1

1.      לפנינו בקשה להעיד פעם נוספת את עדי התביעה.

2.      בתיק זה ייצג מלכתחילה עו"ד שרמן את שלושת הנאשמים. במהלך פרשת ההגנה הנאשם 1 בחר להעיד ומסר בחקירתו הנגדית גרסה חדשה שיש בה כדי להעלות ניגוד עניינים בינו לבין הנאשמים האחרים. בנסיבות אלה, ביקש עו"ד שרמן להשתחרר מיצוג הנאשם 1.

3.      לאחר שנענינו לבקשת עו"ד שרמן, ביום 21/11/17, מונה עו"ד גבאי לייצג את הנאשם 1 מטעם הסנגוריה הציבורית.

2

4.      לאחר שעיין בחומר הראיות, ולשם כך ניתנו דחיות לא מעטות של הדיונים, ביקש עו"ד גבאי להחזיר לדוכן שני עדי תביעה ולחקור אותם בשנית (הגב' לבנה סילברה ומר אורן ששון). בקשתו נענתה והעדים נחקרו ע"י עו"ד גבאי.

5.      ביום 6/10/19 הוצג בפנינו הסדר טיעון שנכרת בין המאשימה לבין הנאשמים 2 ו- 3 באמצעות עו"ד שרמן, ודינם נגזר בהתאם להסדר.

6.      הבקשה שלפנינו מבוססת בעיקרה על הטענה של כשל בייצוג הנאשם 1 ע"י עו"ד שרמן, ובין היתר הפנה ב"כ הנאשם 1 לאמירות של עו"ד שרמן בדיון בו הוצג ההסדר, כמו גם לעובדה שאף הנאשם 1 בעצמו חקר את העדים בתיק בנוסף לחקירות הסנגור. ללמדך על חוסר האמון שהיה לנאשם 1 בעו"ד שרמן.

7.      לבקשה צורפה תגובת עו"ד שרמן שדוחה מכל וכל טענה של כשל בייצוג. בתגובה פורטו השתלשלות האירועים והתנהלות הנאשם 1.

8.      המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת בנוסף כי הבקשה גורפת, לאחר שכבר נענתה בקשה להחזרת שניים מעדי התביעה לדוכן העדים, ומבלי שהוכחו נסיבות חריגות המצדיקות הענות לבקשה.

במהלך הדיון בבקשה הפנה הסנגור לדוגמאות לחקירת שני עדים ע"י עו"ד שרמן (דוד בנו ועודד ביג) מהן עולה לטענתו שהסניגור מניח בשאלותיו עדות המפלילה את הנאשם 1 ומתעכב רק על החלק המובחן של שני הנאשמים האחרים.

מנגד, טענה התובעת כי הסנגור בחקירת העדים הללו ניסה להפיק את המירב בהתחשב בהודעות במשטרה ובכלל הראיות שבתיק. נטען כי המצב הראייתי ביחס לכל אחד מהנאשמים שונה אך כל עוד לא הפלילו זה את זה, לא נוצר ניגוד עניינים בייצוגם.

3

דיון והכרעה

9.      לאחר שבחנו את הבקשה ועמדת המאשימה לה, כמו גם את תגובתו של עו"ד שרמן, באנו לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשה שלפנינו.

נקדים ונאמר, שעו"ד שרמן ואף המאשימה הטיבו לתאר את התנהלות הנאשם 1 והשתלשלות העניינים. לא יכולה להיות מחלוקת שניגוד העניינים עלה בעת שהנאשם 1 בחר להעיד, או אז הפליל את שותפיו לכתב האישום, ובעקבות זאת מיד ביקש עו"ד שרמן להפסיק את ייצוגו.

10.  ההתרשמות מההתנהלות בתיק, וככל שהדברים עלו בפנינו, הינה כי לא היה כשל בייצוג הנאשם. אכן, בין הנאשם 1 לבין עו"ד שרמן נתגלעו חילוקי דעות וקשיים בשיתוף פעולה, כפי שגם ארע עם עו"ד גבאי עד אשר הגיש ביום 29/10/18 בקשה לשחרר אותו מיצוג הנאשם 1.

בנוסף, הנאשם 1 חקר את העדים לבקשתו בנוסף לחקירתם ע"י עו"ד גבאי, כפי שביקש לעשות כן כשעו"ד שרמן ייצגו.

עוד נעיר, כי לא בכדי המאשימה ובית המשפט שותפים להתרשמות מהתנהלות הנאשם ועו"ד שרמן באופן שונה מהתרשמות עו"ד גבאי המבוססת על הפרוטוקול בלבד. מטבע הדברים, ההתרשמות הבלתי אמצעית מהדינמיקה בין המעורבים בתיק, בפרט כשמדובר בהתנהלות ממושכת מאוד (מאז 5/2014), אינה באה בהכרח לידי ביטוי בפרוטוקול.

11.  זאת ועוד, לאחר שעו"ד גבאי עבר על חומר הראיות ופרוטוקול הדיונים, הגיש בקשה להחזיר שני עדי תביעה בלבד ואלה אכן הוחזרו להעיד ונחקרו ע"י הסנגור והנאשם.

4

12.  הדוגמאות שפירט הסנגור לפנינו היו לנגד עיניו ולמרות זאת הוא לא סבר שיש מקום להחזיר את שני העדים אליהם התייחס ולחקרם בשנית. העובדה שלעו"ד גבאי יש זווית ראיה שונה על המארג הראייתי משל עו"ד שרמן, יכולה להסביר את בחירת אופי החקירה של העדים, אך אינה מלמדת על כשל בייצוג.

13.  בנסיבות אלה, אין מקום להעתר לבקשה חריגה ביותר כשלעצמה ולהחזיר לעדות את עדי התביעה האחרים. אין בדבריו של עו"ד שרמן במסגרת הטיעונים לעונש בעניינם של הנאשמים 2-3 כפי שצוטטו בבקשה, כדי להוות נסיבה המצדיקה הענות לבקשה.

14.  בשולי הדברים נעיר כי מדובר בתיק ישן מאוד, (כתב האישום בו הוגש באפריל 2014, עו"ד גבאי מונה לייצג את הנאשם כבר ב11/2017), ניתנו בו דחיות רבות ביותר, רובן לבקשת ההגנה ועל כן יש להורות על סיומו.

15.  לאור המפורט לעיל, אנו דוחים את הבקשה ומורים שהסנגור יגיש סיכומים בכתב. לבקשת הסנגור אנו קובעים דיון בו יוכל הסנגור להביא את הסיכומים לידיעת הנאשם בהקראתם וזאת ביום 10/08/20 בשעה 14:00.

ניתנה היום, ל' סיוון תש"פ, 22 יוני 2020, בהעדר הצדדים.