הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר בו מכפירתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום - הזדהות עם ארגון טרור עבירה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המעבר בטרור, התשע"ו - 2016 (שתי עבירות) והסטה לטרור עבירה לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור התשע"ו - 2016 (שתי עבירות) וזאת בהתאם לעובדות כתב האישום המתייחסות לשני פרסומים אשר פרסם הנאשם ברשת החברתית TikTok בחשבון תחת השם ramizbarka ובו 7,232 עוקבים, חשבון הטיק טוק אותו החזיק וניהל הנאשם.

על פי עובדות כתב האישום הנאשם פרסם בחשבון הטיק טוק שני פרסומים, הראשון ביום 12/10/23 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, פרסם הנאשם בחשבון הטיקטוק פרסום שבח, תמיכה, אהדה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, וכן דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, תמיכה ובו הזדהות עימו, בכך שפרסם סרטון בו נראה גבר מדבר אל מול המצלמה, כאשר בחלק העליון של הפרסום נרשם, בשפה הערבית, "אלוהים מדורכם (הבית שלכם) הגברים "עזה" ובחלקו התחתון נרשם, בשפה הערבית, "שיעור מעשי לגיבורי האומה". הגבר אומר בשפה הערבית, את הדברים הבאים: "נשבע במי שהרים את השמים ללא עמודים וגם אם יתקפו את כל רכושנו ואם ישחטו אותנו ואם יתלו אותנו על הגרדום באלוהים שנבנה מגופנו במוות ונאפשר להתנגדות לשלוח טילים מעליה, אתם לא יודעים עם מי נפלתם אנחנו... אנחנו מה שמפריע לנו זה שאנחנו לא עם ההתנגדות באופן מעשי ומחזיקים נשקים ונכנסים בהם ומה שחונק אותנו זה שלא אנחנו אלה שהכנו בפניכם שם בפנים בעוטף והתעייפנו מזה שאנחנו לא הצלחנו להיכנס אליכם, בסס... ולק לך" .

פרסום זה זכה ל- 243 סימני חיבוב, 18 תגובות ו- 11 שמירות/הורדות של הפרסום.

והשני ביום 15/10/23 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, פרסם הנאשם בחשבון הטיקטוק פרסום שבח, תמיכה, אהדה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס, וכן דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, תמיכה בו הזדהות עימו, בכך שפרסם סרטון בו מצולם גשם יורד על מבנה ביתו וסביבת המבנה, ולאחר מכן מצולם הנאשם אוכל, כאשר בחלק העליון של הפרסום נרשם בשפה הערבית, "אלוהים תהיה עם אחינו בעזה ותביא את ניצחונם הו אלוהים, גשמי ברכה בכפר עארה". בעת שהנאשם מצולם אוכל, נשמע ברקע קול גבר, האומר, בשפה הערבית, "אלוהיי זו בקשת נעשק נשלחה אליך ואנו שכחנו ממנה והוא לא שכח אותה, אל תקלו ראש בבקשת נעשק אל תקלו ראש בבקשת נעשק, בקשת הנעשק לא תושב".

פרסום זה זכה ל- 120 סימני חיבוב, 7 תגובות ו- 2 שמירות/הורדות של הפרסום.

במעשיו המפורטים לעיל, בשתי הזדמנויות, ביצע הנאשם מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה ואהדה לארגון, בפומבי ובמטרה להזדהות עימו וכן פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור. תמיכה בו והזדהות עימו, ועל פי תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור.

טיעוני הצדדים לעונש:

המאשימה עתרה במסגרת טיעוניה לקביעת מתחם ענישה שנע בין 9-18 חודשי מאסר, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד וקנס. המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת מעשי הנאשם, את הפגיעה בערכים המוגנים, את העובדה שהנאשם ביצע את העבירות על רקע מעשי הטרור הנפשעים של 07.10.2023. המאשימה ביקשה למקם את עונשו של הנאשם ברף הבינוני-גבוה של המתחם וזאת לאור חומרת מעשי הנאשם, עברו הפלילי, ולשם הרתעת היחיד והרבים.
המאשימה תמכה את טיעוניה בפסיקה, וכן טענה כי לנאשם כמות עוקבים רבה (7,234), כך שלמעשה אין לו שליטה על כמות האנשים שיכולה להיות מושפעת מפרסומיו וזאת לאור התפוצה הרבה.

מנגד, ב"כ הנאשם טען במסגרת טיעוניו כי בנסיבות העניין, בהן כאמור אין להקל ראש, יש מקום לקבוע מתחם ענישה שונה מזה שנטען ע"י המאשימה. לעמדתו, הפרסום הראשון אינו נערך ע"י הנאשם אלא בוצע שיתוף בלבד, והפרסום השני אינו מסית או קורא לאלימות באופן ישיר.

לעמדתו מתחם העונש ההולם למעשי העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד. ב"כ הנאשם תמך את עמדתו העונשית בפסיקה אליה הופנה בית המשפט.

הנאשם ביקש לומר את דברו ואמר כי הוא מצטער ומבקשת לחזור למשפחתו.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

בעניינו, אין חולק כי מעשי הנאשם וודאי על רקע התקופה הקשה בה מצויה מדינת ישראל, בעיצומה של מערכה ולחימה בגזרות השונות ובמיוחד בגזרה הדרומית, לאחר הטבח שבוצע על ידי ארגון הטרור חמאס ומעשיו הנפשעים מלמדים על קיומה של מסוכנות רבה ופוטנציאל ממשי, וודאי על רקע עיתוי הפרסום, לכך שהדבר עלול להוביל למעשי טרור נוספים של אזרחים אשר יחשפו ויגררו למעשים קשים כתוצאה ממעשי הנאשם, ההסתה לטרור וגילוי ההזדהות עם ארגון הטרור וזאת, בתוך גבולות המדינה.

בעמ"ת 9932-11-23 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, נקבע בין היתר לעניין זה כדלהלן: "ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהם לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה".

גם אם הנאשם אינו משתייך לקבוצה קיצונית או פוליטית, מעשיו בוצעו על רקע אידיאולוגי ופגעו באופן מובהק בערכים המוגנים - שלום הציבור ובטחונו, שמירה על הסדר האזרחי והציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגון טרור. במעשיו, נתן הנאשם לגיטימציה לפגיעה בערכים מוגנים אלה, וזאת על רקע מעשי הטבח, הטרור הרצחניים והאכזריים של פעילי הטרור כנגד אזרחי המדינה.

בעשותו כן, הנאשם פגע באמון שנותנת המדינה באזרחיה, שכן מצופה מאזרחי המדינה, וודאי כאשר המדינה נלחמת על קיומה, לתמוך ולהביע הזדהות עם ערכיה המוגנים וודאי שאין הדבר מצדיק, במיוחד בעת קשה זו להפנות עורף למדינה ולפעול מתוכה נגדה.

על אחת כמה וכמה מצופה מאזרחי המדינה לא לסייע בדרך כלשהי לאויב שנלחם באזרחי המדינה, במדינה, והדבר כמובן שלא מתבטא רק בלחימה אלא גם בהבעת עמדה שרחוקה להיות לגיטימית או כזו שנכללת בגדרו של חופש הביטוי אשר מהווה הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.

לאחר ה- 7/10/23 ובעקבות מעשים דומים של בודדים, אזרחי המדינה, נקטה המאשימה בפעולות אכיפה רבות ופעלה למעצרם של אלה המסיתים לטרור ומגלים הזדהות עם ארגוני הטרור השונים ובתי המשפט נקראו לא אחת ובהתאם לנסיבות, לנקוט ביד קשה כנגד מי שמסית לטרור ומגלה הזדהות עם ארגון טרור.

הפסיקה טרם עוצבה אולם, היא מתהווה באמצעות גזרי דין שניתנים בבתי משפט השלום.

בת"פ 1335-11-23 מדינת ישראל נ' בדראן (5.2.24), נקבע מתחם העונש ההולם בגין פרסום "סטורי" אחד שכלל 5 פוסטים נע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם ללא עבר פלילי הוטל עונש של 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

בת"פ 16356-11-23 מדינת ישראל נ' בכר עטור (5.2.24), נקבע מתחם העונש ההולם בגין פרסום בודד נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם הוטל עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

בת"פ 36839-10-23 מדינת ישראל נ' דיאב (5.2.24) נקבע מתחם העונש ההולם בגין פרסום בודד נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, ועל הנאשם בעל עבר פלילי הוטל עונש של 8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

בת"פ 52346-10-23 מדינת ישראל נ' מרעי (11.3.24) הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של הסתה לטרור בניגוד לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור בניגוד לסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור. בגין פרסום בודד נקבע מתחם עונש הנע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, והוטל על הנאשם עונש של 6 חודשים לצד ענישה נלוות. בית המשפט ציין כי לא ברור מדוע המדינה שינתה את מדיניות הענישה וביקשה במקרים של הודאה מיידית לבקש למקם את העונש באמצע מתחם העונש ההולם.

בת"פ 21127-11-23 מדינת ישראל נ' משאהרה (18.3.24), הנאשם הורשע בגין שתי עבירות של הסתה לטרור בניגוד לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור. מדובר בשני פרסומי סטורי בחשבון האינסטגרם, לו היו לנאשם 1,228. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. על הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי הוטל עונש של 9 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט הדגיש כי מיקם את עונשו של הנאשם לא בתחתית המתחם משיקולי הרתעתה הכלליים.

אציין עוד, כי ישנם מספר פסקי דין מהתקופה האחרונה במסגרתם אישרו בתי המשפט הסדרי טיעון שכללו ענישה מוסכמת בגין שני פרסומים, כאשר בחלק מהמקרים נגזר עונש של 8 חודשי מאסר ובמקרה אחד עונש של 12 חודשי מאסר, אך בשים לב לעובדה כי מדובר בהסדרי ענישה סגורים ישנו קושי ללמוד מהם לצורך קביעת המתחם (ראה ת"פ 42464-10-23 מדינת ישראל נ' עטור (2.1.24), בת"פ 11020-01-24 מדינת ישראל נ' כריים (25.1.24), בת"פ 20964-12-23 מדינת ישראל נ' עביד (24.1.24)).

בענייננו, המאשימה במסגרת טיעוניה הפנתה את בית המשפט למספר גזרי דין שונים שלעמדתה מבססים את מתחם הענישה הראוי ובנסיבות ענייננו מאחר ומדובר בשני פרסומים, יש להתאים את רמת הענישה למעשי הנאשם.

חומרת מעשיו של הנאשם ופוטנציאל הנזק והסיכון בהחלט משקפים את עמדתה העונשית של המאשימה ועל כן אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 9- 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד וקנס משמעותי ומרתיע.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה - לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לקח אחריות על מעשיו, חסך זמן שיפוטי יקר. כך גם לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם (ת/1), לחובתו 3 הרשעות שהתיישנו, ההרשעה האחרונה משנת 2010 וכן את העובדה שהנאשם עצור עד תום ההליכים מזה כ - 8 חודשים.

בנסיבות אלה, ולאור כל האמור לעיל, באיזון המתבקש בין נסיבותיו האישיות של הנאשם לבין האינטרס הציבורי, מהות מעשיו, היקפם ובנסיבות בהן פרסם הנאשם את שני הפרסומים, אני מוצא לנכון למקם את עונשו ברף שמעט מעל הרף התחתון של המתחם.

משכך ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.  מאסר בפועל למשך 10 חודשים אשר יחושב מיום מעצרו על פי נתוני שב"ס.

2.  מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים, התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על כל עבירה לפי חוק המאבק בטרור ויורשע בגינה.

3.  קנס בסך 7,500 ₪. הקנס ישולם באמצעות מרכז גביית קנסות עד ולא יאוחר מיום 25.12.2024. מוסבר בזאת לנאשם כי עליו להסדיר את התשלום באמצעות המרכז לגביית קנסות וככל שהוא חפץ לשלם את הקנס במספר תשלומים, רשאי הוא לעשות כן ב-10 תשלומים, ועליו להסדיר זאת באמצעות המרכז לגביית קנסות.

פרוטוקול זה מהווה פקודת מאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשפ"ד, 21 יולי 2024, במעמד הצדדים.