הנאשם הורשע על פי הודאתו בתיק דנן (להלן: "התיק העיקרי") ובת"פ 4112-08-23 של בית משפט זה (להלן: "תיק הצירוף") בריבוי עבירות של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22 (א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק ההגנה על הציבור").

כתבי האישום

1.         מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי עולה כי ביום 1.10.14 בית המשפט המחוזי בחיפה נתן צו פיקוח ומעקב על פי חוק ההגנה על הציבור, שבו הוטלו על הנאשם תנאים מגבילים, וביניהם חובת שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח ואיסור התחברות או שהייה עם קטינות ביחידות (להלן: "צו הפיקוח"). נקבע כי תוקף הצו 3 שנים ובהמשך, תוקפו הוארך במספר החלטות שונות, עד ליום 30.9.22.

כתב האישום ממשיך ומלמד כי הנאשם הפר את צו הפיקוח במספר הזדמנויות, בכך שבין התאריכים 27.1.21-15.2.21 הוא ניתק קשר עם קצין הפיקוח וניסיונות לאתרו לא צלחו, עד מעצרו ביום 15.2.21; בכך שביום 22.4.21 הוא סרב לפתוח את הדלת לקציני הפיקוח שהגיעו לביתו; ובכך שביום 25.4.21 הוא לא התייצב לראיון אזהרה שאליו זומן. עוד נטען בכתב האישום כי ביום 1.12.20 הפר הנאשם את צו הפיקוח בכך שהתחבר עם קטינה בת 16 באמצעות רשת הפייסבוק וביום 25.2.21 נמצאו בביתו חמישה מכשירים ניידים שלא זוהו על ידי קציני הפיקוח. חיפוש בהיסטוריה של אחד המכשירים העלה כי המכשיר מחובר לחשבון פייסבוק פעיל שנמצא בשימוש הנאשם ואשר ממנו הוא שלח בקשת חברות לקטינה בת 16.

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצרוף עולה כי ביום 24.6.22 הפר הנאשם את צו הפיקוח בכך שעבד ללא אישור קצין הפיקוח בחברת הגברה ומשהבחין בקציני הפיקוח, שעקבו אחריו במתחם הבמה באירועי הגאווה ב"גן האם" בחיפה, ברח מהמקום. בהמשך שב הנאשם ונצפה על ידי קציני הפיקוח כשהוא מוביל ציוד לבמה.

עוד עולה מכתב האישום כי בין התאריכים 27.2.22-14.2.22 הפר הנאשם את צו הפיקוח בכך שניתק קשר עם קצין הפיקוח, לא ענה לטלפונים ולא אותר בביתו בארבעה מועדים שונים.

תמצית טיעוני הצדדים והראיות לעונש

3.         ב"כ המאשימה הפנה בטיעוניו הכתובים לעובדות כתבי האישום המתוקנים וטען כי מעשיו של הנאשם פגעו בתחושת הביטחון של הציבור, ובערך שעניינו שמירה על שלטון החוק ועל כיבוד החלטות שיפוטיות. עוד הפנה לפסיקה, כדי ללמד על מדיניות הענישה הנוהגת וטען כי בשים לב לריבוי המעשים, על מתחם העונש ההולם לנוע בין 5-12 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי של הנאשם, ציין את הודאתו בשני התיקים, וביקש לבכר שיקולי הרתעה ולהשית עליו מאסר בפועל ברף האמצעי-עליון של המתחם שהוצע על ידו, לצד מאסר על תנאי וקנס.

4.         ב"כ הנאשם שם את הדגש בטיעוניו הכתובים על קביעת ועדת האבחון משנת 2007, שלפיה הנאשם סובל מהנמכה קוגניטיבית ומתפקד ברמה גבולית. עוד הפנה להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.10.21, שצפה את הקושי בשיתוף הפעולה של הנאשם עם קצין הפיקוח, מחמת מוגבלותו הקוגניטיבית וטען שיש בנסיבות אלה כדי להשפיע על קביעת מתחם העונש ההולם, בהפנותו לפסיקה כדי לתמוך את הטענה. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי ההפרות מושא כתבי האישום מצויות ברף נמוך, הדגיש כי כתבי האישום הוגשו בחלוף זמן ניכר מסיום החקירה, מבלי שניתן הסבר סביר וציין כי במועד הגשת כתבי האישום צו הפיקוח כבר לא היה בתוקף. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה, כדי ללמד על מדיניות הענישה הנוהגת, טען כי המתחם ההולם את נסיבות המקרה דנן מתחיל במאסר על תנאי, וביקש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

5.         הנאשם הצטרף לדברי בא כוחו.

אירוע אחד או אירועים נפרדים?

6.         טרם קביעת מתחם העונש ההולם עליי להכריע בשאלה האם עסקינן באירוע אחד, שבגינו ייקבע מתחם אחד או שמא מדובר באירועים נפרדים, שבגינם ייקבעו מתחמים נפרדים. בפסיקה נקבע כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת, יֵחשבו כאירוע אחד וכי כדי לעמוד על עוצמת הקשר שבין העבירות, שׂוּמה על בית המשפט לעמוד על נסיבותיו העובדתיות של העניין שלפניו (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14); ע"פ 4748/14 עוזי זליחה נ' מדינת ישראל (30.11.15); דנ"פ 2999/16 ערן מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.16)).

7.         בענייננו, דומה כי ב"כ הצדדים מסכימים שעסקינן באירוע אחד, כהגדרתו בפסיקה. עסקינן בהפרת אותו צו פיקוח במהלך כשנה וחצי, כאשר מרבית ההפרות נעוצות בהעדר שיתוף פעולה עם קצין הפיקוח. בנסיבות אלה, אני סבורה שיש לראות בכל האירועים מכלול אחד של פעולות, שקיים ביניהן "קשר הדוק". על כן, אקבע מתחם עונש אחד כולל, תוך מתן משקל לריבוי המעשים.

מתחם העונש ההולם

8.         שמו של חוק ההגנה על הציבור מלמד באופן ברור על הערכים החברתיים שעליהם הוא נועד להגן. צו פיקוח שניתן לנאשם שהורשע בעבירות מין נועד להגן מחד גיסא על הציבור, מרצידיביזם בתחום עבירות המין (בש"פ 3730/13 נודלמן נ' מדינת ישראל (4.6.13)) ומאידך גיסא אף על עבריין המין המורשע, לבל ימעד פעם נוספת (בש"פ 8017/16 שאלתיאל נ' מדינת ישראל (6.11.16)). הפרה של צו הפיקוח חותרת תחת המטרות האמורות ויוצרת סיכון לביצועה של עבירת מין נוספת. הפרת צו הפיקוח אף פוגעת בערך החברתי של כיבוד הוראות, החלטות וצווים הניתנים על ידי בתי המשפט (ע"פ 6823/18 רומן לוין נ' מדינת ישראל (5.3.20)).

9.         אשר למדיניות הענישה הנוהגת-עיון בפסיקה מעלה כי ככלל, בעבירה של הפרת צו פיקוח בתי המשפט מטילים מאסר בפועל, ולו לתקופה קצרה, כאשר ניתן משקל לסוג ההפרה ולשאלה אם נלוו לה עבירות נוספות. אביא להלן מספר דוגמאות שניתן להקיש מהן לענייננו.

ברע"פ 6521/23 דוד חוצ'ינסקי נ' מדינת ישראל (‏10.9.23) דובר בנאשם שהפר צו פיקוח שאסר עליו, בין היתר, להתחבר עם קטינים או להתקרב למקומות כינוס לקטינים, בכך שהגיע עם בן זוגו לאזור שבו מצויים מספר מעיינות וטבל בעירום במעיין שבו שהו באותה עת כעשרה צעירים משני המינים וביניהן קבוצה המונה 5-4 קטינים. בית משפט השלום הרשיע את הנאשם לאחר שמיעת ראיות, קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ובין שנת מאסר בפועל והשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל (מאסר על תנאי הופעל בחופף ובמצטבר, כך שנקבע כי על הנאשם לרצות 17 חודשי מאסר). הנאשם ערער על חומרת העונש, ברם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ובר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה אף היא.

ברע"פ 1209/18 פלוני נ' מדינת ישראל (18.2.18) דובר בנאשם שעבד בעבודה מבלי לקבל את אישור קצין הפיקוח. בית משפט השלום הרשיע את הנאשם לאחר שמיעת ראיות, קבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי וקנס ובין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וגזר על הנאשם מאסר על תנאי וקנס. הנאשם ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, ברם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על כל חלקיו ובר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

בע"פ (מחוזי י-ם) 7880-06-20 פלוני נ' מדינת ישראל (10.9.20) דובר בנאשם שניתק קשר עם קצין הפיקוח בניגוד לצו, ועבר להתגורר בעיר אחרת מבלי לקבל אישור. בית משפט השלום הרשיע את הנאשם לאחר שמיעת ראיות ב-3 עבירות של הפרת צו פיקוח, קבע מתחם שנע בין מאסר קצר בפועל ובין 8 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל (4 חודשי מאסר על תנאי הופעלו בחופף). הנאשם ערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש, ברם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על כל חלקיו.

בת"פ (ירושלים) 31713-07-21 מדינת ישראל נ' ליאור איוס (10.7.24), שאליו הפנה הסנגור, דובר בנאשם שהפר צו פיקוח בכך שהחזיק באפליקציות של אתרי היכרויות, נכנס לפרופיל של קטינות, שוחח עם חמש בחורות שהציגו את עצמן כבגירות והחזיק במכשיר הפלאפון שלו תמונות עצמיות בעירום וכן תמונות של איבר מינו. בית המשפט קבע מתחם שנע בין 4-12 חודשי מאסר, ברם בסופו של יום מצא לחרוג מהמתחם משיקולי שיקום והשית על הנאשם 45 ימי מאסר בעבודות שירות.

בת"פ (רחובות) 15992-07-22 מדינת ישראל נ' אמיר חיים ליפשיץ פלג (28.1.24), שאליו הפנתה המאשימה, דובר בנאשם שבלמעלה מ-50 הזדמנויות, גלש ברשתות החברתיות והתחבר עם מספר קטינות. הנאשם הורשע בריבוי עבירות של הפרת צו פיקוח ובית המשפט קבע מתחם שנע בין מאסר קצר, שיכול שירוצה בעבודות שירות, ובין 12 חודשי מאסר בפועל.

בת"פ (ירושלים) 16401-08-22 מדינת ישראל נ' יורם אהרן (14.6.23), שאליו הפנה הסנגור, דובר במקרה בודד של הפרה בכך שנכנס לבית כנסת בו שהו קטינים חרף האיסור שהוטל עליו. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד מאסר קצר למשך מספר חודשים, זאת לצד ענישה נלווית.

בת"פ (קריות) 4601-12-22 מדינת ישראל נ' מוחמד בדר (25.1.23), שאליו הפנתה המאשימה, דובר בנאשם שהפר צו פיקוח בכך שלא התייצב לראיון ראשוני עם קצין הפיקוח; בכך שהשתמש בסם מסוכן מסוג קנביס; ובכך שהחזיק ברשותו טלפון נייד ללא חסם מתאים ואף החזיק וצפה בתכנים פורנוגרפיים באמצעות מכשיר הטלפון. בית המשפט קבע מתחם עונש כולל שנע בין מאסר קצר בפועל ובין 8 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל (מאסר מותנה בן חודשיים הופעל במצטבר, כך שסה"כ הוטלו עליו 5 חודשי מאסר בפועל), לצד מאסר על תנאי.

בת"פ (ירושלים) 52912-07-21 מדינת ישראל נ' בטאט (2.1.23), שאליו הפנה הסנגור, דובר בנאשם שהפר צו פיקוח בכך שהתכתב על קטינה במסנג'ר ורכש טלפון חכם ללא חסם תוכן. בית המשפט נתן משקל למצבו הנפשי של הנאשם ולהנמכה קוגניטיבית שנקבע כי הוא סובל ממנה, קבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי ובין 9 חודשי מאסר והשית על הנאשם מאסר מותנה לצד רכיבי ענישה כספיים.

עוד ראו את ת"פ (ירושלים) 19545-09-19 מדינת ישראל נ' גאורגי סיחרולידזה (23.3.20), שאליו הפנתה המאשימה, שבו נקבע מתחם שנע בין 2-12 חודשי מאסר בפועל בגין שתי עבירות של הפרת צו פיקוח (עישון סמים); ת"פ (חיפה) 62578-07-17 מדינת ישראל נ' באסטי (ניתן על ידי ביום 9.1.18), שבו נקבע מתחם שנע בין 2-12 חודשי מאסר בגין ריבוי עבירות של הפרת צו פיקוח (יצירת קשר עם קטינים); ת"פ (חדרה) 23157-03-17 מדינת ישראל נ' סובולב (21.5.17), שבו נקבע מתחם שבין 2-6 חודשי מאסר בגין הפרת צו פיקוח (סירוב לשתף פעולה עם קצין הפיקוח, צריכת סמים וצריכת אלכוהול); ת"פ (נצרת) 18689-12-15 מדינת ישראל נ' קלימוב (8.9.16), שבו נקבע מתחם שנע בין מאסר קצר ובין שנת מאסר בגין אלפי מקרים של הפרת צו פיקוח (כניסה ליותר מ 3,300 דפי אינטרנט פורנוגרפיים באמצעות מחשב שלא בוצעה בו חסימה, במשך מספר חודשים, וצריכת אלכוהול).

10.       אשר לנסיבות ביצוע העבירות - נתתי דעתי לכך שאין מדובר בהפרה חד פעמית, אלא בהפרות חוזרות ונשנות, על פני תקופה של כשנה וחצי. עוד נתתי דעתי לאופי ההפרות. בהקשר זה יצוין כי אין מדובר אך באי שיתוף פעולה של הנאשם עם קצין הפיקוח, אלא גם בהפרה שעניינה יצירת קשר עם קטינות ובהפרה שעניינה בריחה מקציני הפיקוח שהגיעו למקום העבודה של הנאשם, שלא אושר על ידם.

11.       אשר למידת אשמו של הנאשם - סעיף 40ט(א)(6) לחוק העונשין קובע כי בקביעת מתחם העונש ההולם יש לתת את הדעת ל"יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו". ועדת האבחון, שבדקה את הנאשם בשנת 2007, קבעה כי הוא אמנם מתפקד ברמה גבולית, ברם "מבחין בין טוב לרע ובין מותר ואסור, קיימת הבנה לנורמות התנהגות מקובלות, אך לא תמיד פועל על פיהן". עוד נקבע על ידי הוועדה כי תהליכי הביקורת והשיפוט של הנאשם ילדותיים, כי מנגנוני הוויסות והבקרה שלו אינם מפותחים דיים וכי בדרך כלל הוא פועל באופן אימפולסיבי, בהתאם לדחפים פנימיים.

אני מוכנה להניח, לטובת הנאשם, שיש באמור לעיל כדי להסביר את התנהגותו, כשברח מקציני הפיקוח, שבאו למקום עבודה שלא אושר על ידם, ברם אין בו כדי להסביר את אי שתוף הפעולה עם קצין הפיקוח במשך כשנה וחצי, ודאי שאין בו כדי להסביר את יצירת הקשר עם הקטינות, בניגוד לצו הפיקוח. כאמור, ועדת האבחון מצאה כי הנאשם מבחין בין טוב לרע, בין מותר ואסור ובין סיבה ותוצאה. מכאן יש להניח שהנאשם הבין את האיסורים המוטלים עליו ובחר שלא לפעול על פיהם. העובדה כי הנאשם הפר את צו הפיקוח במשך כשנה וחצי, מתוך 9 שנים שבהן הצו עמד בתוקף, תומכת את ההנחה האמורה.

על כן, איני סבורה שיש בלקות הקוגניטיבית של הנאשם כדי להשליך על קביעת מתחם העונש ההולם.

ברי כי נסיבה זו תקבל משקל במסגרת קביעת העונש בגדרי המתחם.

12.       בהתחשב במכלול הנתונים שהובאו לעיל, בשים לב לריבוי העבירות שבהן הורשע הנאשם ולאופי ההפרות, סבורה אני כי מתחם העונש ההולם את מכלול המעשים נע בין מספר חודשי מאסר בודדים ובין שנת מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

השיקולים לקביעת עונשו של הנאשם

13.       לקולה יש לשקול את הודאתו של הנאשם בשני תיקים, הודאה שמלמדת על רצונו "לנקות שולחן" ומבטאת נטילת אחריות והבעת חרטה. העיכוב בהגשת כתב האישום אף הוא יישקל לזכות הנאשם וכך, כאמור, גם הלקות הקוגניטיבית שלו. כפי שצוין לעיל, הנאשם אובחן כמתפקד ברמה גבולית מבחינה שכלית, לאחר שנמצא כי אוצר המילים שלו דל, החשיבה קונקרטית, תהליכי הביקורת והשיפוט ילדותיים וכי קיים פער משמעותי בין התחום האינטלקטואלי שלו ובין התחום המעשי-הסתגלותי, לטובת השני.

לחומרה יש לשקול את עברו הפלילי של הנאשם. עיון בתדפיס ת/1 מעלה כי לנאשם 13 הרשעות קודמות בעבירות מין, אלימות, רכוש וסמים וכי הוא הורשע לאחרונה באפריל 2023 בגין עבירת איומים.

סוף דבר

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הריני גוזרת על הנאשם, בגין מכלול העבירות שבהן הוא הורשע, את העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, וזאת במצטבר למאסר שהוטל על הנאשם בת"פ 11200-06-22 בבית משפט השלום בנתניה ואשר אותו הוא אמור להתחיל לרצות ביום 20.7.25.

המאסר ירוצה בעבודות שירות בחברת קדישא, בחיפה, בימים א'-ה', בטווח השעות המתאפשר על פי חוק העונשין.

הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות עם סיום עבודות השירות בת"פ 11200-06-22 ולא יאוחר מיום 1.2.26 בשעה 08:00 ביחידת ברקאי - עבודות שירות, שלוחה צפון, במתחם כלא מגידו (צומת מגידו).

הנאשם מוזהר כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללי העבודה, לרבות שימוש באלכוהול במהלך העבודה, עלולה להביא להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה שבה הוא הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"ה, 08 יולי 2025, בנוכחות הצדדים.