תסקירי שירות המבחן

4. מתסקיר שירות המבחן מיום 23/12/2024 פורט כי הנאשם יליד 2001, כבן 24, רווק, מתגורר בפזורה הבדואית והינו בן בכור למשפחה בת עשרה ילדים. אביו בעל עבר פלילי לא מפורט, אמו עובדת במפעל עופות. הנאשם שיתף כי אחיו נפטר בתאונת דרכים בצעירותו בה היה מעורב כנהג. הנאשם למד 10 שנות לימוד ועזב את המסגרת החינוכית עקב סכסוך משפחות. הוא נעדר עבר פלילי ושלל שימוש בסמים/אלכוהול. עובד כיום בהתקנת גלאי עשן. בתסקיר מפורט התרשמות שירות המבחן עוד משלב המעצר, כאשר הנאשם הוערך כצעיר בלתי מגובש, בעל דפוסי חשיבה בלתי בשלים, הנתון להשפעה שולית ועלול לפעול באופן פורץ גבולות. הנאשם שינה עמדותיו מספר פעמים ביחס לעבירה ולבסוף הודה בביצועה אך לא לקח אחריות, טען שפעל מתוך צורך בהשגת רווח כספי נוסף מאחר ששכרו לא הספיק, חרף עבודתו הסדירה.

הנאשם התקשה לבחון את דפוסיו הבעייתיים (כגון חוסר מחשבה על השלכות), חזר על עמדה קורבנית, התקשה לבטא צער, חרטה או אמפתיה לקורבן וטען כי לא עמדו בפניו אפשרויות פעולה אחרות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בעמדות מקלות ביחס לחוק, נטייה להצגה קורבנית וביצוע העבירה מתוך תכנון למטרת רווח מהיר. על רקע הקשיים המתוארים, העמדות המקלות והקושי לבחון את דפוסי ההתנהלות, שירות המבחן לא המליץ על המלצה שיקומית-טיפולית אלא על ענישה מוחשית שתבהיר את חומרת מעשיו.

ב"כ הנאשם ביקשה להגיש עובר לשמיעת הטיעונים לעונש, חוות דעת ותכנית שיקומית מאת יועץ שיקום פרטי, אליו פנה הנאשם. המאשימה התנגדה להגשת חוות הדעת ללא חקירת עורך חוות הדעת ומשהתברר כי הנאשם שולב בתכנית "יתד" ובמרכז ריאן, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר עדכני.

5. בתסקיר שירות המבחן מיום 20.8.25 פורט כי בפגישה נוספת שהתקיימה, הנאשם ביטא חשש מעונש מאסר ולקח אחריות מלאה על מעשיו, תוך התנצלות על חוסר הכנות בתסקיר הקודם. הוא הודה כי ביצע את העבירה למטרת רווח כלכלי מהיר, אולם הביע צער וחרטה עמוקים. הנאשם הדגיש כי הוא הבן הבכור הנושא באחריות לפרנסת משפחתו עקב מצבו הנפשי והתעסוקתי של אביו מאז מות אחיו.

הנאשם שיתף כיום כי הוא ביצע את העבירות לשם רווח כלכלי מהיר וזמין, הביע צער וחרטה על מעשיו אלו ולקח אחריות בגינם. הוא ציין כי כיום עובד מידי יום ומקפיד על הגעתו לעבודה. על רקע מאמציו אלו לעבוד כנדרש לצורך רווח כלכלי, הוא הצליח לבטא אמפתיה לקורבן העבירה, עת ציין כי כיום מבין את הקושי לחסוך כסף במטרה לקנות רכב.

באשר להליך הטיפולי, הנאשם השתלב בהליך טיפול במרכז "ריאן" וכן בשיחות פרטניות עם עו"ס. עוד ציין כי השתלב בקורסי לימוד השפה העברית ועתיד להשתלב בקורס אינסטלציה. בהמשך לכך, שיתף בכנות, להערכת שירות המבחן, כי בהתחלה, חש מועקה והיה טרוד עת היה עליו להשתלב בשיחות פרטניות קבועות, אך בהמשך נתרם מאוד מהשיחות האלו ומהליך הטיפולי הפרטני. הוא החל להיות מודע למעשיו, ולהשלכותיהם, הצליח לבטא מודעות ואמפתיה לקורבן העבירה ושיתף כי השיח הפרטני מסייע לו רבות. עוד ציי כי סבור שלא ישוב לבצע עבירות, שכן כיום מבין את חומרת מעשיו. בהמשך לדבריו, שירות המבחן פנה לגורמים הטיפוליים ומדיווח שהתקבל נכון ליום 29.07.25 עלה כי הנאשם השתלב במסגרת תוכנית "יתד" לצעירים בסיכון, הכוללת ליווי רגשי, תעסוקתי והתערבות טיפולית בדמות שיחות פרטניות. הוא שיתף פעולה עם העו"ס והגיע ל-12 מפגשים שנקבעו לו. עוד צוין כי נפתח עבורו תיק במחלקת הרווחה וניתן לו סיוע כלכלי. בנוסף, הוא עתיד לבל מימון ולהשתלב בקורס אינסטלציה.

עוד צוין כי הנאשם משתף פעולה עם ההליך הטיפולי, מביע חרטה על מעשיו ומזהה את האירועים שהובילו אותו לביצוע העבירה כנקודת שפל בחייו. התרשמות הגורמים הטיפוליים הינה כי העבירה בוצעה מתוך מצוקה כלכלית קשה, לחץ חברתי וללא כלים מספקים לוויסות רגשי או קבלת החלטות שקולה. במהלך הליווי עלו דפוסי ברורים של נטייה לסיכון, קושי בדחיית סיפוקים ופגיעות רגשית, כל אלו להתרשמותם, תוצרים שלך ילדות רווית מחסור, אובדן וחוסר מסגרת. עם זאת, הם ציינו כי הנאשם ביטא פתיחות ויכולת להעמיק בתהליך הטיפולי, שכלל זיהוי מצבי סיכון, חיזוק שיקול דעת, בניית תחושת מסוגלות והתרחקות מגורמי סיכון. עוד עלה כי הוא השתלב בהצלחה בשוק העבודה מאז שחרורו ממעצר הבית ועובד באופן קבוע בתחום האינסטלציה עם קבלן מקומי. הוא מבטא מוסר עבודה גבוה, התמדה ואחריות. בנוסף, הוא מלווה כאמור ע"י מרכז "ריאן" בתל שבע, שם קיבל הכוונה מקצועית המסייעת לו בהמשך דרכו התעסוקתית, הוא סיים קורס בעברית ברמה בסיסית וכן נרשם לקורס אינסטלציה מקצועי שעתיד להיפתח בקוב.

בסיכומי הדוח ציינו התרשמותם כי הנאשם מצוי בשלב משמעותי ומכריע בחייו, הוא בחר במסלול של שיקום, ביטא מחויבות להליך הטיפולי, התייצב באופן סדיר לעבודה, הפגין אחריות אישית גבוהה ומוטיבציה לשינוי לאורך הדרך ניכר כי ההשקעה בליווי המקצועי מהווה מרכיב מרכזי במניעת חזרה למעגל העבריינות, ותורמת לקידומו כאזרח עצמאי, נורמטיבי ובעל תרומה לחברה. כן הומלץ על המשך מעקב תקופתי במסגרת רשויות הרווחה בהתאם לצורך.

על רקע שיתוף הפעולה, התובנות החדשות (אחריות, אמפתיה), והמחויבות להליך הטיפולי והתעסוקתי, שירות המבחן ממליץ על ענישה שיקומית בדמות צו מבחן (לצורך מעקב וקשר עם גורמי הטיפול) וכן הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

ראיות וטיעוני הצדדים

6. המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1) ורישום תעבורתי (ת/2).

המאשימה השלימה טיעונים בעל פה, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה וכן לפגיעה באופן משמעותי בערכים המוגנים.

המאשימה עותרת למתחם עונש הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה, תוך התחשבות בכברת הדרך השיקומית משמעותית שעבר הנאשם (כפי שפורט בתסקירים), הסכימה כי היא נכונה לחרוג ממתחם העונש ההולם ולעתור לענישה מקלה. המאשימה עותרת למאסר שירוצה בעבודות שירות - 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות כאמור, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות שמצאה את הנאשם מתאים לכך. זאת, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, קנס, פיצוי לנפגע העבירה והתחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד. לכך מבקשת המאשימה להוסיף גם שעה שמדובר בעבירות כלפי רכוש שהרכוש הינו רכב, עותרת גם לפסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי שאורכם לשיקול דעת בית המשפט.

7. ב"כ הנאשם, טענה כי בהתאם לעמדת ההגנה, מתחם העונש ההולם בתיק זה, מתחיל מ-8-9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, אך עותרת לחרוג ממנו באופן משמעותי. הנאשם ביצע את העבירה בגיל 20 על רקע מצוקה כלכלית קשה, בהיעדר דמות אב תומכת, כאשר כל הנטל הכלכלי נפל על כתפיו, בסיטואציה בה נוצל על ידי אחרים וחבר לחברה שולית שניצלה את מצוקתו. חלקו היחסי בביצוע העבירה היה מוגבל להעברת הרכב ממקום למקום. ההגנה הדגישה כי בעת קביעת מתחם העונש, יש להתייחס לכך שהתכנון שקדם היה מינורי ביחס לנאשם עצמו.

בנוגע להליך טיפולי: לאחר שהתסקיר הראשון הושפע מקשיי שפה (הנאשם אינו דובר עברית), הנאשם החליט על דעת עצמו, בתיאום עם באת כוחו, לפנות לטיפול. הנאשם השתלב בתכנית "יתד" לצעירים בסיכון (12 מפגשים טיפוליים פרטניים בערבית), נפתח לו תיק ברווחה שמעניק לו סיוע כלכלי ונערך עמו חוזה טיפולי. הנאשם מקבל ליווי במרכז "ריאן". הנאשם עובד בצורה רציפה בתחום האינסטלציה בשנתיים האחרונות, נרשם ללימודי עברית ולקורס אינסטלציה, ומאז שחרורו ממעצר בית ועד היום (שנתיים וחצי) לא נפתחו נגדו תיקים נוספים, על אף שהיה כשנה וחצי בתנאים מגבילים.

מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ובעל דפוסים נורמטיביים. השיקום הנוכחי אינו פוטנציאל, אלא שיקום שהוכיח את עצמו באופן מעורר השראה. לאור דרכו של הנאשם אשר הצליח להתבסס כלכלית, מפרנס את משפחתו ואת אמו, ועומד בפני נישואין. הטלת עונש מאסר אפילו בעבודות שירות, תגרום נזק עצום ותפגע באינטרס הציבורי לשיקום. ההגנה מפנה לפסיקה בה בתי המשפט סטו מהמתחם והשיתו של"צ בלבד. ההגנה עותרת לבית המשפט לחרוג מהמתחם, להטיל על הנאשם של"צ ולא להשית עליו פסילת רישיון בפועל (שכן הוא מתגורר בפזורה ואינו נייד), תוך הסכמה לפסילה על תנאי.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

8. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

9. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על רכושו וקניינו של אדם והציבור.

יש לציין פסיקת בית המשפט העליון שהדגיש כי יש להילחם בכל אדם אשר נוטל חלק בעבירת גניבת רכב ""את המלחמה - יש לנהל כנגד כל אחת מהחוליות, היוצרות יחד אותו מנגנון משומן" (ראה ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (13.7.06)) וכן יפים לענייננו דבריו של בית המשפט המחוזי "כדי לשוות חומרה למעשים אין צורך הנאשמים יקחו בהכרח חלק פעיל בכל אחת מחוליות שרשרת העבירות הקשורות רכב...".(ראה ת"פ 2/94 (מחוזי- י"ם) מדינת ישראל נ' גסאן (04.01.96)).

10. לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, מפנה לנאמר בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), הדברים נאמרו במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה גם בנוגע לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל (15.05.06): "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

11. בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה שמדובר בפגיעה ממשית, הנאשם קשר ביחד עם אחר כדי לגנוב רכב ולהעבירו מחוץ לתחומי מדינת ישראל כאשר התפקידים של כל אחד היו ברורים ומוגדרים. הנאשם קיבל לידיו את הרכב לאחר שאחר התפרץ אליו והניעו והנאשם נכנס לרכב הגנוב ופגש בשותף נוסף. הנאשם והאחר הצליחו לממש זממם בנחישות רבה וגנבו את הרכב לאחר תכנון מוקדם ובתחכום. הנאשם בכל שלב יכול היה לחדול מביצוע המעשים אולם המשיך ובחר לבצע את חלקו כאמור בעובדות כתב האישום המתוקן. מעבר לנזק שנגרם לבעלי הרכב, בכך שרכבם נגנב, אירוע הגניבה מטבעו טומן בחובו סיכון לביצוע עבירות נלוות. בפני בית המשפט עומד כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.

12. על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של גניבת רכב בנסיבות דומות ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

רע"פ 5749/22 מזרחי נ' מדינת ישראל (01.09.22) הנאשם הורשע בשתי עבירות גניבת רכב, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל 18 חודשי מאסר בפועל. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, חלף 300 שעות של"צ. יתר רכיבי הענישה, שכללו מבחן לשנה, מאסר מותנה, 3,000 ₪ קנס ו- 2,000 ₪ פיצוי נותרו על כנם. בית המשפט העליון הבהיר כי העונש מתחשב כראוי במכלול הנסיבות, הולם את חומרת מעשי הנאשם ואף מקל עמו.

עפ"ג (ב"ש) 29583-10-24 אלטלאלקה נ' מדינת ישראל (5.12.24) - המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע של עבירת גניבת רכב מסוג "לאנד קרוזר" מחניית בית. המערער נעצר לאחר מרדף משטרתי וברכב נתפס מפתח משוכפל מותאם לרכב וכן מכשיר משבש תדרים. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער, בן 34 ואב לשלושה ילדים, אשר עבר הליך טיפולי ושירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית ומקלה, 8 חודשי עבודות שירות לצד ענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

רע"פ 1108/15 מחמוד שעאבנה נ' מדינת ישראל (24.02.15) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשתי עבירות של גניבת רכב בצוותא והחזקת כלי פריצה. בית משפט השלום בהכרעת הדין קבע כי הנאשם לא נטל חלק אקטיבי באירוע הגניבה אך היה מודע למתרחש והיה שותף מלא לאירועים, בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 8 ל- 24 חודשי מאסר, הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, שהוגש לגביו תסקיר חיובי נדון ל 14 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בקשת רשות הערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

עפ''ג (מחוזי -ב"ש) 60498-02-22 מדינת ישראל נ' מזרחי (29.6.22) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ב-2 עבירות של גניבת רכב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה לכל אירוע בו הורשע הנע בין 8 ל - 18 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום סטה משמעותית ממתחם העונש ההולם וקבע כי יש לתת לנאשם הזדמנות להמשיך ולשקם את חייו, וכי קיימים טעמים המצדיקים סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם. בית המשפט הטיל על הנאשם של"צ בהיקף 300 שעות, צו מבחן לשנה, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. המאשימה הגישה ערעור למחוזי ושם נקבע כי מדובר בסטייה מופרזת מהמתחם וביקשה להטיל על הנאשם ענישה בדרך של מאסר בפועל. בית משפט מחוזי החמיר בעונשו של הנאשם והטיל עליו 9 חודשים שירוצו בעבודת שירות.

ע"פ (ב"ש) 32962-05-21 אלחמידי נ' מדינת ישראל(14.07.21)- הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות של גניבת רכב. כפי העולה מכתב האישום המתוקן הנאשם קשר ביחד עם אחרים להעביר כלי רכב גנובים לתחומי הרשות, כשחלקו של הנאשם התמצה בהעברת כלי הרכב הגנוב לתחומי הרשות. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 16 ל 34 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נעדר עבר פלילי נדון ל 13 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. בית משפט המחוזי קיבל הערעור והקל בעונשו של הנאשם, והפחיתו ל 9 חודשי מאסר בפועל.

עפ"ג (מחוזי-ת"א) 37710-05-16 מדינת ישראל נ' אזגילה (14.09.16) - הנאשם הורשע בעבירה של גניבת רכב שבוצעה יחד עם נאשם נוסף. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. בית משפט המחוזי החמיר את מתחם הענישה כך שיתחיל מ- 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

13. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; קדם תכנון כלשהו למעשה העבירה, הנאשם היה זה שקיבל את הרכב לאחר שאחר התפרץ אליו והניעו והנאשם נכנס לרכב הגנוב ופגש בשותף האחר. אופן ביצוע העבירה וחלוקה לתפקידים השונים של חברי החוליה מחייב תכנון מקדים.

ב. הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה; יש לציין שמדובר בעבירה המסכנת את כלל המשתמשים ברכב ואין ספק כי פוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם לציבור המשתמשים בדרך הינו משמעותי. נתתי דעתי לעובדה לפיה הנזק לרכב נגרם על ידי אחרים ולאחר שניזוק הועבר לידי הנאשם

ג. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; בטיעוני הצדדים ובתסקירים שהוגשו פירט הנאשם כי ביצע את מעשה העבירה על רקע מצב כלכלי קשה והעדר כלים להתמודדות עם מצבי משבר ומתוך רצון לרווח כלכלי קל ומהיר.

14. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), לאחר ששקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם לעבירה בה הודה והורשע הנאשם נע בין 9 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סטייה משיקולי שיקום

15. סטייה ממתחם העונש ההולם - סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". סעיף זה מבטא עמדת המחוקק כי יש לתת, לעיתים, מעמד בכורה לשיקול השיקומי על חשבון העיקרון המנחה בענישה, הוא עיקרון ההלימה, והכל במקרים המתאימים לכך. השיקולים שניתן לשקול בהקשר הינם בין היתר :

"...המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה" (ראה ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל, פיסקה 24 לחוות דעתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז (18.04.2018)).

16. ככל וקיים חשש לפיו מאסר בפועל של נאשם עשוי לאיין את התהליך השיקומי בו מצוי או לפגוע בו באופן ניכר יש להעדיף את שיקולי השיקום על פני השיקולים האחרים העומדים בבסיס הענישה (ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (10.6.2015)). ואכן, לנוכח הלכות אלה, בית המשפט העליון סטה לא אחת ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום (ראה ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.7.2013); ע"פ 4609/14 צורדרקר בסט נ' מדינת ישראל (1.3.2015); ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל (12.4.2015); ע"פ 3381/16 אלקרינאוי נ' מדינת ישראל (10.7.2016))

17. בעניינו של הנאשם שבפני, מפורט הליך שיקומי שנמשך לאורך זמן כאשר הנאשם נטל חלק פעיל בהליך בין במסגרת שירות המבחן ובין במסגרת במרכז "ריאן", בשיחות פרטניות עם עו"ס ובמסגרת תוכנית "יתד" לצעירים בסיכון. מהמפורט עולה כי הנאשם התייצב לכלל המפגשים. בתהליך הטיפולי, הנאשם השתלב במחויבות ופתיחות, החל להיות מודע להשלכות מעשיו וביטא אמפתיה לקורבן. הגורמים הטיפוליים זיהו כי העבירה בוצעה מתוך מצוקה כלכלית קשה, לחץ חברתי וחוסר כלים לוויסות, אך ציינו פתיחות ויכולת להעמיק בתהליך. הנאשם עובד בהתמדה ובאחריות בתחום האינסטלציה מאז שחרורו ממעצר הבית, סיים קורס עברית בסיסי, ונרשם לקורס אינסטלציה מקצועי. שירות המבחן והגורמים הטיפוליים התרשמו כי הנאשם מצוי בשלב מכריע, בחר במסלול שיקום ומפגין מוטיבציה גבוהה לשינוי, אחריות אישית והתייצבות סדירה לעבודה ולטיפול. פורט שינוי בהליך החשיבה של הנאשם, הבעת חרטה על מעשיו, קבלת אחריות לביצוע העבירה, ההליך הפלילי היווה גורם מרתיע ומציב גבולות.

18. לאחר שבחנתי המפורט בתסקירי שירות המבחן, שמעתי טיעוני הצדדים, באתי למסקנה, לפיה הנאשם הוכיח בהתנהלותו כי מעוניין בעריכת שינוי בחייו ובכוונתו להמשיך ההליך השיקומי. למרות קשיים שונים איתם התמודד הנאשם לרבות קשיי פרנסה, מופנמות אישית, ניכר כי הנאשם ביצע השתדלות לאורך תקופה להגיע לכל מפגשי הקבוצה ונראה כי נתרם מההליך הטיפולי. לאור האמור, מצאתי כי הנאשם עומד במבחנים הנדרשים על מנת לחרוג ממתחם העונש ההולם.

19. עם זאת, אין בהליך הטיפולי המתואר לעיל כדי להביא לענישה שיקומית הכוללת צו של"צ בלבד כפי המלצת שירות המבחן. על בית המשפט לשקול שיקול הרתעת היחיד והרבים, היות עבירת גניבת הרכב עבירה נפוצה וקלה לביצוע והיותה מוכרת כ"מכת מדינה" בכלל ובמחוז הדרום בפרט. נסיבות ביצוע העבירה באופן שהנאשם מצא בדרך זו פתרון למצוקה כלכלית מצריכה הטלת ענישה מוחשית על מנת להעביר מסר ברור בגנות הנקיטה בדרך זו ולפיכך מבלי להמעיט במאמץ השיקומי שעשה הנאשם, לא מצאתי כי עניינו מצדיק להסתפק בענישה הכוללת צו של"צ בלבד. הטלת עונש שיקומי בלבד עלול להעביר מסר מטעה בדבר חומרת העבירה של גניבת רכב והפגיעה הכרוכה במעשה זה לבעל הרכב, קורבן העבירה.

20. אשר על כן, בשקלול כל הנתונים שפורטו לעיל, באתי למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודת שירות אולם תקופת המאסר תוטל ברף נמוך ממתחם העונש ההולם ובסטייה מתונה מתחתית המתחם. הטלת ענישה זו לצד הטלת צו מבחן, המאפשר לגזור עונשו של הנאשם מחדש ככל ולא ימשיך בהליך הטיפולי הדרוש, מהווה איזון עונשי ראוי לעבירה בה הורשע.

לגבי הרכיבים הכלכליים - אין מנוס מהטלת רכיבים אלו, תוך מתן התחשבות במצב הכלכלי של הנאשם ובשים לב להליך הטיפולי בו היה משולב.

לגבי פסילת רישיון הנהיגה - הואיל וחלקו של הנאשם כלל נהיגה ברכב לצורך ביצוע המעשים, ומתוך שיקולי הרתעת הרבים ונוכח האינטרס הציבורי במיגור תופעת גניבות רכב, מצאתי שיש להורות על הטלת פסילה בפועל, אולם נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, לאור ההליך השיקומי המשמעותי שעשה הנאשם כמפורט לעיל, ונוכח היות רישיון הנהיגה כלי שיקומי ממדרגה ראשונה, המאפשר תעסוקה, מצאתי במקרה זה ולאור האפיק השיקומי בו הולך הנאשם להסתפק בעונש של פסילה על תנאי.

סוף דבר

21. לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מורה על הטלת צו מבחן לתקופה של 6 חודשים מהיום, במסגרת זו ישתף הנאשם פעולה בכל הליך טיפולי בו ישולב במסגרת שירות המבחן. מובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה כנדרש עלול להביא להפקעת צו המבחן וגזירת עונשו מחדש.

ב. מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים. המאסר ירוצה בעבודת שירות במקום עליו יורה הממונה על עבודות השירות שכן המועד שפורט בחוות הדעת חלף זה מכבר. על הנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 2.2.26 עד השעה 08:00. הנאשם מוזהר על חובתו לבצע את עבודת השירות כנדרש שכן סטייה וחריגה מהוראות הממונה עלול להביא לידי הפסקה מנהלית והמשך ריצוי העונש בדרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ג. 7 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירה בהתאם לסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977.

ד. 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש כלשהיא שאינה מפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

ה. קנס כספי בסך 4,000 ₪ שישולם בארבעה תשלומים החל מיום 1.6.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הקנס.

ו. פיצוי כספי לבעל הרכב, מר ישראל איזי רובינפלד (ע"ת 1), ת.ז. 347466450 בסך 4,000 ₪ שישולם בארבעה תשלומים החל מיום 1.2.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הפיצוי.

ז. פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים מהיום, ככל ויעבור עבירה כלשהיא המפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977.

ח. הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ שלא יעבור עבירה כלשהיא על סימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין במשך שנתיים מהיום. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת הממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ו, 29 דצמבר 2025, במעמד הצדדים.