" הלב הישראלי שיתף הרחמים ואף הנהיג מדיניות סלחנית בעבר להתיר דרכי הפרנסה האנושית . לבו של החוק פעם בסעיפיו ללא גבול.

ב"שבעה באוקטובר " ראה וחש כל איש ואישה כל אזרח ויושב ארץ מראות הזוועה בטבח המרצחים בלב היהודי והישראלי " איטבח אל יהוד" בחג שמחת תורה. הדלת ביקשה להיסגר מפני המרצחים ולא עלה בידה, הגדר נפרצה. החיה "הנאצית"- "החמאס" מגבול הדרום פגעה בכל ערך אנושי של כבוד האדם. היום הזה התעורר החוק בכל גבולות הארץ להגן על הלב השותת דם. המדינה זוקפת קומה ומציבה דלתותיה. אזרחיה בראש ובראשונה. שופטיה נדרשים לעמוד על המשמר כבראשונה. בעומדה על המשמר, תשיב המדינה הירוק לשדותיה, לחייה, ואחר, תפנה להרעיף מתנות לסביבותיה, ולא לבלי הכר. בהיתר "

 

כתב האישום :

1.  נאשם 1 הורשע על-פי הודאתו בעבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין, בהתאם לסעיף 12(1) +12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. וכן בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977

2.  נאשם 2 הורשע על-פי הודאתו בעבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין, בהתאם לסעיף 12(1) +12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

3.  על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודו והורשעו הנאשמים, ביום 19.6.25 בשעה שאינה ידועה למאשימה, נכנס נאשם 1, שהינו תושב הרשות הפלסטינאית, לשטח מדינת ישראל, דרך מעבר א-זעים ושהה בשטחה מאז ועד למועד מעצרו.

4.  ביום 17.6.25 בשעה 10:00, נכנס נאשם 2, שהינו תושב הרשות הפלסטינאית, לשטח מדינת ישראל, דרך מעבר א-זעים ושהה בשטחה מאז ועד למועד מעצרו.

5.  ביום 19.6.25, שהו הנאשמים במבנה בשכונה 10 בערערה בנגב (להלן:"המקום") כשאין להם אישור כניסה או שהייה כדין בישראל.

6.  בעשותם את האמור, נכנסו הנאשמים לישראל, וישבו בה בניגוד לחוק.

7.  משזיהו הנאשמים את השוטרים, אלעד אברהם נחמיה, יבגני קוטיק, ונקיטה גרינין (להלן:"השוטרים") במקום, פתח נאשם 1 במנוסה ונתפס לאחר מרדף רגלי.

הכל כאמור בכתב האישום המתוקן.

תמצית טענות המאשימה:

 

1.  המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

2.  המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

3.  ביחס לנאשם 1: עתרה המאשימה, למתחם הנע בין 3 חודשים לתשעה חודשי מאסר בפועל.

נוכח העדר עבר פלילי, שהייה לא ממושכת, אך עם עבירה נלוות של הפרעה לשוטר

4.  ביחס לנאשם 2: עתרה המאשימה, למתחם הנע בין 2-7 חודשי מאסר בפועל, נוכח העדר עבר פלילי הודאתו, העדר שהייה ממושכת או עבירה נלווית .

 

המאשימה עתרה למקמם ברף הנמוך של המתחמים אליהם עתרה בהתאמה אך לא בתחתיתם, בצירוף ל מע"ת קנס והתחייבות.

תמצית טענות ההגנה :

מתוך כבוד לשיטה המשפטית המתחם לגבי נאשם 1,2, הינו 2-7 חודשים. גם אז במסגרת גזרי הדין ישנן עבירות נלוות ולכן אין מקום לאבחן בין הנאשמים לעניין המתחם.

גם בגזר הדין אל הרוש היה עבירה נלווית של הפרעה לשוטר . לכן המתחם שנקבע כולל את העבירות הנלוות האלה שהם לא פגיעה קשה בערך המוגן. אין חובה על שוהים ללכת למשטרה ולהגיד אנחנו שב"חים. זו העבירה.

ההגנה טענה גם לאפליה ולאכיפה בררנית משום שיחד עם הנאשמים נתפס מוחמד איסע אמור. הוא הודה שאין לו אישור שהייה, ובכל זאת שוחרר .

הסנגור טען כי ככל הנראה מדובר בטעות אך יש להתחשב.

 

 

הנאשמים הביעו צערם שנכנסו ללא היתר .

 

מתחם העונש ההולם

5.  הנאשמים הורשעו בעבירה של כניסה לישראל ופגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין וכן ההפרעה לשוטר פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים והסדר הציבורי . שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

 

6.  פגיעתם של הנאשמים בערכים אלו, בהתאמה , גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

 

  א.  הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

 

ב. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

7.  יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות "הטבח ב7/10" וניגזרותיו.

 

8.  בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות בהתייחס לתקופות השונות :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

 

9.  בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, ללא עבירות נלוות, בשונה מהמקרה דנן , נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

 

 

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה  68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

 

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר"

 

10.  מאז תחילת מצב החירום המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בעצימות משתנה . המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

 

 

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

 

11.  מדובר בידיעת הנאשמים אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

12.  הנאשמים נכנסו לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהים בלתי חוקיים או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

13.  תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

14.  הנאשם 2 בניגוד לנאשם 1 נתפס ללא עבירות נלוות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר, אין אינדיקציה למשך שהייה ארוך ומשמעות הפגיעה היא מתחם ענישה שבין 2-7 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

15.  הנאשם 1 לעומתו נמלט מאוכפי החוק ונתפס ולפיכך נוספה לנאשם 1 עבירה נלווית משמעותית ומכאן השוני במתחם .

16.  פסקי הדין אלנאג'ר מבית המשפט המחוזי וכן אלעארערה - פסקי דין מנחים את בתי המשפט קמא, קובעים המתחמים בהתאמה לנאשמים בהתאם לאבחנה ביניהם.

 

17.  לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו ביחס לנאשם 1 הינו 3-8 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים ולנאשם 2 : 2-7 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים .

 

18.  לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי מצבם הכלכלי כמצוות המחוקק, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

 

19.  הנאשמים הודו בביצוע העבירה וקיבלו על עצמם הדין.

20.  נאשם 1 נעדר עבר פלילי אך בעל עבירה נלווית של הפרעה לשוטר - בריחה מהשוטרים . בעל היתרים בעבר.

21.  נאשם 2 נעדר עבר פלילי, ללא עבירה נלווית וללא שהייה ארוכה . בעך היתרים בעבר.

22.  המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומו של עונש בתוך המתחם.

 

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

 

23.  תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של כל נאשם. לפיכך, אתן משקל להודאות הנאשמים במיוחס להם בהזדמנות הראשונה.

 

24.  נקבע בהלכת אלהרוש כי: "מתן משקל לשיקול הרתעת היחיד ראוי רק למקרים של נאשמים רצידיוויסטים או נאשמים שבנוסף לעבירת השב"ח ביצעו עבירות נלוות", ואילו ביחס להרתעת הרבים נקבע באותו עניין כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה". האמור הוא במיוחד בעת המלחמה נוכח הסגר.

 

25.  יש להבחין בין הנאשמים לחומרת העונש ברכיביו בשל האבחנה בין מי שעבר עבירת כניסה וישיבה בלבד לבין מי שנוסף לאמור עת הגיעו השוטרים ביקש להימלט ונתפס . הבריחה וההימלטות הינן בדרגת חומרה המחייבת הרתעה אף היא על כל השלכותיה.

 

26.  בשל השחרור המנהלי, שאינו חלק מגזר הדין, והוא בסמכות שב"ס משיקולי תפוסת בתי הכלא, בנתונים משתנים מערכתית, אסירים שהורשעו בכניסה ושהייה בישראל שלא כדין, מרצים בעבירה חמורה זו נכון להיום כמחצית מחודשי המאסר המושתים עליהם. יש לשקף נכונה את המציאות כפי שהיא בכל הנוגע לשיקולי " ההרתעה" . הדלת לכאורה מסתובבת גם אם מתעכבת.

 

 

27.  יש לזכור כי ללא קשר לכל האמור , כמצוות בית המשפט המחוזי בפסק הדין המנחה, יש לעלות בדרגת הענישה עת נמשכת המלחמה הסגר והמצב הביטחוני בביצוע פיגועים בפנים הארץ, וההרתעה אין. לפני ימים אירע פיגוע בגוש עציון שירותי הביטחון מפרסמים אזהרות והיקף של מאות פיגועי הטרור המסוכלים , וספק אם סיום המלחמה תביא לסיומם של אלה. אולם בוודאות יש לציין כי אירועי הדמים הגדילו המוטיבציה בקרב אירגוני הטרור .

 

28.  בעפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

" כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם. "

 

29.  אשר על כן, הריני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

 

א.  4 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב.  3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

  ג. התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד.  קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10.10.25 .

 

30.  אשר על כן, הריני גוזר על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

 

א.  75 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

א. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ב. התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ג.  קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10.10.25 .

 

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

 

 

 

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ה, 15 יולי 2025, בהעדר הצדדים.