תפ (באר שבע) 38962-05-25 – מדינת ישראל נ' אריק נפתלייב (עציר) – הובא שב"ס
|
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
|
ת"פ 38962-05-25 מדינת ישראל נ' נפתלייב(עציר)
|
|
|
לפני |
כבוד השופט, סגן הנשיא אבישי כהן
|
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד זוהר נאור |
|
|
נגד
|
|
|
|
הנאשם |
אריק נפתלייב (עציר) - הובא ע"י שב"ס ע"י ב"כ עו"ד מרים שמש ממשרדו של עו"ד יוסי גגולה |
|
|
|
|
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) +7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 6.5.25 בשעה 16:10 או בסמוך לכך, בסמוך לקיוסק "נקודת חן" במישור הגפן בעיר אופקים, עת השוטר לידור דידי (להלן: "השוטר לידור") ערך חיפוש על גופו של הנאשם טרם הכנסתו לניידת משטרה, במעמד זה, נתפס בכיס מכנסיו השמאלי של הנאשם סכין מתקפלת בצבע כסף (להלן: "הסכין") ו-2 כלים לשימוש בסם וכסף מזומן בסף 740 ₪. בהמשך למתואר לעיל, הובא הנאשם לתחנת המשטרה, שם נערך חיפוש נוסף על גוף הנאשם, אז, הבחין השוטר לידור בנפיחות בחלק הקדמי של תחתוניו וביקש מהנאשם להסתובב ולהוריד את התחתון, במעמד זה, הבחין השוטר לידור כי הנאשם מתעסק עם דבר מה ואחז בידיו. מיד ובהמשך לכך, החל הנאשם להתפרע, אז, זיהה השוטר לידור שקית חשודה ובתוכה חומר החשוד כסם, אותה הנאשם החל לקרוע ולפזר על הרצפה כאשר השוטר לידור מנסה להשתלט על הנאשם ולמנוע ממנו מלהמשיך לעשות כך. במעשיו המתוארים לעיל, החזיק הנאשם סכין וכן החזיק בסם מסוג KETAMIN במשקל 15 גרם נטו שלא לצריכה עצמית ו-2 מכשירים לשימוש בסם. במעשיו המתוארים, הנאשם הפריע לשוטר לידור לבצע את תפקידו.
3. בתאריך 26.11.25 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. ההסדר לא כלל הסכמה עונשית כלשהי. בעניינו של הנאשם קיימת חובת תסקיר נוכח גילו.
תסקיר שירות מבחן
4. התסקיר מיום 23.11.2025 מפרט נסיבותיו של הנאשם, צעיר בן 19, בעל 12 שנות לימוד שגדל בבית חם באופקים, התחבר מגיל צעיר לחברה שולית ואימץ דפוסי התנהגות של עוברי חוק בשל קושי של הוריו בהצבת גבולות. הנאשם לא גויס לצה"ל לאור עבר פלילי, לחובתו הרשעה בצירוף תיקים בבית משפט לנוער בעבירות אלימות וסמים ואף ריצה עונש מאסר בפועל. פירט כי מנהל אורח חיים הכולל שימוש בקנאביס ואלכוהול מגיל צעיר. הנאשם הודה בביצוע העבירות, מביע בושה כלפי הוריו ונהנה מתמיכה משפחתית וזוגית. שלל נזקקות טיפולית והתקשה לגלות תובנה למצבו. לאור העובדה שסנקציות קודמות לא הרתיעו אותו, בהיעדר מוטיבציה לשינוי או הכרה בבעייתיות השימוש בחומרים ממכרים, שירות המבחן קבע כי קיים סיכון גבוה להישנות עבריינות ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית או בהמלצה לחלופת ענישה בקהילה.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב (ת/1), גיליון רישום פלילי (ת/2) ופרוטוקול גזר תיק מת"פ 45223-11-23 בצירוף תיקים מבית משפט שלום לנוער להוכחת מאסר מותנה (ת/3).
המאשימה הדגישה את חומרת העבירות, לרבות החזקת סם מסוכן מסוג קטמין, המוגדר כסם קשה בעל פוטנציאל נזק משמעותי ככל ויופץ לציבור. לאור עברו הפלילי של הנאשם, קיומם של שני עונשי מאסר על תנאי (בני 5 ו-3 חודשים) מת"פ 45223-11-23 והיעדר המלצה שיקומית או טיפולית בתסקיר שירות המבחן, עותרת המדינה לקבוע מתחם ענישה של 14 עד 30 חודשי מאסר. המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם עונש ברף האמצעי של המתחם, להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר ולהשית עליו רכיבי ענישה נוספים הכוללים מאסר על תנאי, קנס כספי משמעותי, פסילת רישיון נהיגה והתחייבות כספית.
6. ההגנה מבקשת להסתפק בימי מעצרו של הנאשם (כ-7 חודשים), תוך הדגשה כי תנאי המעצר קשים מתנאי מאסר. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, שיתף פעולה באופן מלא והביע חרטה כנה בפני בית המשפט ובפני שירות המבחן, שהתרשם כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו. נטען כי מדובר באירוע נקודתי ברף חומרה נמוך, החזקת הסכין לא לוותה באלימות או בניסיון לשימוש; החזקת הסם (15 גרם קטמין) נועדה לצריכה עצמית או חברתית לכל היותר, ללא אינדיקציות להפצה (כגון כסף, משקל או לקוחות); ועבירת ההפרעה לשוטר לא כללה אלימות ממשית. ההגנה הדגישה את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם כבן למשפחת עולים, גירושי הוריו ופציעתו הקשה של אביו, אירועים שערערו את יציבותו, לצד מוסר עבודה גבוה של הנאשם מגיל צעיר. לאור זאת, עותרת ההגנה למתחם ענישה שבין חודשים בודדים ועד ל-18 חודשי מאסר, כמו כן למיקום הנאשם בשליש התחתון של המתחם.
עוד עתרה ההגנה שלא להפעיל את המאסר המותנה בגין עבירות אלימות, שכן החזקת סכין "נטו" ללא אלימות נלווית אינה מקיימת את "המבחן המהותי" להפעלתו, וטענה להפעיל את המאסר המותנה בגין עבירת הסם בחפיפה חלקית.
דיון
קביעת מתחם העונש ההולם
7. כתב האישום מתאר אירוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד וזאת בהתאם לתיקון 113 לעניין עיקרון ההלימה.
8. המלחמה בנגע הסמים הינה קשה ובלתי פוסקת, עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית פוגעת בערכים חברתיים של הגנה על הציבור בכללותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים וזאת לצד הנזקים הכלכליים והחברתיים הנגרמים עקב שימוש בסמים. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית הינה ברף הבינוני, בשים לב לכמות הסמים וסוג הסם שנתפס.
על הצורך להילחם בנגע הסמים וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה.
ראה הנאמר בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל( 22.06.10) :
" על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים."
הפסיקה הכירה בחומרה הגלומה בעבירה של החזקת סכין או אגרופן , באשר לפוטנציאל הנזק העלול להיגרם מביצוע עבירה זו (ראה רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (22.12.09)), גם המחוקק שיקף החומרה הגלומה בעבירה זו משסווגה כעבירת פשע שלצידה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר. תכלית האיסור היא במניעת הסיכון והנזק המוחשי אשר עלול להיגרם כתוצאה משימוש פסול בסכין או באגרופן, ובמיגור תופעת "תת התרבות הסכין". הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, הם הגנה על שלומו ובטחונו של הציבור.
בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו הערכים החברתיים שנפגעו הם שמירה על תפקודם התקין של העוסקים במלאכת אכיפת החוק, תוך הגנה על קיומם של סדרי חברה ומשטר תקינים וכן הגנה על שלטון החוק, שמירה על הסדר הציבורי וכיבוד מערכת אכיפת החוק.
9. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם נמצא מחזיק מחוץ לביתו, ב-15 גרם סם מסוג KETAMIN. מדובר בהחזקה של סם מסוכן אשר נמנה על הסמים הקשים. אין להתעלם מהנזק ומהסיכון הרב הטמון בעבירת החזקה שלא לצריכה עצמית. הגם שבפועל הסמים נתפסו, לא ניתן להתעלם מהנזק הפוטנציאלי ולסכנה הטמונה בסם אשר נתפס לו אכן היה מופץ. באותו מעמד החזיק הנאשם סכין בכיסו, עם זאת, נסיבות ההחזקה מצביעות כי לא נעשה כל שימוש בסכין ואין אלמנט של אלימות ביחס לאותה סכין שנתפסה.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות מעלה שהוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
א. ת"פ (רחובות) 19801-05-19 מדינת ישראל נ' מסיול (אליו הפנה ב"כ הנאשם), הנאשם הורשע בהפרעה לשוטר, ניסיון תקיפה, החזקת סכין ושימוש בכוח למניעת מעצר. זאת לאחר שבעקבות ויכוח ברחוב, השליך רעפים וחפצים על מעורבים, זרק לעברם סכין מטבח ואף רדף אחריהם כשהוא חמוש בגרזן. עם הגעת המשטרה, תקף הנאשם שוטר באלימות קשה (כולל בעיטות ונשיכה שהצריכו טיפול רפואי), והשתלטות עליו התאפשרה רק באמצעות טייזר ומספר שוטרים. גם בתחנה המשיך בהתנהגות אלימה ואף פגע בעצמו.
בדומה לטיעון שהועלה בענייננו, המחלוקת המשפטית נסובה סביב השאלה האם עבירת החזקת סכין נחשבת ל"עבירת אלימות" המצדיקה את הפעלת המאסר על תנאי. ההגנה טענה כי אין להפעיל נגד הנאשם עונש מאסר על תנאי שהיה תלוי נגדו בגין "עבירת אלימות מסוג פשע". לשיטתה, העבירה של החזקת סכין אינה נחשבת לעבירת אלימות המפעילה את התנאי המדובר וכי בכל מקרה של ספק פרשני בנוגע להגדרת התנאי, יש לפסוק לטובת הנאשם.
ב. ת"פ (קריות) 47113-02-22 מדינת ישראל נ' יצחק כהן (אליו הפנה ב"כ הנאשם), על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם החזיק בדירת אמו, תערובת סמים מסוג MDMA וקטמין במשקל כולל של 61.4551 גרם נטו, שלא לצריכה עצמית. הסמים נמצאו בשתי אריזות פלסטיק: האחת בארון בחדר השירות (61.12 גרם) והשנייה בארון בחדר השינה (0.3351 גרם). בית המשפט קבע מתחם שמתחיל ב- 8 חודשי מאסר ועד ל-20 חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלווית.
ג. ת"פ (תל אביב-יפו) 52282-01-22 מדינת ישראל נ' רון אלקובי (אליו הפנה ב"כ הנאשם), מדובר בכמויות של סמים וסוגי סמים רבים, בית המשפט קבע מתחם שמתחיל ב- 10 חודשים ומסתיים ב- 24 חודשים.
ד. ת"פ (תל אביב-יפו) 59599-02-24 מדינת ישראל נ' סינגליה (אליו הפנה ב"כ הנאשם), הנאשם הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לאחר שהחזיק בדירה בחולון כ-127 גרם קטמין, כ-37 גרם P-METHYLMETHCAYHINKONE וכ-20 גרם קוקאין. כאשר הגיעו שוטרים לביצוע חיפוש בדירה, הנאשם טרק בפניהם את הדלת, ובזמן שניסו לפרוץ פנימה, השליך מחלון הדירה לחצר הבניין תיק שחור ונייר שבהם הוסתרו הסמים המסוכנים. בהינתן שהנאשם לא הורשע בעבירה נלווית לצד החזקת הסמים (הגם שבפרק העובדות צוין כי זרק את הסמים בעת הגעת המשטרה לדירתו). בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 16 ועד 34 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי מרתיע, וקנס.
ה. עפ"ג (ב"ש) 29122-07-23 מושאילוב נ' מדינת ישראל (7.2.24) - המערער הורשע, בהתאם להודאתו, בהחזקת 12.5 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין, שלא לצריכה עצמית, בכיס מכנסיו וכן 0.3555 גרם קוקאין בתוך קופסה במחזיק מפתחותיו. עוד הורשע בהפרעה לשוטר, בכך שהחל לזרוק חפציו ואיים על השוטר. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש העולם נע בין 9-20 חודשי מאסר בפועל. על המערער, אשר בעניינו הוגש תסקיר המלמד על שיתוף פעולה חלקי וללא המלצה עונשית-שיקומית, אשר הודה בהזדמנות הראשונה ובעל עבר פלילי שהתיישן, הושתו 13 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסרים מותנים, התחייבות, קנס בסך 500 ₪ ו-6 חודשי פסילה מותנים. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נמחק.
ו. עפ"ג (ב"ש) 54651-03-24 סהר טובול נ' מדינת ישראל (7.5.24) - המערער הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכתו העצמית והחזקת כלים. המערער החזיק על שולחן הסלון 17.47 גרם של סם מסוכן מסוג קטמין, 3 מ"ח של סם מסוכן מסוג קטמין אשר היה מפוזר בשקיות בשירותים ובמסדרונות הדירה. בנוסף בחדר השירותים היו מפוזרות שקיות שקופות קרועות ובאסלה חומר צמחי שלא נשטף בזרם המים וכן החזיק המערער משקל ושקיות שקופות בגדלים שונים. מותב זה קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15-36 חודשי מאסר בפועל לצד קנס הנע בין 4,000 ₪ - 8,000 ₪ והשית על המערער, שלחובתו עבר פלילי דומה ומאסר מותנה תלוי ועומד, 23 חודשי מאסר בפועל לצד הפעלת עונש המאסר המותנה בחופף, מאסרים מותנים, קנס בסך 6,000 ₪ , התחייבות, 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילת מותנית למשך שנה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, תוך שקבע כי עונש הפסילה שהוטל על המערער מידתי.
ז. עפ"ג (ב"ש) 24043-04-17 אל קשכר נ' מדינת ישראל (14.06.17)) הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק שקית שהכילה סם מסוג קנבוס במשקל של 922.40 גרם, וניסה להשליכה מהחלון בעת שכרזו לו שוטרים. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשים, וגזר על הנאשם בעל עבר פלילי בתחום הסמים, עונש מאסר בפועל למשך 7 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה.
10. לאחר ששקלתי נסיבות ביצוע העבירות, כמות הסם וסוג הסם, ועצם החזקת סכין ברכב, אני קובע שמתחם העונש ההולם במקרה שבפני נע בין 9 חודשי מאסר ועד 20 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.
11. במקרה שבפני לא מצאתי כי קיימים שיקולים שמצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה או לקולא.
גזירת העונש המתאים לנאשם
12. בבואי לקבוע את העונש הראוי לנאשם בתוך המתחם, נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות, הנאשם רווק כבן 19, עצור בכלא אוהלי קידר מחודש מאי 2025. טרם מעצרו התגורר עם אמו ואחיו באופקים ולדבריו עבד בתחום האוכל.
לחובתו של הנאשם עבר פלילי קודם הכולל הרשעה בצירוף עבירות הכוללות אלימות וסמים, בגינן ריצה עונש מאסר וכן תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה (בני 5 ו-3 חודשים). יחד עם זאת, זקפתי לזכותו של הנאשם את הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, נטילת האחריות על מעשיו והחיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי.
בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר קצר ותמציתי, ממנו עולה כי הנאשם מגלה קושי להכיר בפסול שבהתנהגותו ומסרב להכיר בצורך בשילובו במסגרת טיפולית. שירות המבחן ציין כי סנקציות עונשיות שהוטלו על הנאשם בעבר לא השיגו את אפקט ההרתעה הנדרש. לנוכח עמדותיו אלו של הנאשם והיעדר שיתוף פעולה מצדו, קבע שירות המבחן כי לא ניתן לבוא בהמלצה טיפולית או שיקומית כלשהי בעניינו.
לאחר בחינת מכלול הנתונים, לא מצאתי עילה לסטייה ממתחם העונש ההולם, והחלטתי למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם, אך לא ברף התחתון ביותר שלו.
באשר לרכיב הפסילה בפועל, מאחר שהסמים לא הוחזקו ברכב והנאשם לא עשה שימוש אקטיבי ברישיונו כאמצעי לביצוע העבירה, היה מקום להסתפק בעניינו בפסילת רישיון נהיגה על תנאי, אולם נוכח העובדה כי לחובתו פסילה על תנאי בגין עבירות סמים מצאתי כי יש להשית על הנאשם עונש פסילה לתקופה מתונה ולרבות הפעלת הפסילה המותנית.
13. באשר לסוגיית הפעלת מאסר על תנאי בגין עבירות אלימות - נגד הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי אשר הוטלו במסגרת הרשעתו בתיק ת"פ 45223-11-23 (ת/3), מאסר על תנאי בן 3 חודשים על כל עבירת אלימות ומאסר על תנאי בן 5 חודשים על כל עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.
אין חולק כי יש מקום להורות על הפעלת המאסר המותנה בן 5 חודשים שעניינו בעבירת סמים מסוג פשע, הואיל והרשעת הנאשם בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (החזקה שלא לצריכה עצמית) מגבשת באופן מובהק את התנאי האמור.
השאלה המשפטית בנוגע לעבירה של החזקת סכין, האם היא מקיימת את התנאי הנוסף בן 3 חודשים, שהוטל בגין "כל עבירת אלימות". שאלה זו נדונה בפסיקה במקרים דומים כאשר בענייננו מדובר בהחזקת סכין ללא שימוש נלווה. הואיל ושאלת הפעלתו של מאסר מותנה אינה נבחנת באופן טכני על פי כותרת העבירה בלבד אלא על פי מהות המעשה ונסיבותיו. התנאי יופעל ככל שהתנהגותו הפלילית של הנאשם מקיימת את היסודות המהותיים של עבירת התנאי, או כאשר היא פוגעת באותם ערכים חברתיים מוגנים שבבסיסה. תכליתו של המאסר על תנאי היא הרתעת עבריין מפני חזרה על סוג מסוים של עבריינות, ועל כן עבירות החולקות "גרעין זהה" של רכיבים התנהגותיים יבואו בגדרי התנאי ויובילו להפעלתו. ראה ע"פ 6420/10 סלסנר נ' מדינת ישראל (23.8.11), מדינת ישראל נ' סבן (15.5.06) ות"פ 19801-05-19 מדינת ישראל נ' מסיול.
14. לטעמי, ובהתאם להחלטת כב' השופטת א' פינק בת"פ 19801-05-19 מדינת ישראל נ' מסיול (18.12.19), עבירה של החזקת סכין כשלעצמה אינה נחשבת בהכרח כ"עבירת אלימות" לצורך הפעלת תנאי. עם זאת, במקרים בהם ההחזקה נלווית לשימוש אקטיבי בסכין למטרות אלימות, מתגבש אותו רכיב התנהגותי המצדיק את ראיית העבירה ככזו המפעילה תנאי שעניינו אלימות. יישום זה מבטא נכונה את המבחן הענייני-מהותי, המעדיף את בחינת אופי המעשה והערך החברתי שנפגע על פני היצמדות טכנית לכותרת העבירה בספר החוקים. ראו: ע"פ (מרכז) 7062-04-18 איאסו נ' מדינת ישראל; רע"פ 4065/18 איאסו נ' מדינת ישראל (30.8.18)) ות"פ (שלום חד') 62761-08-22 מדינת ישראל נ' קסאון (01.02.2023).
15. במקרה שבפני, אין חולק כי הנאשם לא עשה כל שימוש בסכין ואף לא איים באמצעותה. הגם שקיימת אפשרות כי הנאשם הצטייד בסכין מראש בכוונה לעשות בה שימוש, הרי שבמסגרת כתב האישום המתוקן לא יוחסו לו מעשים ברוח זו. לפיכך, מדובר בעבירת החזקה "נקייה" המבוססת על עצם ההחזקה בלבד, ללא הוכחת אלמנט של שימוש למטרות אלימות. בנסיבות אלו, ולאור המבחן המהותי שפורט לעיל, לא מצאתי מקום להפעלת המאסר המותנה בגין עבירות אלימות.
16. לאור כל המפורט לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 11.5 חודשים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
מורה על הפעלת מאסר על תנאי מת"פ 45223-11-23 לתקופה של 5 חודשים, חציו בחופף וחציו במצטבר למאסר בתיק זה.
סך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 14 חודשים בניכוי ימי מעצרו כאמור.
ב. 7 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.
ג. 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון לרבות עבירה של החזקת סכין שלא כדין.
ד. קנס בסכום של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים החל מיום 01.05.2026 ובכל 01 לחודש שלאחריו.
ה. הנאשם יצהיר על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מכל עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע למשך שנתיים מיום שחרורו.[ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].
ו. פסילת רישיון נהיגה למשך 2 חודשים מיום שחרורו במצטבר לכל עונש פסילה אחר.
ז. מורה על הפעלת עונש פסילה בן 5 חודשים מתיק ת"פ 45223-11-23 במצטבר לעונש הפסילה, כך שסה"כ יוטל על הנאשם עונש פסילה לתקופה בת 7 חודשים מיום שחרורו ממאסר. הנאשם מצהיר בפני כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה ולפיכך, אני מורה כי עונש הפסילה יחל מיד עם שחרורו ללא צורך בהפקדה פיזית של רישיון הנהיגה.
ח. פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה כלשהיא על פקודת הסמים המסוכנים.
ט. מורה על השמדת הסמים המסוכנים והסכין.
את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).
הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ו, 07 ינואר 2026, במעמד הצדדים.




