ביום 16/4/24 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ולבקשת ב"כ הנאשם נדחתה ישיבת הטיעונים לעונש ליום 9/6/24.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאור התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם, במסגרתו הומלץ בין היתר על הטלת ענישה קונקרטית בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשם ודחיתי את ישיבת הטיעונים לעונש ליום 23/9/24 וזאת לצורך הפניית עניינו של הנאשם לממונה על עבודות השירות.

בהתאם לחוות הדעת שהתקבלה בעניינו של הנאשם לקראת מועד דיון זה, נמצא כי הנאשם אינו כשיר לריצוי עונש בעבודות שירות בשל מניעה המתבסס על מידע מודיעיני.

ביום 3/9/24 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים והממונה על עבודות השירות התבקש להגיש חוות דעת נוספת וסופית וזאת לאחר שקבעתי כי אין במידע הישן כדי למנוע מהממונה על עבודות השירות לקבוע כי הנאשם כשיר לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

ביום 27/10/24 הוגשה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות לפיה הנאשם נמצא כשיר לרצות עונש מאסר בעבודות שירות וביום 31/10/24 נשמעו בפני הטיעונים לעונש.

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 16/7/23. בהתאם לכתב האישום הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1) + 29 לחוק העונשין, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1) + (2) + 25 + 29 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

האירועים שבגינם הועמד הנאשם לדין והורשע בעבירות כפי שיוחסו לו בכתב האישום, אירעו בעיצומה של מערכה צבאית בין מדינת ישראל לארגון החמאס ברצועת עזה - מבצע "שומר החומות". במהלך הימים שקדמו לאותה מערכה, הייתה האוכלוסייה האזרחית במדינה נתונה תחת מתקפה של אלפי רקטות וגל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני שכלל תקיפות כלפי כוחות משטרה ובטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים. בלילה שבין 10.5.21 ל - 11.5.21, התקהלו עשרות אנשים בכניסה לכפר קרע, סמוך לכיכר הראשונה מכיוון כביש מס' 65, מבלי שקיבלו לכך אישור או רשיון (להלן: "ההתקהלות"). המשתתפים בהתקהלות יידו אבנים, זרקו חפצים וגלגלו צמיגים בוערים, לעבר שוטרים וניידות שהגיעו למקום להשליט סדר ובעשותם כן גרמו לחסימת הכביש, ניפצו מצלמות אבטחה, שפכו שמן מנועים על הכביש תוך שקראו "אללה אכבר" ו- "מסתערבים" ובכך הפרו את השלום והסדר הציבורי באופן שהיה בו כדי להטיל אימה על הציבור (להלן: "ההתפרעות"). בעקבות ההתפרעות ובמטרה לשמור על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור, הגיע למקום כח משטרה. במהלך ניסיון השתלטות הכח על הנעשה, נאלץ אחד השוטרים לבצע ירי באוויר. זאת לאחר שצעק למשתתפים "משטרה, לא לזרוק אבנים" מאחר שאלה לא נשמעו לקריאותיו. הנאשם נטל חלק בהתפרעות, ניסה לברוח מהמקום ובתוך כך, בצוותא חדא עם אנשים נוספים, יידה אבנים לעבר שוטרים שהיו חלק מהכח, ממרחק של כ-5 מטרים. אחת האבנים פגעה בברך שמאל של השוטר דניאל פיאררט ואבן נוספת פגעה בידו השמאלית (להלן: "השוטר דניאל"). בשלב מסוים הצליח השוטר דניאל לתפוס את הנאשם והודיע לו על מעצרו. הנאשם ניסה להימלט מהמקום תוך שדחף את השוטר דניאל וניסה להכותו באמצעות ידיו. בסופו של דבר, בסיועו של שוטר אחר, נעצר הנאשם והוכנס לניידת.

תסקיר שירות המבחן

לבקשת ב"כ הנאשם ומבלי שהדבר יגביל את עמדתה העונשית של המאשימה או יכבול אותה בטיעוניה, הופנה עניינו של הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. בתסקיר מיום 13.12.23, (אשר הוגש ביום 20/12/23) פרטה קצינת המבחן את קורות חייו של הנאשם, צעיר בן 23 תושב הכפר ערערה, נעדר עבר פלילי ונכון לעת הזו, כך לדבריו, עובד אצל אחיו בעסק להתקנת מערכות מיגון ואבטחה. בהתייחסותו לעבירות שבביצוען הודה בבית המשפט, הכחיש הנאשם כי השליך אבנים ו/או תקף את מי מהשוטרים, וטען שנקלע למקום במקרה לאחר שיצא ממסעדה סמוכה ולכן ונקלט במצלמת האבטחה. עוד עלה מהתסקיר כי הנאשם התקשה לגלות כנות ואוטנטיות סביב עמדותיו ומעורבותו באירוע. במצב דברים זה, נמנעה קצינת המבחן ממתן המלצה שטיפולי/שיקומית בעניינו.

טיעוני הצדדים לעונש

ביום 31/10/24 נשמעו בפני טיעוני הצדדים לעונש. המאשימה הגישה את טיעוניה בכתב, סומנו ת/1. המאשימה הדגישה במסגרת טיעוניה את נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם בהליך זה שלפני, את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו, את מידת הפגיעה בהם, וכן את מדיניות הענישה הנוהגת. בנסיבות אלה ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה שנע בין 18-30 חודשי מאסר בפועל לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד וקנס כספי.

המאשימה הדגישה במסגרת טיעוניה כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע אידיאולוגי לאומני ויש לראות במעשיו על רקע זה כנסיבה מחמירה שכן בנקל הוא יכול היה להימנע מנוכחותו במקום האירוע ומביצוע המעשים בהם הורשע, כך גם יכול היה הנאשם באותה קלות לחדול ממעשיו עת הגיעו השוטרים ולא להתנגד למעצרו.

המאשימה הפנתה במסגרת טיעוניה לפסיקה הרלוונטית המתייחסת לנאשמים שהורשעו בעבירות דומות על רקע דומה בנסיבות דומות ועל בסיס פסיקה זו ביקשה לאמץ את מתחם הענישה האמור לעיל.

המאשימה הדגישה בטיעוניה גם את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהן העובדה כי עסקינן בנאשם נטול הרשעות קודמות צעיר בגיל, חזר בו מכפירתו טרם שמיעת הראיות ובנסיבות אלה ביקשה למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם לצד הטלת ענישה צופה פני עתיד וקנס כספי.

מנגד ב"כ הנאשם פרש את טיעוניו בע"פ התייחס לנסיבות ביצוע העבירות כך גם לגילו של הנאשם, לעובדה כי עסקינן בנאשם נטול הרשעות קודמות והמעידה מושא הליך זה שבפני הינה מעידה חד פעמית וחריגה.

ב"כ הנאשם ציין כי שירות הבחן הדגיש שההליך המשפטי היווה גורם מרתיע עבור הנאשם, כך גם את התקופה בה היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח (פרק זמן של 20 ימים מיום 11/5/21 ועד 31/5/21) ולאחר מכן את מעצרו עד תום ההליכים בפיקוח אזוק אלקטרוני לפרק זמן של למעלה מ- 3 חודשים.

לעמדתו, הענישה הראויה אשר אותה יש להטיל על הנאשם במסגרת הליך זה שבפני תתבטא במאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת בין היתר לאור גילו הצעיר של הנאשם, עברו הנקי והשיקול שמרשו לא ייחשף לנורמות עברייניות בין כותלי בית הסוהר. ב"כ הנאשם תמך עמדה עונשית זו בפסיקה שאוזכרה בפרוטוקול דיון מיום 31/10/24.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וודאי לאור נסיבות ביצוען ומועד ביצוען. בתי המשפט שנדרשו לאירועי מבצע "שומר חומות" במהלך השנים האחרונות, חזרו והבהירו כי יש לנקוט יד קשה כנגד המשתתפים בהתפרעויות.

בע"פ 4585/22 מדינת ישראל נגד ערדאת ואח' (25/07/22), נכתבו הדברים הבאים: "חומרה רבה נודעת לעבירות של התפרעויות המונים, אשר מסכנות באופן ישיר וממשי חיי אדם, בריאותו וגופו, ואף עלולות להביא לפגיעות ברכוש וקניין. אי לזאת, בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה אשר תרסן ותמנע השתתפות בהתפרעויות אלימות הסוחפות את ההמון ומסבות נזק רב... בעיצומם של ימי מבצע "שומר החומות", שעה שהארץ בערה מבפנים ומחוץ, הן מתקיפות רקטות, והן מהפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי ארץ, המשיבים ביצעו עבירות חמורות עם המון משולהב על רקע אווירה לאומנית אשר עודדה פגיעה ביהודים... התנהלותם של המשיבים והפורעים האחרים מערערת את הסדר הציבורי ותחושת האישי של אזרחים ברחובה של עיר, ואף מלמדת על התנהלות מופקרת של רצון להטיל אימה ופחד. סופו של יום, התנהלות שכזו פוגעת במרקם היחסים העדין שבין האוכלוסייה בישראל על עדותיה ומכתימה ציבור שלם של תושבי הארץ אשר אין להם ולא כלום עם התנהלות בריונית שכזו.."

כאמור, האירועים מושא הליך זה שלפני התרחשו במסגרת מבצע "שומר חומות" ביחס לימים אלו נפסק כבר כי - "היו אלו ימים בהם אלימות ושנאה גאו ברחובות ישראל והתפרעויות ממניעים גזעניים לאומניים התרחשו מדי יום. במערכה זו אזרחי ישראל היו שרויים תחת אלימות משתי חזיתות בה בעת - מבית ומחוץ... חלף התנהגות אחראית שבכוחה להרגיע את המתח בין האזרחים, הפורעים מלבים במו ידיהם את בעירת האלימות ואף מקשים על כוחות הביטחון להשיב את הסדר האזרחי והציבורי על כנו, משכך נדרשת ענישה אשר תרתיע השתתפות בהתפרעויות אלימות העלולות בנקל להסב נזק לרכוש ולחיי אדם" - ע"פ 2331/22 סרור ואח' נ' מ"י , (ראו ע"פ 66919-02-23 שחאדה נ' מד"י (בימ"ש מחוזי חיפה)).

עוד ראו, ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (2022), המפנה לשלל אסמכתאות קודמות בנושא:

"בית משפט זה עמד לא אחת, על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים, כאשר בנסיבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות רציניות בגוף ורכוש. לפיכך נקבע, כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה" (ע"פ 7211/04 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 10 לפסק דינה של השופטת א. פרוקצ'יה (13/3/06). עמד על כך בית משפט זה בפרשה אחרת: התפרעויות של המונים בכלל, ועל רקע לאומני בפרט, צריכות לזכות לתגובה עונשית קשה וכואבת, יהיה מוצאם של המתפרעים אשר יהיה, כך נוהגת מדינת חוק וכך זכאים לצפות כל הבאים בשעריו של בית המשפט" (ע"פ 2285/05 מדינת ישראל נ' חמד, פסקה 7 (5/12/05)".

ברע"פ 34769-11-24 מחמוד אלגריבי נ' מד"י, התייחס כב' השופט אלרון לעבירות התפרעות שאירעו במבצע שומר חומות וציין בין היתר כדלהלן:

"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הטמונה ביידוי אבנים כלפי כוחות הביטחון, ובצורך בענישה מוחשית בעבירות אלה. זאת, בפרט כאשר המעשים מבוצעים בתקופה של מתיחות ביטחונית, כדוגמת אירועי שומר חומות. לאחרונה ציינתי:

"בית משפט זה שב ועמד על החומרה המגולמת בעבירות התפרעות. הללו יוצרות סכנה מוחשית לאזרחים, זורות אימה בקרב הציבור ומערערות את יסודות שלטון החוק. על כן, נקבע כי יש לפעול כלפיהן ביד קשה ובענישה מרתיעה אשר תרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה [...] הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהעבירות מתבצעות במהלכן של תקופות בהן שוררת מתיחות ביטחונית, וכאלו היו ימי מבצע "שומר חומות" - ימים שבהם הארץ בערה מבפנים ומבחוץ. בתקופות מעין אלה, מושקעים משאבים רבים על ידי כוחות הביטחון בניסיון לשמור על הסדר הציבורי. הנוטלים חלק באירועי התפרעות אלימים, מלבים את המתח השורר בקרב הציבור ומקשים על כוחות הביטחון בביצוע מלאכתם - מה שיוצר סיכון מוחשי לחיי אדם." (ע"פ 6106/23 עמרני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (15.5.2024))".

הנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים, בהם ההגנה על שלטון החוק ועל גורמי אכיפתו, שמירה על הסדר הציבורי וחיי אדם. מידת הפגיעה בערכים אלה היא בעוצמה בינונית-גבוהה, וזאת לאור נסיבות ביצוע העבירות, בחירת הנאשם להיות חלק מהאירוע ובמיוחד לאור המצב אשר שרר במדינה באותה העת. הנאשם היה חלק מההמון אשר ביקש לעשות שפטים, הפר את הסדר ולא נשמע להוראות השוטרים. התנהגותו לא הייתה של אדם בודד אלא חלק מההמון שחברו יחד לפגוע בכוחות המשטרה ובסדר הציבורי.

מדיניות הענישה הנוהגת:

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הנדונות מחמירה ורק במקרים "קלים", "גבוליים או כאלה שניתן לסטות ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום - יטיל בית המשפט עונש בדמות מאסר שירותה בעבודות שירות. אזכיר כבר עתה כי בעניינו של הנאשם שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית כלשהי.

בחינת גזרי דין רבים ושונים שהוטלו על מי שנטלו חלק בהתפרעויות מן הסוג הזה וביצעו מעשים דומים לאלה אותם ביצע הנאשם, דהיינו נטילת חלק בהתפרעות וניסיון לתקיפת שוטרים בצוותא עם אחרים בדרך של יידוי אבנים מלמדת על הטלת ענישה קונקרטית, ממשית ומוחשית - מאחורי סורג ובריח.

ראו למשל:

עפ"ג (מחוזי חיפה) 26975-04-22 מדינת ישראל נ' אחמד שמוך (12.5.22) הוחמר עונשו של הנאשם שהורשע בעבירות התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בצוותא בגין יידוי אבנים לעבר שוטרים, מ- 7 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

בת"פ (י-ם) 40553-07-21 מדינת ישראל נ' מסעוד (28.2.22) הורשע הנאשם בעבירות של התפרעות, נסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות בחומר נפיץ (עבירה נוספת לאלה שבהן הורשע הנאשם בתיק שלפני). בית המשפט גזר את עונשו ל- 12 חודשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי.

בעפ"ג (מחוזי חיפה) 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי (9.5.22), נדון עניינו של נאשם שבנסיבות חמורות יותר מאלה של במקרה שלפני, השתתף בהתפרעויות במספר מוקדים בעיר עכו, ובכל אחת מהן יידה אבנים לעבר שוטרים, חזר ועשה כן גם לאחר שדלת מלון סמוך הוצתה ע"י המתפרעים, והגם שמעשיו לא גרמו לנזק ישיר, התייחס אליהם בית המשפט כאל "מעשים שהנזק הפוטנציאלי הגלום בהם, גבוה". אותו נאשם הורשע ב - 3 עבירות של התפרעות ו - 3 עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בצוותא. בית משפט השלום בחיפה קבע כי מתחם העונש בסיבות אותו מקרה נע בין 8 ל- 24 חודשי מאסר וגזר עליו עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי העיר כי "אף אם בדוחק ניתן להשלים עם המתחם שנקבע, הרי עונשו של הנאשם לא אמור היה להתמקם בספו...", והחליט להחמיר את עונשו של הנאשם ל - 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

בת"פ (מחוזי ב"ש) 37485-05-21 מדינת ישראל נ' יעקובוב הנ"ל, הורשע הנאשם בעבירות של התפרעות והיזק במזיד לרכב, בגין השתתפותו בהפגנה שנערכה בצומת באר שבע, במהלך מבצע "שומר חומות" ואשר במהלכה בוצע יידוי אבנים לעבר כלי רכב שניזוקו. הנאשם, צעיר נעדר פלילי, סטודנט להנדסה כימית, שנרתם להליך טיפולי, נדון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי, משיקולי שיקום.

עוד ראו בעניין זה, ע"פ 3253/19 אבו חומס נ' מד"י, ענ"פ (חיפה) 43700-02-22 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין), עפ"ג 2699-04-22 מדינת ישראל נ' מיאתב היג'א - בעניינם של נאשמים אלה הוטל עונש מאסר בפועל של 12 חודשים לצד ענישה הצופה פני עתיד אשר אושר ע"י ערכאות הערעור וך גם בת"פ 41758-05-22 מדינת ישראל נ' אבו אלחסן ות"פ 40079-05-21 מדינת ישראל נ' אבו שנדי (שניהם של בימ"ש שלום חדרה שניתנו על ידי).

בע"פ 5049/23 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו נאב (04.01.24) התייחס בית המשפט העליון לעניין הגיל: "מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות מהסוג בהן הורשע המשיב, חרף גילו הצעיר ונסיבותיו, מחמירה עם מבצעי העבירות ולא בכדי. בית משפט זה נקט לא אחת באמות מידה מחמירות ביחס לעבירות של התפרעויות מלוות ביידוי אבנים, אלימות כלפי כוחות הביטחון ואזרחים והשלכת בקבוקי תבערה במקומות רגישים כהר הבית ובמהלך חודש הרמדאן. כאשר עבירות אלו מתבצעות על רקע לאומני-גזעני, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה במיוחד על מנת להרתיע ולרסן התפרעויות אלו, שעלולות להוביל להתפרעויות באזורים נוספים בתוך מדינת ישראל ובאזור ואף לצאת מגדר שליטה".

בע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסוועד עמד בית המשפט העליון על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים וקבע "יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות העלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה".

רק לאחרונה, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עפ"ג 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א, לעניין זה כדלהלן: "לגישתנו אין מקום להקל עם מי שתוך קריאת תיגר על ריבונות המדינה, בצוותא חדא עם פורעים רבים נוספים, המון מוסח ממש, מידה אבנים אל עבר כוחות המדינה, פוגע (בעצמו או ע"י אחרים הפועלים עמו) בניידת משטרה פגיעה קשה ובכך אף גורם לחדירת רסיסים לעינו של שוטר, מי שעת נתפס ע"י אנשי המשטרה, מאיים עליהם איומי - רצח קשים בעלי אופי לאומני מובהק יורק לעברם ותוקף אותם. לעניות דעתנו, הענישה שהוטלה על המשיב דכאן אינה נותנת ביטוי הולם לחומרת מעשיו בנסיבות בהן נעשו". בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וציין "אכן באה שעתו של השינוי וכי עת לפעול להחמרת מדיניות ענישה, כך שזו תהלום את חומרת המעשים ואת פגיעתם הרעה, תטמון בחובה מניעה (המושגת ע"י סילוק הפורעים מרחובות ישראל לתקופה ממושכת) ותביא להרתעה אמיתית, הן כלפי הפורע העומד לדין (יהיה מוצאו אשר יהיה), הן כלפי פורעים פוטנציאלים וכאלה, למרבה הצער, רבים המה".

בתאריך 10.10.2024 נדון בפני בית המשפט המחוזי בחיפה ערעור המדינה על גזר דין שניתן על ידי, עפ"ג 63614-03-24 מדינת ישראל נ' דעיף, במסגרתו הוטל על נאשם יליד 2001 אשר הורשע בעבירות זהות לאלו של הנאשם שבפני במסגרת הליך זה, עונש ש למאסר למשך 9 חודשים אותו היה אמור הנאשם לרצות בעבודות שירות. לאחר שהתקיים באולם בית המשפט דיון מחוץ לפרוטוקול הדיון, הודיעו הצדדים במשותף כי הם מסכימים לאימוץ המלצת בית המשפט באופן שעונש המאסר בעבודות שירות יומר למאסר בפעול למשך 7 חודשים, מעבר לימי המעצר אותם ריצה הנאשם זה מכבר. המאשימה ציינה כי עונש המאסר בעבודות שירות שהוטל על ידי אינו משקף את העמדה העונשית ההולמת והסכמתה לאימוץ רף הענישה שהוצע ע"י ערכאת הערעור לא משקף את חומרת המעשים וההסכמה ניתנה לאור ההצעה בלבד.

באשר לעמדת ב"כ הנאשם ביחס לכך שיש מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, התייחס לכך כב' השופט אלרון ברע"פ 34769-11-24 מחמוד אלגריבי נ' מדינת ישאל כדלהלן:

"ביחס לעתירת המבקש להפחתת עונשו לצורך ריצויו בדרך של עבודות שירות, אזכיר כי ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות הוא זכות קנויה, אשר בבסיסה עומדת תכלית שיקומית (רע"פ 5128/21 סלאמה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (15.8.2021)). ואולם, בהתחשב בחומרת המעשים ובעובדה שאלה בוצעו כאמור בתקופה של מתיחות ביטחונית, נסיבות המקרה אינן מתאימות להשתת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות (ראו והשוו: ע"פ 2067/23 משטי נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (13.8.2024))".

משכך אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם בהליך זה נע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות:

הנאשם חבר להמון במקום האירוע מתוך כוונה להיות חלק בלתי נפרד מהמון זועם של מתפרעים, יידה אבנים לעבר שוטרים מטווח קצר, אחת מהן אף פגעה ברגלו של שוטר ואחרת בידו של שוטר אחר. בעשותו כן ומבחירתו החופשית, השתתף הנאשם בהתפרעות, בהתקהלות אסורה שמטרתה להפר את השלום ולהטיל אימה על הציבור, תקף בפועל וניסה לתקוף שוטרים בצוותא חדא עם אחרים ועשה מעשים שיש בהם כדי להפריע לשוטרים בעבודתם.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

לקחתי בחשבון לעניין זה את גילו של הנאשם, הודאתו בכתב האישום טרם שמיעת הראיות, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות בהן הורשע וכן את העובדה כי עסקינן בנאשם נעדר הרשעות קודמות. כך גם נתתי את דעתי לעמדת שירות המבחן ולעובדה שהנאשם נמצא כשיר לריצוי עונש המאסר על עבודות שירות ואת הפגיעה הפוטנציאלית בו ובמשפחתו.

משנאמר כל זאת אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפעול למשך 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר אותם ריצה הנאשם לפי נתוני שב"ס. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית מעצר קישון ביום 10/2/25 שעה 11:00.

ב"כ הנאשם יתאם עבור מרשו מועד לקליטה מוקדמת, מול רשויות שב"ס.

2. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה שבפני.

3. קנס בסך של 5,000 ₪. סכום הקנס יקוזז מסכום הפיקדון אשר הופקד בתיק מ"ת 31175-05-21 והיתרה בהעדר החלטה אחרת לסתור תוחזר למפקיד.

עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוטל בתיק מ"ת 31175-05-21 יוותר על כנו וזאת עד להתייצבות הנאשם לריצוי עונש מאסרו או עד החלטה אחרת, כך גם הערבויות שנחתמו כנגד שחרורו בתנאים המגבילים.

גזר דין זה מהווה פקודת מאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ה, 19 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.