10. הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, ניתנה הכרעת דין לאחר ניהול הוכחות.

11. לאור האמור, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם, בחלק העליון של המתחם, אליו עתרה, במצטבר לכל עונש אחר אותו מרצה כעת, זאת לצד עונשים נלווים בדמות מע"ת, קנס, והתחייבות.

תמצית טענות ההגנה :

12. ב"כ הנאשם טען כי העבירה בוצעה מתוך מצוקה כקריאה לתשומת לב, כאשר חומרת האירוע משתקפת בעונש המשמעתי שהוטל על הנאשם בשב"ס.

13. בימ"ש הנכבד בהכרעת דינו לא אימץ את הסכום לו נטען ביחס לגובה הנזק, בהיעדר ראיות חד-משמעיות.

14. ב"כ הנאשם טען כי העבירה בוצעה במהלך מאסרו של הנאשם בתיק אחר בבימ"ש המחוזי בתל-אביב, כאשר הנאשם לא היה עצור בתיק זה.

15. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם עצור מזה 43 חודשים בתיק אחר, ללא צפי לשחרור לאור דחיית דיון בעליון, וכי תקופת מעצרו עולה על רוב המאסרים שנגזרו בבית משפט זה.

16. לסיום ביקש ב"כ הנאשם להסתפק במעצר עד תום ההליכים כעונש הולם, לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם ותקופת מעצרו הממושכת.

17.הנאשם בדבריו לבית המשפט (ציטוט):

"אני עצור בתיק אחר, 43 חודשים.....העבר שלי נקי ואני לא חייב דין וחשבון לאף אחד, הוא מנסה להפוך את השדה הנקי וללכלך אותו....., אני מאוד רותח על כל מה שקורה פה, אם צריך אני אערער על החלטת בית המשפט. אני אומר שהראו תמונה נקודתית על המצלמות ולא התמונה בשלימותה, הדברים מאוד חשובים ואני מבקש שהכול יירשם מילה במילה, מה שנעשה כאן חוסר סדר מצד מי שצריכים לשמור על הסדר, הייתי כבול ומדמם, חנקו אותי וקיבלתי גם מכות מאוד חזקות ויש לי סדקים ועברתי בין אגפים ואם לקחת יחידה חוקרת של המצלמות אם היא תפתח את כל המצלמות אני מאמין שהם יגידו את האמת, אני רוצה שהתביעה תחשוף את הדברים כמו שהם. אני עומד על שלי."

דיון- קביעת מתחם העונש ההולם

18. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, ומידת האשם של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

הערכים המוגנים :

19. הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מעבירת היזק לרכוש במזיד שביצע הנאשם, כאשר גרם נזק למצלמות בית הכלא, כוללים את זכות הקניין של המדינה, את הסדר הציבורי ואת תפקוד מערכת האבטחה. כל זאת פוגע בביטחון ובשליטה במתקן הכליאה.

20.במקרה זה הפגיעה בערך המוגן היא ברף הגבוה, מדובר בעבירה חמורה, בכלא מונעת תיעוד והרתעה מפני עבירות קשות כלפי סוהרים או אחרים.

מדיניות הענישה הנהוגה:

21. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א. בת"פ 43282-06-21 מדינת ישראל נ' אייל בטשווילי (27.5.2024),בו נידון עניינו של נאשם שהתפרע בבית הוריו, זרק כסאות ושפך תכולת סירים, ניפץ את שמשת דלת היציאה למרפסת הבית ואת שולחן הסלון.נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות והנאשם נידון לשלושה חודשים מאסר לריצוי בעבודות שירות. כן הופעל מאסר מותנה בחופף.

ב. בת"פ 33796-06-24 מדינת ישראל נ' אמין עמאש (26.11.2024),בו הורשע נאשם בעבירות חבלה במזיד ברכב, החזקת סכין ואיומים בכך שהשליך אבן על רכבו של בן משפחה וניפץ את השמשה האחורית. למחרת איים על סבתו והשליך אבנים לעבר חלון בית המשפחה וגרם לניפוץ חלון הסלון וחדר השירותים. כשנעצר נמצאה ברכבו סכין. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר.

ג. בת"פ 18948-02-24 מדינת ישראל נ' ארגמן (25.6.2024), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת איומים ושימוש פחזני באש בכך שהצית נייר טואלט בבית אמו ואיים על אחותו בעודו אוחז בסכין. על הנאשם הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה כך שסה"כ הוטלו עליו שישה חודשי מאסר;

ד. בת"פ 53355-11-23 מדינת ישראל נ' מנצור (9.1.2024), בו הורשע הנאשם בעבירת שימוש פחזני באש והיזק לרכוש במזיד ונידון לשלושה חודשי מאסר בפועל. הנאשם נכנס למבנה עסקי הצית באחד החדרים שקית ובה בגדים וגרם נזק רב לציוד אלקטרוני ומחשבים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר;

ה. ת.פ. 18430-02-13 מדינת ישראל נ' גלאם הורשע הנאשם בעבירות של הצתה והיזק בזדון , כאשר הצית מזרון בכלא וגרם לנזק והצתת התא , ריצה 13 עונשי מאסר בעברו ונדון לששה חודשי עבודות שירות.

22. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כקבוע בסעיף 40ט.(א) לחוק, יש ליתן את הדעת לעובדה כי לא קדם תכנון מוקדם לביצוע העבירה, וכי הנאשם עבר את העבירה בהיותו עצור בבית הכלא.

23.אין מדובר בהיזק לרכוש מתוך עידנא דריתחא במעבר פרוזדור בבעיטת כיסא אלא בהשחתת מצלמות בתא מאסר שיש להן תפקיד ביטחוני בהגנה ובתיעוד והרתעה בתוככי מתחם הכלא ובתי הסוהר בכלל. כל העונשים של היזק לרכוש בכל הקשור לזריקת חפץ או בעיטת ברכב או כיוצ"ב אינם בדרגת החומרה והשלכותיה על אסירים בכלא . אם ישתלם ויהא ניתן להיעשות ללא עונש חמור ביותר , ייעשו ניסיונות על ידי רבים, כדי להסתיר פגיעה מתוכננת בסוהר, סוהרת באסיר אחר , באסיר עצמו, תיאומי עבריינות בתוך בית הסוהר, ועוד כהנה וכהנה.

24.מדובר בכלא - סמל של אכיפת החוק וכל עבירה במסגרתו היא התרסה כלפי החוק ואוכפיו. במקרה זה גם סיכונם. הרתעת הרבים ומדובר באסירים רבים שעמם לא אחת הכעס והפתיל שעלול להידלק ברגע של חולשה, ודווקא שם כל עבריינות היא כרסום בהרתעה בסדר הציבורי ובמשמעות ותכלית הכלא ככלי ענישה ולא לניגוח הרס וזילות .

25.מתחם העונש ההולם אינו ממוצע מתמטי של ענישה נוהגת אלא התאמת העונש לעבירה בנסיבותיה.

26.בית המשפט לא יכול להפקיר את סוהרי בית הכלא להעדר מעקב במצלמות רק משום שאסיר סבור כי לשם תיעוד עוולות לכאורה בטענותיו הרבות , שלא מצאו זכר לא בסרטונים ולא בעדותו וניתוחה הראייתי בהכרעת הדין. דווקא הנאשם הטוען לתגובה לאלימות כנגדו , הוא משמיד את האפשרות לראיות כנגדה ומי יודע דווקא בזעמו לדבריו מה הייתה כוונתו בפגיעתו משמעותית עד השחתת 4 המצלמות שהן הדרך לידע מה אירע בתאו או מה יארע בתאו עת ייכנס סוהר או יעבור לידו או יצא לשגרת היום..

מתחם העונש ההולם :

27. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40יג'), מתחם העונש ההולם הינו בין ענישה של מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים ובכללם מאסר על תנאי קנס, ותשלום בגין הנזק שנגרם או כל טרחת ההתעסקות בהקשרו.

28. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים של סטייה ממתחם הענישה לא מטעמי שיקום ולא משום טעם אחר.

29. טענות הנאשם בדבר חיכוכים ואלימות כנגדו נדונו בהכרעת הדין, ומשנקבע כי התנהגותו לא באה בגדרי ההגנות או בנסיבות מוכחות כתגובה מידית לקנטור, וכעולה מהסרטונים הנאשם קם ממיטתו ממצב מנוחה ל"התנהגות עבריינית", המשקל שניתן לטענות אלה העשויות מצד שני לתאר שימוש בכוח סביר במצב של התנגדויות משמעתיות מסויג, ומבלי שיש בידינו הכלים בתיק זה , לעקוב אחר כל הקורה בין כותלי בית המשפט, וכדי הגעה לתוצאה מאוזנת במכלול השיקולים, לא העמדתי רף העונש בתוך המתחם ברף העליון אלא ברף הבינוני בגבול העליון בעונש הולם בנסיבות המחמירות .

30. גם ולו היה הנאשם קובל על התנהגות אלימה נגדו אין בידו להשחית רכוש לפגוע באלימות מקבילה אלא לעתור באמצעות הכלים המשפטיים הקיימים כלפי סוהרים בדרך של מח"ש או עתירות מנהליות נקודתית. אסירים צופים בהתנהגות וכל חריגה משמעתית עוברת כאש בקצה קוצים, ויש להרתיע ולכבותה תוך הגנה על רשויות החוק ואוכפיו.

גזירת העונש המתאים לנאשם:

31. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא. לחוק). במסגרת זו יש ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

a) משמצא בית המשפט הנאשם אשם בהליך הוכחות , אמנם לא עומדת לו הזכות להקלה משמעותית בעונש כאדם המודה באשמה המקבל על עצמו הדין מוקדם יותר, אך עדיין האיזון מחייב התאמת העונש לנאשם בנסיבותיו ועתידו לגופו של מעשה ועושה לפי דין.

b) הנאשם נשפט מנהלתית בתוך כותלי בית הכלא ונענש, ובמקביל הוגש באותו עניין גם כתב האישום דנן .

32. לעניין זה, יפים הדברים שנאמרו על ידי כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ,בעפ 2058/23 ‏ אימן אלשרבאתי נ' מדינת ישראל (נבו 20.10.23)

"בכל אותם מקרים בהם הועמד אסיר לדין פלילי, לאחר שהועמד לדין משמעתי בגין אותם המעשים, רשאי בית המשפט הדן בהליך הפלילי להתחשב בעת גזירת העונשהעונש גם באמצעים העונשים שהוטלו על האסיר בהליך המשמעתי,"

33. יש לזכור כי בית המשפט : "רשאי " ולא " חייב " להתחשב בעונש המנהלי משמעתי . לנאשם עבר פלילי מ2017 בעבירות של : חבלה כשעבריין מזויין , נשיאת נשק, חבלה חמורה, הפרעה לשוטר, איומים , שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, פריצה לרכב וגניבה מרכב, ומ2012, עבירות רכוש ועוד. עבירה זו דנן, אינה עומדת לבדה , היא משקפת התנהגות עבריינית ללא מורא בתוך מקום שהיה אמור להטיל חיתתו על אסיריו.

34. עבירה שיש בה רכיב מרכזי של השחתת רכוש ועוד רכוש בית הסוהר , מחייבת ומצדיקה היבט פיננסי בענישה , כדי שלא רק חישובי ימים ושחרורים , יהיו מנת חלקה של ענישה הולמת אלא גם השבה לקופת המדינה סכום משמעותי שלא ישתלם לשוב ולחזור על עבירה זו בשנית. הרתעת היחיד ולא פחות מכך, הרתעת הרבים .

35. אכן פסיקה הנוהגת ליתן עונשי מאסר ממעטת באיזון בעונשי הקנס ואולם אין מדובר בעונש מאסר רב שנתי והאיזון בכל הקשור לתקופת המאסר המצטברת מחייב גם רכיב עונשי כספי, המבטא נזק כספי ממוני לרכוש .

36. לפני בית המשפט רק נזק המצלמות הגם שבחלק מתיאור מעשיו של הנאשם עלה במסמכים גם היזק לקירות . אין לדיין אלא הכתוב בכתב האישום. יתכן שיש קשר בין שני הנזקים, והשחתת המצלמות קדמה לנזק הקירות או אפשרה אותו, אך ראייתית אין לבית המשפט אלא נזק המצלמות ואף זה ללא החשבונית בדרך של הצעת מחיר וציון הסכום בהליך המשמעתי, שם .

37. לעניין גובה הקנס והפיצוי - בשל העובדה כי הפיצוי הנראה נכון בכל הקשור לקביעה בהכרעת הדין כי מדובר בנזק של "אלפי שקלים " כפי שהתביעה ראתה לנכון לציין בסיכומיה , ומשלא הוכח במדויק ערכו בחשבונית התשלום בפועל, הגם שחלף לא מעט זמן אלא רק על ידי הצעת מחיר, נקבתי בהשבת סכום של "אלפי שקלים" כאמור בהכרעת הדין 3,000 ₪ , אך מנגד בקנס משמעותי המתאים לעבירה בהיקף ובחומרה שכזו - 8,000 ₪ קנס המבטא פגיעה בערכים המוגנים ובכללם הממוניים .

38. לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים, לחומרה ולקולא, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:

א. 8 חודשי מאסר בפועל שיימנו מהיום .

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שלא יעבור הנאשם כל עבירת רכוש מסוג פשע במשך 3 שנים מהיום.

ג. 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור הנאשם כל עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש מסוג עוון במשך 3 שנים מהיום.

ד. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019,על התחייבות כספית בסך : 5,000 ₪ שלא לעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש מכל סוג שהוא במשך 3 שנים מהיום.

ה. הנאשם ישלם פיצוי בסך של 3,000 ₪ סכום זה ישולם ב6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום: 10.1.26 ובכל 10 לחודש העוקב . לא ישולם אחד מתשלומי הפיצוי במועד, תעמוד יתרת תשלום הפיצוי לפירעון מידי. פרטי תשלום יימסרו למזכירות על ידי המאשימה בתוך 14 יום.

ו. הנאשם ישלם קנס כספי בסך של 8,000 ש״ח או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים, החל ביום 10.7.26 ובכל 10 לחודש העוקב. אם לא ישולם תשלום במועד, תועמד יתרת הקנס לפירעון מידי, מלבד כל סנקציה אחרת לפי כל דין.

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה.

• תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

• תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ה, 15 יולי 2025, בהעדר הצדדים.