רקע

 

1.  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של תגרה עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין התשל"ז -1977 (להלן: "החוק").

 

2.  בהתאם לחלק הכללי בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי, לכתב האישום עבד הנאשם במלון לאונרדו קלאב בים המלח (להלן: "המלון") ביחד עם עאיד אבו גודה, (להלן: "עאיד")

 

3.  ביום 23.10.2012 , בשעה 07:23 או בסמוך לכך, במלון, בעקבות ויכוח בין הנאשם לעאיד, התפתחה תגרה במהלכה דחפו, הכו אחד את השני, הלמו באגרופים, הטיחו כיסאות אחד את השני וכן נשך הנאשם את עאיד בכתפו, וחדלו ממעשיהם רק לאחר שהופרדו ע"י עובדי המלון.

 

4.  סמוך לאחר מכן, שב הנאשם למקום בו שהה אעיד, כשהוא אוחז במקל, התפתחה שנית תגרה בן השניים, אשר במהלכה הכה הנאשם את עאיד בפניו, בעקבות התגרה, נגרמו לעאיד, חבלות בדמות סימן נשיכה בכתפו, חתך שטחי בראשו, ולנאשם נגרמו חבלות בדמות חתך באוזן, חתכים בפנים, ופגיעות גוף נוספות, השניים נזקקו לטיפול רפואי אותו קיבלו, בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

תסקיר שירות המבחן

 

5.  על פי תסקיר שירות המבחן מיום 5.3.24 הנאשם כבן 30, נשוי ואב ל 3 ילדים בגילאים 1-6 מתגורר עם אשתו וילדיו בכפר דריג'את ועובד מזה 13 שנים בנגריה בבאר שבע, ובמקביל לעבודתו בנגריה, ב-10 שנים אחרונות, עובד כמלצר במלונות בים המלח בסופי שבוע, בהתייחסו לעבירה הודה הנאשם במיוחס לו, לאחר מעשה הבין את טעותו, וכי לא היה עליו לנקוט באלימות המתוארת בכתב האישום.

6.  באשר לגורמי סיכוי לשיקום, ציין שרות המבחן כי הנאשם נעדר עבר פלילי, והביע רצון להשתלב בהליך טיפול קבוצתי, לסיכום המליץ שרות המבחן על ענישה שיקומית בדמות של"צ בהיקף של 100 שעות, יחד עם רכיב הרתעתי של מאסר מותנה.

7.  ביום 15.5.24, הוגש תסקיר משלים שהסתמך על התסקיר הקודם, ממנו עולה כי הנאשם השתתף ביום הכנה לטיפול קבוצתי, שיתף פעולה, הראה נכונות להשתלב בקבוצה, ונמצא מתאים.

8.  לנוכח האמור, שירות המבחן חזר על המלצתו, להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה אשר במהלכו ישתתף בקבוצה טיפולית בתחום האלימות, ענישה שיקומית במסגרת צו של"צ בהיקף של 100 שעות, אלמנט הרתעתי של מאסר מותנה.

 

חוות דעת ממונה:

9.  בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, הנאשם נמצא כשיר לביצוען.

ראיות לעונש

10.  המאשימה הגישה תעודה רפואית, ושתי תמונות החבלה (סומנו ת/2 ,ת/3 )

טיעוני הצדדים

11.  המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

12.  המאשימה הפנתה לערך החברתי שנפגע ממעשיו של הנאשם, והוא זכות האדם על שלמות גופו וזכותו לתחושת בטחון בכל מקום בו הוא נמצא .

13.  ב"כ המאשימה, תיאר את העבירה שבוצע על ידי הנאשם, עתר למתחם ענישה ראוי, הנע בין 3-9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים, והפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה באשר למתחם העונש.

14.  המאשימה טענה כי נוכח העובדה כי הנאשם לא החל בהליך הטיפולי כפי שעולה מהתסקיר המשלים, לא קיימים טעמים לסטיה ממתחם העונש לקולא.

15.  בסיום טיעוניה עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל ברף התחתון אך לא בתחתיתו, של המתחם, שיכול וירוצה בעבודות שירות, לצד מאסרים מותנים, ארוכים ומרתיעים, קנס והתחייבות.

 

16.  מנגד ב"כ הנאשם, טען כי, מדובר בנאשם צעיר, כבן 30 עוד מעט, נשוי ואב ל-3 ילדים קטנים הגדול בן 6, והקטן בן שנה וחצי , עובד שכיר בנגרות , הודה, חסר זמן שיפוטי יקר, לקח אחריות, מדובר באירוע בודד יחיד, נעשתה סולחה בין הצדדים עוד באותו יום, הנאשם נעדר עבר פלילי וגם לאחר המקרה לא הסתבך בפלילים, לעניין מתחם הענישה טען כי הוא נע בין מאסר על תנאי לשל"צ.

17.  ענישה בדמות מאסר או מאסר בדרך של עבודות שירות, תוביל לפיטוריו של הנאשם, וסיכון מקור פרנסת אשתו וילדיו, נוכח היותו מפרנס יחיד.

18.  כתב אישום הוגש בשיהוי ניכר של כשנה מיום ביצוע העבירה, ומיום ביצוע העבירה נשוא כתב האישום ועד היום עברו שנתיים , ובתקופה זו לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים.

19.  לסיכום טיעוניו ביקש ב"כ הנאשם, לאמץ את המלצת שירות המבחן, שהיא המלצה שיקומית שתעלה את הנאשם לכיוון אחר וכל החברה תרוויח, ולעניין הקנס, ביקש ב"כ הנאשם, שיושת קנס סמלי, לאור מצבו הכלכלי של הנאשם.

 

20.  הנאשם, הצטער על אירוע התגרה, סיפר כי היום הוא נשוי עם שלושה ילדים, הוא בקבוצה טיפולית בימי שלישי, ומדי פעם נפגש לקפה עם הצד השני לתגרה, כמו כן, טען כי אם יגזרו עליו עבודות שירות, הדבר יפגע בעבודתו ובפרנסת משפחתו.

דיון- קביעת מתחם העונש ההולם

 

21.  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

22.  תיקון מספר 113, סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מורה כי בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם:

 

23. הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם במקרה זה הינם שמירה על שלמות הגוף והנפש, שמירה על סדר הציבורי ומהלך החיים התקין.

בע"פ 7144/11 מוחמד מחאמיד נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון על חומרתה של עבירת התגרה ובין דבריו כינה את המעשים הללו כ"קרבות רחוב" וציין כי אלה יכולים להסתיים באסון מפציעות המשתתפים ועד מותו של אחד מהם. 

24.  בעניינו מידת הפגיעה בערכים אלו הינה ברף הנמוך, חרף פציעתו של המתלונן משום שמדובר בתגרה ספונטנית, קטנה בממדיה שכן הייתה בין שני משתתפים הנאשם והמתלונן, שכלל הנראה כי מידת אשמתם וחלקם בתגרה שווה.

 

 

מדיניות הענישה הנוהגת

 

25.  נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא העונש שקבע המחוקק בעבירת התגרה - שנת מאסר אחת, היינו מדובר בעבירת עוון.

 

26.  מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת, כי בעבירת התגרה העונשים נעים בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

א.  בת"פ (מחוזי נצרת) 1121/06  מדינת ישראל נ' גיא פדלון (26.6.07), שם הורשע נאשם בעבירת תקיפה (עבירה גדולה בחומרתה מעבירת התגרה) לאחר שהשתתף בקטטה בהם הצדדים הלמו ופצעו האחד את השני, והטיל עליו שישה חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה קנס - ללא פיצוי למתלונן.

ב.  בת"פ (שלום פ"ת) 10151-10-16 מדינת ישראל נ' גל שמע (19.7.18), שם הורשע נאשם ללא עבר פלילי, בעבירת של תגרה שהצדדים לה השתמשו בסכינים ושניהם נותרו פצועים ובתיק מצורף נוסף בעבירת הסגת גבול פלילית ועבירת הגניבה וקבע בית המשפט מתחם ענישה מתחיל במאסר בעבודות שירות עד לשנת מאסר בפועל.

  ג. בת"פ (שלום ראשל"צ) 34154-11-14 מדינת ישראל נ' יניב אב שלום (7.1.16), שם הורשע נאשם במסגרת הסדר טיעון בעבירת תגרה לאחר שהתקוטט עם אביו החורג והוטל עליו עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים.

ד.  בת"פ (מח' ב"ש) 31052-10-10 מדינת ישראל נ' איתן אמשיקאשבילי ואח' (ניתן ביום 12.6.2011) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שהשתתף בקטטה בעקבות ויכוח בפיצוציה בינו נאשם אחר לבין מבלים במקום. באותה פרשה הורשעו נאשמים אחרים בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטל מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים.

ה.  בת"פ (ראשל"צ) 44151-05-11 מדינת ישראל נ' מוחמד סייד (ניתן ביום 16.11.2014) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שבמהלך נהיגה בכביש, התקוטט עם נהג אחר, והם הכו אחד את השני במכות אגרוף. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו מאסר מותנה בן חודשיים למשך שנתיים והתחייבות כספית.

  ו. בת"פ (פ"ת) 16231-05-12 מדינת ישראל נ' חסן גנאיים (ניתן ביום 5.1.2014) הורשע נאשם על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שהתקוטט עם אחר במקום עבודתו והשניים הכו אחד את השני במכות אגרוף. נקבע מתחם ענישה שבין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל למשך שנה. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס.

  ז. בת"פ (אי') 33070-06-14 מדינת ישראל נ' מוחמד גבאריה (ניתן ביום 13.4.2016) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שיחד עם 3 נאשמים נוספים, השתתף בקטטה שארעה משום שהמתלוננים סברו שהנאשמים לעגו להם, וכך נגרמו לאחד המתלוננים חבלות. נקבע מתחם ענישה הולם שבין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה מרתיעה צופה פני עתיד. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו מאסר מותנה בן 4 חודשים והתחייבות כספית.

ח.  בת"פ (עכ') 61838-06-13 מדינת ישראל נ' מילאד היג'א (ניתן ביום 8.3.2015) הורשע נאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שבמגרש כדורגל, החליף מהלומות עם אוהד אחר. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו מאסר מותנה בן חודש למשך שנה והתחייבות כספית.

ט.  בת"פ (ראשל"צ) 14880-03-14 מדינת ישראל נ' אברהם גטהון ואח' (ניתן ביום 23.12.2014) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שהשתתף עם אחרים, בתגרה רבת משתתפים במהלכה תקפו זה את זה, בעוד הנאשם הכה את המעורבים במכות אגרוף, בעיטות ודחיפות, ואחרים הכו באמצעות בקבוקי זכוכית שגרמו לאביו של הנאשם חבלות בפניו. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו מאסרים מותנים בני 6 ו-4 חודשים וקנס.

  י. ברע"פ 110/10 ציון זלה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 7.1.2010) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם על הרשעתו. בית המשפט העליון הותיר את פסק הדין של בית משפט המחוזי, שבו נדחה ערעור הנאשם על הרשעתו תוך הותרת הענישה על כנה. הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי, בכך שתקף אחרת בבית ספר, דחף אותה על כיסאות ונתן לה סתירות. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים והתחייבות בסך 750 ₪.

 

 

בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה:

 

27.  בסופו של יום ולא בכדי הועמד הנאשם לדין בכתב האישום המתוקן בעבירת תגרה בלבד ולא בעבירות תקיפה לסוגיהן, ויש לכך נפקות נורמטיבית ועונשית בהתאמה שצריכה לבוא לידי ביטוי .

 

28.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי המעשים לא בוצעו לאחר תכנון אלא באופן ספונטני מכיוון שתגרה אירעה במלון בו עבדו הנאשם והמתלונן על רקע חשדו של הנאשם כי המתלונן חיטט בחפציו.

29.  הנאשם והמתלונן פגעו אחד השניים ונזקקו לטיפול רפואי אותו קיבלו, בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

30.  לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ואת נסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש הראוי במקרה זה, נע בין מאסר על תנאי לבין שישה חודשי מאסר שירוצו מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.

גזירת העונש המתאים לנאשם

 

31.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא. לחוק). במסגרת זו יש ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

 

א.  הנאשם נעדר עבר פלילי, מנהל חיים נורמטיביים ויציב תעסוקתית.

 

ב.  כתוצאה מהעבירה נגרם נזק גם לנאשם, בדמות חתך באוזנו, וחבלות בפניו.

 

  ג. הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה ואף מצוי בקשר טוב עם המתלונן.

 

ד.  שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית, צופה עתיד בעניינו, נוכח מכלול נתוניו.

 

ה.  הנאשם בן 30 נשוי ואב ל3 ילדים קטנים.

 

  ו. חלוף הזמן של כ 3 שנים ביצוע העבירה.

 

 

32.  לאחר שקילת השיקולים השונים, אני סבור כי יש למקם את הנאשם ברף הנמוך של המתחם, כלומר להטיל עליו מאסר על תנאי, ולקבל את המלצת שירות המבחן לשל"צ . זאת לאור העדר עבר פלילי, הודאת הנאשם במיוחס לו בהזדמנות הראשונה, נטילת האחריות, וכן בהתחשב במצבו המשפחתי והתעסוקתי. במקרה זה, ניתן להסתפק בענישה שיקומית המכוונת לעתיד, ולהימנע בתקופה זו בעת הזו מסיכון פרנסתו או פגיעה בה בדרך עקיפה אם כי יש להגדיל מכסת השעות של של"צ לעמוד ברף מקביל יחסי מול תקופה קצרה של חודשי עבודות שירות שהיה בה כדי לפגוע ביציבות תעסוקתית של הנאשם .

סוף דבר:

לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  צו לביצוע 150 שעות של"צ, שירות המבחן ישלים את בניית תוכנית השל"צ בתוך 60 יום ויציגה לאישור בית המשפט.

ב. צו מבחן למשך שנה, אשר במהלכו ישתתף הנאשם בסדנא טיפולית בתחום האלימות.

ג.  6 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופת תנאי של שלוש שנים מהיום. מאסר זה יופעל אם הנאשם יעבור במשך תקופת התנאי כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ד. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך תקופת תנאי של שלוש שנים מהיום. מאסר זה יופעל אם הנאשם יעבור במשך תקופת התנאי עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

ה.  הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך של: 5,000 ₪ שלא יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות מכל סוג שהוא לרבות איומים. ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

ו. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב10 תשלומים שווים ורצופים, החל ביום 10/12/24 ובכל עשירי בחודש העוקב . אם אחד התשלומים לא ישולם במועדו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

• תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה .

• תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

• תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

 

 

פרוטוקול זה יועבר לידי שירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.     

 

ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ה, 08 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.