1

ביום 7.1.19 קיימנו דיון בעתירת ההגנה לגילוי ראיה, בגדר סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971 והחלטנו, לאחר שמיעת הצדדים, כי לצורך הכרעה סופית, בחלק מסעיפי העתירה, תגיש המשיבה לעיוננו מסמכים רלוונטיים.

לאחר שהוצגו לפנינו המסמכים שהתבקשו, אנו משלימים החלטנו בעתירה כדלקמן:

1.         בסעיף ה' לעתירה, ביקש הסנגור לעיין ברישום הפלילי של כל אחד מן המדובבים, שהופעלו בהליך זה (שרק אחד מהם הוא עד תביעה), לרבות רישומי המב"ד שלהם.

במעמד הדיון בעתירה העביר ב"כ המשיבה לעיון ההגנה פרפרזה לגבי הרישום הפלילי של כל אחד מהמדובבים.

2

במהלך דיון שקיימנו במעמד צד אחד, שמענו את הסברי המשיבה ונציגי המשטרה. בעקבות החלטתנו הוצגו לעיוננו גיליונות הרישום הפלילי של המדובבים, לרבות רישומי תיקי המב"ד שלהם. לאחר עיון במסמכים אלה ועל רקע ההלכות הנוגעות לגילוי ראיה חסויה ולעיון בגיליון הרישום הפלילי של עדים, )בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.08.2013)), שוכנענו כי אין הצדקה לגלות לעיון ההגנה את המסמכים המלאים או ליתן פירוט של תוכנם, וזאת מעבר לפרפרזות שנמסרו להגנה, שכן אין באלה כדי להועיל להגנת העותר.

2.         במסגרת ס"ק ג' לעתירה, ביקש הסנגור לקבל לידיו פרטים אודות התשלומים ששולמו לכל אחד מן העדים ומועדיהם. גם בעניין זה, הועברה להגנה פרפרזה המפרטת את הסכומים ששולמו למדובבים, תוך הבהרה כי לא ניתנו להם מעבר לכך כל טובות הנאה, מכל סוג שהוא.

לאחר ששמענו את נימוקי העתירה, בכל הנוגע לעיתוי ביצוע התשלומים (בפרט ביחס למדובב המכונה "אבו מוך", שהוא עד התביעה) ושמענו הסברי נציגי המשטרה וב"כ המשיבה במעמד צד אחד, הונחו בפנינו מסמכים המתייחסים למועד התשלום למדובב "אבו מוך". שוכנענו כי אין בשלב זה מקום להיעתר לבקשה למסירת מידע נוסף מעבר לפרפרזה או לאפשר עיון במסמכים אלה. לא מצאנו, בשלב זה, כי הגילוי דרוש להגנת הנאשם או יכול לסייע לו בדרך כלשהיא ובאיזון הראוי בין הנימוקים העומדים מאחורי הטלת החיסיון, אין מקום להיענות לבקשה.

יחד עם זאת, ככל שנהיה סבורים במהלך שמיעת הראיות כי יש בחומר זה כדי לסייע להגנת העותר, נשקול שוב את עמדתנו.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ט, 09 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

3