החלטה

מונחת בפניי בקשת המאשימה להורות על הארכת מעצרו של נאשם 2 באיזוק אלקטרוני, לפי סעיף 61(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו -1996.

ביסוד הבקשה, העובדה כי ביום 28.09.2025, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן ובהתאם הורשע בדינו, במסגרת הסדר טיעון, כאשר טיעונים לעונש נקבעו ליום 12.11.2025.

באותו דיון ביקש ב"כ הנאשם לבטל או להקל את תנאי מעצרו של הנאשם. לטעמו, משהודה הנאשם בכתב אישום מתוקן, בעבירות שחומרתן פחותה, יש מקום להסיר את האיזוק האלקטרוני או, לחילופין, להרחיב את חלונות ההתאווררות. ב"כ הנאשם הוסיף כי מרשו מצוי באיזוק אלקטרוני כ-16 חודשים, ללא כל הפרה.

ב"כ המאשימה התנגד לבקשת הסנגור להסרת האיזוק האלקטרוני או להרחבת חלון ההתאווררות. לטענתו, החלון הורחב באופן משמעותי לא מכבר.

הלכה ידועה היא כי הודאתו והרשעתו של נאשם, עשויות להוות שינוי נסיבות, שיצדיק בחינה מחודשת של המשך המעצר ותנאיו.

אין ספק כי בענייננו כתב האישום תוקן לקולא, הן מבחינת מהות העבירות המיוחסות לנאשם והן בנוגע למהות מעשיו. אל עובדה זו מצטרפות הודאתו של הנאשם, המהווה קבלת אחריות על מעשיו וכן התמשכות המעצר, ללא הפרות.