" לאחר "זוועות השבעה באוקטובר "בעת הזו האינטרס הציבורי מטה הכף בכל הנוגע לעבירות בתחום הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין שאותיותיהן נכתבו בדם . " הגדר" לגדריה - אם לא תוצב כדין, תיחצה באירועי דמים.

הלב הישראלי שיתף הרחמים ואף הנהיג מדיניות סלחנית בעבר להתיר דרכי הקשר בין משפחות פרנסה, כלכלה ורפואה כי "אדם לאדם אדם ". לבו של החוק פעם בסעיפיו ללא גבול.

 

ב"שבעה באוקטובר " ראו וחשו כל איש ואישה כל אזרח ויושב ארץ מראות הזוועה בפגוע המרצחים באכזריות ללא רחם בנשים צעירים זקנים וטף תוך חטיפת רבים למחילות ומנהרות עזה, כשהדלת בעומק האדמה נסגרה בעדם.

 

גם הדלת בתוך הבתים בקיבוצים ביקשה להיסגר מפני המרצחים ולא עלה בידה, הגדר נפרצה, החיה "הנאצית"- "החמאס" מגבול הדרום, פגעה בכל ערך אנושי של כבוד האדם.

היום הזה התעורר החוק בכל גבולות הארץ להגן על הלב השותת דם. המדינה זקפה קומה והציבה בעוצמה דלתותיה. אזרחיה בראש ובראשונה. שופטיה נדרשים לעמוד על המשמר כבראשונה."

 

 

כתב האישום :

 

1.  הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירה של כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1)+12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

2.  על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע, בתאריך 18.6.25 בסמוך לשעה 11:00, שהה הנאשם אשר הינו תושב אזור יהודה ושומרון בישוב לקיה, כשאין בידו אישור כניסה או שהייה בישראל כדין.

3.  הכול כאמור בכתב האישום.

 

ראיות לעונש:

 

4.  המאשימה הגישה: טיעונים לעונש (ת/1); רישום פלילי של הנאשם(ת/2)

 

תמצית טענות המאשימה:

 

5.  המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

6.  המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

7.  ב"כ המאשימה טענה מתחם עונש הולם, הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

8.  הנאשם בעל עבר פלילי הכולל חמש הרשעות קודמות בגין עבירות שהייה בלתי חוקית והחזקת סכין.

9.  הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

10.  לאור האמור עתרה המאשימה למקם את עונשו בחלקו האמצעי, של המתחם אליו עתרה, לצד ענישה נלווית מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

 

 

 

תמצית טענות ההגנה :

 

11.  הנאשם בחור צעיר, בן 28 נכנס לישראל למטרות עבודה בלבד.

12.  הנאשם, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו.

13.  לנאשם מתוכננת חתונה בחודש הבא.

14.  עברו הפלילי של הנאשם משנת 2022 בגין כניסה שלא כדין, ללא עבירות נוספות. אין כל מסוכנות מהנאשם.

15.  לסיום, ביקש ב"כ הנאשם, להקל עם הנאשם ואף להשוות את עונשו לנאשמים האחרים באותו תיק, או לכל היותר 95 ימי מאסר בפועל.

16.  לנאשם אין מאסרים מותנים.

17.  הנאשם בדבריו האחרונים לבית המשפט ציטוט:

"אני מבקש רחמים מבית המשפט, אני נכנסתי לישראל על מנת להתפרנס ואין עבודה בחברון. אני מצטער"

 

מתחם העונש ההולם :

 

18.  הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל ופגע, בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, נדרשת אכיפה יעילה נוכח הפיגועים הקשים על ידי נכנסים בלתי חוקיים לישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

 

19.  פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה חמורה במיוחד בעת הזו. חוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו. פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית, אך עדיין בעת מלחמה כשקיים "סגר", כי אז ההתרסה כנגד חוקי המדינה ובשילוב עם האכיפה הצבאית והמשטרתית, מחייבת מתחם ענישה שונה לאחר "השבעה באוקטובר ", שהיה צריך כל זר לשקול, האם לסכן עצמו ולהיכנס למדינה ללא היתר. חרף האירועים הקשים, לא שעה ולא שת ליבו הנאשם לזאת.

 

א. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח, אונס נשים, רצח ילדים משפחות ומבוגרים וחטיפת אזרחים וחיילים.

 

ב.  הוכרז מצב חירום וסגר שעדיין בעיצומו. הפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו היא שרויה מחוץ.

 

ג. דווקא הצורך בפרנסה ובכסף כפי שמתאר הנאשם, עלול להצמיח סיוע ברמה כזו או אחרת לעבריינות היודעת לנצל חולשות והזדמנויות.

 

20.יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה במחוז דרום, לקשר בין אוכלוסיות, באזור זה, לרבות היתרי עבר בתחום התעסוקה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23", כשהמסר התודעתי חייב היה להיות סגר מוחלט וחשש מכניסה גם לא לפסיעה דקה , פעל הנאשם בניגוד לחוק הידוע לו היטב, וכניסתו לאחר הטבח והזוועות, ביודעו האיסור והימצאות המדינה במלחמה, מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה וחוקיה הרלוונטיים, בעשיית דין עצמי רבתי בניגוד לתכלית החקיקה.

 

ככל שחולף הזמן והסגר נמשך בריבוי הכניסות - מתחייבת הרתעה משמעותית יותר שפירושה ענישה מחמירה יותר - תחילתו מתחם מחמיר יותר . עקרון זה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה  68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

 

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק, שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים, שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר."

 

21.  בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

 

22.  בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי המנחים בכלל וביתר שאת במחוז דרום, בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע וכן פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 49948-02-25 לאחרונה .

 

23.  המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בצפון ובדרום בעצימות משתנה. המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

24.  עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי. ונוצר מיסוך נכנסים מעורבבים, מה שמקשה על תפיסת מחבלים. זאת מלבד יצירת אווירה שהפרצה קיימת וניתן להיכנס ללא מורא, מה שמשפיע על התודעה בקרב ארגוני הטרור.

 

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

 

25.  מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצועו עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

26.  לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם. פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיימים.

27.  תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק - נפגעת .

28.  הנאשם נתפס, ללא עבירות נלוות לעבירת הכניסה ללא היתר.

 

29.לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו הינו מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נילווים.

 

הקנס :

30.  לעניין הקנס הכספי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע האמור לעיל , הועמד זה על סך של 1,500 ₪ בניגוד לניסיון לבטל רכיב זה מטעמים כלכליים של תכלית הכניסה.

לעניין זה אציין שוב את פסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה(עציר):

 

" כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה.. מתונה.

אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו...בנוסף, מוטל על המשיב קנס בסך 1,500 ₪.

 

31.  בהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור והנאשם בדבר המצב הכלכלי, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪ לצד רכיב קנס על תנאי של התחייבות משמעותית .

 

אין הצדק לסטייה ממתחם :

32.  לא ראיתי כל הצדק לסטות ממתחם העבירה לא מטעמי שיקום ולא מטעמי צדק כשהפגיעה בערכים המוגנים מחייבת אכיפה וענישה כאחד והאינטרס הציבורי בעת הזו תובע סגירת שערי המדינה אל מול דמם של קורבנות הטרור הרצחני. אין מקום לסטייה זו מהמתחם לחומרה להגנה על הציבור משום שטרם מוצה הרף העליון של הענישה במסגרת הענישה הנוהגת והמנחה. ההגנה על הציבור תבוצע באמצעות הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם.

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

 

33.  הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין.

34.  הנאשם בעל עבר פלילי הכולל חמש הרשעות קודמות בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והחזקת סכין הרשעתו האחרונה משנת 2022.

35.  מדובר בהרשעות בתחום זה המעידות על רצידיביסט . גם אם חלפו 3 שנים, הרי מדובר במי שהכניסה לישראל נעשתה לו כהיתר אף לאחר ה7/10 .

36.  הנאשם עומד להתחתן , לא הובאה כל אסמכתא אך גם אם נכון הדבר, לשיטתו הסיכון להישנות העבירה גבוה לצורכי פרנסה משפחתית .מנגד יש לאפשר לנאשם להקים ביתו, באזור איו"ש ובחשבון הימים הספורים לכאן או לכאן , להימנע מפגיעה לא מידתית.

 

37.  המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומם של הנאשמים בתוך המתחם.

 

38.  ברובן ככולן של הפסיקות דבר יום ביומו בכל הקשור לנאשמים נעדרי עבר פלילי שהודו בעבירה ושהייתם בישראל סמוכה או קרובה יחסית למועד תפיסתם, נטולי עבירות נלוות נקבע רף ענישה העומד על: 75 ימי מאסר, 3 חודשים על תנאי ל3 שנים, קנס בסך של : 1,500 ₪ והתחייבות על סך : 2,000 ₪. לפיכך, מקום שמדובר בבעל עבר פלילי מ2022 , יש להעלות את מדרגת הענישה בכל רכיבי הענישה.

 

39.  תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאת הנאשם במיוחס לו, מבלי לפגוע בשאר עקרונות הענישה ובכללן הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם בעת הזו .

 

40.  המצב הביטחוני עודנו בדרגת סיכון גבוהה. תופעת הכניסה לישראל שלא כדין והשוהים הבלתי חוקיים לא פסקה, עשרות התיקים הנפתחים גם אם מדיניות זו או אחרת תבקש להקטינם מלאכותית- תופעה זו מלמדת על ריבוי עוברי עבירה. תפוסת בתי הכלא גבוהה והשחרורים המנהליים שאינם תלויים לא בעושה ולא במעשה, בהעדר תשתיות אכיפה וכליאה אינם חלק מגזרי הדין בהיותם משתנים ותלויי היבטים מנהליים, ומנגד המדינה מבקשת להציב דלתה לנוכח הפיגועים הקשים מנשוא המבקשים להיכנס בעדה אל תוך ביתה ולהגן על אזרחיה כולם.

 

41.  לדידנו, בענייננו, מה דינו של מי שהעבר הפלילי שלו בגין עבירות כניסה לישראל הינו לפני ה " 7/10" ? נראה כי יש לשקול הפרמטרים הבאים : מספר העבירות, טיבן של העבירות כולן , תקופת ביצוען ישנה או התיישנה, או לאחרונה, והערכת הישנותה בהתייחס למכלול השיקולים.

 

 

42.  טעות לגבי שוהה שלישי בהעמדה לדין גם לשיטת הנאשם אינה מצמיחה זכות להמשך טעות ביחס לשאר נאשמים. עת מלחמה היום על גבולות הקיום.

43.  מאמצי האכיפה בעת המלחמה גם אם אינם מושלמים בהיקפם בו זמנית, אינם עולים כדי התעמרות הזועקת לחוסר צדק אלא דווקא לאכיפה שאינה מספקת ותשתיות כליאה שאינן מספיקות כדי ביצוע עונשי בתי המשפט, ובעומסי התקופה וכוח אדם, התקלות הן הכרח המציאות בל יגונה . ראו ע"פ יפת נגד מדינת ישראל פ"ד נ ( 2 ) 221, וכן בג"צ 4319/97 קוגן נגד הפצ"ר פ"ד נא ( 5 ) 67, וכן בג"צ 1563/96 עו"ד כץ נגד היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נה ( 1 ) 529, וכן ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ.

 

 

44.  גם הקנס שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי המנחה ערכאה זו , נקבע ברף מתון כפי שצוין על ידו במפורש , ואיני סבור כי הפחתתו תביא למזור כלכלי לאזור המוצא או לנאשמים, ונראה כי " השבעה באוקטובר " בו טבח החמאס בקיבוצי עוטף עזה, בו עבדו והתפרנסו מהקיבוצים עצמם חלק מתושבי עזה, כשבידי החמאס פירוט מודיעיני פרטני, מלמד הזהירות הנדרשת בבחינת "כל המרחם על אכזרים ". לאור האמור איני רואה מקום להפחית את הסכום שגם כך הינו נמוך משמעותית אלא להגדילו במעט עקב הישנות העבירות בראייה רוחבית ולאפשר פרישתו לתשלומים חודשיים שווים ותכופים או לקבוע מועד התשלום לתקופה ארוכה .

 

45.  נקבע בהלכת אלהרוש כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה".

46.  במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, במיוחד כאשר ביצוע העבירה היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול. החוק נועד גם לנכנסים על רקע כלכלי כי אם היו ראיות לתכלית אחרת היה זה סעיף אחר חמור פי כמה במהותו טיבו והעונש הנגזר הימנו. דהיינו סעיף העבירה תואם את התכלית הכלכלית לזו כוונתו.

 

47.  נוכח הודאת הנאשם, תכלית כניסתו, ומכלול השיקולים לקולא , ובראייה מערכתית, ראיתי לנכון שלא למקמו ברף העליון של המתחם אך גם לא התחתון אלא בחלק הבינוני גבוה של השליש הנמוך של המתחם, הגם שללא היתר שהייה או כניסה באסמכתא כתובה, למועד התפיסה והמעצר בשטח, לא נדרש מאמץ ראייתי להוכיח יסודות ביצוע העבירה, ולא קיים קושי ראייתי מיוחד.

 

48.  שוב אצטט מפסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע מסיר טענות שעלו גם בדיון דנן :

 

" אנו מוצאים לנכון להוסיף, כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים, שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר.

 

כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם.

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה, להלן, אשר הינה מעל המתחם, מתונה. אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו''

 

יובהר כי גזר דין זה ניתן בכל הנוגע לעבירה אחת ללא עבר פלילי כאמור לעיל .

 

 

49.  ולסיום ודווקא בשל טענות נאשמים שוהים בלתי חוקיים כי סיבת כניסתם היא כי אין פרנסה באזורי המוצא תחת החזקת הרשות, אציין הדברים הבאים :

 

" המדינה רשאית לקבוע זהות הנכנסים לתוכה שאינם אזרחיה והמתפרנסים ממנה, וזאת כאשר אזרחיה שלה, מבקשים אף הם "להוציא לחם מן הארץ" במיוחד בעת המלחמה על נגזרותיה.

פשיטת היד של תושבי הרשות בכניסה לישראל ללא היתר, היא פשיטת הרגל של כלכלת אזורי המוצא, הטרור מכה גם בחיים וגם בכלכלה. אדישות כלפיו היא זרע כיליונה של כל חברה וכלכלה.

עניי מדינתך קודמים לעניי רשות שכנה אחרת, ביטחון מדינתך קודם לסדרי עדיפות של רשות זרה אחרת, מיגור סכנה בעת מלחמה קודם לרווחת זרים מאחרת , זכות המדינה להציב דלתותיה לבל יכנס ויתפשט נגף הטרור, עד תתחזק בעוצמה עד תניב פי כמה פירותיה, עד תוכל לתת לעצמה לאזרחיה ואחריהם לכל סביבותיה"

 

 

 

50.  אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  4 חודשים מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10.11.25.

 

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

 

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ה, 15 יולי 2025, בהעדר הצדדים.

 

חתימה