע מושא האישום השני, מדובר במעשים שתוכננו בקפידה במטרה לפגוע בדרכי אלימות וטרור בתושבים יהודים המתגוררים בעיר לוד אך בשל מוצאם. הנאשמים צעירים, ללא עבר פלילי, עצורים כשנתיים, לראשונה בחייהם, הודו ונטלו אחריות על מעשיהם. מתסקיריהם עולה כי אינם אוחזים בהשקפות גזעניות, ולדבריהם ביצעו את המעשים על רקע המתיחות ששררה באותה תקופה ומתוך תחושות כעס ונקם.

 

16.נאשם 1, קטין, ביצע את המעשים כשהוא בן 16.5, נסיבותיו המשפחתיות מורכבות, וטרם מעצרו תואר כתלמיד חיובי שהצליח בלימודים חרף המצוקות הכלכליות והמשפחתיות בהן נתון. נאשם 2, על גבול הקטינות במועד ביצוע העבירות, נטל אחריות על מעשיו אך צמצם מחומרתם. חלקם בביצוע העבירות דומה, וההבדל בענישה נובע מכך שנאשם 1 קטין ובשל נסיבותיו האישיות. העונשים שאליהם עותרים הצדדים, 3 שנות מאסר לנאשם 1 ו-4 שנות מאסר לנאשם 2 אינם חמורים כלל ואילו נדרשנו לגזור את דינם שלא במסגרת הסדר טיעון יכול שהיו מוטלים על הנאשמים עונשי מאסר חמורים יותר. עם זאת, לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, ונתנו משקל לנתוני הנאשמים, מצאנו לכבד את הסדר הטיעון.

 

17.נאשם 3 - הורשע, במסגרת האישום השני, בסיוע לנאשמים 1-2. לאחר שבחנו את נסיבות מעשיו, מדיניות הענישה הנוהגת ועונשיהם של נאשמים 1 ו-2, ראינו לקבוע בנוגע לאישום השני, מתחם ענישה שנע בין 16-36 חודשי מאסר. אשר לאישום החמישי - נקבע מתחם ענישה הנע בין 10-24 חודשי מאסר.

 

18.הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, הודה והביע חרטה על מעשיו. בתסקירו צמצם מחומרת מעשיו, ומסוכנותו הוערכה כבינונית. הנאשם היה עצור בתיק זה כ-4 חודשים ותקופה ממושכת נוספת שהה בתנאים מגבילים.

 

19.לאחר ששקלנו את כלל השיקולים ונתנו דעתנו לחומרת מעשי הנאשם 3 ולשיקולי ההרתעה ומנגד לגילו הצעיר, חלקו כמסייע, הודאת הנאשם וחרטתו, ובעיקר ליחס בין עונשו לבין עונשיהם של הנאשמים 1-2, מצאנו להשית על הנאשם עונש מאסר כולל המצוי בתחתית מתחם הענישה, לצד ענישה נלווית.

 

20.אשר לרכיבים הנוספים - כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרם נזק משמעותי לתריסים וחלונות דיירי הבניין (מכתבי דיירי הבניין עת/1, עת/2). לפיכך, יושת על הנאשמים פיצוי לטובת דיירי הבניין עדי תביעה 1-5 והגב' חיה ברון (עת/1) וקנס מתון.

 

21.אנו גוזרים, אפוא, על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

נאשם 1

א.    מאסר בפועל בן 36 חודשים החל מיום מעצרו 30.6.21.

ב.      מאסר על תנאי בן 12 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, עבירת נשק מסוג פשע או כל עבירה על חוק המאבק בטרור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירת נשק מסוג עוון במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.      פיצוי בסך 6,000 ₪ שישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.23 ויועבר באופן שווה לעדי תביעה 1-5 והגב' חיה ברון, בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות.

ה.     קנס בסך 1,500 ₪ או 21 ימי מאסר שישולם עד ליום 1.11.23.

 

נאשם 2

א.    מאסר בפועל בן 4 שנים החל מיום מעצרו 30.6.21.

ב.      מאסר על תנאי בן 12 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, עבירת נשק מסוג פשע, או כל עבירה על חוק המאבק בטרור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.       מאסר על תנאי בן 6 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירת נשק מסוג עוון במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.      פיצוי בסך 6,000 ₪ שישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.23 ויועבר באופן שווה לעדי תביעה 1-5 והגב' חיה ברון, בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות.

ה.     קנס בסך 1,500 ₪ או 21 ימי מאסר שישולם עד ליום 1.11.23.

 

נאשם 3

א.    מאסר בפועל בן 24 חודשים בניכוי ימי מעצרו 6.7.21-3.11.21.

ב.      מאסר על תנאי בן 8 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, עבירת התפרעות או כל עבירה על חוק המאבק בטרור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.       מאסר על תנאי בן 5 חודשים לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה כנגד שוטרים במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ד.      פיצוי בסך 2,500 ₪ שישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.23 ויועבר באופן שווה לעדי תביעה 1-5, בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות.

ה.     קנס בסך 1,000 ₪ או 14 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.11.23.

ו.       הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו ביום 2.7.23 עד שעה 10:00 בבימ"ר ""הדרים". להבטחת התייצבותו תעמודנה הערבויות בתיק המעצר. לאחר התייצבותו למאסר, יוחזרו למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, ד' אייר תשפ"ג, 25 אפריל 2023, בנוכחות הצדדים.