1

 

 

עותק זה של גזר הדין מותר לפרסום

 

רקע

1.                  גזירת דינו של נאשם אשר הורשע בביצוע סדרה של עבירות מין במרחב הווירטואלי כלפי 15 קטינות בגילאי 9-11 שנים. הנאשם פנה לקטינות ברשתות החברתיות, וניצל את גילן הצעיר ואת תמימותן לשם קיום שיחות בעלות אופי מיני, קבלת תמונות של גופן וסרטונים המתעדים ביצוע מעשים מיניים שהורה להן לבצע. עם חלקן אף ניסה לקבוע פגישה. חלק מהקטינות נענו לדרישותיו והוראותיו של הנאשם וחוו פגיעה ממשית ממעשיו. קטינה אחת בת 11 שלחה לנאשם בהתאם לבקשותיו תמונות עירום שלה, סרטונים שבהם היא מחדירה את אצבעותיה וכן חפץ לאיבר מינה. לחלק מהקטינות שלח הנאשם סרטונים או תמונות של איבר מינו. מקרה זה ממחיש היטב את הסכנות אשר אורבות לקטינות ולקטינים ברשתות החברתיות, אשר השימוש בהן הולך וגובר בשנים האחרונות, ואת הקושי להגן עליהם מפני עבירות אשר מבוצעות בריחוק טכנולוגי, באמצעות המחשב או הטלפון הנייד. המרחב הוא אמנם וירטואלי, אך המעשים והקורבנות הם ממשיים, ולפיכך על הענישה בעבירות אלה לשקף את הסלידה החברתית ממעשים אלה, ואת הוקעתם.

2

2.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בביצוע העבירות הבאות: גרם מעשה אינוס קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 345(א)(3) ביחד עם סעיף 350 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק) (אישום ראשון); ניסיון לגרם אינוס קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, לפי סעיף 345(א)(3) ביחד עם סעיפים 350 ו-25 לחוק (אישום ראשון); מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 (ריבוי עבירות), לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק (אישומים ראשון ושמיני); ניסיון מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) ביחד עם סעיף 25 לחוק (אישום שני); מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) ביחד עם סעיף 345(א)(1) (אישום שביעי); הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15 שנים, לפי סעיף 5(א) רישה וסעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית) (אישומים רביעי עד שישי ושמיני); ניסיון הטרדה מינית בקטינה שטרם מלאו לה 15 שנים (ריבוי עבירות),לפי סעיף 5(א) רישה וסעיף 3(א)(3) לחוק למניעת הטרדה מינית ביחד עם סעיף 25 לחוק (אישומים שני, שלישי ותשיעי).

3.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בין השנים 2020 ל-2021 החזיק הנאשם, יליד 1990, בשני טלפונים ניידים בבעלותו. במהלך תקופה זו עשה הנאשם שימוש יומיומי באפליקציות "טיק טוק", "אינסטגרם", "ווטסאפ" ו"סנאפ צ'אט", המאפשרות קיום שיחות מידיות בין אנשים ברשת האינטרנט ובחלקן ניתן להעביר תמונות, סרטונים ולקיים שיחות וידאו. באמצעות חשבונות שפתח באפליקציות אלה פנה הנאשם לפחות למאה קטינות עד גיל 12, כאשר הוא מודע לגילן, וניסה לרכוש את אמונן לצורך שיתוף פעולה מצדן לשיח על תכנים בעלי אופי מיני ועם חלקן ניסה לקבוע פגישה. במהלך השיחות אונן נאשם והגיע לסיפוקו המיני.

3

על פי האישום הראשון, במהלך חודש נובמבר 21', פנה הנאשם באמצעות חשבון הטיק-טוק לקטינה א.א (בת 11), שאל לגילה, וזו השיבה שהיא בת 11.5. הנאשם הציג עצמו ושאל אותה בנוגע לידיעותיה בנושא יחסי מין. א.א השיבה כי היא שייכת למגזר הדתי ולכן אינה בקיאה בנושא ובתגובה הציע הנאשם ללמד אותה על יחסי מין וביקש לשוחח עמה באמצעות הווטסאפ. תחילה סירבה ולאחר פניות רבות נוספות התרצתה ומסרה לנאשם את מספר הטלפון שלה. ביום 16.11.21 שוחח הנאשם עם א.א באמצעות הווטסאפ, ביקש ממנה להסיר את תחתוניה ולשלוח לו תמונה של איבר מינה. א.א סירבה מפני שאימה נמצאת בסמוך. בהמשך שלח לא.א תמונה של איבר מינו וסרטון בו תעד עצמו משפשף את איבר מינו. הנאשם המשיך וביקש פעמים רבות מא.א לשלוח לו תמונות שלה ולא חדל לעשות כן גם כשסירבה. ביום 19.11.21 שוחח הנאשם עם א.א באמצעות ווטסאפ, ולבקשתו צילמה את א.א את חזהּ ואת איבר מינה כשהיא עירומה ושלחה לנאשם את התמונות. בהמשך ביקש הנאשם מא.א להחדיר את אצבעותיה לאיבר מינה ולהמשיך ולעשות כן עד שתגיע לסיפוק מיני תוך שתצלם את מעשיה בסרטונים. א.א עשתה כדברו ושלחה לו את הסרטונים שצילמה. הנאשם ביקש מא.א שתחדיר ירק לאיבר מינה, לצלם ולשלוח לו את הסרטון, א.א ביצעה את הוראותיו, החדירה גזר לאיבר מינה, צילמה את עצמה עושה כן ושלחה לנאשם את הסרטון.

ביום 20.11.21 לפנות בוקר, פנה הנאשם לא.א בווטסאפ, וביקש שתשלח לו תמונה של תחתוניה, וזו השיבה כי היא נמצאת עם אחותה, אף שהדבר לא היה אמת, וכי היא עייפה. בתגובה הנחה אותה הנאשם לבצע מעשים מיניים באחותה, כך למשל ללקק את איבר מינה ולהכניס את הלשון, למצוץ את הדגדגן של אחותה ולבקש מאחותה להחדיר את לשונה לאיבר מינה של א.א. א.א השיבה לו שעשתה כן, כדי להפיס את דעתו ולמרות שלא עשתה זאת. במהלך השיחה אונן הנאשם עד שהגיע לסיפוקו.

על פי האישום השני, ביום 15.11.21 בשעת לילה, יצר הנאשם קשר באמצעות הטיק-טוק עם הקטינה ב.ב (בת 10) כשהוא יודע את גילה ובכוונה להציע לה הצעות בעלות אופי מיני. לאחר שהציג את גילו והציע לה לעשות כיף ביחד, ב.ב חדלה להשיב לנאשם ודיווחה להוריה על השיחה עם הנאשם ואלו פנו למשטרה. בהמשך התכתב שוטר עם הנאשם באמצעות חשבון הטיק-טוק כך שהנאשם סבר שהוא ממשיך להתכתב עם ב.ב. הנאשם שאל את השוטר בעודו סבור כי מדובר בב.ב. האם היא זורמת לשיחה פתוחה על הכל, והשוטר השיב בחיוב, הנאשם כתב שהוא מעוניין לדבר על "על דברים של מבוגרים". השוטר השיב: "אני לא מבינה בזה". הנאשם שאל לגילה של ב.ב והשוטר השיב כי היא בת 10. הנאשם שאל האם ראתה איבר מין של גבר, האם היא רוצה להרגיש את איבר מינו, ואמירות מיניות נוספות הכוללות את רצונו להחדיר את איבר מינו לישבנה. הנאשם ניסה לתאם פגישה עם ב.ב, תוך שאינו מודע לכך שמתכתב עם שוטר, והציע מקום בו יהיו לבד.

על פי האישום השלישי, ביום 14.11.21 יצר הנאשם קשר באמצעות הטיק-טוק עם הקטינה ד.ד (בת 9) ביודעו כי מדובר בקטינה בכוונה להציע לה הצעות בעלות אופי מיני. פנייתו של הנאשם עוררה את חשדה של ד.ד, אשר פנתה לאמה. האם המשיכה לשוחח עם הנאשם בצ'אט כאשר הנאשם סבר כי הוא משוחח עם ד.ד, שאל לגילה וזו השיבה כי היא בת 9 והנאשם השיב כי הוא בן 32. בהמשך שאל הנאשם אם היא רוצה להיות חברה שלו וציין כי הוא אוהב ילדות קטנות. הוסיף כי מעוניין לבצע עמה שיחת וידאו ושאל אם היא רוצה לדעת איך זה מרגיש להיות עם בן גילו.

4

על פי האישום הרביעי, ביום 11.11.21 יצר הנאשם קשר בטיק-טוק עם הקטינה ו.ו (בת 9) ביודעו כי היא קטינה ובכוונה להציע לה הצעות בעלות אופי מיני. הנאשם שאל את ו.ו האם מפריע לה שהוא אינו ילד ומשהשיבה בשלילה, שאל הנאשם האם היא מעוניינת בשיחה אינטימית יותר ואמר אמירות בעלות אופי מיני. בהמשך שאל אותה על אפשרות להיפגש, הציע שיחבק וינשק אותה, אמר שהוא אוהב ילדות קטנות וכד'.

על פי האישום החמישי, ביום 15.11.21 בשעת בוקר יצר הנאשם קשר עם הקטינה ז.ז (בת 11) ביודעו שהיא קטינה ובכוונה להציע לה הצעות בעלות אופי מיני. הנאשם ביקש ממנה לשוחח עמה בשיחת וידאו כדי לעשות איתה כיף. בתגובה כתבה לו ז.ז שהוא מטריד אותה וכי אחותה אמרה לה שהוא פדופיל. הנאשם השיב לז.ז כי הוא באמת אוהב ילדות קטנות, וכי אילו היה מותר על פי חוק, היא יוצא עם ילדה שהיתה רוצה בכך. הנאשם כתב בנוסף לז.ז שהיה רוצה לנשקה מתחת לחולצתה וכד'. בהמשך שוחח הנאשם עם ז.ז על האפשרות להיפגש עמה ולהרגיש את שפתיה.

על פי האישום השישי, ביום 24.11.21, יצר הנאשם קשר באמצעות האינסטגרם עם הקטינה ח.ח (בת 9), ביודעו שהיא קטינה ובכוונה להציע לה הצעות בעלות אופי מיני. הנאשם הציע לח.ח לקיים עמו שיחת וידאו, וזו שלחה לו את תמונתה אך סירבה לקיים שיחת וידאו. בהמשך שאל אותה הנאשם האם ישבה פעם על אדם מבוגר והורה לה לשלוח לו תמונות נוספות שלה. שאל האם ראתה איבר מין גברי והאם היא מעוניינת לראות. ח.ח השיבה שאינה מעוניינת והנאשם הגיב שלא תתבייש וכי זה דבר טבעי. הנאשם ביקש ממנה להראות לו את רגליה.

על פי האישום השביעי, ביום 14.11.21 שלח הנאשם באמצעות הטיק-טוק לקטינה ל.ל (בת 10) תמונה של איבר מינו ביודעו שהיא קטינה. בהמשך פנה אליה הנאשם שאל לשלומה והאם מפריע לה שהוא בן 32. ל.ל דווחה בשלב זה לאמה והשיחה הסתיימה.

על פי האישום השמיני, במהלך חודש נובמבר 21' פנה הנאשם באמצעות הטיק-טוק לקטינה נ.נ (בת 10) ביודעו שהיא קטינה. הנאשם ביקש מהקטינה לשוחח עמו בווטסאפ, הנחה אותה לשלוח לו תמונות של גופה ושל פניה והיא עשתה כן ושלחה לו תמונות שלה לובשת תחתונים וחזייה בלבד ותמונה של פניה. בנוסף בהנחיית הנאשם שוחחה עמו בשיחת וידאו כשהיא לבוש בגוזיה ומכנסיים. ביום 7.11.21, פנה הנאשם לנ.נ, ביקששתראה לו את גופה, אמר שהוא רוצה לחבקה ולהיות איתה. נ.נ השיבה כי היא ילדה, ועל פי הוראתו שלחה לו שתי תמונות שלה. ביום 16.11.21 ביקש הנאשם מספר פעמים מנ.נ שתשלח לו תמונות של גופה, וביום 20.11.21 לאחר שנ.נ ביצעה את הוראותיו ושלחה לו תמונה של פניה, ביקש ממנה הנאשם שתראה לו את גופה אך זו לא נענתה להוראותיו.

5

על פי האישום התשיעי, בחמישה מועדים שונים בין התאריכים 11-25.11.21, יצר הנאשם קשר באמצעות הטיק-טוק עם הקטינות ג.ג, י.י, כ.כ, מ.מ, וס.ס (קטינות בגילאי 9-11), ביודעו שהן קטינות ובכוונה להציע להן הצעות בעלות אופי מיני. הנאשם פנה אל הקטינות אך הן סירבו להמשיך את השיחות עמו. בנוסף, ביום 14.11.21 יצר הנאשם קשר באמצעות הטיק-טוק עם הקטינה ה.ה (בת 10) ובמהלך השיחות עמה שאל אותה לגילה, האם היא אוהבת גברים גדולים והציע לה לשוחח עמו בשיחת וידאו מבלי שאימה תדע מכך.

ביום 13.11.21 במהלך צפייה בסרטון בחשבון טיק-טוק של קטינה כבת 9, שזהותה אינה ידועה, כתב הנאשם לקטינה שתרים את החולצה ותפתח את רגליה.

4.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן. התבקש והתקבל תסקיר נפגעת עבירה באישום הראשון. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעונש.

תסקיר נפגעת עבירה (א.א - המתלוננת באישום הראשון)

5.                  [הושמט]

טיעוני הצדדים

6.                  ב"כ המאשימה, עוה"ד שרה טל והינד נבלוסי, עמדו על כך שהנאשם הורשע בביצוע עבירות מין במרשתת בקטינות בְנות 11-9. האישום החמור ביותר הוא האישום הראשון בו הורשע הנאשם בעבירות של גרם אינוס ועבירות נוספות. הערכים החברתיים שנפגעו הם פרטיותן, ביטחונן האישי של קטינות ופגיעה באוטונומיה שלהן על שייעשה בגופן. מדובר בניצול תמימותן וזמינותן של הקטינות לשם סיפוק ייצרו המיני של הנאשם. הנאשם פעל בתחכום, הפעיל לחץ על חלק מהקטינות ובאישום הראשון גרם לקטינה לבצע פגיעה בעצמה. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה וזאת נוכח גילן הצעיר של הקטינות, פערי הגילים בין הצדדים, פערי הכוחות ביניהם ופגיעתו של הנאשם במספר רב של קטינות בפרק זמן קצר. חלק מהמעשים הופסקו לאחר שהקטינות דיווחו להוריהן. עבירות המין ברשת הפכו בשנים האחרונות לנפוצות. בעבירת האינוס קיים עונש מזערי העומד על 4 שנות מאסר, ובעבירות של מעשה מגונה בקטינה לפי סעיף 348(ב) לחוק, העונש המזערי עומד על 30 חודשי מאסר.

הפסיקה הענפה בעבירות אלה מלמדת כי ביצוע עבירות באינטרנט אינו מהווה נסיבה לקולה. שיקולי הגמול וההרתעה גוברים וזאת בשל הקלות שבביצוע עבירות מסוג זה, איתור קורבנות זמינות וניצול פערי הכוחות.

6

הנזק שעלול היה להיגרם והנזק שנגרם בפועל הוא משמעותי וקשור גם לגילן הצעיר של הקטינות. תיאור הנזק של א.א באישום הראשון מפורט בתסקיר, ובאשר ל-ל.ל (אישום 7) אמה מסרה למאשימה שהקטינה מטופלת מאז האירוע בעמותה, הגם שלא נמסר אישור על כך. לעבירות קדם תכנון והמניע לביצוען היה לשם סיפוק צרכיו המיניים.

לשיטת המאשימה יש לקבוע מתחם עונש נפרד לאישום הראשון ומתחם נפרד כולל ליתר האישומים. בגין האישום הראשון, שהוא החמור ביותר, ולאור העונש המזערי הקבוע בחוק, עתרה המאשימה למתחם עונש הנע בין 3 ל-5 שנות מאסר בפועל. לגבי יתר האישומים חלקם מעשים מגונים וחלקים הטרדה מינית, בכל אישום המתחם נע בין שנה ל-3 שנות מאסר, והמתחם הכולל נע בין 6 ועד ל-10 שנות מאסר בפועל.

בנוגע לעונש הראוי בגדרי המתחם, הנאשם הודה וחסך את עדות הקטינות. ברם, אין מקום לקביעת עונש בתחתית המתחם, נוכח שיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים. לפיכך עתרה המאשימה להטיל על הנאשם עונש של 7 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצוי לכל הנפגעות, כאשר לנפגעת באישום הראשון בו הנזק גבוה, יש לקבוע פיצוי גבוה יותר.

7.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גיא עין צבי, כתב האישום מייחס לנאשם מעשים חמורים והוא מבין את הפסול במעשיו. האישום הראשון הוא אכן החמור ביותר, ובו שני אירועים של גרם אינוס אשר היו ברצף של שיחה אחת באותו יום, ועבירה של ניסיון לגרם אינוס. באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון למעשה מגונה כאשר בן שיחו היה שוטר. שתי עבירות נוספות ומשמעותיות הן באישום השביעי והשמיני, בהם שלח הנאשם תמונה של איבר מינו וקיבל לבקשתו תמונה של קטינה בתחתונים וחזייה. מעבר לכך אין לטענת ההגנה מעשים מיניים. העבירות של מעשים מגונים באישומים 2, 7 ו-8 מצויות ברף הנמוך של מעשה מגונה.

בשונה מהפסיקה שהוצגה על ידי המאשימה, הנאשם לא התחזה לנער או נערה בני גילן של הקטינות, אלא השתמש בכינוי שלו ברשתות, כך שלא ניכרים במעשיו מחשבה או תכנון. הוא לא הפעיל לחץ, איומים או סחיטה על הקטינות גם לאחר שקיבל את התמונות, כפי שקורה בתיקים דומים. כל מעשיו של הנאשם התפרסו על פני חודש אחד בלבד (נובמבר 21'). יתרה מכך, לדעת ההגנה כאשר לא מדובר באלמנט של כפיה, סחיטה או פחד, ובכל רגע בן השיח יכול לקום וללכת (אם כי מובן שכאשר מדובר בצעירים ההבנה שלהם פחותה). עוד טען הסניגור כי קיימת מדיניות ענישה מקלה יותר כאשר מדובר במרחב הווירטואלי לעומת מעשה פיזי.

7

לשיטת ההגנה מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, המתחם לעניין המעשים הקלים יותר של מעשים מגונים נע בין חודשיים ל-12 חודשי מאסר, והמתחם לעבירות הטרדה מינית נע בין מאסר על תנאי עד ל-6 חודשי מאסר. ההגנה עתרה למתחם עונש כולל שמתחיל לכל היותר ב-36 חודשי מאסר ועד ל-5 שנות מאסר.

לטעמה של ההגנה יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש הכולל שהציעה וזאת בהיותו נעדר עבר פלילי, שיתף פעולה באופן מלא עם המשטרה, הודה מיד במעשים, חש בושה וחרטה, והסביר כי מעבר לנתוניו האישיים היה מצוי בתקופת הקורונה בבדידות עצומה, מסוגר בביתו ודיבר עם קטינים ובגירים.

ב"כ הנאשם עמד גם על נסיבותיו האישיות של הנאשם כדלקמן: הוריו של הנאשם התגרשו כשהיה בגיל צעיר, והוא אינו מכיר ממש את אביו. מגיל ארבע וחצי יצא הנאשם למסגרות חוץ ביתיות. אביו היה מכור לסמים ולאלכוהול ואימו מתמודדת עם קשיים נפשיים. אין לו קשר עם הוריו. הקשר המשפחתי היחיד הוא עם אחיו למחצה, ואין לו גורמי תמיכה. הנאשם התמודד עם משבר נפשי בגיל 15 וטופל על ידי פסיכיאטר, השלים 12 שנות לימוד ושירת כלוחם בצבא, על אף קשיי הסתגלות. לאחר שחרורו עבד הנאשם בעבודות שונות בתחום המזון. מפעם לפעם ישן בהוסטל "גגון". במהלך ניהול התיק, חבריו לבית המעצר גילו את העבירות המיוחסות לו, איימו עליו ופגעו בו עד שעלה צורך להעבירו לאגף אחר, ובהמשך לבית סוהר אחר, פעמיים. הנאשם מבקש להשתלב בטיפול לאחר מתן גזר הדין במסגרת כלא טיפולי, מבקש לשקם את חייו ולהימנע ממעשים דומים בעתיד.

8.                  הנאשם בדבריו לעניין העונש אמר שהוא מקבל את דברי ב"כ המאשימה על כך שניצל את קורבנותיו, לא עובר יום שאינו חושב על מעשיו ועל הקורבנות. הוא מתחרט על מעשיו. מגיל צעיר היה בפנימייה ונפגע פיזית ונפשית. שמח לשמוע שעוזרים לקורבנות, מפני שהוא לא זכה לעזרה כשהיה ילד. מבין את ההשלכות של פגיעה כזו. נאבק כל חייו לקיים חיים נורמטיביים. מבקש להשתקם כדי שלא לחזור ולפגוע באנשים ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

8

9.                  כתב האישום אוחז בתשעה אישומים. האישום הראשון הוא החמור שבהם ובו הורשע הנאשם בין היתר בשתי עבירות גרם אינוס בקטינה, ובעבירה של ניסיון לגרם אינוס. יתר האישומים דומים במהותם, נעשו בפרק זמן קצר יחסית בן חודש ימים ומתקיים ביניהם קשר ענייני הדוק וזו מסכת עבריינית אחת הבנויה מסדרה של מעשים דומים (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)). לפיכך, וכפי שעתרה המאשימה, יש לקבוע בגין האירוע המתואר באישום הראשון מתחם עונש הולם אחד, וביחס ליתר האישומים (2-9) מתחם עונש כולל שני, תוך התייחסות למתחם שהיה מקום לקבוע אילו כל אישום באישומים אלה היה מהווה אירוע בנפרד. לאחר מכן, יש לגזור על הנאשם עונש כולל אחד.

10.              הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה הם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים, שלמות גופם ונפשם, פרטיותם, כבודם, האוטונומיה על גופם וזכותם לביטחון, בפרט בביתם. בשל החשיפה המוגברת לרשת האינטרנט, ובשל תמימותם וחוסר ניסיונם של קטינות וקטינים, הם נוטים לתת אמון באחרים ומוּעדים יותר לפגיעות בידי עברייני מין. כך האינטרנט מציב בפני קטינים סכנות רבות לפגיעה בהם, שמתבצעת על ידי עברייני מין, אשר מבצעים את מעשיהם תחת חסות האנונימיות והריחוק שמאפשר המרחב הווירטואלי. בשל כך אף קיים קושי להגן על קטינים מפני פגיעה בהם, אשר מתבצעת בביתם, וללא ידיעת הוריהם.

בשל חומרת עבירות המין כלפי קטינים המבוצעות ברשת האינטרנט, קיים צורך בענישה מחמירה שתבטא את האינטרס הציבורי בהרתעת עברייני מין פוטנציאליים ואת הנזקים הכבדים שנגרמים לגופם ולנפשם של נפגעי עבירות אלה. אין בעובדה שהעבירות בוצעו "מרחוק", במרחב הווירטואלי, באמצעות מחשב, כדי להקל מחומרת מעשים אלה וזאת נוכח החשיפה המוגברת של קטינים לאינטרנט ולרשתות החברתיות, הקלות הרבה של ביצוע עבירות מין תוך ניצול האנונימיות שמעניק המרחב הווירטואלי, הסיכון לפגיעה במספר רב של קורבנות, והפגיעה הקשה בקטינים בעת היותם בביתם-בחדרם שהוא מבצרם. הפגיעה בקטינים בחשיפתם לתכנים מיניים עלולה לפגוע עמוקות בנפשם וכן לעוות את תפיסתם לגבי מיניות תקינה (ראו דברי כב' הנשיאה א' חיות בע"פ 4537/20 הללי נ' מדינת ישראל (14.9.21); כב' השופט פוגלמן בע"פ 3576/14 מניס נ' מדינת ישראל (29.2.16); כב' השופט עמית בבש"פ 2065/13 פלוני נ' מדינת ישראל (22.3.13); וכב' השופט אלרון ברע"פ 2958/21 פלוני נ' מדינת ישראל (29.4.21) וברע"פ 4505/21 רונאל נ' מדינת ישראל (28.6.21)).

יפים לעניין זה דברי כב' השופט ח' כבוב מהעת האחרונה בע"פ 3235/22 אללו נ' מדינת ישראל (22.1.23):

9

"שוב אנו נדרשים לחומרה הגלומה בביצוע עבירות מין, הפגם החברתי והמוסרי שבהן, הנזקים שהן גורמות והצורך לבטא את הוקעתן. עבירות מין הן מהעבירות החמורות שבחוק העונשין, ולא בכדי. כך בכלל ועבירת האונס בפרט. זאת, משום שיש בעבירות מין משום חילול הגוף וכבוד האדם, הפשטת אדם מאנושיותו וחֵרוּב האוטונומיה שלו. עבריין מין משתמש בזולתו ככלי לסיפוק צרכיו ויצריו המיניים; הוא הופך אותו מסובייקט לאובייקט שתכלית קיומו מתמצית בריצוי צרכיו... במקרים רבים, בפרט במקרים בהם מעורבים קטינים, הפגיעות המיניות מובילות לצלקות עמוקות בנפש, אשר מוצאות ביטוי בפגיעה בתפקוד השוטף במסגרות החיים השונות - החברתית והאישית, ובהמשך הדרך גם במסגרות המקצועיות והזוגיות... אשר על כן, ברי כי על העונש שנגזר בעבירות מין בכלל, לרבות עבירות-מין אינטרנטיות ואונס מרחוק בפרט (או ביתר דיוק, גרם אונס) - לשקף את הסלידה ממעשים אלו, ואת הוקעתם של המעשים והעושים, תוך שליחת מסר מרתיע ליחיד ולרבים".

11.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא משמעותית, וזאת נוכח גילן הצעיר של הקטינות, פערי הגילאים בין הנאשם לקטינות, פערי הכוחות, החזרתיות וריבוי העבירות שביצע בקטינות שונות תוך פרק זמן קצר, על אף שחלקן לא שיתפו פעולה עם דרישותיו. עוד יש לתת את הדעת לחומרת המעשים באישום הראשון שבו מדובר בשתי עבירות של גרם אינוס בקטינה שהיתה בת 11, וכן בעבירה של ניסיון לגרם אינוס.

חומרת עבירת גרם האינוס, נלמדת אף מהעונש הקבוע בצִדה, העומד על 16 שנות מאסר.

12.              עונש מזערי - סעיף 355 לחוק העונשין קובע עונש מזערי שלא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו. עונש זה כולל את המאסר בפועל ואת המאסר על תנאי, ואולם נקבע בחוק כי עונש המאסר לפי סעיף זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי. במקרה זה העונש המזערי לעבירת גרם האינוס עומד על 4 שנות מאסר. לעונש המזערי שקבע המחוקק ראוי שתהיה השפעה גם על מתחם העונש ההולם (אשר מתייחס למאסר בפועל), כך שככלל, אין לקבוע רף ענישה תחתון הנמוך מהעונש המזערי, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים לכך (ראו ע"פ 5006/21 מדינת ישראל נ' פלוני (6.1.22); ע"פ 8687/20 פלוני נ' מדינת ישראל (29.8.21); ע"פ 1288/17 מדינת ישראל נ' שנהר (3.10.17)).

10

13.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם פעל בתחכום ולאחר תכנון כאשר פנה באמצעות אפליקציות המאפשרות שיחות מידיות ושליחת תמונות וסרטונים לכמאה קטינות עד גיל 12 וניסה לרכוש את אמונן לשם קיום שיחות בעלות אופי מיני ובחלק מהמקרים ניסה לתאם מפגש עמן, וזאת בעת שהוא מודע לגילן. במהלך תקופה של כחודש ימים, במהלך נובמבר 2021, יצר קשר במרשתת עם כ-15 קטינות בגילאי 11-9 שנים, וביצע כלפיהן עבירות מין שונות. על פי האישום הראשון, פנה הנאשם לקטינה כבת 11 ביודעו את גילה, ביקש ממנה שתשלח לו תמונות של גופה, אמר אמירות בעלות אופי מיני ובמהלך השיחות החוזרות עמה ביקש ממנה להחדיר אצבעותיה לאיבר מינה תוך צילום מעשיה ובהמשך אף להחדיר ירק לאיבר מינה, לצלם מעשיה ולשלוח אליו את הסרטון והקטינה עשתה כדבריו. הנאשם פנה פעם נוספת לקטינה בשעת לילה מאוחרת והורה לה לבצע מעשים מיניים באחותה שישנה עמה ובכלל זה ללקק את איבר מינה של אחותה ולהחדיר את לשונה לאיבר מינה. הקטינה השיבה לנאשם שעשתה כן, אף שלא ביצעה את הנחיותיו.

במקרים נוספים כפי שעולה מיתר האישומים - הנאשם פנה לקטינה בת 10 ולאחר שהציע לה לעשות עמו כיף, הקטינה פנתה להוריה אשר דווחו על המעשים למשטרה. שוטר המשיך להתכתב עם הנאשם בשמה של הקטינה, והנאשם שב והציע הצעות בעלות אופי מיני וכן לקיים פגישה עמה לשם ביצוע מעשים מיניים. כמו כן פנה לקטינות נוספות בגילאי 9-11 (באישום השלישי עד השישי) הציע להן הצעות בעלות אופי מיני ובשני מקרים הציע לקיים מפגש. הוא פנה בנוסף לקטינה כבת 10 ושלח לה תמונה של איבר מינו (אישום שביעי). במקרה נוסף פנה הנאשם לקטינה כבת 10 הנחה אותה לשלוח לו תמונות של גופה והיא אכן שלחה לו תמונות כשהיא לובשת תחתונים וחזייה בלבד, והנאשם שב וביקש ממנה שתשלח לו תמונות של גופה (אישום שמיני). הנאשם פנה ל-7 קטינות נוספות בכוונה להציע להן הצעות בעלות אופי מיני, אולם הן סירבו להמשיך את השיחות עמו (אישום תשיעי).

הנאשם פנה לקטינות ברשתות החברתיות ניצל את גילן הצעיר ותמימותן לשם קיום שיחות בעלות אופי מיני, קבלת תמונות של גופן וסרטונים המתעדים ביצוע מעשים מיניים עליהם הורה. עם חלקן ניסה לקבוע פגישה. חלק מהקטינות נענו לדרישותיו והוראותיו של הנאשם וחוו פגיעה ממשית ממעשיו, אם כי בחלק מהמקרים הקטינות פנו להוריהן או סירבו לשיחה עמו. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה הוא משמעותי אילו קטינות נוספות שאליהן פנה הנאשם היו נענות לדרישותיו, וכולל פגיעה בגופן, בנפשן ובביטחונן. הנזק שנגרם בפועל בולט בעיקר אצל א.א הקטינה באישום הראשון אשר חוותה טלטלה רגשית עזה שטרם עוּבּדה, ובאה לידי ביטוי בתחומים שונים. אף שבשלב זה קיים קושי להעריך את עומק הנזק שנגרם לה, מובן הדבר כי נגרמו לה נזקים רגשיים שעתידים ללוותה שנים קדימה. כמו כן הקטינה הנפגעת באישום 7 מטופלת רגשית מאז האירוע, דבר המצביע על עוצמת הנזק הרגשי שנגרם לה. למרות שבעניינן של יתר הקטינות נפגעות העבירה לא הוגש תסקיר נפגע עבירה, ניתן להניח כי נוכח אופי המעשים וגילן הצעיר נגרם להן נזק רגשי ופגיעה בתחושת הביטחון שלהן ושל הוריהן בגין מעשי הנאשם.

11

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות טמונות ברצונו בסיפוק צרכיו המיניים תוך ניצול גילן, זמינותן ותמימותן של הקטינות.

מנגד, כפי שטען ב"כ הנאשם, מעשי הנאשם לא כללו התחזות לקטין או לקטינה בני גילם של הנפגעים, ולא כללו הפעלת לחץ, כפיה או סחיטה באיומים (כגון: איום בהפצת תמונות אינטימיות), כפי שאירע במקרים אחרים של מעשים מסוג זה.

14.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל, במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בע"פ 707/14 פלוני נ' מדינת ישראל (6.7.2015), הקל בית המשפט העליון בעונשו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם אינוס בקטינה וניסיון לעבירה זו וכן עבירות של גרם מעשה מגונה בקטינה, הטרדה מינית בקטינה, סחיטה באיומים ועבירות נלוות ב-29 אישומים. הנאשם יצר קשר עם קטינות בנות 14-10 דרך חדרי צ'אט באינטרנט בזהות בדויה של נערה או נער, וגרם לחלקן לבצע בעצמן מעשים מגונים, מעשי סדום ואינוס. הנאשם פגע ב-33 קטינות שזהותן ידועה וקורבנות נוספים לא ידועים במשך עשור שנים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש לכל אירוע של עבירת גרם אינוס הנע בין שנתיים ל-4 שנות מאסר בפועל ולכל אירוע ביתר העבירות מתחם עונש הנע בין שנה ל-3 שנות מאסר. הנאשם נעדר עבר פלילי נדון לעונש של 14 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון הקל בעונשו של הנאשם לעונש של 12 שנות מאסר בפועל, וזאת בהתחשב בעקרון ההדרגתיות בהחמרה בענישה.

מובן כי מדובר בפרשה החמורה באופן משמעותי מהעבירות בהן הורשע הנאשם בתיק הנוכחי וזאת לנוכח התקופה הממושכת, ריבוי העבירות ומספרן הרב של נפגעות העבירה, ואולם נתנו דעתנו למתחמי העונש שנקבעו באותה פרשה.

12

ב.                        בע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20), דחה בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם אינוס בקטינה (עבירה אחת), גרם מעשה סדום (עבירה אחת) וריבוי עבירות של מעשה מגונה וניסיון לעשות כן, הטרדה מינית וניסיון לעשות כן, סחיטה באיומים (שתי עבירות), כל זאת ב-18 אישומים. במשך מספר חודשים הנאשם, בשנות ה-40 לחייו, יצר קשר עם קטינות ברשתות החברתיות תוך שהתחזה לנער מתבגר, ניהל עמן שיחות בעלות אופי מיני, ביצע בהן מעשים מגונים וגרם להן לבצע בעצמן מעשים מגונים ועבירות מין נוספות, הציע להן הצעות מיניות וביקש מהן לשלוח לו תמונותיהן בערום. בחלק מהמקרים אף איים וסחט לצורך כך. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם לכל אירוע של עבירת גרם אינוס ומעשה סדום הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, מתחם לכל אירוע של סחיטה באיומים הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר ומתחם לכל אחד מיתר האישומים בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית הנע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי נדון לעונש של 8 שנות מאסר בפועל.

ג.                         בע"פ 3935/16 טמסוט נ' מדינת ישראל (22.2.17), הקל בית המשפט העליון בעונשו של נאשם אשר הורשע בעבירות של גרם אינוס בקטינה (עבירה אחת), גרם בעילה אסורה בהסכמה (בשתי עבירות), וריבוי עבירות של מעשה מגונה בקטינה והטרדה מינית, כל זאת ב-13 אישומים. הנאשם בשנות ה-30 לחייו, פנה למספר קטינות בגילאי 14-12 באמצעות המרשתת תוך שהתחזה לנער, ניהל עם הקטינות שיחות בעלות אופי מיני, ביצע כלפיהן מעשים מגונים וגרם להן לבצע בעצמן מעשים מיניים. בית המשפט קבע מתחם עונש נפרד לעבירות גרם אינוס ובעילה אסורה בהסכמה הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל לכל אישום ומתחם נפרד ליתר העבירות הנע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר בפועל. כן נקבע מתחם לאישומים בהם היתה גם עבירת איומים הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי נדון לעונש של 6.5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון הקל בעונשו נוכח גילו הצעיר והנכונות שביטא להשתלב בטיפול ייעודי וקבע את עונשו על 5.5 שנות מאסר בפועל.

ד.            בע"פ 1216/21 לארי נ' מדינת ישראל (19.5.22), קיבל בית המשפט העליון ערעור נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של גרם מעשה סדום בהסכמה שהושגה במרמה, ומעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה ב-15 אישומים. הנאשם פתח חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות הנחזים להיות של בחורה צעירה, פנה לכ-27 מתלוננים ומתוכם 17 קטינים, תוך ניסיון להניע את המתלוננים לקיים עמו שיחות וידאו או לצלם עצמם מבצעים בגופם מעשי סדום ומעשים מגונים ובמקרים רבים עלה בידו לעשות כן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש כולל הנע בין 4 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. הנאשם השתלב טיפול ונוכח התקדמותו בטיפול, שירות המבחן בא בהמלצה שיקומית בעניינו. בית המשפט הטיל עליו עונש של 4 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום לנוכח הליך השיקום הממושך והמוצלח שעבר, והקל בעונשו לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל.

מובן הדבר שהחריגה מטעמי שיקום אשר נקבעה בעניין לארי אינה רלוונטית למקרה הנוכחי, ואולם פסק הדין מובא לעניין המתחם שנקבע בו.

13

ה.           בתפ"ח (מחוזי חי') 378-12-17 מדינת ישראל נ' ביטון (22.5.2019), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של גרם מעשה אינוס ומעשה סדום (אישום אחד), ריבוי עבירות של מעשה מגונה, הטרדה מינית וניסיון לעשות כן ועבירה של החזקת פרסום תועבה כל זאת ב-18 אישומים. בית המשפט קבע מתחם עונש נפרד בגין האישום בגין מעשה אינוס וסדום הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל; מתחם בגין עבירות מעשה מגונה והטרדה מינית, בנוסף לסחיטה באיומים הנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר לכל אישום; מתחם לעבירות של מעשה מגונה, הטרדה מינית וניסיון הנע בין 4 ל-12 חודשי מאסר לכל אישום ומתחם לעבירת החזקת פרסום תועבה הנע בין חודשיים ל-8 חודשי מאסר. הנאשם ללא עבר פלילי, נדון לעונש של 8 שנות מאסר בפועל.

ו.             בתפ"ח (מחוזי ב"ש) 14793-01-19 מדינת ישראל נ' שלו (11.11.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של גרם מעשה אינוס בקטינה (עבירה אחת), גרם מעשה סדום בקטינה (עבירה אחת), גרם מעשה מגונה בקטינה (ריבוי עבירות), הטרדה מינית (ריבוי עבירות) ועבירות נלוות בעשרה אישומים. הנאשם פתח חשבון אינסטגרם בו התחזה לבחורה צעירה במטרה ליצור קשר עם קטינות ובגירות ולפתותן במרמה להצטלם עבורו בעירום ולבצע בעצמן מעשים מיניים. יצר קשר עם 9 קטינות אשר לחלקן גרם לבצע מעשים מיניים, לצלם את עצמן ולשלוח אליו את הסרטונים. בית המשפט קבע מתחם עונש נפרד לעבירה של גרם אינוס ולמעשה סדום הנע בין 3 ועד ל-7 שנות מאסר בפועל. מתחם בגין שלושה אירועים של הטרדה מינית בקטינה הנע בין מאסר מותנה ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל בגין כל אירוע, מתחם עונש בגין אירוע של גרם מעשה מגונה ושימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר. הנאשם בעל עבר פלילי נדון לעונש של 7.5 שנות מאסר בפועל (8 שנים ו-4 חודשים, כולל הפעלת מאסר על תנאי).

15.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, אנו קובעים כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון, הכולל שתי עבירות גרם אינוס וניסיון לגרם אינוס, הוא, כעתירת המאשימה, החל מ-3 ועד ל-5 שנות מאסר בפועל.

מתחם העונש ההולם הכולל בגין יתר האישומים (2-9) הוא החל מ-3 ועד ל-5 שנות מאסר בפועל. זאת בהתחשב בכך שלכל אישום בנפרד של מעשה מגונה או ניסיון לכך יש לקבוע מתחם שבין שנה עד שנתיים וחצי מאסר (אישומים שני, שביעי ושמיני), ולכל אישום של הטרדה מינית או ניסיון לכך, יש לקבוע מתחם של 5 עד 15 חודשי מאסר (אישומים שלישי עד השישי, והתשיעי).

16.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

14

גזירת העונש המתאים לנאשם

17.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם בן 32, גדל במסגרת משפחתית מורכבת, שהה במסגרות חוץ ביתיות, ללא גורמי תמיכה וחווה בגיל צעיר משבר נפשי. למרות קשייו סיים 12 שנות לימוד והתגייס לשירות צבאי. מאז עבד בעבודות שונות ללא יציבות במגורים. הנאשם ללא עבר פלילי, ומובן כי עונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם בהיותו מאסר ראשון.

הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו כבר בעת חקירתו במשטרה ולאחר מכן בבית המשפט, והוא מביע חרטה ונכונות להשתלב בטיפול מתאים במסגרת ריצוי עונש המאסר לשם מניעת הישנות עבירות דומות בעתיד. במהלך מעצרו נפגע הנאשם על-ידי אחרים על רקע העבירות המיוחסות לו. עוד נתנו דעתו לתקופה בת כשנה וחודשיים שבה שוהה הנאשם במעצר.

18.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לחזרתיות שבמעשיו ולהסלמתם וכן לכך שהנאשם טרם השתלב בטיפול ייעודי שיתכן ויהיה בו בכדי לצמצם את הסיכון להישנות עבירות דומות. כמו כן יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת הרבים, כמצוות בית המשפט העליון בדבר הצורך לבכר שיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות של הנאשם (בעניין זה ראו בע"פ 4629/19 פלוני נ' מדינת ישראל (19.11.20); ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל (11.11.18)).

פיצוי כספי

19.              לנוכח הפגיעה שגרם הנאשם במעשיו, יש להטיל עליו פיצוי משמעותי, עבור כל אחת מנפגעות העבירה, כאשר עבור א.א. (נפגעת העבירה באישום הראשון) יקבע סכום פיצוי גבוה יותר מיתר נפגעות העבירה. במישור העקרוני קיימת חשיבות רבה לפסיקתם של פיצויים לנפגעי עבירה, וזאת גם במקרים שבהם מתעוררות שאלות הנוגעות להיקפו של הנזק המדויק, וקיומו של הליך אזרחי אשר יכול לתת מענה לכך. תכליותיו של הפיצוי בהליך הפלילי הן, בין היתר, לתת ביטוי והכרה חברתית, במסגרת ההליך הפלילי, למעמדם ולסבלם של נפגעי העבירה, ובמקביל ולהעניק סעד מהיר יחסית לנפגעי העבירה, במטרה לסייע להם בשיקום חייהם. מובן הדבר שאין בכך כדי לשלול אפשרות מנפגעי העבירה להגיש הליך אזרחי בגין מלוא נזקיהם, ואולם אין בכך כדי לגרוע מתכליותיו האמורות של הפיצוי הפלילי (ראו דברי כב' הנשיאה א' חיות בדנ"פ 5625/16 אסרף נ' טווק (13.9.17), פסקה 14; ודברי כב' השופטת ד' ברק ארז בע"א 6925/16 מדינת ישראל נ' ג'רחי (12.5.19) פסקה 22).

15

20.              בנסיבות המקרה הנוכחי, הנאשם פגע ב-14 קטינות שזהותן ידועה. בכל הנוגע לפיצוי יש להבין בין שלוש קבוצות של קטינות: בקבוצה הראשונה, הקטינה א.א (באישום הראשון) שנזקיה פורטו בתסקיר נפגעת העבירה שהוגש בעניינה ויש מקום לפצותה באופן משמעותי. בקבוצה השנייה, קטינות אשר בוצעו כלפיהן עבירות של מעשה מגונה או הטרדה מינית, שהנאשם שלח להן תמונה של איבר מינו, שהן שלחו לו תמונות שלהן וכיוב'. בקבוצה זו נמנות הקטינות ו.ו (באישום הרביעי); ז.ז (באישום החמישי); ח.ח (באישום השישי); ל.ל (באישום השביעי); נ.נ (באישום השמיני). בעניינן יש לקבוע פיצוי ממשי אך נמוך יותר מהפיצוי שנקבע לנפגעת העבירה א.א.

הקבוצה השלישית - באשר לנפגעות העבירה אשר לא נענו לפניותיו של הנאשם, כגון כאשר דיווחו להוריהם והשיח המשיך מול שוטר או מול הורה והנאשם הורשע בעבירת ניסיון או כאשר הקטינות סירבו בכלל לשוחח עמו, יש לקבוע פיצוי מסוים, אך נמוך יחסית. כך ב.ב (באישום השני); ד.ד (באישום השלישי); וכך גם ג.ג, י.י, כ.כ, מ.מ, ס.ס וה.ה (באישום התשיעי).

לפיכך אנו סבורים כי הטלת פיצוי כספי משמעותי שאותו יוכלו נפגעות העבירה להפנות לשיקום מצבן, יהיה בו גם משום העברת מסר של הכרה בפגיעה בהן ובסבלן. בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, ותקופת המאסר הממושכת אשר נגזרת עליו, יש לפרוס את תשלום הפיצוי לתשלומים, באופן אשר יסייע לנאשם בפירעון הפיצוי.

21.              באיזון בין השיקולים השונים, אנו סבורים כי יש לגזור על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע, עונש מאסר ממושך לצד מאסר מותנה ופיצוי משמעותי בגין הנזקים שגרם הנאשם במעשיו.

סוף דבר

22.              אשר על-כן, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          6 וחצי שנות מאסר בפועל אשר מניינן מיום מעצרו (25.11.21).

ב.            12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מין מסוג פשע.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת מין מסוג עוון או עבירה של הטרדה מינית.

16

ד.            פיצוי בסך 44,000 ₪ למתלוננות. מתוך סכום זה, סך של 30,000 ₪ יועבר למתלוננת א.א. סך של 10,000 ₪ יועבר למתלוננות ו.ו, ז.ז, ח.ח, ל.ל, נ.נ, (2,000 ₪ לכל אחת). סך של 4,000 ₪ יועבר למתלוננות ב.ב, ג.ג, ד.ד, ה.ה, י.י, כ.כ, מ.מ, ו-ס.ס (500 ₪ לכל אחת).

העברת הפיצוי למתלוננות, שהן קטינות, תהיה באמצעות הוריהן. הפיצוי יועבר למי מהורי המתלוננות בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה. ההורים יחזיקו בכסף בנאמנות עבור המתלוננות, עד להגיען לגיל 18, ואולם רשאים לעשות שימוש בכסף או בחלקו עבור טיפול נפשי או אחר למתלוננות.

הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.6.23. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

 

 

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בנוכחות הצדדים.