בתאריך 11.7.24 שכר הנאשם בית פרטי בעל שלושה מפלסים, ברחוב משה הס 5 בקריית-אתא, וזאת לתקופה שבין התאריכים 10.8.24 - 9.8.25, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 7,000 ₪, שאינם כוללים תשלומי מים, ארנונה וחשמל. בהמשך לאמור, ועד ליום מעצרו, 27.1.25, החזיק הנאשם בבית הפרטי, לצורך גידול, ייצור והפקה של סם מסוכן מסוג "קנאבוס", כל זאת ללא היתר וללא רישיון ושלא לצריכתו העצמית. במהלך התקופה האמורה, שבמהלכה החזיק הנאשם בבית, ערך הנאשם שינויים בבית וצייד אותו בכלים שונים לשם גידול הסם כאמור, לרבות הכלים המפורטים להלן: 13 מזגנים, 14 מאווררים, 2 מאווררי תקרה, 16 מפוחי אוויר עם פילטר, 7 מפוחי אוויר בלי פילטר, 16 סופחי לחות, 159 מנורות "לד", 9 בלוני חמצן ומשאבת מים. במהלך אותה תקופה, גידל הנאשם, ביחד עם אחר, סם מסוכן מסוג "קנאבוס" והחזיק בו במספר חדרים בבית. בתאריך 27.1.25, החזיק הנאשם, ביחד עם אחר, ב-721 שתילים של הסם הנ"ל, במשקל כולל של כ-200 ק"ג נטו. במעשיו המפורטים לעיל, החזיק, גידל, ייצר, הפיק והכין הנאשם, ביחד עם אחר את הסם, במשקל נטו של כ-200 ק"ג, שלא לצריכה עצמית, ללא היתר וללא רישיון. בנוסף לאמור, במהלך אותה תקופה, חיבר הנאשם את הבית בעצמו או באמצעות אחר, למתקני חברת חשמל בחיבור ישיר, שלא דרך מונה החשמל, באורח שעקף את החיבור התקני של חברת חשמל. בכך, נטל הנאשם וצרך חשמל שלא היה זכאי לו, בעלות כוללת של למעלה מ-287,500 ₪.

עובדות כתב-האישום בתיק שצורף - ביהמ"ש השלום בקריות (כתב-אישום מיום 16.6.25)

במועדים הרלוונטיים לאישום זה, היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני בדירת הוריו בקריית-אתא, בהתאם להחלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה, מתאריך 17.2.25, שניתנה במסגרת הליך המ"ת (14858-02-25), נשוא התיק העיקרי. במהלך חודש מאי 2025 ועד ליום 23.5.25, החזיק הנאשם באחד מחדרי דירת הוריו בסמים מסוכנים, שלא לצריכה עצמית וללא היתר, כמפורט להלן: סם מסוכן מסוג "קנאבוס" במשקל של 21 ק"ג (בקירוב);סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של למעלה מ-1 ק"ג;סם מסוכן מסוג DELTA8-THC"" בנפח של כ-8 מ"ל נטו;21 עוגיות המכילות סם מסוכן מסוג DELTA9-tetrahydrocannabinol"" במשקל של למעלה מ-665 גרם נטו;ו-29 סיגריות אלקטרוניות שהכילו סם מסוכן מסוג MDMB-BUTINACA"". הסמים שהוחזקו, היו ארוזים בחלקם במנות סם המוכנות להפצה, היו ארוזים בחלקם כגושים גדולים, ובחלקם היו ארוזים בתצורה של סיגריות אלקטרוניות ושל עוגיות "קנאבוס". הנאשם פעל, בין היתר, לחלק את הסמים למנות קטנות, אותן שקל באמצעות משקל אלקטרוני וארז אותן בשקיות, כמנות להפצה.

תסקיר שירות המבחן לנאשם

בעניינו של הנאשם נערך תסקיר בידי שירות המבחן (מיום 4.12.25), ממנו למדתי, כי הנאשם בן 33, נשוי ואב לילד קטן;צוין, כי הנאשם נתון כיום במעצר ממשי;צוין גם, כי הנאשם נעדר עבר פלילי קודם;פורט, כי הנאשם נקלע לקשיים כלכליים וצבר חובות לטובת גורמים שוליים בחברה. הנאשם מסר, כי מצבו הכלכלי הקשה הוא זה שהיווה את הרקע לביצוען של העבירות המיוחסות לו בתיק העיקרי. עוד מסר, כי ביצע את העבירות בתיק שצורף (בעת שהיה נתון באיזוק אלקטרוני), לאחר שהתבקש על-ידי האנשים שלהם חב כספים, להחזיק ברשותו ארגזים אשר הכילו סם בתמורה למחיקת החוב הכספי. הנאשם הדגיש, כי לא התכוון לעשות שימוש בסם לצרכי סחר או לצרכי שימוש עצמי. פורט, כי בני המשפחה מצד אשתו של הנאשם שילמו עבורו את החוב אותו חב לאותם גורמים שוליים. הנאשם מסר, כי הוא מבין כיום את חומרת מעשיו, והביע חרטה על התנהלותו השגויה ועל הפגיעה בבני משפחתו. לדבריו, הפיק לקח ממעשיו ובסיום ההליך המשפטי הוא מעוניין להשתלב בתעסוקה יציבה, ולהסדיר את חובותיו בלשכת ההוצאה לפועל;עוד צוין, כי הנאשם משתתף בקבוצה טיפולית, והביע רצונו להמשיך בה. עוד פורט, כי בבדיקה שנערכה לנאשם הוא נמצא נקי משרידי סם;שירות המבחן התרשם, כי העבירות המיוחסות לנאשם בוצעו על-ידיו על רקע המצוקה הכלכלית בה היה נתון (למטרת השגת רווח כספי קל ומהיר), ובשילוב עם מאפייני אישיותו של הנאשם. עוד העריך שירות המבחן, כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד מצד הנאשם, בין היתר, לאור העובדה שביצע עבירות נוספות בעת שכבר היה נתון בהליך פלילי ובמעצר באיזוק;לסיכום, שירות המבחן לא הציע המלצה שיקומית בעניינו של הנאשם במסגרתו. כמו כן, המליץ על הטלת ענישה מוחשית, כזו אשר תחדד לנאשם את גבולות החוק ואת חומרת מעשיו, וכן תהווה עבורו גורם מרתיע לטווח הרחוק. עוד המליץ, לגורמים הרלוונטיים בשב"ס, לשקול את שילובו של הנאשם בהליך טיפולי במסגרתו, אם יוטל על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

הראיות לעניין העונש

המאשימה

מטעמה של המאשימה, לא הוגשו ראיות לעניין העונש; המדובר בנאשם נעדר עבר פלילי קודם.

ההגנה

מטעמה של ההגנה נשמע עד אופי - מר יצחק פרץ; העד ציין בעדותו, כי הוא מתגורר בקריית-אתא, וכי הוא חמו של הנאשם. העד מסר, כי רק לאחר מעצרו של הנאשם הבינו בני המשפחה שהנאשם מסובך בחובות לגורמים עברייניים. הוא ציין, כי החובות נבעו ממעורבות בהימורים ובמשחקי מזל. עוד מסר, כי הוא עצמו ואשתו שילמו את החובות הנ"ל. הוא מסר בנוסף, כי הנאשם ובתו נשואים מזה שש שנים וכי להם ילד משותף בן חמש שנים. העד הדגיש, כי זוהי ההזדמנות האחרונה העומדת לנאשם לנהל זוגיות עם בתו, וכי לא תינתן לו הזדמנות נוספת. עוד הדגיש, כי הנאשם מאוד קשור לבנו. העד התחייב בפניי, כי הנאשם ישנה את הסביבה החברתית שלו ויפנה לדרך אחרת, נכונה. עוד ציין, כי לא פיקח על הנאשם בתקופת הפיקוח שהוטלה עליו.

הטיעונים לעניין העונש

המאשימה

בא-כוחה המלומד של המאשימה, עו"ד יהודה דיין, הגיש את טיעוני המאשימה לעניין עונש בכתב (סומנו טעת/1), וכן הוסיף עליהם בעל-פה, במסגרת הדיון; צוין, כי הצדדים הגיעו לכדי הסכמה לפיה תעתור המאשימה לקביעת מתחם עונש כולל ביחס לשני התיקים בהם הורשע הנאשם. פורט, כי הטעם לכך נובע מנימוקים שונים, ביניהם, טענות הנוגעות לתשתית הראייתית בתיק, ומכאן, שאין ללמוד מכך על עמדת המאשימה בתיקים אחרים בהם בוצעו עבירות אלה בנסיבות דומות.

במסגרת טיעוניה, עמדה המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם: הגנה על שלום הציבור ובריאותו הפיזי והנפשי. כמו כן, הדגיש בא כוחה את הצורך בהגנה על החברה מפני נזקי הסמים, אשר נגרמים כתוצאה מההתמכרות אליהם. עוד הדגישה, כי נלוות לעבירות הסמים גם עבירות רכוש ואלימות, לשם השגת הסם או מימונו. הודגש בנוסף, כי במקרים רבים צרכני הסמים הופכים לנטל על החברה.

בהמשך, עמדה המאשימה על הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירות: חומרת המעשים והפגיעה בערכים המוגנים, לנוכח כמויות הסם שנתפסו;התכנון הרב, השיטתיות והתחכום במעשיו של הנאשם;כמות הסם שהופקה והוחזקה אשר עומדת על מאות ק"ג (ומאות שתילים);חלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירות ואחריותו להם. הודגש, כי עצם העובדה שהנאשם ביצע את המעשים ביחד עם אדם אחר אינה מהווה נסיבה מקלה, אלא כי ההיפך הוא הנכון;הודגש פוטנציאל הנזק הצפוי לציבור הרחב;צוין, כי הנאשם הבין את מעשיו ואת השלכות מעשיו ויכול היה להימנע מביצועם. הודגש, כי מדובר בנאשם בגיר, נעדר לקות שכלית או קרבה לסייג לאחריות פלילית;לעניין הסיבות שהובילו את הנאשם לבצע את העבירות, נטען כי המעשים בוצעו מתוך תאוות בצע, וכי כמויות הסמים שנתפסו היו עשויות להניב עבורו רווח כלכלי משמעותי.

המאשימה בטיעוניה, סקרה פסיקה המתאימה לשיטתה לנסיבות המקרה, וציינה כי המתחם הראוי בגין התיק העיקרי ראשיתו ב-36 חודשי מאסר בפועל, גם ללא צירוף התיק הנוסף. יחד עם זאת, צוין, כי לנוכח הסיכומים בין ההגנה לבין המאשימה ולפנים משורת הדין, ניתן להסתפק בעניינו של נאשם זה במתחם אחד כולל, ביחס לשני התיקים, שנע בין 36 - 60 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בקשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ציינה המאשימה, כי הנאשם הודה במעשים המיוחסים לו, ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר ואת העדתם של העדים;צוין עברו הנקי;בא כוח המאשימה הדגיש, כי תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של הנאשם ניתן ללא המלצה שיקומית, ואף המליץ על הטלת ענישה מוחשית. בנסיבות אלה, סבר כי לא הוצגו טעמים המצדיקים סטייה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום. יתרה מכך, הדגישה המאשימה, כי יש לקחת בחשבון גם שיקולים שעניינם גמול והרתעה.

יחד עם זאת, ציין ב"כ המאשימה בטיעונו, כי במכלול נסיבות המקרה, ניתן למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם המוצע.

בנוסף לכך, ביקש להטיל על הנאשם עונשים נלווים, כדלקמן: מאסר על-תנאי ארוך טווח, קנס כספי משמעותי, ופסילה בפועל של רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ארוכה, בהתאם לסעיף 37א לפקודה.

עוד התבקשתי להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים";ובנוסף לכך, התבקשתי, בהתאם לסעיף 36א(א)(1) לפקודה, לחלט את הרכוש שנתפס, אשר שימש את הנאשם לשם ביצוע העבירות - ואשר פורט לעיל, במסגרת כתבי-האישום.

ההגנה

בא-כוחו המלומד של הנאשם, עו"ד ציון שמעון, השמיע את טיעוני ההגנה לעניין העונש בעל-פה, במסגרת הדיון - ביחס לשני התיקים בהם עסקינן.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, טען הסנגור, כי העבירות בתיק העיקרי בוצעו "ביחד עם אדם אחר", וכי יש בכך להשפיע על חלקו של הנאשם במעשים;עוד טען, כי העבירות בוצעו על-ידי הנאשם לאור מצבו הכלכלי הקשה, שבעקבותיו פנה הנאשם לקבלת סיוע כלכלי מגורמים עברייניים, ובחר להסתיר זאת מבני משפחתו. הסנגור עמד על כך, שהנאשם נאלץ לבצע מעשים פליליים על רקע הסתבכותו בחובות ובהלוואות לגורמים עברייניים, ובלית-ברירה.

במסגרת טיעוניה, סקרה ההגנה פסיקה המתאימה לשיטתה לנסיבות המקרה, ועתרה לשרטט מתחם אחד כולל לשני התיקים בהם הורשע, מתחם שנע בין 18 - 48 חודשי מאסר בפועל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, צוין, כי הנאשם הודה במעשים בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות עליהם;הודגש, כי הנאשם הביע חרטה כנה וצער על ביצוע העבירות המיוחסות לו, ואף מביע אכזבה ובושה מכך, בין היתר, לנוכח העובדה כי בני המשפחה של אשתו שילמו את החובות האמורים עבורו;הנאשם בעצם הודאתו במעשים, חסך בזמן שיפוטי יקר;הנאשם נעדר עבר פלילי הנזקף לחובתו, ומבקש לבצע "ניקוי שולחן" ביחס לשני כתבי-האישום שהוגשו נגדו;צוינו נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות העובדה כי מדובר באיש משפחה ואב לילד קטן. הודגש, מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, והעובדה כי החובות האמורים נסגרו על-ידי בני משפחתו של הנאשם (כפי שהעיד על כך חמו של הנאשם). עוד הודגש, כי ניתנה לנאשם הזדמנות אחרונה לתקן את דרכיו. נטען, כי הנאשם נחוש לחזור למוטב ולהשתקם. צוין, כי הנאשם משולב כיום בקבוצה טיפולית, והביע נכונותו להמשיך ולקבל טיפול גם בעתיד. הופניתי גם לכך, שלא נמצאו עדויות לשרידי סם בבדיקה שנערכה לנאשם.

לאור המפורט לעיל, ביקשה ההגנה למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם המוצע על ידיה.

דברו האחרון של הנאשם

במסגרת הדיון - פנה הנאשם לבית-המשפט והביע חרטה על ביצוען של העבירות;כמו כן, מסר כי הוא מצטער על מעשיו והבטיח לא לחזור עליהם.

דיון והכרעה

אין צורך להכביר מילים אודות החומרה הטמונה בעבירות מהסוג שביצע הנאשם. תופעת הדירות המיועדות לגידול סמים הפכה לתופעה נפוצה בציבור, ושומה עלינו להילחם בתופעה זו נוכח פוטנציאל הנזק הגלום בה. בית-המשפט העליון הדגיש לא אחת את חומרתן של עבירות הסמים, וקבע כי יש צורך בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעיהן, שתתמוך במאבק למיגורן. בעניין זה, יפים דבריו של כב' השופט נ' הנדל ב-ע"פ 6165/16 יעקב כהן נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 (ניתן ביום 19.7.17).

ככלל, בעת ביצוע מלאכת הענישה, העיקרון המנחה שנקבע במסגרת תורת הבניית שיקול-הדעת השיפוטי, הוא עקרון ההלימה: משמע, שימור יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם - ובין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. על מנת לשמר יחס זה, עובר לקביעת העונש יש לשרטט מתחם עונש הולם, מתוך התחשבות בערכים החברתיים בהם פגעו המעשים, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. מכאן, לאחר קביעת המתחם, וככל שבית-המשפט לא מצא לנכון לסטות הימנו מטעמי שיקום או הגנה על הציבור, ייקבע העונש המתאים לנאשם, בשים לב לנסיבותיו האישיות ולנתונים נוספים, שאינם קשורים בביצוע העבירות.

כאמור, אין חולק בין הצדדים, כי העבירות אותן ביצע הנאשם בשני התיקים יחדיו, מהוות "אירוע אחד", שכן שני הצדדים עתרו בטיעוניהם לקביעת מתחם עונש אחד בעניינו;ואכן, גם אני סבור כי בנסיבות אלה, מתקיים לענייננו אותו 'קשר הדוק' בין העבירות אשר בוצעו בשני התיקים, שכן העבירות כולן עוסקות בסמים, ובוצעו כחלק מפעילות עבריינית אחת - שתכליתה עשיית רווח קל ומהיר, על רקע קשייו הכלכליים של הנאשם והסתבכותו בחובות [לעניין מבחן ה-'קשר ההדוק' ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופטת ברק-ארז (ניתן ביום 29.10.14); ע"פ 9308/12 עיסא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.7.15)]. משכך, ייקבע מתחם עונש אחד הולם לכלל המעשים, בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק העונשין. יודגש, כי בגזירת העונש יישמר היחס ההולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם, לבין תקופת המאסר שיהא עליו לרצות, לפי סעיף 40יג(ג) לחוק.

בכל הנוגע לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם הרי שמדובר בפגיעה בערך שעניינו שמירה על בריאות-הציבור, ופגיעה בהגנת הציבור הרחב מפני עבירות נלוות לעבירות הסמים. לנוכח כמויות הסם (שפורטו בשני כתב-האישום), לנוכח התכנון הרב והצטיידותו של הנאשם, ולנוכח האופן בו פעל הנאשם - ראוי לקבוע כי מידת הפגיעה בערכים הללו היא ממשית.

על מנת לשרטט את מתחם העונש ההולם, עיינתי בפסיקה רחבה העוסקת בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סמים מסוג "קנאבוס". נמצאתי למד, כי עמד בית-המשפט העליון, לא פעם, על הצורך למגר את ייצורו והכנתו של סם ה"קנאבוס". בעניין זה ראו הדברים שנכתבו ב-ע"פ 2729/22 שיטרית נ' מדינת ישראל, בפסקה 21 (ניתן ביום 3.5.23):

"עבירות הנוגעות לגידול ולייצור סם הקנבוס מתאפיינות בחומרה יתרה, ובהתאם לכך יש לנקוט לגביהן מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה (ראו: ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל, פסקאות 8-7 (12.8.2018); ע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018)). זאת, בפרט בהתחשב בתמריץ הכלכלי הניכר לביצוע עבירות מסוג זה (ע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור, פסקה 13 (8.2.2021); ע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (14.7.2022))... [ההדגשה אינה במקור]

עוד בהקשר זה אציין, כי נקבע בפסיקה, שיש לתת משקל להיקף הגידול של הסמים וכן להיקף התכנון, הכלים והמשאבים שהושקעו בכך [ראו בעניין זה: ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 12 (ניתן ביום 27.4.22)].

לעניין מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם, ראו למשל:

ע"פ 6489/20 פוקלונסקי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.4.21), בו הורשע המערער על יסוד הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן בניגוד לסעיף 6 לפקודה, ובהחזקת סם שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודה, ובהחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן לפי סעיף 10 לפקודה. באותו מקרה, הקים המערער מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג "קנאבוס" בדירה ששכר, בה נתפסו 950 שתילים שהגיעו למשקל של 100 ק"ג. בית-משפט קמא קבע מתחם ענישה הנע בין 24 - 48 חודשי מאסר, וגזר על המערער עונש של 33 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בהמלצת בית-המשפט העליון, חזר בו המערער מערעורו על חומרת העונש.

במסגרתו של ע"פ 817/20 אברג'יל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.3.20), הורשע המערער על סמך הודאתו בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן מסוג "קנאבוס" בניגוד לסעיף 6 לפקודה, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודה. במקרה זה, הקים והפעיל המערער מעבדה לגידול הסם, בה נתפסו מאות שתילים שהגיעו למשקל של 80 ק"ג. בית-משפט קמא קבע מתחם ענישה שנע בין 22 - 46 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המערער 26 חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

ב-ת"פ (מחוזי חיפה) 1187-04-22 מדינת ישראל נ' יונה (ניתן ביום 21.12.22) הורשע הנאשם על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב-אישום מתוקן, בעבירות הבאות: ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בניגוד לסעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודה; החזקת כלים בניגוד לסעיף 10 רישה לפקודה, וגניבת חשמל בניגוד לסעיף 400 לחוק. באותו מקרה, שכר הנאשם בית פרטי, המחולק לשתי יחידות דיור, כשבאחת מהן התגורר ביחד עם בני משפחתו, ובשנייה החזיק וגידל סמים מסוכנים מסוג "קנאבוס". לצורך גידול הסם, החזיק הנאשם בציוד ובכלים מתאימים. כמו כן, צרך הנאשם חשמל, באופן שעקף את החיבור התקני של חברת חשמל, בעלות כוללת שאינה ידועה. במעשיו, גידל הנאשם והחזיק בכ-120 שתילי "קנאבוס", במשקל של כ-40 ק"ג נטו. נוסף על השתילים, נתפסו גם תוצרי גידול מסוג תפרחת "קנאבוס" במשקל של כ-28 ק"ג, וחלקי צמח נוספים במשקל של כ-45 ק"ג נטו, כך שהמשקל הכולל של הסם שנתפס עמד על למעלה מ-113 ק"ג נטו. דובר בנאשם בעל עבר פלילי קודם. לנאשם נערך תסקיר, אשר המליץ על העדפת הפן השיקומי. בית-המשפט קבע בעניינו של הנאשם מתחם עונש שנע בין 25 ל-50 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 25 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על תיק זה הוגש ערעור - ע"פ 238/23 יונה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.6.23), במסגרתו הקל בית-המשפט העליון בעונשו של הנאשם, וגזר עליו 21 חודשי מאסר בפועל.

בנוסף, ראו למשל: ע"פ 3398/22 גמליאל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.7.22);ת"פ (מחוזי חיפה) 37764-03-21 מדינת ישראל נ' בן הרוש (ניתן ביום 18.1.22);ת"פ (מחוזי חיפה) 36724-02-20 מדינת ישראל נ' אבוטבול לגאלי (ניתן ביום 22.4.21).

בבואי לגבש את מתחם העונש ההולם, אתן את הדעת לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, זאת בהתאם לסעיף 40ט(א) לחוק העונשין:

במקרה דכאן, בוצעו המעשים המיוחסים לנאשם בתיק העיקרי, כפרשה עבריינית מתוכננת - שכללה שכירת הבית הפרטי לשם ביצוע העבירות, וכללה הצטיידות רחבת היקף של ציוד רב, לצד שימוש בלתי-חוקי בחשמל. כאמור לעיל, מדובר בתופעה רחבת היקף שיש להילחם בה;כמות הסם שהופקה והוחזקה בתיק העיקרי היא גדולה מאוד ועומדת על 721 שתילי סם מסוג "קנאביס", בהיקף של כ-200 ק"ג נטו. כמפורט, נמצאו בבית כלים רבים אשר שימשו את הנאשם בביצוע העבירות, ובשל זאת הורשע הנאשם גם בעבירה שעניינה החזקת כלים. עוד אזכיר, כי הנאשם הורשע גם בעבירה שעניינה נטילת חשמל;אזכיר בנוסף, כי בתיק שצורף לכאן, מיוחסות לנאשם כמויות נכבדות מאוד של סמים מסוכנים מסוגים שונים (כמפורט לעיל), לצד אביזרים נלווים;יודגש, אין הצדקה למעשיו של הנאשם;הנאשם יכול היה, וצריך היה, להימנע מביצוען של העבירות. עוד אציין, לעניין התיק שצורף, כי העבירות שמיוחסות לנאשם בגינו בוצעו בעת שהיה הנאשם עצור באיזוק אלקטרוני בבית הוריו, בשל תיק המעצר נשוא התיק העיקרי. מכאן, שהנאשם לא הורתע מההליך הפלילי שהתנהל נגדו אותה עת, ובחר לשוב ולבצע עבירות סמים חמורות.

לאור המקובץ, סבור אני כי יש לקבוע מתחם עונש הולם כולל לשני התיקים, הנע בין 28 - 50 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

משנקבע מתחם הענישה, בשלה השעה להגדיר את העונש המדויק שיוצב בתוככי מתחם הענישה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, זאת לפי סעיף 40 יא לחוק העונשין:

ייאמר לזכותו של הנאשם כי הוא הודה ונטל אחריות על מעשיו. כמו כן, פנה הנאשם לבית-המשפט, הביע חרטה והתנצל על ביצוע המעשים;בעצם הודאותיו, חסך הנאשם בזמן שיפוטי יקר ובהעדתם של העדים, בשני התיקים;כאמור, מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי קודם;לא נעלם מעיניי, כי לנאשם נסיבות אישיות אשר יש להתחשב בהן, לרבות מצבו הסוציו-אקונומי הרעוע, והעובדה כי מדובר באיש משפחה;גם לא נעלם מעיניי, כי הנאשם פועל לתקן את דרכיו ולהשתקם, וכי הוא מלווה בבני משפחה המסייעים לו בכך;כמפורט, התסקיר שנערך לנאשם ניתן בלא המלצה שיקומית בעניינו. יתרה מכך, התסקיר בעניינו המליץ על הטלת ענישה מוחשית (ועל שילובו של הנאשם בהליך טיפולי בין כותלי בית-הסוהר).

יצוין, כי הנאשם שלפניי היה עצור תחילה באופן ממשי במסגרת התיק העיקרי (מיום 27.1.25 ועד ליום 17.2.25, אז הועבר למעצר באמצעות איזוק אלקטרוני ובפיקוח מפקחים). בהמשך, הנאשם נעצר שוב באופן ממשי, ביום 23.5.25, במסגרת התיק שצורף, ומאז הוא עצור מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו;זה המקום להבהיר, כי תקופת מעצרו של הנאשם באיזוק אלקטרוני לא תנוכה מימי המאסר בפועל שיוטלו עליו, אולם בהתאם לפסיקה הנוהגת, תקופה זו נלקחה בחשבון בקביעת העונש בגדרי המתחם [ראו: ע"פ 7768/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 33 לפסק-דינו של השופט ס' ג'ובראן (ניתן ביום 20.4.16)].

לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה ושקלתי את מכלול הטענות שהובאו בפניי, אני סבור כי ראוי למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם שקבעתי.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים לכך, מוטלים בזאת על הנאשם, עונשים כדלקמן -

(א) 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו הממשיים.

(ב) 12 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים, כל עבירת פשע כנגד פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], שאיננה בגדר צריכה עצמית או החזקת סם לצריכה עצמית בלבד.

(ג) 6 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים, כל עבירת עוון כנגד פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש].

ד) פסילה מקבל או החזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה אחת.

(ה) הריני מכריז על הנאשם "סוחר סמים", כמשמעות המונח בסעיף 36א(ב) לפקודה.

כמו כן, הריני נותן בזאת צו לחילוט הרכוש, ששימש את הנאשם בעת ביצוען של העבירות, הן בתיק העיקרי, הן בתיק שצורף [למעט הטלפונים הניידים שנתפסו והוחזרו לחזקת בעליהם, בהמשך להחלטתי מיום 29.9.25].

(ו) קנס בסך של 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו ;הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.4.26.

תשומת לב הנאשם לכך, שיש לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה החל מחלוף 3 ימים מיום מתן גזר - הדין, באחת מהדרכים הבאות:

1) בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה: WWW.ECA.GOV.IL.

2) באמצעות מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) - במספר הטלפון: +35592 או 073-2055000.

3) במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

כמו כן, בהמשך להמלצת שירות המבחן, אבקש משב"ס לבחון את שילובו של הנאשם בהליך טיפולי בתוך כותלי בית-הסוהר.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א טבת תשפ"ו, 31 דצמבר 2025, במעמד הצדדים.