הנאשם הודה בעבודות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 382(ג)+סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין ובתקיפת בת זוג בניגוד לסעיף 380(ב)(1) + סעיף 379 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום המתוקן בתמצית:

המתלוננת היא אשתו של הנאשם מזה 15 שנה ולהם ארבעה ילדים משותפים : ב.ב. בן ה- 14, ג.ג. בת ה- 13, ד.ד. בת ה- 8 ו- ה.ה. בת שנתיים (להלן:"הקטינים"). בתקופה הרלוונטית לכתב האישום עזב הנאשם את ביתם המשותף ב... (להלן: "הבית") והיה מגיע פעם בכמה ימים כדי לראות את הילדים.

בתאריך 28.3.25 התקיימה מסיבת אירוסין לאחות המתלוננת והמתלוננת יצאה לקניות כאשר הנאשם נשאר בבית עם הקטינים ג.ג. וה.ה..

בסמוך לשעה 11:00 כאשר חזרה המתלוננת היא התקשרה אל ג.ג. וביקשה ממנה לרדת יחד עם ה.ה. כדי שילכו יחד למסיבת האירוסין.

הנאשם סירב לאפשר ל- ג.ג. לקחת את ה.ה. והחל לצעוק על ג.ג.. בתגובה לצעקות הגיעה המתלוננת אל פתח הבית וקראה ממפתן הדלת לג.ג. לקחת את אחותה ולרדת מבלי להתווכח.

או אז ירד הנאשם בריצה את מדרגות הקומה השנייה, תפס את המתלוננת בשערה, זרק אותה על המדרגות שמובילות לפתח הבית, ולאחר מכן זרק אותה על הספה שליד דלת הכניסה והחל לחנוק אותה עם יד אחת כאשר הוא בועט בה וסוטר לה כל אותה עת.

הנאשם חדל ממעשיו רק לאחר התערבות אביו באירוע. בהמשך לאמור, התקשרה המתלוננת למוקד 100 והנאשם ששמע זאת, אמר לה שהיא תתחרט על כך שהתקשרה למשטרה ואיים עליה באומרו: "את תסבלי", "את תבכי דם על ההורים שלך ואח שלך" או מילים בעלות משמעות דומה.

כתוצאה מהאירוע, נגרמה למתלוננת המטומה בעין וחבלות כחולות על ידה ורגליה.

בחודש אוקטובר 2024, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, חזרו בני המשפחה מטיול של שבוע באילת לביתם. בעת שהגיעו לבית, נשארו הקטינים ברכב והנאשם עלה לחדר השינה בבית. המתלוננת עלתה אחריו וראתה את הנאשם מארגן תיק כדי לצאת לישון מחוץ לבית. המתלוננת העירה לנאשם על ארגון התיק ובין השניים התפתח ויכוח. או אז תפס הנאשם את המתלוננת בצווארה, זרק אותה על המיטה, תפס בגרונה ואמר לה "אני עוד אחנוק אותך אם תמשיכי לדבר אלי ככה" או במילים בעלות משמעות דומה. המתלוננת החלה לצעוק, ואז הנאשם שיחרר אותה והיא רצה לרכב בו שהו הקטינים.

ראיות לעונש:

ב"כ הנאשם הגיש תעודות הערכה ותעודת הצטיינות, שקיבל הנאשם במהלך שירותו במשטרת ישראל (טע/2)

כמו כן הגיש ב"כ הנאשם תעודות גמר של קורסים אותם סיים הנאשם במהלך השנים וגיליון ציונים מלימודיו לתואר רב- תחומי (טע/3).

בנוסף הוגשו הערכות משוב שנעשו לנאשם במהלך שירותו במשטרת ישראל (טע/4) מהם עולה כי מדובר בשוטר מסור ומוערך.

כמו כן, הוגשו שני מכתבי אופי שנערכו על ידי רפ"ק כרמל והבי ששירת יחד עם הנאשם הן בצה"ל והן במשטרת חדרה ושל ח"כ ד"ר אכרם חסון המכיר את הנאשם ואת משפחתו (טע/5).

בנוסף הוגש מסמך מטעם מטפל רגשי קוגניטיבי מר נעים ע. פארס, אליו הופנה הנאשם לטיפול בכעסים ולטיפול הקשור לאלימות במשפחה. בשלב זה הטיפול נמצא בראשיתו ונבנתה תכנית טיפולית, אך כבר מתחילת הטיפול גילה הנאשם שיתוף פעולה מלא אגב הבנה מלאה לכל אשר התרחש עמו ומעשיו (טע/6).

זאת ועוד, הגיש ב"כ הנאשם הזמנה לשימוע לפני פיטורים (טע/7).

בנוסף העידה המתלוננת, אשר אמרה כי האירועים מושא כתב האישום הם חריגים בחיי הנישואין, כי היא והנאשם נשואים מזה 15 שנה ולאורך השנים הוא היה בעל ואב למופת. עוד אמרה המתלוננת כי היא רוצה לשקם את התא המשפחתי, והיא הצטערה על רגע הגשת התלונה כי יכלה לפתור זאת ללא התערבות המשטרה. עוד אמרה המתלוננת כי הנאשם מורחק מהבית מזה תקופה והיא רוצה בחזרתו הביתה.

טענות הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טענה כי הערכים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם שלמות גופו של אדם, ביטחונו ובריאותו כמו גם שלוות נפשו וחופש הפעולה והבחירה שלו. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה ללמוד ממנה על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים. ב"כ המאשימה הדגישה כי הנאשם אדם משכיל, ששירת במשטרה, אחראי הבלעדי לביצוע העבירות ויכול היה להימנע מביצוען. על כן עתרה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם ענש הולם בגין שני האירועים, אשר נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות, כאשר לטענתה עונש זה מתייחס לנסיבות האישיות של הנאשם, ההליך הטיפולי בו החל, אשר נמצא בראשיתו, העדר עבר פלילי וחיסכון בזמן שיפוטי.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין מאסר על תנאי ל- 10 חודשי מאסר בפועל והפנה לפסיקה ממנה ביקש ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך המתחם, ביקש ב"כ הנאשם למקם את עונשו בתחתית המתחם ולהסתפק בתקופה בה היה הנאשם עצור בגין תיק זה.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר באירועים שהם חריגים בנוף חייהם המשותפים הארוכים של הנאשם והמתלוננת והדברים התרחשו עקב משבר בחיי נישואים של בני הזוג. הנאשם החל בטיפול בעקבות האירוע והוא מעוניין לשקם את התא המשפחתי, כמו גם המתלוננת אשר הופיעה בפני שופט מעצרים וביקשה כי הנאשם ישוחרר.

ב"כ הנאשם הדגיש את שירותו של הנאשם במשטרה, שהיה שוטר מוערך כפי שעולה מתעודות הערכה, משכיל, וכי האירוע התרחש כאשר היה לקראת סוף קורס קצינים. הנאשם עומד בפני פיטורין מהמשטרה והוא הוזמן לשימוע.

עוד נטען כי הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, אשר היה עצור כחודשיים דבר המהווה עבורו עונש כשלעצמו.

דברי הנאשם:

הנאשם אמר כי הוא אינו מקל ראש במה שקרה ומתחרט על כך. הנאשם אמר כי הוא והמתלוננת נקלעו לאחרונה למשבר זוגי והוא לא ידע איך לנהל את המשברים בזוגיות. עוד אמר הנאשם כי הוא איבד את פרנסתו וכי כל רצונו היום זה להשתקם ולפרנס את משפחתו בכבוד.

חוות דעת הממונה על עבודות שירות:

בתאריך 21.7.25 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות. בהתאם לחוות הדעת הומלץ להציב את הנאשם במועצה מקומית חורפיש החל מיום 10.8.25.

דיון והכרעה:

הגם שהנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות בשני מועדים שונים, בשים לב לאופי העבירות שבוצעו כלפי אותה מתלוננת, אשת הנאשם, מתקיים מבחן הקשר ההדוק שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)) ועל כן אקבע מתחם עונש הולם אחד בגין כל העבירות שבוצעו על ידי הנאשם.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם, הם זכותה של המתלוננת לשלמות גופה לביטחונה האישי ושלוות נפשה וזכות הבחירה שלה, הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות אלימות בחיק המשפחה.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות:

הנאשם הפעיל אלימות כלפי המתלוננת, בשתי הזדמנויות שונות, על רקע ויכוחים של מה בכך. במקרה אחד הנאשם תפס את המתלוננת בשערותיה, זרק אותה על המדרגות בתוך הבית, ולאחר מכן על הספה וחנק אותה ביד אחת כשהוא בועט בה וסוטר לה כל אותה עת. מעשיו של הנאשם הופסקו רק עקב התערבות אביו. בנוסף הנאשם איים על המתלוננת, לאחר שראה כי האחרונה הזמנה משטרה כי תסבול ותבכה על משפחתה דם.

באירוע אחר הנאשם תפס את המתלוננת בצווארה, זרק אותה על המיטה ותפס בגרונה תוך שהוא אומר לה כי "עוד יחנוק אותך אם תמשיכי לדבר אלי ככה".

המעשים בוצעו בביתם המשותף של המתלוננת והנאשם, כאשר האירוע הראשון התרחש בנוכחות הילדים, ויש בכך אף פגיעה בכבודה של המתלוננת.

כתוצאה מעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלה בדמות המטומה בעין וסימנים כחולים בידיים ורגליים, כאשר הנזק שעלול היה להיגרם הוא חמור יותר נוכח האלימות שהפעיל הנאשם, כאשר הוא מנצל לרעה את פערי הכוחות בינו ובין המתלוננת.

בנוסף, ניתן רק לשער את הפחד שאחז במתלוננת בעת האירועים.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים:

לאור נסיבות ביצוע העבירות, רף האלימות שהופעלה כלפי המתלוננת והחבלה הגופנית שנגרמה באירוע האחרון, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

· ברע"פ 5227/20 סעיד עומר נ' מדינת ישראל (6.8.20) הורשע המבקש בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, שתי עבירות של תקיפה סתם ושתי עבירות איומים. באירוע הראשון תקף המבקש את ארוסתו בכך שסטר לה בלחי, משך בשערה ונשך אותה בלחי ובגב וגרם לה לחבלות. ביום אחר דחף המבקש את המתלוננת, הפילה למיטה, נתן לה מכת אגרוף באוזן וגרם לה לדימום. בהמשך איים המבקש על אחותו וגם על המתלוננת. באישום השני תקף הנאשם את המתלוננת וגרם לה לחבלות של ממש בדמות סימנים אדומים על פניה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על המבקש הושתו 5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המבקש על גזר הדין נדחה בבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא, על אף שנקבע כי העונש שהושת על המבקש הינו מקל.

· ברע"פ 643/24 רומן חודוס נ' מדינת ישראל (29.1.24), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג ותקיפה סתם כלפי בת זוג בגין שני אירועי תקיפה שונים. באירוע הראשון תקף המבקש את המתלוננת באמצעות מכת אגרוף בפניה. באירוע השני משך המבקש את המתלוננת משערות ראשה והכה אותה באגרופים והוא חדל ממעשיו רק לאחר התערבות של שכנה ששמעה את צעקותיה של המתלוננת. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע ביו 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על המבקש נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

· ברע"פ 1529/23 אבנר שמלה נ' מדינת ישראל (15.3.23), אליו הפנתה המאשימה, המבקש הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג, ותקיפה סתם של בת זוג. המבקש והמתלוננת היו בני זוג במשך כשנה ומחצה במהלכם התארסו. המתלוננת הודיעה למבקש כי ברצונה לבטל את האירוסין ולהיפרד. בעקבות זאת, אירעו מספר אירועי אלימות של המבקש כלפי המתלוננת, בגדרם תקף אותה ואיים עליה כי בכוונתו להרוג אותה. נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

· ברע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.19) המבקש הורשע לאחר שמיעת הוכחות בשלוש עבירות של תקיפה סתם נגד בת זוג ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, וזוכה מעבירות איומים ותקיפה סתם. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף פיצוי למתלוננת. על המבקש נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון.

· ברע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.2016) - נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד העונש שהוטל על המבקש בגין הרשעתו באירוע יחיד של תקיפת בת זוג. המבקש דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו על דרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר. נשקלו נסיבות לקולה, הנתק שבין המבקש למתלוננת והעדר הרשעות קודמות, ולחומרה היעדר הבעת חרטה מצד המבקש. נגזר על המבקש עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

· בעפ"ג 42764-09-23 קודילב נ' מדינת ישראל (26.10.23), אליו הפנתה המאשימה, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה סתם בן זוג ואיומים. על רקע צריכת אלכוהול, בחדר המדרגות מחוץ לדירה, תקף הנאשם את המתלוננת, באופן שהכה באמצעות ידיו בחזה שלה, וחנק אותה, באופן שלפת את ידו סביב צווארה. המתלוננת ניסתה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, תוך שהיא זועקת לעזרה, אך הנאשם משך אותה בכוח מצווארה, אל תוך הדירה, וסגר את הדלת. במהלך האירוע, איים הנאשם על המתלוננת באופן שאמר לה, כי יזרוק אותה מחלון הדירה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר לצד מאסר מותנה וקנס. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה.

· בעפ"ג (חי) 53566-12-17 מארוביץ נ' מדינת ישראל (4.1.18) הורשע המערער בגין ביצוע עבירה של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג. על פי עובדות כתב האישום המערער, שהיה בהליכי גירושין מבת זוגו, על רקע שתיית אלכוהול תקף אותה לאחר שאיים עליה כי ידקור אותה, היכה אותה במכת אגרוף בלחיה השמאלית. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 18 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור והפחית את עונשו של הנאשם ל- 3 חודשי מאסר בפועל בשים לב לעובדה כי המערער היה רק מספר חודשים בארץ בעת האירוע וטרם הספיק להפנים את הנורמות ההתנהגותיות הנהוגות בישראל.

· בת"פ 61087-02-22 מדינת ישראל נ' זנגריה (6.9.23), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם- בת זוג, ועבירת איומים. על פי כתב האישום פרץ וויכוח בין הנאשם למתלוננת על רקע חשדה שהנאשם מנהל קשר עם אחרת. במהלך הוויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת כך שהכה אותה בראשה מספר פעמים באמצעות ידיו ודחף אותה אל קיר סלון הבית. הנאשם ניגש אל מחסן הבית, תפס בידיו מפתח צינורות, חזר אל סלון הבית והניף אותו לעבר המתלוננת ואיים עליה בכך שאמר לה: "אני אפתח לך את הראש". במסגרת הסדר טיעון הוסכם, כי ככל שתסקיר שירות המבחן יהיה חיובי, תגביל המאשימה עצמה לטעון לעונש של 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות, ואם לא כן הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה לטעון לעונש של 3 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר מותנה ובין עונש מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים. לאור פרק הזמן בו מצוי הנאשם במסגרת ההליך הטיפולי, העובדה כי שירות המבחן המליץ על השתת ענישה צופה פני עתיד ולאור עמדתה החיובית של המתלוננת הוטל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד וצו מבחן בצירוף ענישה נלווית.

· בת"פ 63979-03-22 מדינת ישראל נ' אבו חלא (6.7.25), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם-בן זוג ועבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בן זוג. על רקע ויכוח התקרב הנאשם למתלוננת ותקף אותה באופן שאחז בצווארה, דחף אותה לאחור, והמתלוננת הוטחה על המיטה. לאחר מכן, התרוממה המתלוננת והנאשם תקף אותה באופן שסטר בפניה והכה בראשה באמצעות כף ידו הפתוחה. יומיים לאחר מכן בבית בני הזוג הנאשם תקף את המתלוננת באופן שדחף אותה באמצעות שתי ידיו בבית החזה שלה, וסטר בפניה. בהמשך, תקף הנאשם את המתלוננת באמצעות נעל עמה הכה אותה בפניה, ברגליה, ובידיה, תוך שהמתלוננת מגוננת על עצמה ומכסה את פניה באמצעות ידיה. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות סימני חבלה בידיה, ברגליה, ובשפתה. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופה של מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על הנאשם הוטלו 7 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר, שבנסיבות מתאימות ניתן לרצות בעבודות שירות, ל- 18 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

בעניינו של נאשם זה לא מצאתי כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות חריגה ממתחם העונש, אשר קבעתי לעיל, לא לחומרא ולא לקולא.

יש להדגיש, כי בעניינו של הנאשם לא הוגש תסקיר שירות המבחן, אך הוצג מכתב באשר לטיפול בכעסים ומניעת אלימות במשפחה, בו החל הנאשם לאחרונה (טע/6). הטיפול נמצא בראשיתו, והתקיימו רק שני מפגשים בהיוועדות חזותית עקב המלחמה. מהמסך שהוגש עולה כי הנאשם משתף פעולה ונוטל אחריות על מעשיו, אך בשלב זה פרוגנוזה טיפולית לא ברורה ולא ניתן לקבוע מה הם סיכויי השיקום.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לקולא שקלתי את הודאתו המיידית של הנאשם, נטילת האחריות על מעשיו והבעת החרטה. הודאתו של הנאשם חסכה לא רק מזמנו השיפוטי של בית המשפט אלא, וזה העיקר, מהצורך להעיד את המתלוננת, שהיא אשת הנאשם.

בנוסף נתתי דעתי להעדר עבר פלילי לחובתו של הנאשם והעובדה כי עד האירוע היה שוטר מוערך במשטרת ישראל, כפי שהדברים עולים מהמסמכים שהוגשו על ידי בא כוחו.

עוד שקלתי לקולא את עמדתה של המתלוננת אשר רוצה לשקם את התא המשפחתי.

עוד נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם היה עצור כחודשיים וכבר מספר חודשים הוא שוהה במעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי בעקבות האירוע הוא עומד בפני פיטורין ממשטרת ישראל.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל בן 6חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות החל מיום 10.8.25.

עבודות השירות יבוצעו 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר לפי חוק העונשין במועצה מקומית חורפיש. על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 10.8.25 בשעה 08.00 ביחידת ברקאי - עבודות שירות - בסמוך לכלא מגידו.

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי במידה ולא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה יופסקו עבודות השירות, והנאשם ירצה את יתרת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

2. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת אלימות פיזית או מילולית כלפי בן משפחה, ויורשע בגינה.

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, ב' אב תשפ"ה, 27 יולי 2025, במעמד הצדדים.