הנאשם הודה בעובדות כתב האישום והורשע בביצוע עבירה של תקיפה לשם גניבה בניגוד לסעיף 381(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, נטילת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו בניגוד לסעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, תשע"ט - 2019 (להלן: "חוק שירותי תשלום") ועבירה של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות בניגוד לסעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום.

עבודות כתב האישום מתמצית:

בתאריך 17.4.25 בסמוך לשעה 06:30, יצאה המתלוננת מדירתה ברחוב ירושלים בחיפה למקום עבודתה, ברחוב שבתאי לוי כשתיקה השחור מונח על כתפה הימני (להלן: "התיק").

עת עלתה המתלוננת במדרגות רחוב נורדאו, תקף אותה הנאשם בכך שתפס אותה בכתף ימין כשאת ידו השנייה הושיט לכיס החיצוני של התיק וחטף משם את הפלאפון מסוג סמסונג (להלן: "הפלאפון") שהיה בתוך כיסוי שחור, שהכיל בתוכו כרטיסי אשראי, רב קו וכרטיס קופת חולים (להלן: "הרכוש הגנוב"). הנאשם ברח לעבר רח' הרצל כשהרכוש הגנוב באמתחתו.

בהמשך, נכנס הנאשם לחנות ברח' שפירא בחיפה וביקש מהמוכרת סיכה על מנת להוציא את הסים מהפלאפון. אז, משנתנה לו המוכרת סיכה, הוציא הנאשם את הסים מהפלאפון, יצא מהחנות ומכר אותו לאחר בשווי 100 ₪.

בהמשך פגש הנאשם במ.א. (להלן:"מ.א.") בסמוך לכספומט ברח' החלוץ והשניים ניסו למשוך ממנו כסף. משלא הצליחו השנים למשוך כסף מהכספומט, מסר הנאשם את כרטיס האשראי של המתלוננת למ.א. על מנת שיבצע עבורו עסקאות בחנויות באזור.

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם (טע/1) הכולל 5 הרשעות קודמות בין היתר בגין עבירות שוד, סמים ועבירות נוספות.

כמו כן המאשימה הגישה כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין שניתן בת"פ XXXX-03-22 (טע/2) שם הוטל על הנאשם, בין היתר מאסר על תנאי בן 5 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי.

ב"כ הנאשם הגיש מסמכים רפואיים בנוגע למצבו של הנאשם (טע/3).

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי מדובר בעבירה שהיא "האחות הקטנה" של עבירת שוד, כאשר הנאשם ניצל הזדמנות ותקף עוברת אורח על מנת לגנוב את מכשיר הנייד שלה, ברח ועשה עבירות הונאה בכרטיס חיוב של המתלוננת. מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים של הביטחון האישי של הציבור וחופש התנועה שלו ברחוב. ב"כ המאשימה עתר לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין 10 ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, וזאת נוכח עברו של הנאשם והעובדה כי ביצע את העבירות בעת שמאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. עוד עתר ב"כ המאשימה להפעיל מאסר על תנאי בן 5 חודשים במצטבר לעונש שיוטל בתיק זה, לצד מאסר על תנאי חדש, קנס ופיצוי כספי.

ב"כ הנאשם ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה מתחיל ב- 3-4 חודשי מאסר בפועל והפנה לפסיקה ממנה ביקש ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם הדגיש את נסיבות חייו של הנאשם, המתקיים מקצבת ביטוח לאומי. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם סובל לאורך שנים מדיכאון וכי לאחרונה עבר תאונת דרכים במהלכה נגרם לו שבר בגולגולת כפי שעולה ממסמכים רפואיים שהוגשו (טע/3). עוד נטען כי הנאשם ביקש להשתלב בהליכי גמילה, אך שירות המבחן לא המליץ על כך לאחר ששב"ס לא היה מוכן לשלבו בטיפול במסגרת המעצר, ועל כן הנאשם לא שולב בהליך טיפולי מחוץ לכותלי בית הסוהר. על כן עתר ב"כ הנאשם להמליץ לשלב את הנאשם בטיפול במהלך מאסרו. ב"כ הנאשם ביקש להפעיל את עונש מאסר על תנאי בחופף לעונש שיוטל בתיק זה, וביקש כי אורך המאסר לא יעלה על 7-8 חודשים.

דברי הנאשם:

הנאשם ביקש סליחה ואמר כי הוא מתחרט על מעשיו וביקש לשלבו בטיפול.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות פליליות, אשר נעברו בסמיכות זו לזו וכחלק מתוכנית עבריינית אחת, על כן יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם.

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הם זכותו של אדם לשמירה על שלמות גופו, רכושו, פרטיותו ובטחונו, שעה שהוא נמצא במרחב הציבורי.

באשר לנסיבות ביצוע העבירות:

מעובדות כתב האישום עולה כי לא קדם תכנון מדוקדק לביצוע העבירות על ידי הנאשם, ומדובר בניצול הזדמנות מצדו של הנאשם.הנאשם בחר טרף קל, אישה שהלכה בשעות הבוקר המוקדמות ברחוב, תפס אותה בכתפה תוך שעם ידו השנייה הוציא את המכשיר הנייד שלה מהתיק, אשר בתוך הכיסוי היו כרטיסי אשראי של המתלוננת, וברח מהמקום. לאחר מכן, מכר הנאשם את מכשיר הנייד והעביר לאחר כרטיס אשראי של המתלוננת שיבצע בו עסקאות עבורו.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות: האלימות שהפעיל הנאשם לא הייתה ברף גבוה וכתוצאה מהאלימות לא נגרמו חבלות למתלוננת, אך ניתן רק לשער את פחדה של המתלוננת אשר הותקפה באמצע רחוב בשעות הבוקר המוקדמות.

בנוסף נגרם למתלוננת נזק רכושי, כאשר הטלפון הנייד שלה נגנב, ולאחר מכן נמכר לאחר שלא אותר. מדובר לא רק בנזק רכושי גרידא, אלא מכשיר נייד כיום מכיל מידע רב וזיכרונות, ועל כן גניבתו מסב גם מפח נפש לא מבוטל לקורבן.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, רף האלימות מחד והנזק שנגרם, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

מדיניות הענישה הנהוגה:

·  בע"פ (מרכז) 38524-11-17 מולגטה נ' מדינת ישראל (20.3.18) המערער הורשע על סמך הודאתו בעבירה של תקיפה כדי לגנוב. המערער בהיותו שיכור הבחין במתלוננת ברחוב, תפס בצווארה ומשך אותה במעלה הרחוב. שני עוברי אורח ביקשו מהמערער לשחרר את המתלוננת, ובתגובה נטל המערער את התיק של המתלוננת, נמלט מהמקום, הוציא ממנו כסף מזומן בסך 150 ₪ וזרק אותו בסמטה סמוכה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל- 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי נדחה.

·  בעפ"ג 27596-06-15 שלמיאב נ' מדינת ישראל (24.9.15) הורשע המערער בעבירות של היזק לרכוש במזיד בצוותא, תקיפה כדי לגנוב בצוותא, גניבה ועבירות נוספות. המתלוננת הותקפה על ידי מי מהנאשמים בעודה יושבת על ספסל בשוק כאשר אחד מהם משך בחוזקה בתיקה של המתלוננת עד שהתיק נקרע כך שידיות התיק נותרו בידיה, ולאחר מכן שני הנאשמים גנבו בצוותא חדא את התיק רכובים על אופנוע. בית משפט שלום קבע בעניינו של המערער כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ובין 15 חודשי מאסר בפועל והשית עליו 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי נדחה.

·  בת"פ 27312-05-24 מדינת ישראל נ' בדוי (29.10.24), הנאשם הורשע בעבירת תקיפה כדי לגנובובעבירת ניסיון גניבה. הנאשם עצר את הרכב בו נהג בסמוך לאישה שהלכה ברחוב, יצא ממנו ותפס את תיקה (שהכיל תעודות אישיות, בקבוק מים ומטען) וזאת במטרה לגנוב אותו. הנאשם משך את התיק מידי המתלוננת אשר התנגדה ומשכה את התיק בחזרה. או אז דחף אותה הנאשם בכתפה וניסה שוב ליטול את התיק מידה אך ללא הצלחה. לאחר מכן נכנס הנאשם לרכב ונמלט מהמקום. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-18 חודשי מאסר. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

·  בת"פ 47332-04-21 פאדי חרב נ' מדינת ישראל (15.7.21), הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה כדי לגנוב. בזמן שהמתלוננת בת ה-85 עלתה לאוטובוס ועמדה מול הנהג על מנת להעביר את כרטיס הנסיעה שלה, עלה הנאשם לאוטובוס, אחז בשתי שרשראות זהב שהיו על צווארה, משך אותן, דחף את המתלוננת אל עבר הזכוכית של תא הנהג ונמלט בריצה כשהשרשראות בידיו. בלש שהבחין בנאשם הנמלט מהאוטובוס כשהוא אוחז בידו בשרשרת זהב, דלק אחר הנאשם עד מעצרו כשהשרשראות בידו. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 לבין 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 45578-02-19 מדינת ישראל נ' נמארנה (12.3.19), הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה כדי לגנוב וגניבה. הנאשם ביקש מן המתלוננת ברחוב שתיתן לו כסף, והמתלוננת הציעה לו 5 שקלים שלא הספיקו לו או אז הנאשם לקח מידיה של המתלוננת את ארנקה בכוח ונמלט מהמקום עם ארנק המכיל סך של 2,000 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בעפ"ג 60805-01-22 ארסקאי נ' מדינת ישראל (9.3.2022) המערער הורשע, על סמך הודאתו, בעבירה של תקיפה כדי לגנוב לאחר שדחף את ידה של אישה שישבה בתחנת אוטובוס וחטף את התיק שהיה מונח על ברכיה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד עונשים נוספים. בית המשפט המחוזי, בהתחשב בנסיבות המעשה ונסיבות העושה, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת מתחם העונש ההולם, מצא להקל את עונשו של הנאשם ל- 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, תוך הקלה גם ברכיב המאסר המותנה.

·  בתפ"ק 23111-01-20 מדינת ישראל נ' מיכאל מקרוב (26.1.25), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בעבירות של תקיפה כדי לגנוב וגניבה. הנאשם הגיע לתחנת האוטובוס, תקף את המתלוננת שהמתינה לאוטובוס כשהיא אוחזת בידה טלפון נייד, דחף אותה מכתפה הימנית באמצעות ידו, הכניס את ידו לכיסה, נטל את הטלפון הנייד ונמלט בריצה מהמקום. באישום נוסף התפרץ הנאשם לדירה בכך שפתח את דלת הכניסה שהייתה סגורה אך לא נעולה, נכנס לדירה והחל לחטט בחפצים שהיו על השולחן. בעקבות הרעש התעוררה המתלוננת והבחינה בנאשם, שאלה למעשיו וזה הסתובב ויצא מהדירה כשברשותו מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת. המתלוננת יצאה בעקבותיו של הנאשם כדי לברר האם גנב דבר מה מהדירה, אך הנאשם הכחיש ויצא מהמקום כשהטלפון ברשותו. נקבע כי מתחם העונש ההולם בתיק האוטובוס נע בין מספר חודשי מאסר ובין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים ובתיק ההתפרצות לדירה מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ובין 10 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטל עונש כולל של 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ (קריות) 32078-12-23מדינת ישראל נ' דמלאו (19.2.2024) הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון בעבירות גניבה, תקיפה כדי לגנוב וקשירת קשר לביצוע עוון. הנאשם חטף (בצוותא עם אחר) תיק שהחזיקה שוטרת סמויה בידה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי שאינו מכביד, הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה של 3 חודשים באופן מצטבר בצירוף ענישה נלווית.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין כפי שפירטתי אותם לעיל, בשים לב לעובדה כי לאחר תקיפת המתלוננת וגניבת רכושה הנאשם ביצע עבירות הונאה בכרטיס האשראי, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות תיק זה נע בין 7 ובין 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

לא מצאתי לחרוג מהמתחם שקבעתי לקולא או לחומרא ואקבע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לקולא שקלתי את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, במסגרת דיון מוקד, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. הודאתו של הנאשם חסכה מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומהצורך להעיד את המתלוננת.

כך גם נתתי דעתי למצבו הרפואי של הנאשם, לרבות תאונת הדרכים שעבר בתחילת השנה, ואת נסיבות חייו המורכבות ולרצון של הנאשם לעבור הליך טיפולי במסגרת בית הסוהר.

לחומרא לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 5 הרשעות קודמות, בין היתר, בגין שתי עבירות של שוד בגינן ריצה מאסרים בפועל ועבירות רכוש נוספות. את העבירות מושא תיק זה ביצע הנאשם כאשר מאסר על תנאי בן 5 חודשים תלוי ועומד נגדו ונראה כי הנאשם אינו מורתע על ידי הענישה המוטלת עליו.

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.  9 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 17.4.25.

2.  אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 5 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 1051-03-22 באופן ש- 3 חודשים יהיו במצטבר וחודשיים בחופף לעונש שהוטל בתיק זה, כך שסה"כ על הנאשם לרצות עונש מאסר של 12 חודשים מיום מעצרו 17.4.25. מצאתי לחפוף חלק מהתנאי על מנת לעודד את הנאשם להשתלב בהליך טיפול במסגרת שב"ס לאחר שהביע רצון לכך.

3.  מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה לפי חוק שירותי תשלום, ויורשע בגינה.

4.  מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש מסוג עוון, ויורשע בגינה.

5.  פיצוי למתלוננת בסך 1,500 ₪ אשר ישולם עד ליום 1.1.26. המאשימה תעביר את פרטי המתלוננת למזכירות בית המשפט.

הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה,

ניתן לשלם את הפיצו באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

בשים לב לאורך המאסר והפיצוי שהוטל לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם עונש כלכלי נוסף.

לאור רצונו של הנאשם לעבור טיפול, מומלץ לשירות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בטיפול.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ה, 16 יולי 2025, במעמד הצדדים.