4. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נטען שחלקו של הנאשם היה מלא ובלעדי, שאומנם לא נגרם נזק בפועל אך היה פוטנציאל גדול לנזק לאור כך שמדובר בנשק חם, ושמעשיו של הנאשם הופסקו רק בעקבות התערבות גורמי חוק.

5. באשר למדיניות הענישה צוינו המקרים הבאים:

- ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' חמאד ביאדסה (10.5.22); בערעור מטעם המדינה על גזר דין של בית המשפט המחוזי שם נגזרו על הנאשם 19 חודשים הוחמר העונש והועמד על 30 חודשי מאסר בפועל.

- ע"פ 579/21 עמאר אמג'ד נ' מדינת ישראל(3.11.21); הורשע נאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של נשיאה והחזקת נשק, אביזרים ותחמושת והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. נקבע מתחם ענישה לכלל העבירות שבין שנתיים עד ארבע והנאשם נידון ל-3 שנות מאסר. מטעמים של אחידות הענישה לשותפו של הנאשם בערעור הועמד העונש על 31 חודשי מאסר בפועל.

- ע"פ 3877/16 פאדי ג'באלי נ' מדינת ישראל (17.11.16); דחה בית המשפט העליון את ערעורו של המערער שהיה בעל עבר פלילי מכביד אשר הורשע בנשיאת אקדח טעון במחסנית וכדורים. נקבע מתחם ענישה הולם שבין 24 - 48 חודשי מאסר ונגזרו 34 חודשי מאסר בפועל.

- ע"פ 3851/23 מתן בוהדנה נ' מדינת ישראל; נדחה ערעורו של נאשם על גזר דין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי שם נקבע מתחם ענישה הולם שבין 30 - 48 חודשי מאסר והוטלו 42 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הורשע בעבירות נשק, החזקה, נשיאה והובלה והיה בעל עבר פלילי עשיר.

- ע"פ 9228/23 מדינת ישראל נ' אג'באריה; שני נאשמים הורשעו בעבירת נשיאת והובלת נשק. על נאשם 1 נגזרו 14 חודשי מאסר ועל 2 נגזרו 24 חודשי מאסר ובערעור נקבע שהמתחם צריך לנוע בין 30 - 42 חודשי מאסר בגין עבירה של נשיאת נשק חד פעמית במרחב ציבורי, ומאסר של 3 שנות מאסר הוא הולם וראוי בהעדר נסיבות מיוחדות.

6. מבחינת נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה צוין שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי שהודה ולקח אחריות על מעשיו, ומאידך לא קיימת קרבה לשום סייג. צוין עוד שהתסקיר הצביע על כך שלא ניתן לשלול סיכון עתידי, וצוין שנלקחה אחריות חלקית בלבד כשטען שמצא את האקדח בפח הזבל ושלקח אותו ולא ידע שזה בניגוד לחוק ולא הובאה המלצה טיפולית.

7. המדינה עתרה למתחם ענישה שבין 30 - 48 חודשי מאסר וענישה נלווית וניתן שיש לפסוק עונש ברף האמצעי של המתחם.

טענות ההגנה לעונש

8. נטען שהנאשם היה בן 19 בלבד בעת ביצוע העבירה, והוא נעדר עבר פלילי. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן. נטען שבכך הוא חסך הצורך בהעדתם של עדי תביעה רבים. נטען שכתב האישום המתוקן אינו מייחס החזקה, הובלה ונשיאת נשק למשך תקופה ממושכת וכאמור אלא אירוע נקודתי של יום אחד.

9. נטען שאין זה מצביע על תכנון מיוחד או דפוסים עברייניים מושרשים. נטען שבחקירה לא התגלו הסיבות שבעטיין הגיע הנשק לידי הנאשם בלא השפעת האחר אם הייתה עליו וגם לא מטרת הנסיעה. נטען שנותרה רק גרסת הנאשם כפי שפורט בתסקיר, שהייתה שהוא מצא את הנשק באופן מקרי.

10. נטען שמדובר בנאשם בעל רקע נורמטיבי וששירות המבחן לא הצביע על סיכון להישנות מעשים דומים בעתיד אלא רק לא שלל סיכון עתידי כללי. נטען שמדובר באדם צעיר שיש למנוע התחככות שלו עם העולם העברייני במסגרת בית הכלא עד כמה שניתן.

11. נטען מתחם ענישה הולם שבין 10 - 16 חודשי מאסר.

12. הסנגור אזכר פסיקה כדלקמן:

- ת"פ 38718-12-21 מדינת ישראל נ' פהמי ג'בארין (28.12.21); שם בית המשפט גזר את עונשו של נאשם שהורשע בעבירה של נשיאה והובלה 15 חודשי מאסר ונקבע מתחם שבין 15- 36 חודשי מאסר.

- ת"פ 17376-05-20 מדינת ישראל נ' ח'ליל; נקבע מתחם של 12 - 30 חודשי מאסר בגין עבירת נשיאה והובלת נשק ונגזרו 12 חודשי מאסר.

- ת"פ 22029-03-21 מדינת ישראל נ' אבו שאח (6.3.22); הוטלו 14 חודשי מאסר לנאשם שהורשע בנשיאה והובלת נשק כאשר בעברו הרשעה קודמת אחת.

- ע"פ 9702/16 סאמי נ' מדינת ישראל ; נדחה ערעורו של נאשם על עונש שהושת עליו בן 18 חודשים בגין הובלת ונשיאת תת מקלע, שתי מחסניות ו-50 כדורים.

- ע"פ 4290/21 זרביאלוב נ' מדינת ישראל (6.12.21); המערער נשא והוביל ברכב בתא המטען שני אקדחים שכל אחד טעון ומחסנית ובה 5 כדורים. נגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. הערעור בבית המשפט העליון נדחה.

- ע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19); מערער הורשע בנשיאת נשק (אקדח) יחד עם מחסנית טעונה, דינו נגזר ל-16 חודשי מאסר בפועל. הערעור על חומרת העונש נדחה.

עמדת הנאשם

13. הנאשם התנצל והביע צער על מעשיו.

תסקיר שירות המבחן

14. בתסקיר המבחן צוין שמדובר בנאשם בן 19, רווק שעבד טרם מעצרו בענף המסעדנות. משפחתו נורמטיבית ותומכת. נרשמה התרשמות שאין הוא משתף בכנות בפרטי העבירות ובוחר לא לחשוף תמונה מלאה ונסיבות החזקת האקדח. היתה גם התרשמות מקושי לשלוט בדחפים ונטייה לפעול באופן אימפולסיבי וללא שיקול דעת וכי הנאשם התקשה לגלות תובנה מעמיקה ביחס לחומרה והשלכות מעשיו. הוערך כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק מצדו בעתיד ולא הובאה המלצה טיפולית.

דיון

15. הנאשם עצור עד תום הליכים מיום 24.4.24.

16. אין צורך להכביר מלים בקשר לכך שעבירות הנשק הפכו מזמן למכת מדינה. התקיים אלמנט של תכנון בכל הקשור לעבירות, בדמות השגת הנשק והחלטה לשאת אותו. האחריות היא בלעדית ונמצאת בידי הנאשם ולא קיים סייג לאחריות פלילית.

17. מכל האמור ועל בסיס הפסיקה שהובאה, ובעניין זה אני מעדיף את הפסיקה שהובאה ע"י המדינה, הגעתי למסקנה שיש לקבוע מתחם ענישה הולם שבין 30 - 48 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בנתוניו האישיים, לרבות גילו הצעיר והעדר עבר פלילי כשלהו והודאתו המהירה, יש מקום למקם את הענישה בתחתית המתחם.

18. אשר על כן אני מטיל ענישה כדלקמן:

- 30 חודשי מאסר בפועל שמהם תנוכה תקופת מעצרו מיום 24.4.24.

- 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כאשר התנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות נשק או אלימות מסוג פשע.

- קנס בסך 5,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.6.25.

זכות ערעור תוך 45 ימים

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"ה, 25 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.