ת"פ (באר שבע) 35028-05-25 – מדינת ישראל נ' נטורל קייקס בע"מ
לפני |
כבוד הנשיא צבי פרנקל
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד חניה אנטואנט |
|
נגד
|
|
|
הנאשמים |
1. נטורל קייקס בע"מ 2. מיכאל חדד על ידי ב"כ עו"ד רחמים עזריה |
|
|
|
גזר דין |
1. ביום 30.6.2025 הרשעתי את הנאשמים על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. לפי כתב האישום הנאשמת, חברה שעוסקת ביצור דברי מאפה ומושבה בעיר באר שבע ניכתה סכומים משכרם של תשעה עובדים בין החודשים נובמבר 2023 ועד יוני 2024, עבור קרן פנסיה והעבירה אותם באיחור או לא העבירה אותם כלל בתוך 30 יום מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. הנאשם שימש כמנהל פעיל בנאשמת ולא עשה כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות שביצעה הנאשמת.
2. הרשעתי את הנאשמת בהעברת ניכוי באיחור או אי העברתו כלל למי שלו יועדו הכספים: עבירה לפי סעיפים 25א(א), 25ב(ג), 25ב(ד) ו- 25ב(ה) לחוק הגנת השכר - 34 עבירות.
את הנאשם הרשעתי בהפרת חובת פיקוח נושא משרה - עבירה לפי סעיפים 25א(א), 25ב(ג), 25ב(ד), 25ב(ה) וסעיף 26 לחוק הגנת השכר - 34 עבירות.
3. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמת קנס שלא יפחת מסכום של 722,500 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור שלא יפחת מסכום של 386,250 ₪ וכן לחייב את הנאשמים להתחייב להימנע מביצוע העבירה בה הורשעו למשך שלוש שנים אחרת יחויבו בקנס המקסימלי. ב"כ המאשימה טענה שיש להחמיר עם הנאשמים מאחר שהעבירות בוצעו בנסיבות מחמירות משך 8 חודשים ולשמונה עובדים. ב"כ המאשימה הפנתה לכך ששבעה מתוך תשעת העובדים בכתב האישום הם עובדים שנעברה לגביהם עבירה גם בכתב אישום קודם בתיק ת"פ 11830-06-24 מדינת ישראל - נטורל קייקס בע"מ (גזר הדין מיום 20.3.2025).כך שמדובר בשבעה עובדים לגביהם הנאשמת עברה עבירה חוזרת.
4. הנאשמים טענו שמדובר בהמשכו של אותו אירוע מתיק ת"פ 11830-06-24 כך שיש להסתפק בעונש שנגזר באותו תיק, לחילופין מאחר שמדובר בארבע עובדים נוספים על העובדים שהיו בתיק הקודם הענישה צריכה להיות 4/25 ממתחם הענישה שנקבע באותו תיק מאחר שבאותו תיק בגין 25 עובדים גזר הדין היה לנאשמת 125,000 ₪ ולנאשם 62,500 ₪ כך שיש להסתפק לטענת הנאשמים בקנס בין 25,000 ₪ לבין 86,758 ₪. הוסיף הסניגור המלומד שהנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה והסירו את המחדל כבר לפני גזר הדין בתיק 11830-06-24, העבירות נעברו עקב מצב הכלכלי הקשה שהנאשמת נקלעה אליו עקב הקורונה והמלחמה והחליטה לדחות את ניכויי העובדים על פני פיטורי עובדים ובסופו של דבר הכספים הועברו לקופות בתוספת ריבית. הנאשם הפקיד מכיסו כספים להצלת הנאשמת שהייתה על סף חדלות פירעון. הסניגור הוסיף שהנאשם נפגע בשנת 2024 בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ... מחודש אפריל 2024 ועד ספטמבר 2024. וכן צירף מסמך רפואי בקשר לבנו של הנאשם והוסיף שאמו של הנאשם נפטרה לפני כחודש.
5. העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן עבירות שבוצעו בנסיבות מחמירות כהגדרת המונח בחוק הגנת השכר. מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי שמצדיקות הרתעה משמעותית ביחוד כשהן נעברות במסגרת יחסי עבודה. מדובר באירוע אחד המורכב מאי העברת כספים לתשעה עובדים משך 8 חודשים. לחלק מהעובדים נוכה השכר ולא הועבר ליעדו לתקופה של שלושה חודשים בלבד (עובד מס' 2, 4, 5, 6, 8 ו-9 בנספח א' לכתב האישום). לעובד מס' 3 בנספח א' לכתב האישום הניכוי היה במשך ארבעה חודשים. לעובדים מס' 1 ו - 7 הניכוי היה למשך חמישה חודשים. כל העבירות מקורן בחוק הגנת השכר, אין מקום לפצל את מעשה העבירה לפי מספרי החודשים אלא יש לראות באירוע כאירוע אחד המורכב ממס' מעשים. כפי שקבעתי בסעיף 13 בת"פ 11830-06-24 מדובר בעבירות כלכליות המצדיקות התייחסות הולמת וקנס מרתיע שיניא את המעסיקים מלעבור עבירות אלה. בסעיף 14 ו-15 קבעתי את מתחם הענישה ובסעיף 16 קבעתי שאין מקום לקבוע את מתחם הענישה באופן אוטומטי של הכפלה אריתמטית של הקנס במספר העובדים או במספר החודשים שלא הועברו הכספים. פעולה כזאת תעקר את הקביעה שמדובר באירוע אחד ותגרום לתוצאה בלתי סבירה בעניין גובה הקנס.
6. בת"פ 11830-06-24 גזרתי כאמור על הנאשמת קנס בשיעור של 150,000 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור של 62,500 ₪, שם דובר על 25 עובדים ובמקרה שבפנינו מדובר על תשעה עובדים. הנאשמים צירפו מסמכים מהם עולה שכבר לפני הגשת כתב האישום הנוכחי הנאשמים הגיעו להסדר עם חב' מנורה מבטחים. אין מקום להחמיר עם הנאשמים מאחר שהעבירות שנעברו בתיק זה נעברו לפני הגשת כתב האישום בתיק הקודם. על כן יש לגזור את העונש באופן דומה לעונש שגזרתי בתיק ת"פ 11830-06-24.
אני גוזר על הנאשמת קנס בשיעור של 65,000 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור של 30,000 ₪. אני ער לכך שמדובר בקנס נמוך בצורה משמעותית מרמת הענישה הראויה, אולם השיקולים לקולא הם הודאה של הנאשמים בהזדמנות הראשונה, העובדה שהמחדל הוסר עוד לפני מתן גזר הדין בתיק הקודם ונסיבות אישיות של הנאשם. כאמור מדובר בעבירות שנעברו לפני הגשת כתב האישום בתיק הקודם וכן רמת הענישה בעניינם של הנאשמים בתיק הקודם עליו לא הוגש ערעור, מהווה שיקול גם בגזירת העונש בתיק זה ומהווה שיקול לענוש הספציפי שיש לגזור, כאמור הסנגור טען שניתן היה להגיש כתה אישום אחד ולא שניים, מדובר בהחלטה של המאשימה שאין מקום שבית הדין יתערב בה, אולם עדיין יש להביא נתון זה בחשבון בעת גזירת הדין.
7. אני מאפשר לנאשמת לשלם את הקנס ב - 50 תשלומים של 1,300 ₪ כל אחד החל ביום 1.9.2025 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי בתוספת ריבית כמקובל במרכז לגביית קנסות. גם לנאשם אני מאפשר לשלם את הקנס ב- 50 תשלומים שווים של 600 ₪ כל אחד החל ביום 1.9.2025 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי בתוספת ריבית כמקובל במרכז לגביית קנסות. כמו כן אני מחייב את הנאשמים להתחייב להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו בתיק זה למשך שלוש שנים מהיום אחרת יחויב בקנס המקסימלי.
8. הנאשם התחייב בשמו ובשם הנאשמת כבר בדיון ביום 30.6.2025.
9. הנאשמים מופנים להוראות הכלליות הבאות: אם מועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליהם להקדים את התשלום כדי להימנע מקנסות ומריבית פיגורים. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, על פי המועדים והתשלומים שקבעתי. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il. במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
10. לבקשת הצדדים גזר הדין יישלח אליהם באמצעות נט המשפט.
11. זכות ערעור כדין.
ניתן היום, י' תמוז תשפ"ה, 06 יולי 2025, בהעדר הצדדים.
