נאשם 2 הודה בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשע בביצוע שתי עבירות של סיוע להתפרצות לדירה בניגוד לסעיף 406(ב) + סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ושתי עבירות של סיוע לגניבה - בניגוד לסעיף 384 + סעיף 31 לחוק העונשין.

העובדות הרלוונטיות לנאשם 2 בכתב האישום המתוקן בתמצית (במ/1):

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היו נאשמים 1 ו- 2 תושבי העיר ירושלים, נאשם 1 הינו דודו של נאשם 2.

נאשמים 3 ו-4 הינם תושבי יהודה ושומרון, אינם אזרחי מדינת ישראל ועל כן כניסתם ושהייתם בה, טעונים אישור כדין.

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, החזיק נאשם 1 והשתמש ברכב מסוג מיצובישי (להלן: "המיצובישי").

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום החזיק א.א. דירה ברח' אבן סינא 5 בחיפה, אותה השכיר דרך אתר בוקינג (להלן: "הדירה").

עובר ליום 8.2.24 קשרו הנאשמים קשר לביצוע התפרצויות לבתים באזור חיפה.

לשם קידום הקשר, הזמינו הנאשמים, באמצעות אחר, את החזקה בדירה דרך אתר בוקינג וזאת החל מיום 8.2.24 ועד ליום 10.2.24.

ביום 8.2.24 סמוך לשעה 16:20 הגיעו הנאשמים מירושלים לאזור חיפה וקיבלו את החזקה בדירה מא.א..

אישום 1:

במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגוררה מ.פ. (להלן: "המתלוננת") עם בנה בן ה- 9 ובתה בת ה- 11 (להלן: "הקטינים") בביתם ברחוב קרן היסוד בחיפה (להלן: "הבית").

בתאריך 9.2.23 בין השעות 19:45 ל- 21:10 הגיעו הנאשמים 1, 2, ו-3 בסמוך לבית באמצעות רכב מיצובישי. לאחר מכן, התפרץ נאשם 3 לבית וזאת בסיועם של נאשמים 1 ו- 2, בכוונה לבצע בו גניבה באופן שנכנס לחצר הבית, טיפס לעבר חלון חדר השינה, נכנס אל תוך הבית דרך החלון על מנת לבצע גניבה ונעל את דלת הכניסה הראשית לבית, מחלקו הפנימי, באמצעות סוגר פנימי של הדלת.

בהמשך, בהיותו בבית, חיטט נאשם 3 בחפציה של המתלוננת, גרם לאי סדר בבית, פיזר רכוש של המתלוננת על מיטתה וגנב: ממגירת חדרה של הקטינה סך של כ- 320 ₪ במזומן, תיק גב עליו רישומים ייחודיים אשר היה מונח בחדרה של המתלוננת אותו רוקנו מתכולתו על מיטתה של המתלוננת וכן כספת נעולה (אשר לא הכילה דבר) שהייתה מותקנת בחדר הארונות בחדר השינה של המתלוננת באופן שעקר אותה ממקומה.

הנאשמים 1, 2, ו- 3 נשאו עימם את הרכוש הגנוב ועזבו את הבית כשהם משתמשים ברכב המיצובישי על מנת לעזוב את המקום, הגיעו לדירה ושהו בה. לאחר מכן בסמוך לשעה 22:32, נמצא נאשם 1 על ידי השוטרים, כשהוא יוצא מהדירה בה שהו עמו גם יתר הנאשמים כשהוא מחזיק ברשותו את התיק ובו הכספת כשהיא פתוחה והשליכם לפח המצוי בסמוך לדירה.

לאחר מכן, יצא מהדירה נאשם 2, נכנס לרכב המיצובישי, החל בנסיעה ונעצר על יד השוטרים. בשלב זה מסר נאשם 2 לשוטרים כי הגיע מדירת קרוב משפחתו תוך שנוקב בשמו של נאשם 1 ומוסר את כתובת הדירה. השוטרים הגיעו לדירה ודפקו על הדלת. נאשם 4 פתח את דלת הדירה, השוטרים הציגו את עצמם עם תעודות וצעקו "משטרה" ובתגובה ניסה נאשם 4 לסגור את דלת הדירה ולאחר מכן ברח אל פנים הדירה. בשלב זה נמצא גם נאשם 3 בדירה וכשפגש בשוטרים הניף ידו כלפי אחד השוטרים וניסה לתקוף אותו. לאחר מכן, התנגדו הנאשמים למעצרם תוך שהזיזו את הידיים שלהם על מנת שלא יכבלו אותו ובעטו ברגליהם של השוטרים תוך שנאשם 4 בועט ברגלו ובידו הימנית של הבלש סעד.

נאשמים 3 ו-4 שהו בישראל כשאין בידם היתר כניסה או שהייה כדין ועשו כן החל מתאריך 8.2.24, עת הגיעו לדירה.

אישום 2:

במועד הרלוונטי לכתב האישום, התגוררה א.ב. (להלן: "המתלוננת") עם בן זוגה בביתה ברח' פלמ"ח בחיפה (להלן: "הבית").

בתאריך 8.2.24 שהתה המתלוננת בחו"ל, בין השעות 16:22-20:15 הגיעו הנאשמים בסמוך לבית באמצעות רכב המיצובישי. לאחר מכן, התפרצו הנאשמים 3 ו-4 לבית בצוותא בכוונה לבצע בו גניבה וזאת בסיועם של נאשמים 1 ו- 2 באופן שחתכו רשת נגד יתושים שהייתה מותקנת על חלון בבית, הסיטו את החלון הפונה לצד האחורי של הבניין ונכנסו לתוך הבית על מנת לבצע גניבה.

בהמשך, בהיותם בבית, חיטטו נאשמים 3 ו- 4 בחפצים של המתלוננת, השליכו את חפציה ורכושה על רצפת הבית וגנבו רכוש, כדלקמן: תכשיטים, שעון תורת "אמבוס", שעון תוצרת "אומגה" ושעון נוסף הנושא את ראשי תיבות שמם של המתלוננת ובן זוגה. עוד נגנב רכוש כגון שרשרת עם תליון של מגן דוד, תכשיטים מסוגים שונים אשר היו בבית ושייכים לאמה של המתלוננת, לרבות טבעת נישואין זהב, טבעת רויאלטי עם אבני יהלום, טבעת של גראס, טבעת נוספת מזהב, צמיד זהב, צמיד עור וזהב, זוג עגילים מזהב ו כ- 5000 ₪ במזומן ומטען של אייפון.

הנאשמים 3 ו- 4 עזבו את הבית כשהם נושאים עימם את הרכוש הגנוב.

ביום 9.2.24 סמוך לשעה 22:30 נמצאו הנאשמים בדירה, כשהם מחזיקים ברשותם רכוש אשר נגנב בהתפרצות לעיל לרבות טבעות זהב, שעונים ושרשרת עם תליון.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות:

על פי חוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות מיום 18.7.24, הנאשם נמצא מתאים לבצע עבודות שירות. על כן, הומלץ להציבו, בבית אבות עידן הזהב, ברח' אלעזר הגדול 13, החל מיום 12.9.24, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

ראיות לעונש:

ב"כ המאשימה הגיש רישום פלילי של נאשם 2 (טע/1).

טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי יש לראות בכל אחד מהאישומים אירוע נפרד, לפי הלכת ג'אבר.

באשר לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, נטען כי מדובר בפגיעה בקניין וברכוש באופן חמור, וכן פגיעה בפרטיותם של המתלוננים.

ב"כ המאשימה, טען כי מתחם העונש ההולם באשר לעבירות סיוע להתפרצות וסיוע לגניבה בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 נע בין 6 ל-12 חודשי מאסר בפועל, בגין כל אחד מאישומים 1 ו- 2; באשר לעונשם של הנאשמים, בתוך מתחם העונש ההולם, ביקש בא כוח המאשימה למקם את עונשו של נאשם 2 ברף נמוך בינוני של המתחם.

טיעוני ב"כ נאשם 2 לעונש:

ב"כ הנאשם ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכלל העבירות שבוצעו על ידי הנאשם וביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר שניתן לבצע בעבודות שירות ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה ממנה ביקשה ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, ב"כ הנאשם ביקשה לגזור את עונשו בתחתית המתחם שהוצע על ידה. בעניין זה נטען כי חלקו של הנאשם יחסית קטן, כי לחובתו הרשעה קודמת אחת, שאינה בתחום עבירות רכוש והוא בעבר לא ריצה מאסרים בפועל. עוד נטען, כי בגין תיק זה הנאשם היה עצור כחודשיים ולאחר מכן שהה בתנאי מעצר בית מלא פרט לחלון התאווררות קטן. עוד נטען, כי מדובר בנאשם בעל משפחה, אבא לשני ילדים קטנים, אשר טרם מעצרו שמר על רצף תעסוקתי ועם סיום התיק מעוניין לחזור למקום עבודה קודם. עוד הדגישה ב"כ הנאשם, כי הנאשם הודה במסגרת הליך מוקד, נטל אחריו על מעשיו והביע חרטה.

דברי הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש להתנצל בפני האנשים שנפגעו ממעשיו.

לאחר שמיעת טיעונים לעונש הפניתי את הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

דיון והכרעה:

אמנם הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות, אך בהתאם למבחן "הקשר ההדוק", כפי שנקבע בהלכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)), לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, מדובר באירוע עברייני אחד הכולל ביצוע מספר עבירות. הנאשם פעל יחד עם אחרים בהתאם לתכנית עבריינית אחת, ביצע את העבירות בסמיכות זמנים ובשיטה דומה, הגם שמדובר בקורבנות שונים. אשר על כן, אקבע מתחם עונש הולם אחד אשר ייתן ביטוי לריבוי העבירות שבוצעו על ידי הנאשם.

מתחם העונש ההולם:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע עבירת סיוע להתפרצות למקום מגורים וגניבה הינו הזכות לביטחונו וקניינו של הפרט. בנוסף, עבירה של התפרצות טומנת בחובה פגיעה בתחושת הפרטיות והביטחון של אדם בביתו, כאשר אדם זר נכנס לדירתו ומחטט בחפציו האישיים. בעניין זה יפים דברי כב' השופט א. רובינשטיין ברע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.2.2008):

"בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד".

כך גם יפים דברי כבוד השופט קרא בע"פ 3058/18 רחמילוב נ' מדינת ישראל (23.4.18):

"בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרת עבירות של התפרצות וגניבה, לצד נפוצות התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים (ראו למשל רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (‏16.3.2014))."

מבחינת נסיבות ביצוע העבירות, מדובר בעבירות מתוכננות היטב שבוצעו בתעוזה רבה, לאחר שהנאשמים קשרו קשר לבצע התפרצויות לבתים באזור חיפה, ולשם כך שכרו דירה ובה התגוררו תקופה.

נאשמים 1 ו-2 סייעו לנאשמים 3 ו-4 לבצע את ההתפרצויות בשתי הזדמנויות ולגנוב את הרכוש, כאשר הם מגיעים לזירות עם רכב שבחזקתו של נאשם 2 וסייעו גם בהימלטות מהזירות.

הרכוש שנגנב על ידי נאשמים 3 ו- 4 בסיועם של נאשמים 1 ו-2 הוא בעל ערך רב, הגם שלאחר איתורם של הנאשמים, הרכוש אותר בדירה בה שהו והוחזר לידי המתלוננים. כך גם לא ניתן להתעלם מעוגמת הנפש שנגרמה למתלוננים, אשר חזרו לביתם וגילו כי ביתם חולל.

בנוסף, מביצוע עבירות התפרצות נגרם נזק עקיף והוא פגיעה כלכלית בכלל הציבור, כאשר הוא נדרש להוציא כספים על ביטוחים ועל מיגון.

בשים לב לתכנון שקדם לביצוע העבירות, התעוזה בביצוע ושווי הרכוש שנגנב בסיוע של נאשמים 1 - 2, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

 

מדיניות הענישה הנהוגה:

באשר למדיניות הענישה בעבירת התפרצות לדירה וגניבה אפנה לפסיקה, כדלהלן, כאשר במקרים אלו דובר בביצוע עבירות על ידי מבצע עיקרי, ועל כן בקביעת המתחם יש להתחשב בעובדה כי מדובר בנאשם שהוא מסייע, ועונשו הוא כמחצית העונש הקבוע בחוק לצד העבירות. יצוין כי מרבית הפסיקה אליה הפנתה ב"כ הנאשם 2 עניינה בפסקי דין שניתנו בחריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ועל כן לא ניתן ללמוד ממנה בנוגע למדיניות הענישה הנוהגת.

·  ברע"פ 8637/14 עבאסי נגד מדינת ישראל (13.01.2015): בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. המבקש הורשע בשתי עבירות התפרצות. במסגרת האישום הראשון, התפרץ המבקש לדירתם של המתלוננים לאחר שמצא את מפתח הדירה בסמוך לדלת, ופתח באמצעותו את דלת הכניסה לבית. המבקש נטל מן הדירה, שרשראות, עגילים, צמידים וטבעות. במסגרת האישום השני לאחר כשבוע התפרץ המבקש, שוב, לאותה דירה, ונטל מתוכה מגן דוד ומזוזה מזהב. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בגין התפרצות יחידה וגזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל בגין שתי ההתפרצויות. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והעמידו על 12 חודשי מאסר בפועל בשל שיקולי שיקום. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

·  ברע"פ 8399/15 קדוש נ' מ"י (19.6.15), נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש על חומרת העונש, שהוטל עליו בגין ביצוע עבירה של התפרצות, גניבה והיזק לרכוש בזדון. בית המשפט העליון אישר הן את העונש שנגזר על הנאשם - 12 חודשי מאסר בפועל, והן את המתחם, שנקבע על ידי בית משפט השלום, שבנסיבות המקרה נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

·  בת"פ (שלום - י-ם) 7734-03-22 מדינת ישראל נ' אדיר ביטון (2.10.22) הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים ובעבירה אחת של כניסה למקום מגורים. הנאשם התפרץ לדירת המתלוננת באופן שפתח את דלת הכניסה לדירה שהייתה סגורה, אך לא נעולה, ונכנס לתוך הדירה. המתלוננת הבחינה בנאשם, אשר שאל אותה האם משפחת מזרחי מתגוררת בדירה, ומשנענה בשלילה, עזב הנאשם את הדירה. בהמשך, לאחר כשעה לערך, התפרץ הנאשם לדירתה של מתלוננת נוספת בבניין סמוך, פתח את הדלת שהייתה סגורה אך לא נעולה, נכנס למטבח ומששאלה המתלוננת "מי זה", השיב "סליחה טעות", עזב את הדירה וסגר אחריו את הדלת. בהמשך הציץ עם ראשו לדירתה של מתלוננת אחרת, אשר הייתה פתוחה, שאל היכן מתגוררת דנה ומשנאמר לו לחפש בקומה השלישית, עזב את הדירה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם למעשים נע בין 12 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. על הנאשם הוטלו 21 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר על תנאי חלקו בחופף וחלקו במצטבר כך שסה"כ נגזר על הנאשם לרצות 24 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

·  בעפ"ג 26896-04-22 מדינת ישראל נ' גיאוי (7.6.22), אליו הפנה ב"כ נאשם 4, המשיב הורשע בשתי עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה וכניסה לישראל שלא כחוק. המשיב שהה בארץ ללא היתר. המשיב נכנס לדירת מגורים, אך בעלת הדירה הבחינה בו והזעיקה את המשטרה. המשיב נמלט מהדירה ונכנס לדירה אחרת סמוכה נטל ממנו תיק ובו 2900 דולר, 105 יורו, שתי טבעות זהב עם יהלומים טלפון נייד. בסופו של דבר המשיב נתפס על ידי שוטר ואזרח. בית משפט השלום לא קבע מתחם עונש הולם. עם זאת, צוין, כי בגין עבירת התפרצות הנעשית ללא עבירות נלוות ככלל מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר לבין שנה. על המשיב נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, בבית משפט מחוזי נקבע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות נע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל ועונשו של המשיב הוחמר ל- 22 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

 

·  בת"פ 6950-05-17 שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' מוחמד מחמוד (14.10.18), אליו הפנתה ב"כ נאשם 2, הנאשמים 1 ו-3 הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיוע לגניבה, סיוע להתפרצות למקום מגורים כדי לבצע גניבה, סיוע להחזקת מכשירי פריצה קשירת קשר לביצוע פשע, הסתייעות ברכב לעבור עבירה ושיבוש מהלכי משפט בשל מעורבותם של השניים בהתפרצויות לשתי דירות מגורים. בהסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש של עד 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית וכי ההגנה תהיה רשאית לטעון באופן "פתוח" לגבי כל הרכיבים. נקבע כי מתחם הענישה לעבירות שביצעו הנאשמים מתחיל במאסר למשך שבעה חודשים והוא מסתיים ב-18  חודשי מאסר בפועל. על נאשם 1 הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, ועל נאשם 3 הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 42492-03-21 מדינת ישראל נ' בלוט (22.11.21), אליו הפנה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע בשלושה אירועי התפרצות לדירות מגורים, אשר בוצעו על ידו, כשהוא שוהה בישראל שלא כדין. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מאירועי ההתפרצות נע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל. בגין האירוע הראשון הוטלו על הנאשם 12 חודשי מאסר, בגין האירוע השני הוטלו על הנאשם 20 חודשי מאסר ובגין האירוע השלישי הוטלו 20 חודשי מאסר. בנוסף הופעלו 4 מאסרים על תנאי המצטברים סך הכל ל-26 חודשי מאסר. בית המשפט הורה על חפיפה וצבירה של המאסרים ומאסרים על תנאי כך שבסך הכל הוטל על הנאשם עונש כולל של 66 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג 10219-01-22).

·  בת"פ 50347-04-22 מדינת ישראל נ' אשויכיה (16.1.23), אליו הפנה ב"כ המאשימה, הנאשם הורשע בארבע עבירות של גניבה, ארבע עבירות של התפרצות לבית מגורים, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה, ושש עבירות של שהייה שלא כדין. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 וחצי ועד 7 שנים מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 6 שנות מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן חודשיים חציו בחופף וחציו במצטבר וענישה נלווית.

·  בת"פ 65327-07-19 מדינת ישראל נ' אבו עיד (12.7.20), אליו הפנה ב"כ נאשם 3, הנאשם הורשע בגין שלוש עבירות של התפרצות למגורים בצוותא חדא, גניבה בצוותא חדא, וכניסה לישראל שלא כחוק. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 23 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

·  בת"פ 36741-01-19 מדינת ישראל נ' עיסא נגדי (11.3.21), אליו הפנה ב"כ נאשם 3, הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה ובעבירת גניבה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה קנס ופיצוי. על הנאשם הוטלו 16 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·  בת"פ 4171-01-21 מדינת ישראל נ' אחמד ואח' (14.9.21), אליו הפנה ב"כ נאשם 3, הנאשם 1 הורשע בשלוש עבירות התפרצות לדירת מגורים כדי לבצע עבירה בצוותא ושלוש עבירות של הפרת תנאי רישיון בניגוד לחוק הכניסה לישראל. נאשם 2 הורשע בשתי עבירות של התפרצות לדירת מגורים, הפרת תנאי רישיון וסיוע להתפרצות. נאשם 3 הורשע בעבירות של התפרצות לדירת מגורים והפרת תנאי רישיון. הנאשמים ניצלו את אישור הכניסה לישראל, הציגו בפני קשישות מצג שווא כי הגיעו לטפל בליקוי בדירתן וגנבו מדירותיהן רכוש רב. נקבע כי מתחם העונש ההולם ביחס לנאשם 1 נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, ביחס לנאשם 2 בין 16 - 30 חודשי מאסר וביחס לנאשם 3 בין 8 - 24 חודשי מאסר. על נאשם 1 הוטלו 18 חודשי מאסר וענישה נלווית, על נאשם 2 - 16 חודשי מאסר ועל נאשם 3 הוטלו 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

מתחם העונש ההולם:

בשים לב לעובדה כי הנאשם היה מעורב בביצוע שתי עבירות סיוע להתפרצות לבית מגורים ושתי עבירות של סיוע לגניבה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין 7 חודשי מאסר, שניתן לבצע בנסיבות מתאימות בעבודות שירות ל- 14 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בדומה לקביעתי בעניינו של נאשם 1.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

לא מצאתי כי בעניינו של הנאשם קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

קביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

לקולא שקלתי את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה, לאחר שכתב אישום בעניינו תוקן במסגרת הליך מוקד, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. בהודאתו הנאשם חסך הן מזמנו השיפוטי של בית המשפט והן מזמנם של עדים שהיו עתידים להעיד בתיק.

לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת אחת בגין החזקת סכין, בגינה נידון לעונש צופה פני עתיד ואין לו הרשעות בתחום הרכוש.

נתתי את דעתי לגילו הצעיר של הנאשם, העובדה כי הוא בעל משפחה ואב לשני ילדים קטנים, ולפגיעת העונש בבני משפחתו.

עוד לא ניתן להתעלם מהתקופה בה שהה הנאשם במעצר ולאחר מכן תקופה של מספר חודשים בתנאי מעצר בית מלא.

עוד נתתי את דעתי לעקרון אחדות הענישה ולעונש שהוטל על נאשם 1, אשר עניינו דומה לזה של נאשם 2, ועליו גזרתי 7 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח מיום מעצרו.

לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים המפורטים לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר בפועל בן 7 חודשים, בניכוי מחצית תקופת המעצר בה היה נתון בגין תיק זה, דהיינו תקופה של 30 יום. הנאשם ירצה את המאסר בעבודות שירות, בבית אבות עידן הזהב, ברח' אלעזר הגדול 13, החל מיום 12.9.24, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

מובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה וכי במידה ולא יבצע את עבודות השירות בהתאם לדרישות הממונה יופסקו עבודות השירות, והנאשם ירצה את יתרת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

על הנאשם להתייצב ביום 12.9.24 בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, ביחידת ברקאי - עבודות שירות - שלוחת דרום - סמוך לכלא באר שבע.

ב. מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירת רכוש, למעט עברה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, או סיוע לביצוע עבירה כאמור, ויורשע בגינה.

ג. פיצוי בסך 1,500 ₪ לכל אחת מן המתלוננות מאישומים 1 ו- 2, אשר ישולם עד ליום 1.12.24.

הפיצוי ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

ניתן לשלם את הפיצוי באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

 

לא מצאתי מקום לגזור עונש של קנס בנסיבות תיק זה.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ג' אב תשפ"ד, 07 אוגוסט 2024, במעמד הצדדים.