" האירוע הנורא בשבעה באוקטובר מחייב את הכול. האינטרס הציבורי גדל פי כמה מקודמו. מאמצי ארגוני הטרור לייצר פיגועים בתוככי המדינה מוגברים. בעת הזו האינטרס הציבורי מטה הכף בכל הנוגע לעבירות בתחום הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין שאותיותיהן נכתבו בדם . לפנינו היום החובה להרתעת הרבים בדיוק מקום שלא הייתה כזו. " הגדר" לגדריה - אם לא תוצב כדין, תיחצה באירועי דמים."

 

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות של: נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא, בניגוד לתקנה 10א לפקודת התעבורה התשכ"א-1961, ושתי עבירות של כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1)+12(4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952.

 

אישום מספר 1

2. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע ב-14.1.25, בשעה 01:30 או בסמוך לכך, שהה הנאשם אשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית, בשטח מדינת ישראל, כשאין בידו אישור כניסה או שהייה כדין.

3. במעמד המתואר לעיל, נהג הנאשם ברכב מסוג קיה בצבע כסף מ.ר 07414174 כאשר אין לו רישיון נהיגה -מעולם לא הוציא.

 

אישום מספר 2

4. על פי עובדות כתב האישום בהן הודה והורשע ב-18.7.21, בשעה 08:30 או בסמוך לכך, שהה הנאשם אשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית, בשטח מדינת ישראל, כשאין בידו אישור כניסה או שהייה כדין.

ראיות לעונש

5. ב"כ הנאשם הגיש, תעודת נישואין- מבית דין שרעי (נ/1) ; תע"צ - אישורי כניסה לישראל של הנאשם.(נ/2)

 

תמצית טענות המאשימה:

 

6. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

7. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

8. מדובר בשלוש עבירות, במועדים שונים, עבירת כניסה אחת לפני המלחמה, ואחת לאחר תחילת המלחמה יחד עם עבירת נהיגה ללא רישיון, בהתאם לכך המתחמים שונים:

לאישום הראשון, מתחם הנע בין 4 חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

לאישום השני, מתחם הנע בין חודש מאסר בפועל ועד 6 חודשי מאסר בפועל.

9. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר .

10.  הנאשם ללא עבר פלילי.

11.  לסיום טענה המאשימה כי, יש למקם את עונשו של הנאשם, ברף התחתון של כל מתחם אליו עתרה, ולהשית התחייבות, קנס, ומאסר מותנה ארוך ומרתיע.

 

תמצית טענות ההגנה:

12.  ב"כ הנאשם טען כי אין לקבוע שני מתחמים שונים, וכי אילו היה מוגש כנגד הנאשם כתב אישום במועד העבירה הראשונה, מתחם הענישה היה מתחיל ממאסר על תנאי, כפי שהיה נהוג באותה עת במקרה של נאשם נעדר עבר פלילי.

13.  באשר לאישום השני, טען, לעניין העבירה הנוספת של נהיגה, כי מדובר ברכב של אישתו של הנאשם, וכפי שעולה מחומר החקירה, מדובר בנסיבות מקלות, הנאשם נתפס עת יצא ממושב הנהג, ללא עבירות נלוות.

14.  יש לקבוע מתחם של 1-6 חודשים מתחם הנהוג והנגזר לנאשמים ללא עבר פלילי , ובאשר לעבירה הנוספת, לתת לה ביטוי בתוך המתחם.

15.  הנאשם תושב יריחו נשוי לישראלית, המתגוררת "בשגב שלום" הם נישאו בשנת 2019, בבית הדין השרעי, (נ/1)

16.  לנאשם ניתנו התרי כניסה לישראל , לאורך השנים (נ/2)

17.  כניסותיו של הנאשם לישראל ללא היתר, נבעו מגעגועים לאשתו וילדיו, בפעם הראשונה הוקפאו התרי הכניסה בתקופת הקורונה, ובפעם השנייה לאחר תחילת המלחמה.

18.  העבירה הראשונה הייתה לפני כ-4 שנים.

19.  הנאשם הודה, לקח אחריות, התחרט, והצטער על מעשיו.

20.  לסיום ביקש ב"כ הנאשם מבית המשפט, להטיל על הנאשם עונש מינימאלי, נוכח הנסיבות אותן פרט.

 

הנאשם לעונש הצטרף לדברי הסנגור .

 

מתחם העונש ההולם

 

21.  את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, מידת הפגיעה בהם הפסיקה הנוהגת, ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

22.  בית המשפט סבור כי מדובר במתחם אחד כולל בשל טיב העבירה החוזרת, הצדדים לה, טיבה ותכליתה.

23.  הנאשם הורשע, בשתי עבירות של כניסה לישראל, ובעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

24.  בעבירות הכניסה לישראל ללא היתר, פגע הנאשם בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

25.  פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה והחוק נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו של הנאשם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית, עדיין כניסה לישראל שלא כדין והימצאותו עם רכב ללא רישיון , מסוכנת במהותה לא רק מן הפן הביטחוני אלא גם מן הפן העברייני פלילי לתכליות החוקים הרלוונטיים.

 

26.  הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

 

27.  עבירת הנהיגה ללא רישיון, פוגעת ומסכנת את הנוהג ואת משתמשי הדרך ואת שמירת שלום הציבור והחוק.

 

28.  הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

 

29.  על חומרת הפגיעה בערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

 

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

 

30.  יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו.

 

31.  בית המשפט סבור כי מדובר במתחם אחד כולל בשל טיב העבירה החוזרת הצדדים לה טיבה ותכליתה, ההבחנה בין עבירות נוספות במועדן נבחנת במסגרת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה החוזרת או הקודמת. לו יצויר כי נכנס למדינה ללא היתר פעם אחר פעם 5 פעמים חציין לפנינ 7/10 וחציין לאחר היה שייך לראותן עבירות נפרדות ולא מיקשה אחת של עבריינות רצידיביסטית. גם אם הוחמר מתחם מסיבה זו או אחרת, המהות אחת, בית המשפט ישקול המתחם עצמו שאינו דומה מי שעובר 2 עבירות לאחר 7/10 לבין מי שעובר 2 עבירות לפני 7/10 לבין מי שעובר שתי עבירות אחת לפני ואחת לאחר 7/10 . יובהר כי אין הכוונה לעבר פלילי אלא לתפיסת העבריין כמי שחוזר ושוב וחוזר לסורו בכניסה לישראל שלא כדין .

 

32.  זאת ועוד, לו יצוייר כי הסיבה לקיומם של שני מתחמים היא מרחק הזמן, הרי שיש בכך התעלמות מהמארג הפנימי העברייני של מאפייני העבירה החוזרת וכניסה לנסיבה שבכל פעם תימדד מחדש מתי יהא מרחק הזמן שתי עבירות ומתי אחת לדוגמא כאשר נאשם ייכנס לפני 7/10 וישהה לאחר ה7/10 האם תפוצל שהייתו? או כאשר המרחק בין הכניסה לפני 7/10 לאחריו הוא חודש ימים ? ובאשר לעבירות כניסה שלא כדין שהסמכות גם בבית המשפט הצבאי בהתאם למדיניות היועץ המשפטי לממשלה , שם הענישה והמדיניות היו מחמירות יותר לפני 7/10 האם יהיה הבדל בקביעת מתחם אחד ולא שני מתחמים או ההיפך ?

 

33.  אוסיף לסבר אוזן , הנצחת המדיניות הסלחנית לפני 7/10 כמפרידה ומבדילה מתחמים מתעלמת מהסיכון שהיה תמיד, מצירוף עבירה ראשונה לשאר עבירות ככל שחזסרו על עצמן, ומפיגועים משך שנים שרק התודעה במלוא עוצמתה השתנתה לאחר ה7/10 . לאור כל האמור לדידי מדובר במתחם אחד של עבריינות הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין .

 

34.  נכון הוא שכשמדובר בעבירה לפני 7/10 ניתן להתייחס אליה במסגרת המתחם המתחשב בקביעתו בהקשרה ואולם בהתפתחותו של המתחם רטרואקטיבית, במועד נתינתו בהצטרפותה של זו הראשונה לשנייה לשלישית וכן הלאה יבואו " המתחמים " דהיינו "הענישה הנוהגת " דאז בכלל השקלול למתחם כולל אחד באיזון המחמיר והמקל ביחס לכלל העבירות ומועדן .

 

35.  סוף דבר לו יצויר כי גם המתחם עתה ישתנה לחומרה בהיווצרות שלב מסויים במלחמה, אין לצפות שייקבע כל החמרה והחמרה כמתחם נפרד בעבירות למועדן , שכולן אחת ושכולן אין בהן שינוי במעשה ולא בעושה .

 

 

מתחם של עבירת שב"ח עם עבירת נהיגה ללא רישיון - מעולם לא הוציא :

 

א. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 1268-11-18 חפש נ' מדינת ישראל (מיום 25.11.18) הושתו 6 חודשי מאסר בפועל (מהם חודש במצטבר), על הנאשם, בגין עבירות שב"ח, הפרעה לשוטר, התחזות לאחר וזיוף מסמך. בית המשפט קיבל את הטיעון לפיו המדובר בעבירות נלוות לעבירת השהייה- קרי, נעברו על מנת להקל את ביצוע עבירת השהייה.

 

  ב. בעפ"ג (מחוזי מרכז) 15279-10-14 וואוי נ' מדינת ישראל (מיום 19.5.15) נדון עניינו של נאשם בביצוע עבירות שב"ח ונהיגה ללא רישיון, בעל הרשעה קודמת ישנה. בית משפט השלום קבע מתחם 3 עד 8 חודשי מאסר בפועל והשית עונש מאסר בן 3 חודשים ויום. ערכאת הערעור הקלה עם הנאשם-המערער. תחילה הומר עונשו לחודש, לריצוי בעבודות שירות. לאחר שהתקבלה חוות דעת הממונה לפיה הוא מנוע מלבצען בשל העדר אישור שהייה, הומר העונש בקנס. יצוין כי במקרה זה הסכימה המאשימה עקרונית להקלה בעונש בשל נסיבות חריגות, בהינתן כי הנאשם אב ל- 12 ילדים וביניהם בן נכה קשה.

 

  ג.  בת"פ (שלום רחובות) 63826-07-17 מדינת ישראל נ' אבו גאמוס (מיום 29.11.17) נדון נאשם בגין עבירות שב"ח והתחזות כאחר. נקבע מתחם עונש הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר והושת עונש של 6 חודשי מאסר (מהם חודשיים במצטבר).

 

  ד. בת"פ (שלום רמלה) 30492-01-19 מדינת ישראל נ' אבו גחישה (מיום 21.1.19) נדון נאשם בגין שב"ח, הפרעה לשוטר, התחזות ושיבוש מהלכי חקירה. הנאשם אף ריצה עונש מאסר תחת שם האחר אליו התחזה. נקבע כי בכך סיכן את האחר ברישום פלילי שגוי ובאפשרות הפעלת מאסר מותנה עתידי. בית המשפט ציין כי אלמלא עתירת המאשימה, קובע מתחם גדול יותר מזה שנטען- 3 עד 9 חודשי מאסר בפועל.

 

 

ליצירת מדרג המתאים נוכח המתחם בעבירה של כניסה אחת :

 

ה. בכל המקרים בהם הייתה רק עבירה אחת של כניסה לישראל ללא שהייה ארוכה נקבע מתחם של שני חודשי מאסר עד 7 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים , כאמור בפסקי דין רבים של בית המשפט המחוזי . ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות :

 

במקרה דנן המתחם חמור יותר לא רק מצד הקריאה של בית המשפט המחוזי להחמיר המתחם עם הזמן בעת המלחמה והמצב הביטחוני עת המלחמה, אלא א. ישנה עבירה נוספת מוקדמת יותר לעבירה היום חלק מכתב האישום משנת 2021 ולה ערך בקביעת מתחם המחמיר ב. קיימת עבירה נלווית לעבירה שלאחר 7/10 והיא נהיגה ללא רישיון , יחד עם הכניסה לישראל שלא כדין עבירה מ14.1.25 . במקרים גם של עבירה נלווית וגם של רצידיבז'ם דהיינו אין מדובר במעידה אחת , המתחם עולה מדרגה אף שתיים.

 

36.  יש לזכור כי הנאשם נכנס ושהה בישראל בעבירה השנייה לאחר אירוע " השבעה באוקטובר " הדברים מקבלים משנה חומרה ומסוכנות גם על רקע פיגוע טרור בתוך המדינה. זאת ועוד הנאשם עשה זאת לא מכבר ב2025 דהיינו , חרף כל המצב הביטחוני הנאשם למרות הסגר בחר לעשות דין לעצמו כשהוא מודע לקיומה של עבירה זו , מביצועה בעבר .

 

37.  הנאשם ביצע עבירה נלווית של נהיגת רכב ללא רישיון לא ברור תכלית הנהיגה בו, אך הדברים חמורים . האם לא נגרמה תאונת דרכים קטלנית על ידי שוהה בלתי חוקי , שנהג ללא רישיון אך לא מכבר ? האם עבירה זו מינורית במיוחד כשהיא מתבצעת על ידי שוהה בלתי חוקי ? דעתי אינה כדעתו של הסנגור המלומד והמוערך. לדעת בית המשפט מדובר בעבירה חמורה כשלעצמה, וקל וחומר כשהיא מבוצעת על ידי שוהה בלתי חוקי על כל הסכנות הנלוות לזו .

 

38.  העובדה שעבירות השב"ח לא נפסקו גם לאחר " השבעה באוקטובר" מלמדת שאין מורא ואין הרתעה -המסקנה המתחייבת החמרה בענישה ואכיפה נחושה -מדובר בעבירה שיש בה פוטנציאל של סיכון חיי אדם פשוטו כמשמעו , כך שאינו דומה גזר דין היום לזה שבעוד יומיים ומפיגוע לפיגוע יעלה מחיר הרתעה, ההדרגתיות המתחייבת בעקרונות הענישה בדין הפלילי איננה מאפשרת קפיצות מדרגה תודעתית קיצוניות אך אין לדדות אחרי תודעה זו וודאי לא אחרי אירועי "השבעה באוקטובר " והמלחמה שמדינת ישראל בעיצומה.

 

39.  עקרון זה וקריאת הכיוון להחמרת המתחם עם הימשכות המלחמה והמשך העבריינות , נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

 

 

" אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר."

 

 

40.  גם עבירת הנהיגה ללא רישיון אינה בשל כך שהיה לנאשם רישיון, שאינו בר תוקף , אלא שמעולם לא הוציא הנאשם רישיון לא במקומו במסגרת הרשות ולא בהמרה, ובקיצור הנאשם סיכן הרבים ממשתמשי הדרך והכביש ולא עוד שעבירה זו נלווית לעבירת הכניסה והשהייה בישראל שלא כדין .עוון על עוון .

 

41.  לאור האמור, מתחם העונש ההולם, במכלול הינו לשיטתי בדומה לטענת הסנגור מתחם כולל אחד, הכולל את העבירות שהן עבירה חוזרת אחת במהותן וטיבן, והינו מתחם הנע כאשר מדובר בשתי עבירות בין 3 חודשי מאסר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. גם ולו הייתי מפריד המתחמים דהיינו : חודש אחד - 6 חודשים- בעבירה מלפני 7/10 ו2-7 חודשי מאסר בעבירה היום, ומיקום כל עבירה ברף הנמוך במצטבר, כי אז הייתי מגיע לתוצאה דומה.

 

 

42.  לעניין הקנס הכספי נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי מצבו הכלכלי ונסיבותיו, של הנאשם, ושמעתי אף עו"ד הנכבד בהקשר זה, כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

 

 

43.  לא מצאתי עילה או כל הצדק לסטות ממתחם העונש, לא מטעמי שיקום או צדק ולא מטעמי שמירה על שלום הציבור. כניסה לישראל אם לא תיאכף כראוי , תזרע שוב ניצני ההפקרות המנוצלת לפגיעה דבר יום ביומו על ידי שוהים בלתי חוקיים לסוגיהם והצהרותיהם, ניצולם על ידי ארגוני טרור והאווירה הניטעת בכל הקשור לכניסה למדינה ללא היתר .

 

העונש בגדרי המתחם :

 

44.  באשר לקביעת העונש המתאים בגדרי המתחם - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

45.  לחומרא שקלתי את כל הנסיבות המחמירות של ביצוע העבירה.

46.  נתתי דעתי אף לעצם עברו הפלילי של הנאשם לפני ביצוע שתי עבירות הכניסה - דהיינו נעדר עבר פלילי . יש לשים אל לב כי לו היה כתב האישום מייחס מספר עבירות לאורך זמן, עדיין מצד אחד היה הנאשם נעדר עבר פלילי אך מדובר בעבריין החוזר על העבירה במועד המחמיר יותר את תעוזתו זו .

 

 

לקולא שקלתי את כל אלה:

 

47.  הודאתו וחרטתו של הנאשם, אשר חסך בזמן שיפוטי ולא ניהל הליך סרק של שמיעת ראיות.

 

48.  לנאשם משפחה בישראל . עניין זה פועל לשני הכיוונים. עניין זה ממתן ענישה ביטחונית קשה בעת מלחמה, הגם שדווקא בעת הזו, היה אמור מי שיש לו מה להפסיד או להסדיר, להימנע מלסכן עצמו או את הרבים או להשפיע בהעדר השגחתו בחוק ובתכליתו , ובשעת החירום ולהיזהר כפליים.

 

49.  הנסיבות שלטענת הנאשם קשורות בביצוע העבירה אינן מבוססות דיו, אמנם הוצגו בפני בית המשפט מסמכים המעידים כי, הנאשם נשוי לבעלת אזרחות ישראלית, וכי לנאשם היו בעבר התרי כניסה לישראל, אך אין בנסיבות אלו להצדיק את העבירות אותן ביצע הנאשם. חרף האמור הבאתי באיזון הראוי טענות אלה כנסיבות מניע או הבהרה כי אין מדובר בעניין ביטחוני או חשש לכזה בנסיבות החיים והמשפחה בארץ.

 

50.  אצטט מפסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע מסיר טענות שעלו גם בדיון דנן וכן מלמד כי בעבירה יחידה של נעדר עבר פלילי קובע בית המשפט מה שמחייב החמרה בשתי עבירות ובעבירה נלווית נוספת :

 

א.ללא קשר למתחם העונש ההולם שאמור להיות מחמיר יותר כפי שקבעתי בהתאם לעיל, ככל שהמלחמה נמשכת והמצב הביטחוני בארץ בדרגת דריכות וסכנה גבוהה, גם העונש 75 יום מאסר הינו עונש מתון ביחס למה שהיה צריך לפסוק בעבירה אחת, אלא שערכאת הערעור אינה ממצה הדין :

 

 

כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם.

 

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה, להלן, אשר הינה מעל המתחם, מתונה. אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו''

 

 

51.  לאור כל האמור ראיתי לנכון לקבוע העונש בקרבה לרף העליון של השליש הנמוך של המתחם אותו קבעתי 3-8 חודשים למאסר בפועל לצד עונשים נלווים בהתאמה.

 

גזר הדין נבדל משיקולים מנהליים :

 

52.  בשולי הדברים נציין, כי בית המשפט דן בקביעת המתחם ובקביעת העונש במסגרתו, לרבות הרתעת הרבים, כמצוות המחוקק ללא חישוב ושיקול קיומו של "שחרור מנהלי " בעבירות עוון בשל מצב תפוסת הכליאה, שהיא פרורגטיבה של שירות בית הסוהר על פי דין בהתאם לסעיפים 68 א לפקודת בתי הסוהר ( נוסח חדש ) תשל"ב -1971 .

 

53.  בעקבות המלחמה קם צורך בריבוי מעצרים ואכיפה ביחס לשוהים הבלתי חוקיים, ומנגד דווקא ריבוי עצורים ואסירים, מאלץ את המערכת לקיום השחרור המנהלי של אסירים אלה, באין מקומות כליאה מספיקים. הטיעונים זה בכה וזה בכה, לימים ספורים לכאן או לכאן מסמיקים מחיוך עת משתחרר הנאשם מחצית מתקופת המאסר הנגזרת כולה.

 

54.  חרף האמור, אין לשפוט צורך הכרחי מנהלי זה בתפוסת בתי הכלא ואין להתחשב בו בגזר הדין, אך יש לשקף נכונה את המציאות "ההרתעתית" .

 

55.  בית המשפט מחויב לשקול שיקולי הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם. שיקולי תפוסה של בתי הכלא אינם חלק מגזר הדין, והם יכולים להשתנות .

 

 

56.  לענייננו, סוף דבר, בשל א. קיומן של 3 עבירות ב. שתי עבירות של כניסה שלא כדין מ2025 ומ2021 ולצד העבירה היום 2025 גם עבירה נלווית חמורה, המתחם עלה מדרגה והעונש במסגרתו אינו ברף הנמוך . במכלול השיקולים לקולה נמנע בית המשפט מלקובעו ברף הבינוני גבוה. בקביעת מיקום זה במתחם שקל בית המשפט גם שיקולי הרתעת הרבים והיחיד בתוך המתחם.

 

57.  במכלול השיקולים לקולה ולחומרה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

 

א.  מאסר בפועל בן 4.5 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס .

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום , שלא יעבור הנאשם עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג.  2 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום , שלא יעבור על עבירה שעניינה נהיגה ללא רישיון .

ד. 12 חודשי פסילת רישיון בפועל, מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה בישראל , מיום שחרורו ממאסר. לנאשם השוהה הבלתי חוקי אין רישיון . מעולם לא הוציא.

ה.  12 חודשי פסילה על תנאי, מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם.

ו.  חתימה על התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ז.  קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב10 תשלומים חודשיים שווים ותכופים החל ב 15.5.25 ובכל 15 לחודש העוקב . אי פירעון של תשלום במועדו יעמיד יתרת סכום הקנס לפירעון מידי לצד סנקציות לפי דין .

את הקנס ניתן לשלם כעבור  3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ה, 19 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.