5. בדיון שהתקיים ביום 29.5.2025 הוגש כתב אישום מתוקן בשנית [כא/2], תוך שעודכנו סכומי המס, כאשר המאשימה הודיעה כי המס התחילי עומד על סך 843,894 ₪, ולאחר הסרה חלקית יתרת המס לתשלום הינה כ- 630,706 ₪, והנאשמים הודו במיוחס להם בכתב האישום המתוקן והורשעו על פי הודאתם.

טיעונים לעונש:

6. במסגרת הדיון (שהתקיים ביום 29.5.2025, ב"כ המאשימה הגישה טיעונה לעונש בכתב [ת/1] במסגרתם, הפנתה למידת הפגיעה בערכים המוגנים, ולחומרה הגלומה בעבירות על חוק המע"מ, והפגיעה בכספי הציבור. המאשימה הפנתה לכך שהנאשמים הגישו 15 דוחות תקופתיים, מתוכם 6 הוגשו שלא במועד, ולא שילמו את המס הנובע מהם, כאשר סכום המס התחילי הינו 843,894 ₪, וכן הפנה לכך שהנאשמים פעלו להסרה חלקית של המחדלים, ויתרת המחדל הינה כ-631,000 ₪.

7. המאשימה הפנתה לפסיקה הרווחת ועתרה להעניק משקל לאינטרס הציבורי, בשים לב לשיקולי הגמול וההרתעה, ועתרה למתחם הנע בין 4 - 9 חודשי מאסר, לצד 2-8 חודשי מאסר על תנאי, קנס הנע בין 5%-10% מסכום המס התחילי, והתחייבות.

8. ביחס למיקום הנאשם 2 בתוך המתחם, הפנתה המאשימה לכך שהנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן יקר, וכן להיותו נעדר עבר. כן נטען, כי לא הוצגו נתונים המעידים על נסיבות אישיות מיוחדת המצדיקות סטייה ממתחם הענישה, ובנסיבות אלו עתרה להשית על הנאשם 2 - 7 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר מותנה, קנס כספי בסך 60,000 ₪ והתחייבות. ועל הנאשמת 1 קנס סמלי לאור כך שאינה פעילה.

9. ב"כ הנאשם, עתר לשליחת הנאשם הממונה על עבודות השירות, אם כי ביקש להסתפק במאסר על תנאי וקנס סמלי, תוך שהפנה לכך שהנאשם שילם רבע מהחוב. במסגרת טיעוניו לעונש הכתובים, שב והפנה ב"כ הנאשם לכך, שהנאשמים הודו והורשעו במיוחס להם ובכך הביאו לחיסכון בזמן שיפוטי יקר. בנוסף, הפנה לכך שהנאשם מכיר בחשיבות מערכת גביית מס מסודרת ותקינה, אך נקלע לנסיבות שאינן באשמתו. עוד הוסיף כי הנאשם רווק והתקשה לבנות תא משפחתי לאור המצב הכלכלי אליו נקלע, תוך שעמד על המחירים בהם נשא הנאשם והפסדי הענק בעסק.

10. בנסיבות אלו, עתר לבחון אפשרות להטלת ענישה שיקומית, תוך התחשבות בחרטה הכנה אשר הביע הנאשם, תוך שהפנה לכך שהנאשם עושה מאמצים להסרת המחדל על אף הקשיים הרבים. לאור האמור, עתר להשית מאסר על תנאי והתחייבות, ולחילופין באם יושת מאסר עתר להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. ביחס לרכיב הקנס, עתר לקנס סמלי בלבד, תוך התחשבות במצבו המשפחתי והאישי.

11. הנאשם בדברו לעונש ציין כי מבקש התחשבות מבית המשפט.

דיון והכרעה

12. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"), המוסדר תחת הוראות סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין, נקבע כי בעת קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. משהצדדים לא הגיעו להסדר עונשי, שומה על בית המשפט לערוך איזון ולהביא בחשבון את מכלול השיקולים שנקבעו בחוק ובפסיקה בעת קביעת מתחם העונש ההולם.

13. יש לציין כי, העיקרון שמנחה את בית המשפט בעת קביעת מתחם העונש (בהתאם להוראות סעיף 40ב לחוק העונשין) הינו הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבות אותו מקרה ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם.

14. במקרה המונח בפני בית המשפט, המעשים בהם הורשע הנאשם, פוגעים ברציונל המונח ביסודם של דיני המס ולכך יש השלכה על המשק והכלכלה וכן על המרקם החברתי והסולידריות החברתית לנשיאה בנטל המס באופן שווה, מקום בו הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירות על פי חוק מע"מ ותקנות מע"מ.

15. הערכים המוגנים - הערכים החברתיים שנפגעו במקרה דנן ממעשיו של הנאשם הם ערך השוויון בנטל המס וערך ההגנה והשמירה על הקופה הציבורית. על פי פסיקה עקבית של בית המשפט העליון, עבירות המס מגלות חומרה רבה ומצדיקות ענישה מרתיעה, אפנה לרע"פ 977/13 אודיז נגד מדינת ישראל (20.2.13), וכן לרע"פ 1717/14 ליזרוביץ נגד מדינת ישראל (3.3.14).בע"פ 71687/02 עיני נגד מדינת ישראל (1.4.2004) נקבע כי: "הערך המוגן בעבירות המס הוא השיטה הפיסיקלית שהחברה אימצה כחלק ממדיניותה הכלכלית והחברתית, לרבות שיטת המיסוי שתבטיח חלוקת נטל שוויונית וצודקת".

עוד נקבעברע"פ 4323/14 מולדובן נגד מדינת ישראל (26.6.2014): "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, העקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס".

16. אי תשלום המס במועד הקבוע בחוק פוגע בערך השוויון וחלוקת הנטל, וכן בקופה הציבורית. ככל ובית המשפט יעניק סלחנות לאי קיום הוראות החוק, עלול הדבר להביא להעדר מוטיבציה של כלל ציבור הנישומים אשר משלם מסים לפעול על פי החוק וכנדרש. אי הגשת דיווחים כאמור, אכן פוגעים ביכולתו של פקיד השומה לאמוד אחר הכנסותיהם של הנישומים ובהתאם לגבות המס המגיע לקופה הציבורית, כאשר אי תשלום המס פוגעים בקופה הציבורית.

17. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בית המשפט נתן דעתו, לכך שהעבירות בוצעו על ידי הנאשמים באופן בלעדי, ונפרסו על פני תקופה של מספר חודשים בשנות המס 2023 ו-2024 עת הנאשמים הגישו 16 דוחות תקופתיים ולא שילמו המיסים הנדרשים, מתוכם 6 דוחות הוגשו שלא במועד, תוך פגיעה ישירה בקופה הציבורית. הוענק משקל להיקף המחדל הכולל בתקופות הרלוונטיות שהינו בסך 843,894 ₪.

18. ביחס לעבירות של אי תשלום המס במועד,אף שעסקינן בעבירה מסוג העבירות 'הקלות' יותר הקיימות בחוק מע"מ ובתקנות, הרי במקרים רבים ביצוע עבירות אלו מוביל לפגיעה ישירה בקופת המדינה ובאופן עקיף בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה, ויש בעבירות אלו להביא לפגיעה בשוויון בנטל תשלום המס. "הנזק שנגרם למדינה אינו רק נזק כספי ישיר, אלא נזק הכרוך בפגיעה במערכת המס שהפעלתה התקינה מחייבת, בראש ובראשונה, הגשת דוחות מס במועד שניתן לבחון אמיתותם" (ראו - עפ"ג 12018-10-14 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נגד איזנברג (להלן : "איזנברג")).

19. הנזק שנגרם ושצפוי היה להיגרם מביצוע העבירות- מעשיהם של הנאשמים חותרים תחת העקרונות הכלליים של שיטת גביית המסים במדינת ישראל ומעשיהם גרמו לנזק לקופת המדינה, למערכת ולשיטת גביית המס בסך של 843,894 ש"ח. עם זאת יש לציין כי נכון למועד מתן גזר הדין הנאשמים הסירו את באופן חלקי את המחדל, כך שיתרת המחדל בסך 630,706 ₪.

20. בנסיבות האמורות, בהתאם למספר הדוחות שעבורן לא שולם המס, ובשים לב לכך שחלק מהדוחות הוגשו באיחור, ובהינתן הנזק המוחשי שנגרם כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, הרי שניתן לומר כי מדובר באירועים שרף חומרתם והפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן היא בעוצמה בינונית.

מדיניות הענישה הנוהגת

21. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמים משתרעת על פני מנעד, ומשתנה ואף תלויה במספר העבירות שבוצעו, היקף המס שלא שולם, וכיוצ"ב. לרוב כאשר מדובר במחדלים שאינם בהיקפים גבוהים, מתחמי הענישה נעים ממאסר על תנאי, ועד כשמונה חודשי מאסר לצד קנסות. במקרים חמורים יותר, כאשר מדובר בהיקפי מס גבוהים שלא שולמו, ו/או לצידן עבירה נוספת של אי הגשת דוחות במועד, מתחמי הענישה יכולים לנוע ממתחם שתחתיתו מספר חודשי מאסר ועד מאסרים ממושכים.

22. העבירות המבוצעות בניגוד לחוק מע"מ, כמו גם עבירות המבוצעות בניגוד לפקודת מס הכנסה, פוגעות בכספיו של הציבור ופועל יוצא של ביצוע עבירות אלו, הינו גזילת כספיו של כלל הציבור. ידוע כי המע"מ הינו רכיב אשר נגבה לצורך העברתו לקופת המדינה, תוך שהנאשמים גבו רכיב זה, אך העברת המס לרשות לא בוצעה, ובכך פגעו הן בקופת המדינה והן בערך השוויון בחלוקת המס.

23. ברע"פ 1154/20 מלכה נגד מדינת ישראל (נבו, 12.2.2020) הדגיש בית המשפט החומרה היתרה בעבירות המס: "בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הגלומה בביצוע עבירות מס, ועל כך שנקודת המוצא בגזירת עונשו של נאשם שביצע עבירות אלו היא מאסר בפועל. עוד נקבע בפסיקה כי על בית המשפט הגוזר את עונשם של עבריינים המבצעים עבירות מס להעדיף את האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם...". [ראו בהתאמות הנדרשות].

24. המדובר בביצוע עבירות כלכליות, שתוצאתן, כאמור, פגיעה בציבור ובעקרון השוויון, ואשר העונש ההולם הוא מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח ואין להסתפק בעבודות שירות לרוב. האמור נקבע בשורת פסקי דין ואפנה לרע"פ 3137/04 חג'ג' נגד מדינת ישראל (18.4.2004) שם נקבע: "... כאשר עסקינן בעברייני מס, אשר תקוותם היא להפיק רווח כספי, חשוב להטיל לצד הקנס, גם עונש של מאסר בפועל למען יידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר", וכן בע"פ 624/80 חב' וייס אנרסט בע"מ נגד מדינת ישראל (7.4.81), שם נקבע:"שהאחד שודד את קופתה של המדינה והאחד שודד את קופתו של הפרט".

25. ברע"פ 4173/15 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (29.6.20215) נדחתה בקשת רשות ערעור, על החלטה המשפט המחוזי הדוחה ערעורם שלה נאשמים על חומרת העונש. הנאשמים הורשע, בביצוע 26 עבירות של אי הגשת דו"ח, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. המדובר בעבירות שבוצעו על פני תקופה של כארבע שנים, כאשר גובה הנזק שנגרם בעטיין לא הוכח (המדינה טענה כי קרן המס בגין הדוחות שלא הוגשו כ-400,000 ₪, ואילו ההגנה טענה לסכום נמוך יותר). בית המשפט השלום קבע כי המתחם נע בין 3 חודשי מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט הדגיש על אף העדר עבר פלילי, לאור לריבוי העבירות ואי הסרת המחדל במלואו, אין להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה הערעור והדגיש כי למרות הגשת כתב האישום, המשיכו הנאשמים בביצוע עבירות נוספות, כעולה מהתיק השני שצורף, כן נקבע כי מתחם הענישה שנקבע הינו סביר, וביחס לענישה, נקבע כי "אל לנו התעלם מן האינטרס הציבורי שנפגע מחמת העובדה שהמערערים לא הגישו במועד 26 דו"חות מע"מ, משמע, אי-הגשת דו"חות מע"מ על פני תקופה ארוכה, כשהמערערים ממשיכים בביצוע עבירה זו אף לאחר שכבר הוגש כנגדם כתב האישום הראשון." כן נקבע "כי בכל הנוגע לעבירות כלכליות גובר במידה רבה האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".

26. בת"פ 38287-12-11 מדינת ישראל נ' חדד ואח' (31.5.2015), דובר בנאשם אשר הורשע בעבירה בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, מקום בו לא הגיש דוח תקופתי ולא שילם המס הנובע מהם, בסכום של 1.2 מיליון ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש נע ממאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, תוך שהשית על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בגזירת העונש, בית המשפט העניק משקל למצבו האישי והכלכלי של הנאשם וקבע כי אין זה המקום להורות על שליחת הנאשם למאסר בפועל.

27. רע"פ 6371/14 באסם נגד מדינת ישראל (28.10.14) - מדובר אשר הורשע בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ יחד עם סעיפים 67 ו-88 ותקנות 20 ו-22 לתקנות מע"מ, במשכך תקופה של כשנה וחצי. מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אשר הסיר חלקית את מחדליו. הנאשם נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון קבע כי העדר יכולת לשלם החוב, לאור מצב כלכלי קשה, אינו מהווה עילה להקלה בעונש.

28. עפ"ג 37359-08-13 מדינת ישראל נגד דניארוב (28.1.2014) - הנאשמת הורשעה בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דוחות במועד למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, עת לא הגישה 4 דוחות מע"מ, ודוח אחד באיחור. הנאשמת לא הסירה את המחדלים, (היקף גובה המחדל לא הובהר בכתב האישום נע בין (25,000 ₪-65,000 ₪, קיימת מחלוקת בין הצדדים). נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשים ומתחם קנס הנע בין 3,000 ל-20,000 ₪. בתוך המתחם הוענק משקל לאי הסרת המחדלים, לתקופה הקצרה בו פעל העסק, ולנסיבותיה האישיות של הנאשמת, להיותה בהליכי פשיטת רגל, והשית על הנאשמת מאסר מותנה לצד קנס בסך של 8,000 ₪. בית-המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וציין העובדה לפיה כתב האישום נעדר פירוט אודות סכום המחדל.

29. עפ"ג 24241-12-14 אוזן נגד מדינת ישראל (10.2.2015) - הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-11 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ואי תשלום המס בגינם (לפי סעיף 117(א)(6) + סעיף 67 לחוק מע"מ + תקנה 20 לתקנות מע"מ), עבירות שבוצעו במשך כשלוש שנים, סה"כ 11 דוחות שלא הוגשו, סכום המע"מ כ-50,000 ₪. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש ועד שלושה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד קנס. נקבע מתחם עונש כולל הנע בין 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל, וקנס הנע בין 10,000 ₪ ל-30,000. הנאשם הוכרז כפושט רגל, לא הסיר את מחדליו, נעדר עבר פלילי, נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי מצא להקל בעונשו של הנאשם וקיצר את תקופת המאסר לשלושה חודשי שירוצו בעבודות תוך שציין כי הנאשם היה נכון להסיר מחדל, אך הדבר נמנע ממנו בשל היותו פושט רגל.

30. רע"פ 8292/22 רם לוי נ' מדינת ישראל (נבו, 12.12.2022) - הנאשם הורשע ב-27 עבירות של אי הגשת דוח במועד, לפי סעיף 117(א)(6) ו -88 לחוק המע"מ בצירוף תקנה 23(ב)(1) לתקנות, וב-10 עבירות של אי תשלום המס במועד לפי סעיפים 118 + 88(א) לחוק מע"מ בצירוף תקנה 23(ב)(1) לתקנות, וכן הורשע בשני כתבי אישום נוספים שצורפו של אי הגשות דוחות מע"מ במועד. נכון למועד גזר הדין חוב המס המצטבר מהדוחות אשר לא שולמו עמד על סך של 920,000 ₪. בית המשפט השלום העניק משקל למשך ביצוע העבירות, ולהיקף הפגיעה בקופה הציבורית ולמשך ביצוע עבירות גם לאחר הגשת כתב אישום, כאשר מרבית המחדל לא הוסר והשית על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. ערעורה של המדינה אודות קולת העונש התקבל, ובית המשפט המחוזי הדגיש כי לאור היקף הכספים שנגרעו מהקופה ומשך ביצוע העבירות יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה ואינטרס השוויון כלפי החוק, על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, ולכן השית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שבית המשפט העליון ציין "בנדון דנן, המבקש הורשע ברשימה ארוכה של עבירות מס. במעשיו גרע כספים רבים מהקופה הציבורית, ואף בחלוף מספר שנים ממועד ביצוע העבירות - מרבית מחדליו לא הוסרו. אף העובדה שהמבקש המשיך במעשיו והחסיר כסף מכיס הציבור, גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות אלו ממש, מצדיקה ענישה משמעותית בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח". ראו בהתאמות הנדרשות לאור היקף המס הגבוה.

31. בת"פ (שלום חיפה) 24408-06-20 מדינת ישראל נ' א.מ. פפושדו בע"מ (18.3.2021) מדובר בנאשם אשר הורשע בביצוע 3 עבירות של הפרת החובה לתשלום מס ערך מוסף, המגיע לתקופת הדו"ח התקופתי עם הגשתו, לפי סעיף 118 לחוק מע"מ בצירוף הוראות סעיף 88 לחוק מע"מ, תקנות 23(ב)(1) ו-27 לתקנות מס ערך מוסף. הנאשמים (בעל המניות והחברה) למרות חובתם החוקית, הגישו 3 דוחות תקופתיים לא צירוף תשלום כנדרש, כאשר יתרת המס לתשלום הינו 763,706 ₪. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תטען למתחם הנע בין 6-12 חודשים ועתירתה ל-12 חודשי מאסר, ואילו ההגנה תעתור להסתפק ב-6 חודשי מאסר. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 חודשי מאסר ועד 9 מאסר, לצד מאסר מותנה וקנס. הנאשם נעדר עבר פלילי, נדון ל-7 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד קנס מתון באופן יחסי לעבירה, נוכח מצבו הכלכלי הנטען. לא הוגש ערעור.

32. בת"פ (תל אביב-יפו) 68308-06-22 מדינת ישראל נ' "אשד עמיקם ואהוד" (31.1.2024) - הנאשמים הורשעו בביצוע 8 עבירות של הפרת החובה לתשלום מס ואי תשלום מס שנוכה לפי סעיף יחד עם סעיפים 67 ו-88(א) לחוק מע"מ + תקנה 23(ב)(1) לתקנות, זאת יחד עם 9 עבירות של אי תשלום מס שנוכה לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה. עסקינן במחדל של כ-750,000 ₪ ביחס לעבירות מע"מ ו-216,000 ₪ לעבירות מס הכנסה. בגזר הדין נקבע כי על פי הפסיקה, מתחמי הענישה נעים, על דרך הכלל בעבירות הנ"ל בין מאסר מותנה ועד 7 חודשים לעבירות המע"מ ועד 9 חודשים לגבי עבירות מס הכנסה, אך לאור שילוב העבירות נקבע מתחם אשר תחתיתו עונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות. ביחס לנאשם 2, שהינו נעדר עבר פלילי, אשר הציגו מסמכים אודות הסתבכותו הכלכלית והתהליך שעבר באותה תקופה נדון ל-5 חודשי מאסר בעבודות שירות. הנאשם 3, שהינו בעל עבר פלילי רלוונטי נדון ל-7 חודשים בעבודות שירות לצד ענישה נלווית. לא הוגש ערעור.

33. בהקשר לדברים האמורים יש לזכור כי במקרה דנן, מדובר בעבירות מס שאינן ברף חומרה גובה, ושאינן כוללת רכיב של כוונה להשתמט מתשלום מס, וראו את הדברים האמורים בעפ"ג 26177-05-14 בהרב נגד מדינת ישראל: ".. ברי כי אין דינו של מי שעובר עבירת מס מתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, כדינו של מי שעובר את העבירה שלא מתוך כוונה כאמור, כדוגמת עבירות המס שבהן הורשע המערער, שבמקרים המתאימים ניתן להסתפק לגביהם בהטלת קנס מינהלי חלף הגשת כתב אישום על כל המשתמע מכך ...".

מתחם העונש ההולם

34. לאחר בחינת הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמים ומידת הפגיעה בהם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, מידת אשמת הנאשמים, בשים להיקף המס, ולמשך התקופה בה בוצעו העבירות, היקף העבירות, לפסיקה הנוהגת ולכך שנראה כי ב"כ הנאשמים אינו חולק על מתחם העונש שנטען על ידי המאשימה, בית המשפט מצא לקבוע כי מתחם העונש ההולם את המקרה נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר, לצד קנס הנע בין 40,000 ₪ לבין 80,000 ₪.

העונש בגדרי המתחם, ואפשרות החריגה ממתחם העונש לאור שיקולי שיקום

35. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה:

א. הנאשם 2, יליד 2 רווק, מתגורר בת שבע, בעל רצף תעסוקתי, נעדר עבר פלילי .

ב. הוענק משקל להודאתם של הנאשמים כנתון המעיד על לקיחת אחריות, זאת לצד הסרה חלקית של המחדלים. בהקשר זה יש לציין כי הסרת המחדלים אינה מעשה חסד שעושים הנאשמים. זוהי חובתו לפירעון חובו. אפנה לרע"פ 5872/14 ירון נ' מדינת ישראל שם נקבע: "על אף חשיבות השיקול של הסרת המחדל על ידי הנאשם בעבירות מהסוג בנדון כאן - אין להפריז בהכרח במשקל המוענק לו." על אף חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר מדובר בפירעון חוב שניתן לגבות אותו מהנאשם גם בדרכים אחרות. בע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל, נקבע כי על אף הסרת המחדל, אין להפריז במשקל אותו יש לייחס לכך, ואין הדבר יביא עד לכדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל.

ג. ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (נבו, 25.10.2015) - נקבע כי "התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם בעת גזירת הדין נועדה לקדם שתי תכליות עיקריות: האחת, סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה. השנייה, עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם..." כאשר נקבע כי למועד הסרת המחדל אף הוא יש משקל "מובן כי הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל שנעשית בהזדמנות הראשונה, אשר מלמדת על חרטה וקבלת אחריות אמיתית ומיידית. ואולם מבלי למעט מעקרון זה - גם להסרת מחדל בהמשך הדרך ישנה משמעות מסוימת לאור הגשמת התכלית של תשלום מס אמת והאינטרס הציבורי בהשבת החוב לקופה הציבורית, והיא אף עשויה ללמד על קבלת אחריות חלקית ולוּ מאוחרת".

ד. הוענק משקל לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, והצורך המוגבר במיגור העבירות ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

ה. ב"כ הנאשם, טען כי הנאשם נקלע למצוקה אישית וכלכלית לאור הפסדי ענק בעסק, אם כי לא הוצגו ראיות לכך. בנוסף לאמור הפיסקה שבה וקבעה כאמור לעיל כי אין להפריז במשקל שיש ליתן ליכולתו הכלכלית של הנאשם, שכן הימנעות מהטלת קנסות, יהא בה לסכל התכלית שלשמה נועד הקנס - הרתעת הפרט והציבור באשר לאי הכדאיות בביצוע עבירות אלו.

ו. כמו כן, בית המשפט ער לעתירת הסנגור, להעניק משקל ממשי לנטילת האחריות והבעת חרטה כנה, כמו גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם, למצבו האישי, עם זאת, לא הוצגו נסיבות כה חריגות המצדיקות סטייה ממתחם הענישה שנקבע. בהקשר זה, יצוין כי בפסיקה נקבע ששיקולי שיקום אינם ככסות הכל ואל מול שיקולים אלו יש לבחון שיקולי ענישה נוספים (ראו ע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל(14.3.2022).

ז. יש לזכור כי במקרה דנן, המונח בפני בית המשפט, הנאשם הורשע בעבירות מס, ובבואו של בית המשפט לבחון האם יש מקום להעדיף את שיקוליו האישיים של הנאשם על פני שיקולים אחרים, יש לפנות אף לרע"פ 4584/15 משהור משאהרה נ' מדינת ישראל (6.7.2015) שם נקבע:

"למעלה מן הצורך, אציין כי אינני מקבל את טענתו של המבקש בנוגע לסיכויי השיקום בעניינו. סבורני, כי האינטרס השיקומי של המבקש, ככל שקיים כזה בנסיבות העניין, אינו יכול להצדיק הקלה נוספת בעונשו. כפי שציינתי ברע"פ 4218/15 אמסלם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.2015):

"אמת נכון הדבר, כי האינטרס שעניינו שיקומו של הנאשם, איננו אינטרס אישי של אותו נאשם בלבד, אלא שמדובר באינטרס חברתי כולל, לשקם את מי שסרו מדרכם, ולהחזירם לדרך המוטב. יחד עם זאת, יש לזכור, כי אינטרס זה מונח לצד יתר שיקולי הענישה העומדים על הפרק, בעת שנגזר עונשו של הנאשם" (ראו גם: רע"פ 2945/15 אבו חנין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.5.2015); רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.3.2015)).

ועוד יש להזכיר, בהקשר לכך, כי עבירות כלכליות, ובכללן עבירות המס, טומנות בחובן חומרה מיוחדת, המצדיקה ענישה מרתיעה במסגרתה מוקנה משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לאמור:

"כשעסקינן בעבירות מס ככלל, כנפסק לא אחת, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן: 'נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה'" (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.11.2010)....".

36. הפסיקה כאמור, התייחסה לכך שנסיבותיו האישיות של נאשם אמורות לסגת מפני האינטרס הציבורי שבהרתעה, שכן בקשר לעבירות מס ועבירות כלכליות צוין כי אפקט ההרתעה הוא בעל משקל רב יותר מאשר בעבירות אחרות (ע"פ 8345/16 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.17).

37. לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, בנסיבות בהן מדובר בעבירות הפוגעות בציבור הרחב ובערך שיוון נשיאת נטל המס, לאור חלקם של הנאשמים בביצוע העבירות, היקף הפגיעה בקופת המדינה ובציבור בכללותו לצד הסרה חלקית של המחדלים והעדר עבר פלילי, הרי שמצאתי למקם את הנאשם 2 בשליש התחתון של המתחם אך לא בתחתיתו.

סוף דבר,

38. לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

הנאשמת 1

קנס בסך 1,000 ₪. הקנס ישולם עד ליום 1.1.26.

הנאשם 2

א. 5 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם ובכפוף לאמור בחוות הדעת מטעם הממונה על עבודות השירות אשר הוגשה.

ב. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות על פי תאריך עדכני שיגיש הממונה על עבודות השירות, ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס סמוך לכלא "אשל", ויבצע את עבודות השירות במקום עליו יורה הממונה ובהתאם להוראות הממונה או מי מטעמו. הנאשם מוזהר כי ככל שלא יבצע את עבודות השירות, בהתאם להוראות הממונה או מי מטעמו, או ככל שלא יתייצב לריצוי העבודות כולן או חלקן, מוסמך הממונה על עבודות השירות להפקיע בהחלטה מנהלית את עבודות השירות באופן בו הנאשם ירצה את יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח, במאסר של ממש, בלא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ג. 4 חודשי מאסר, וזאת על תנאי, שלא יעבור משך שלוש שנים מהיום, כל עבירה בניגוד לחוק מס ערך מוסף ו/או לפקודת מס הכנסה.

ד. קנס בסך 45,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.26 ובכל הראשון בחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן השיעורים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי, ומובהרות לנאשם הוראות החוק ביחס לאפשרות החיוב בתוספת הפיגורים כמו גם הפעלת המאסר חלף הקנס. את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות".

· מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון *35592 או בטלפון: ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ה. התחייבות בסך 50,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא לעבור כל עבירה בניגוד לחוק מע"מ ו/או פקודת מס הכנסה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ו, 16 אוקטובר 2025, במעמד הצדדים.