5. ביום 03.09.2024 הוגש תסקיר שירות מבחן אשר המליץ להטיל על הנאשם ענישה מוחשית.

6. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 31, רווק ואב לילד בן 3, המשותף לו ולמתלוננת בתיק האב, מתגורר לבדו ב..... ועובד כטבח. שירות המבחן סקר את נסיבות חייו, המסגרת המשפחתית בה גדל, התבגרותו וקשיים שהתמודד עימם במהלך חייו, שמפאת צנעת הפרט לא אפרט.

7. בסקירת ההיסטוריה העבריינית של הנאשם צוין כי לנאשם 5 הרשעות קודמות בתחום הסמים והאלימות בגין חלקן אף ריצה מאסרים, הרשעה אחרונה משנת 2021 בגין עבירת החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בגינה נדון למאסר על תנאי. שירות המבחן ציין כי הנאשם שולב ביום 10.09.19 בתכנית בבית המשפט הקהילתי אשר כללה שיחות פרטניות עם קצינת מבחן וטיפול קבוצתי. הנאשם שיתף פעולה, השלים את כל מטרות השיקום וההליך בעניינו הוגדר כהליך שהסתיים בהצלחה.

באשר לשימוש בחומרים משני תודעה הנאשם מסר כי צורך אלכוהול באירועים חברתיים, בגיל 17 החל לצרוך סמים מסוג קנאביס בנסיבות חברתיות אשר פסקו עם גיוסו לצבא ולאחר השחרור שב לצרוך סמים לתקופה בת מספר חודשים בתדירות כמעט יומיומית. כיום לדבריו צורך קנאביס בתדירות מועטה. הנאשם שלל התמכרות וצורך טיפולי והופנה לארבע בדיקות שתן לאיתור שרידי סמים אליהן הוא לא התייצב.

8. ביחס למערכת היחסים עם המתלוננת צוין כי הן המתלוננת והן הנאשם מסרו שמערכת היחסים ביניהם התאפיינה באלימות מילולית, צעקות וזריקת חפצים וכי הריבים ביניהם כללו עירוב משטרה מספר פעמים. הנאשם מסר כי הקונפליקטים ביניהם נסבו בעיקר סביב הפערים באורח חייהם ומעורבותה של אם המתלוננת וחברים משותפים בקשר.

9. בשיחה עם המתלוננת המתלוננת מסרה כי היא והנאשם נפרדו בחודש מרץ 22 מכיוון שהנאשם צרך סמים בביתם המשותף, כי הנאשם לא נפגש עם בנו כלל וכי הוא לא משלם דמי מזונות בשלוש השנים האחרונות ומתנהל נגדו תיק בהוצאה לפועל. המתלוננת ציינה כי היא לא חוששת מפני הנאשם אך חוששת ממפגשים של הנאשם עם בנם המשותף עקב חוסר היציבות במצבו.

10. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות, הנאשם לקח אחריות על מעשיו ותלה סיבת מעשיו בכך שדרך התקשורת בינו לבין המתלוננת התאפיינה באלימות מילולית הדדית. הנאשם טען כי העבירה בוצעה לאחר פרידתם וכי הרקע למעשיו הוא תחושות קנאה שחש עקב מעברה של המתלוננת למגורים עם המתלונן בתיק המצורף לצד תחושות השפלה, כעס, תסכול ותחושת החמצה. לטענתו בזמן ביצוע העבירה עזב את ביתם המשותף ועבר לגור לבדו בביתו של המתלונן בתמורה לתשלום שכר דירה במזומן, בהמשך המתלונן עבר לגור עם המתלוננת וכשגילה על המגורים המשותפים שלהם, חש כעס רב וקנאה ולכן איים על המתלונן.

11. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולת ביטוי לשיתוף במחשבותיו וקורותיו, שומר על יציבות תעסוקתית בשנים האחרונות, ממוקד בניהול חיים יציבים ונורמטיביים, מודע כיום לחומרת מעשיו ומבין את השגוי שבהם. מנגד שירות המבחן התרשם כי מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת כללה דפוסי אלימות המאופיינים באלימות מילולית, חוסר בשלות, התפרצויות ואימפולסיביות, כי הנאשם נמנע מלהתמודד עם קשייו הרגשיים וכי במצבים המעוררים תסכול, כאשר הוא חש חוסר בטחון ושליטה, הוא פועל באופן אימפולסיבי ואלים. שירות המבחן התקשה להעריך את מצבו של הנאשם מבחינה התמכרותית. על פי הערכת שירות המבחן, קיים אצל הנאשם סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, אשר עשוי לפחות לאחר השתלבות בהליך טיפולי.

12. לאור עמדת הנאשם השוללת צרכים טיפוליים, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו והמליץ על ענישה מוחשית.

טענות הצדדים לעניין העונש:

13. ב"כ המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 7 חודשי מאסר ל-20 חודשי מאסר בפועל. לאור ההסדר בין הצדדים, ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש הכולל 9 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, וענישה נלווית - מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס, פיצויים למתלוננים והתחייבות.

ב"כ המאשימה הפנתה למספר גזרי דין בתמיכה לעמדתה, אתייחס אליהם בהמשך.

14. ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעים בעבירות האיומים וטענה לפגיעה גבוהה בערכים אלו לנוכח האיומים החמורים שהופנו כלפי בת הזוג לשעבר ובני משפחתה וכלפי אחר.

15. בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ב"כ המאשימה ציינה לחובת הנאשם את עברו הפלילי ואת העובדה שהוא לא התייצב למסירת בדיקות שתן לאיתור שרידי סם ושלל צרכים טיפוליים. מנגד ב"כ המאשימה ציינה לטובת הנאשם כי הוא עבר הליך שיקומי בבית משפט קהילתי במסגרת הליך קודם.

16. ב"כ הנאשם עתר למתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. הוא ביקש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהשית עליו מאסר על תנאי.

17. במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שמדובר בעבירות איומים שנאמרו בשעת כעס ללא תכנון מוקדם באמצעות מסרונים ולא באופן פרונטלי וכי אינן ברף הגבוה. עוד נטען כי הרקע לביצוע העבירות הוא מצב כלכלי קשה שהוביל את המתלונן לפנות את הנאשם מהדירה בנוסף להיכרות של המתלונן עם המתלוננת וכי ברקע לביצוע העבירות יש לתת את הדעת לכך שהמתלוננת מערימה קשיים על הנאשם.

18. במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ב"כ הנאשם טען כי הנאשם ממוקד בניהול חיים יציבים ונורמטיביים, מודע לחומרת מעשיו, לוקח אחריות ומבין את טעותו בהפעלת שיקול הדעת. ביחס לעברו הפלילי של הנאשם נטען כי שתי העבירות האחרונות בהן הורשע הנאשם אינן ממין העניין ואילו העבירה הרלוונטית לענייננו בוצעה לפני למעלה מ-10 שנים ואין לתת לה משקל. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה שממועד ביצוע העבירות חלפו שנתיים בהן לא נפתחו נגד הנאשם תיקים חדשים, הוא ביקש להתחשב בהליך הטיפולי האינטנסיבי שהנאשם עבר בהצלחה בבית משפט קהילתי והפנה לתסקיר שירות המבחן, שמצביע על גורמי סיכוי טובים - הנאשם יציב בעבודתו מזה מספר שנים והמתלוננת לא חוששת ממנו.

לטענת ב"כ הנאשם, בניגוד לאמור בתסקיר שירות המבחן - הנאשם משלם מזונות למתלוננת וכן משלם תשלום חודשי קבוע במסגרת הליך חדלות פירעון וכי עונש של עבודות שירות יגדע את אורח חייו הנורמטיבי ויוביל לפיטוריו.

19. הנאשם בדבריו לעונש הביע חרטה על מעשיו וטען שביצע את העבירות לאחר כברת דרך שעבר וכלים שרכש על רקע אכזבה עצמית ותחושה שחלומו למשפחה התנפץ. כיום לטענתו הוא נמצא במקום טוב בחייו, נמצא בקשר מצוין עם המתלוננת, עובד בחריצות ומשלם את חובותיו.

ראיות לעונש

20. המאשימה הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/1) ממנו עולה כי לנאשם 4 הרשעות בעבירות סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה כשעבריין מזויין והרשעה בעבירה שהתיישנה אך לא נמחקה בעבירות של תקיפה סתם ע"י שניים או יותר, גניבה, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין או אגרופן. ב"כ הנאשם לא הגיש ראיות לעונש.

דיון והכרעה:

21. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים:

- קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין.

- בחינת חריגה ממתחם העונש ההולם בין לקולא בין לחומרא.

- קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין.

קביעת מתחם העונש ההולם -

22. בהתאם להוראת סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה את בית המשפט בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה הוא יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבות המקרה ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו.

23. בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין בקביעת מתחם העונש ההולם יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

24. בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או שני אירועים נפרדים.

25. בענייננו מדובר ב-2 אירועים שונים שהתבצעו כלפי מתלוננים שונים, אולם לאור סמיכות הזמנים בה בוצעו העבירות והרקע הזהה לביצוע העבירות, מתקיים מבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)ואין מחלוקת כי יש לקבוע מתחם עונש אחד.

26. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה: עבירות איומים פוגעות בתחושת הביטחון ושלוות הנפש של מי שכלפיו מופנים האיומים וביכולתו לנהל חיים מוגנים ושלווים, הן פוגעות בכבוד האדם, המרגיש מבוזה ומושפל, ופוגעות בערך השמירה על שלטון החוק.

27. ברע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96 עמד בית המשפט העליון על הערכים המוגנים הנפגעים בעבירת האיומים:

" האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

28. ברע"פ 8188/09 שלומי דבורה נ' מדינת ישראל (25.10.2009) עמד בית המשפט על כך שיש ליתן לעבירת האלימות פרשנות רחבה הכוללת בתוכה את עבירת האיומים.

29. בשים לב לכך שעבירת האיומים הוכרה כעבירת אלימות ושהמתלוננת בתיק האב היא גרושתו של הנאשם ונכנסת להגדרת 'בן משפחה' בחוק העונשין ("לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר"), מעשיו כלפיה חוסים תחת הגדרת המונח - עבירות אלימות במשפחה. בתי המשפט עמדו על כך שיש להוקיע את נגע האלימות במשפחה בדרך של ענישה משמעותית: "עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח" )רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל (20.08.2009)).

30. מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בענייננו: מדובר בענייננו באיומים קשים של פגיעה בחיי המתלוננת ובחיי בני משפחתה (אחיה, אחיותיה וילדיהם) ופגיעה ברכושו של המתלונן, תוך שימוש בשפה בוטה וגסה בשתי הזדמנויות בפער של חודשיים וחצי זה מזה. מנגד מדובר באיומים מילוליים שנשלחו באמצעות מסרונים, לא פנים מול פנים, ללא תכנון מוקדם וללא אמצעי מדגים.

בנסיבות אלה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה בינונית - גבוהה.

31. מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות איומים שעיקרן מילולי ללא אמצעי מדגים, מלמדת כי בעבירות דומות שבוצעו לא כלפי בני משפחה הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

ý ת"פ 41196-05-10 מדינת ישראל נ' משה גידו (15.07.12): הנאשם איים על המתלונן בפגיעה בגופו על רקע ויכוח חניה בכך שאמר לו: "תעיף את האוטו אתה גם ככה מת, אני ארצח אותך", הוטלו עליו 8 חודשי מאסר על תנאי לצד עונשים נלווים.

ý ת"פ 79660-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (20.05.21): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים בכך שעל רקע סכסוך בין בתו למתלוננת, התקשר למתלוננת ואיים עליה שיהרוג אותה ואת בעלה וכי בתה "לא תלך עוד על הרגליים" ובשיחה נוספת איים על המתלוננת בשנית. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 2,500 ₪.

ý ת"פ 22237-09-20 מדינת ישראל נ' יחיאל אביטבול (28.03.23): הנאשם לווה מהמתלונן כסף בתמורה לשיקים לפירעון בתאריכים עתידיים. על רקע סירוב המתלונן להמתין עם הפקדת השיקים, הנאשם שלח לו מספר הודעות בעלי תוכן מאיים ב-3 הזדמנויות שונות. נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר ל-8 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון ו-6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.

32. בנסיבות של עבירת איומים כלפי בת זוג (לרבות בת זוג לשעבר) הושתו עונשים כדלקמן:

ý רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.06.08), אליו הפנתה ב"כ המאשימה: הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת איומים לאחר שאיים על פרודתו לאור ויכוח שהתגלע ביניהם הקשור בביתם המשותפת, בכך שאמר לה: "... יום אחד אני אארוב לך בחוץ, אהרוג אותך ואפוצץ לך את הפנים". בית משפט השלום גזר על הנאשם נעדר עבר פלילי 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. ערעור ובר"ע נדחו.

ý רע"פ 5608/23 יעקב דדון נ' מדינת ישראל (27.07.2023): הנאשם הורשע בעבירות איומים. ע"פ האישום הראשון, איים על גרושתו בטלפון בפגיעה בגופה וגידף אותה. ע"פ האישום השני, כשנתיים אחרי האירוע הראשון, התקשר אליה ומסר לה שיהרוס את חייה וכמה ימים לאחר מכן שלח לה הודעה מוקלטת בה איים עליה שוב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה לאישום הראשון שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר ולאישום השני מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 15 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות בצירוף עונשים נלווים. ערעור ובר"ע נדחו.

ý עפ"ג (מחוזי ב"ש) 54434-07-13 לויט נ' מדינת ישראל (03.07.14): הנאשם איים על גרושתו איתה ניהל משק בית משותף בכך שאמר לה שהיא תהיה חלק מהסטטיסטיקה של רצח נשים וידברו עליה בחדשות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר וגזר על הנאשם בעל עבר פלילי מכביד בעבירות אלימות, 5 חודשי מאסר והפעלת 6 חודשי מאסר במצטבר (סה"כ 11 חודשי מאסר). ערעור לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית בשל שינויים חיוביים שאירעו אצל המערער. נקבע כי עונש המאסר המותנה ירוצה בחופף, כך שהנאשם ירצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ý עפ"ג (מחוזי ב"ש) 7379-04-23 קהירי נ' מדינת ישראל (01.10.23): הנאשם איים על גרושתו בפגיעה בגופה ובחירותה בהודעה קולית ובבוקר שלמחרת שלח לה מספר מסרונים מאיימים ואיים עליה בשיחה טלפונית. בקשת הנאשם לביטול הרשעה נדחתה, נקבע מתחם ענישה הנע בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר ונגזר על הנאשם נעדר עבר פלילי 45 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד עונשים נלווים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

ý ת"פ 13327-12-16 שלוחת תביעות מרום הגליל והגולן נ' פלוני (11.09.17), אליו הפנה ב"כ הנאשם: הנאשם גידף את בת זוגו ואיים לפגוע בשמה הטוב וכן היכה אותה באמצעות מכשיר הטלפון בראשה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר. בהתחשב בכך שמדובר בעבירה ראשונה מסוג אלימות, בעמדת המתלוננת, שחזרה לגור עם הנאשם ובהיות הנאשם המפרנס העיקרי למתלוננת ולשתי בנותיהם, השית עליו 7 חודשי מאסר על תנאי.

ý ת"פ 4452-08-21 מדינת ישראל נ' בזק (17.04.24), אליו הפנה ב"כ הנאשם: הנאשם איים על בת זוגו באמצעות מסרון "שמרי על הילדה אם לא אני יחתוך לך תראש תשארי במושב אל תבואי לבאר שבע!!". בתסקיר שירות מבחן צוין כי הנאשם נעדר דפוסים עברייניים, נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם נעדר עבר פלילי 6 חודשי מאסר על תנאי.

ý ת"פ 4385-08-22 מדינת ישראל נ' פלוני (15.07.24), אליו הפנה ב"כ הנאשם: הנאשם דחף את אשתו פעמיים ובמועד אחר איים עליה שירביץ לה במהלך נסיעה ברכב. העבירות בוצעו עקב התדרדרות במצבו הנפשי של הנאשם ועל רקע סירוב האישה לתת לו כסף לרכישת סמים. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר. לאור העדר עבר פלילי לנאשם, שיתוף פעולה והשתלבותו בהליך טיפולי לטיפול בסמים לצד המלצת שירות המבחן נגזר על הנאשם צו מבחן למשך שנה במהלכה הנאשם ימשיך בטיפול, 4 חודשי מאסר על תנאי ועונשים נלווים.

33. ב"כ המאשימה הפנתה לעפ"ג 28500-08-14‏ ‏אשתה אשר טלה נ' מדינת ישראל (09.12.14)- הנאשם צעק, גידף ואיים על בת זוגו כי ירצח אותה ויגיע לביתה בתוך 10 דקות. הנאשם מימש איומו, הגיע אל כניסת הבניין בו התגוררה, התקשר אליה ואיים על חייה. בהמשך עלה לדירה ורק כאשר המתלוננת הזעיקה את המשטרה עזב את המקום. האיומים הושמעו כאשר הילדים הקטינים בבית, ת"פ 58985-02-15 מדינת ישראל נ' ימצה (09.09.15)- הנאשם איים על בת זוגו בכך שאמר לה שיחתוך אותה עם סכין מאיבר המין עד למעלה ולאחר כחודשיים נטל סכין ממטבח הבית והניפו לעבר המתלוננת, שהסתתרה מתחת למיטה. נסיבות העבירות חמורות מענייננו ולכן לא ניתן ללמוד מהן לענייננו.

34. ב"כ הנאשם הפנה לגזרי דין רבים בנוסף לאלו שצוינו לעיל. בגזרי הדין בת"פ 3082/05 מדינת ישראל נ' ויתקין ולדיסלב (30.04.07), ת"פ 2958/07 מדינת ישראל נ' פרץ שמעון (11.10.09), ת"פ 4488-03-17 מדינת ישראל נ' קקון (20.07.17), ת"פ 23715-07-16‏ מדינת ישראל נ' פלוני (29.09.16), ת"פ 7990-10-16 משטרת ישראל נ' מור (07.05.17), ת"פ 51661-12-16 מדינת ישראל נ' סרגייב (13.09.18), ת"פ 66471-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (07.05.19) מדובר בעבירות איומים כלפי הורה ובנאשמים שסובלים מבעיות פסיכיאטריות או ביצעו את המעשים תחת השפעה של חומרים משני תודעה והשתלבו בהליך טיפולי. בענייננו אין אינדיקציה לבעיה פסיכיאטרית, לא נטען שהעבירות בוצעו תחת השפעה של חומרים משני תודעה והנאשם שלל צורך טיפולי, לכן לא ניתן ללמוד מגזרי הדין לענייננו.

35. בגזרי הדין בת"פ 60585-01-13 מדינת ישראל נ' פלוני (03.03.14), ת"פ 24876-05-15 מדינת ישראל נ' אבו כף (01.02.18), ת"פ 28065-06-15 מדינת ישראל נ' אדיסו אינגדאו (01.03.17), ת"פ 33059-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף (12.07.16) - בתי המשפט אישרו הסדרי טיעון. בנסיבות בהן מוצג הסדר סגור לאישור בית המשפט, בית המשפט נוהג בהתאם לכללים שנקבעו ביחס להסדרי טיעון, הוא מתחשב בין היתר בקשיים ראיתיים ולא בהכרח גוזר את העונש הראוי והנכון, לפיכך לא ניתן לגזור ולהשליך מגזרי דין שאישרו הסדרי טיעון על מדיניות הענישה הראויה.

36. נסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו - במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שמדובר ב-2 עבירות איומים שבוצעו במועדים שונים בסמיכות זו לזו כלפי שני אנשים שונים, בהתרשמות שירות המבחן לאחר שיחה עם הנאשם והמתלוננת, כי לא מדובר באירוע נקודתי וכן בעובדה שהעבירה כלפי המתלוננת כללה איומים שהופנו גם כלפי בני משפחתה (אחיה וילדיהם).

מנגד התחשבתי בעובדה שמדובר באיומים מילוליים שנשלחו באמצעות מסרונים לטלפון ולא פנים מול פנים, באופן ספונטני ללא תכנון מוקדם, ללא אמצעי מדגים, ברקע לביצוע העבירות, שהוא זהה בשתי העבירות- פרידה מהמתלוננת והיחסים שבין המתלונן למתלוננת, בכך שהאיומים לא מומשו ובעמדת המתלוננת שמסרה שהיא לא חוששת מהנאשם (אך חוששת ממפגשים שלו עם בנם המשותף).

37. בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין מאסר קצר, שיכול וירוצה בעבודות שירות, ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל, קנס, פיצוי למתלוננים והתחייבות להימנע מעבירה.

38. נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה - במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות התחשבתי בעבר הפלילי של הנאשם, הכוללת הרשעות בעבירות סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והרשעה משנת 2015 בעבירה של חבלה כשעבריין מזויין, בהערכת שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות ביצוע העבירות נוכח סירוב הנאשם לעבור הליך טיפולי ובעובדה שהנאשם לא מסר דגימות שתן ולא היה ביכולתו של שירות המבחן להעריך מצבו מבחינה התמכרותית. בנוסף התחשבתי בהתרשמות שירות המבחן כי במצבים המעוררים תסכול בהם חש הנאשם חוסר בטחון ושליטה, הוא פועל באופן אימפולסיבי ואלים.

לטובת הנאשם התחשבתי בהודאה שנמסרה בהזדמנות הראשונה, בהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירות, מודע כיום לחומרת מעשיו ומבין את השגוי בהם, בזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות (כשנתיים וחצי), שבמהלכו הנאשם לא ביצע עבירות פליליות נוספות, בנזק שיכול להיגרם לנאשם לטענתו כתוצאה מהשתת עונש מאסר בעבודות שירות ובעובדה שהנאשם סיים בהצלחה הליך בבית משפט קהילתי, אם כי העבירות בוצעו ככל הנראה לאחר ההליך בבית משפט קהילתי ומדברי הנאשם לשירות המבחן ואי התייצבותו לבדיקות שתן לגילוי שרידי סם עולה החשד כי הוא שב להשתמש בסמים.

39. במקרים המתאימים ניתן לחרוג ממתחם העונש בין אם לקולא מטעמי שיקום ובין אם לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור (סעיפים 40 ד(א) ו- 40 ג(ב) לחוק העונשין).

40. הנאשם שלל נזקקות טיפולית ולא השתלב בהליך טיפולי חרף המלצת שירות המבחן, לפיכך אין מקום לסטייה ממתחם העונש ההולם.

התוצאה

41. מחוות דעת ממונה על עבודות שירות מיום 15.06.25 עולה כי הנאשם אינו מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות לנוכח אי הסכמתו לעבוד בשעות העבודה הנדרשות באופן קבוע ורצוף.

42. ברע"פ 1/09 אסרף נ' מדינת ישראל (17.3.10) נפסק ביחס לנאשם שבשל מוגבלותו לא נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות: "... לא יתכן כי אדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא ייאסר".

43. בענייננו המניעה לריצוי מאסר בעבודות שירות לא כרוכה אחר מצבו הרפואי של הנאשם, אלא בנסיבות שתלויות בו - סירובו לעבוד בשעות העבודה הנדרשות באופן קבוע ורצוף. חרף האמור מצאתי להתחשב במידה מסוימת בהחלטה שהנאשם לא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות ולהשית עליו עונש מאסר קצר יותר מהעונש שהיה מושת עליו לו היה נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות, וענישה נלווית.

44. לאור כל האמור, בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות לקולא ולחומרא שפירטתי לעיל, שנוגעות ואינן נוגעות לביצוע העבירה ולעובדה שהנאשם לא נמצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 2 חודשי מאסר בפועל אותם הנאשם ירצה מאחורי סוג ובריח.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג. פיצוי למתלוננת בסך 1,000 ₪.

פיצוי למתלונן בסך 500 ₪.

הפיצויים ישולמו ב-2 תשלומים שווים ורצופים, התשלום הראשון עד ליום 01.09.25 והתשלום השני עד ליום 01.10.25.

את הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: -Hyperlink Removed-.

·תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

·תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

ד. התחייבות בסך 2,000 ₪ שלא יעבור עבירת אלימות לרבות איומים במשך 3 שנים מהיום.

ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ה, 17 יולי 2025, במעמד הצדדים.