תפ (באר שבע) 27139-06-24 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ' אוראל שושן

צוות אתר פסקי דין פליליים

תפ (באר שבע) 27139-06-24 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ' אוראל שושן

בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 27139-06-24 מדינת ישראל נ' שושן(עציר)

לפני	כבוד השופט יריב בן דוד
בעניין:	המאשימה	מדינת ישראל - תביעות נגב
	נגד
	הנאשם	אוראל שושן ע"י ב"כ עו"ד אבנר שמש ועו"ד בניהו חביביאן

גזר דין

רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות במסגרת שבעה אישומים:

· 5 עבירות קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין").

· סיוע לקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415ב רישא + סעיף 31 בחוק העונשין.

· ניסיון קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 25 בחוק העונשין.

· 2 עבירות גניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· 4 עבירות סיוע לגניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 31 בחוק העונשין.

· ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 25 בחוק העונשין.

· 6 עבירות התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· סיוע להתחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 31 בחוק העונשין.

· 3 עבירות חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק המחשבים") + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· סיוע לחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 בחוק המחשבים + סעיף 31 בחוק העונשין.

· ניסיון חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים + סעיף 25 בחוק העונשין.

· 2 עבירות קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) בחוק העונשין.

· 4 עבירות נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו - לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי התשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· סיוע לנטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו - לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי התשלום, תשע"ט - 2019 (להלן: "חוק שירותי התשלום") + סעיף 31 בחוק העונשין.

· ניסיון נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו - לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי התשלום + סעיף 25 בחוק העונשין.

· 3 עבירות שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, בכוונה להונות מספר רב של משתמשים או כלפי חסרי ישע, לפי סעיף 40(ג)(1) בחוק שירותי תשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום תוף הפקת רווחים או טובות הנאה, לפי סעיף 40(ג)(2) בחוק שירותי תשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· סיוע לשימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, בכוונה להונות מספר רב של משתמשים או כלפי חסרי ישע, לפי סעיף 40(ג)(1) בחוק שירותי תשלום + סעיף 31 בחוק העונשין.

· 2 עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב -1982.

2. על פי החלק הכללי שבכתב האישום, קשר הנאשם עם אחרים קשר לביצוע מעשי מרמה והונאה כנגד קורבנות שונים.

במסגרת קשר זה ולשם קידומו, התחזו הנאשם והאחרים לנציגי בנקים או חברות אשראי, פנו אל קורבנות המרמה בשיחות טלפון, הציגו בפניהם מצגי שווא בדבר פעולות חריגות בחשבונותיהם, ובכך גרמו להם למסור להם פרטים אישיים, סיסמאות וכרטיסי אשראי. בהמשך, ניצלו הנאשם והאחרים את המידע שנמסר להם לצורך משיכת כספים וגניבתם מחשבונות הבנק של הקורבנות.

3. במסגרת הקשר בוצעו 60 משיכות כספים בסך כולל של 293,000 ₪ ועוד פעולה של העברת 6,000 אירו. לצד זאת, בוצעו 12 ניסיונות של משיכת כספים בסך כולל של 71,000 ₪.

אישום 1

· קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין").

· סיוע לגניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 31 בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק המחשבים") + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) בחוק העונשין.

ביום 25.06.2023 התקשר הנאשם אל גב׳ אורלי אזולאי (ילידת 1966), הציג עצמו בכזב כקצין הביטחון של בנק הפועלים, טען בפניה כי בוצעה העברת כסף חריגה מחשבונה לחשבון אחר, והסביר לה כי על מנת לבטל העברה זאת היא נדרשת למסור לו את פרטי חשבונה בבנק.

לבסוף, לאחר דקות של ניסיונות שכנוע שונים ותוך מצג שווא כי בכוונתו לעזור לה, מסרה המתלוננת לנאשם פרטים שונים הקשורים לחשבון הבנק שלה ובהם פרטיה האישיים, קוד משתמש וכניסה.

בהמשך, הנאשם ושותפו יונתן (ולהלן: "יונתן") נכנסו לחשבון הבנק של המתלוננת, נטלו הלוואה בסך 80,000 ₪, פתחו הרשאה למשיכת 2,000 ₪, ויונתן ביצע משיכת מזומן בסך 2,000 ₪ מכספומט מספר 9128 בעיר ירוחם.

בנוסף, הזמינו הנאשם ויונתן באמצעות חשבונה של קורבן המרמה מטבע חוץ בסך 6,000 אירו מסניף בנק הפועלים בנתב"ג. הכספים נמסרו לידי יונתן באמצעות נהג מונית אותו הנחו הנאשם ויונתן להגיע לנתב"ג ולמשוך עבורם את הכספים.

אישום שני (אישום 2)

· סיוע לקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415ב רישא + סעיף 31 בחוק העונשין.

· סיוע לגניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 31 בחוק העונשין.

· סיוע להתחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 31 בחוק העונשין.

· סיוע לחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 בחוק המחשבים + סעיף 31 בחוק העונשין.

· קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499(א)(1) בחוק העונשין.

ביום 19.08.2023, התקשר אלמוני, בעוד הנאשם עומד לידו ומדריכו, אל גב׳ לבנה שרון (ילידת 1955), הציג עצמו בכזב כקצין ביטחון בבנק הפועלים, טען בפניה בכזב כי מבוצעות פעולות חריגות בחשבונה, וקיבל ממנה פרטי גישה לחשבון וקודים לכרטיסי אשראי.

בתיאום הנאשם, אשר התקשר בעצמו אל המתלוננת ואמר לה כי שולח אליה מונית לאסוף את כרטיסי האשראי שלה אותם עליה למסור לבנק, הגיע נהג מונית אל בית המתלוננת וקיבל ממנה שבעה כרטיסי אשראי.

בהמשך, בידיעת הנאשם, משך האלמוני פיקדונות בסך 690,000 ₪ והעבירם לחשבון העו"ש של המתלוננת.

בהמשך, יונתן ניגש לכספומט בעיר אופקים וביצע 9 משיכות מזומן בסך כולל של 28,000 ₪ מחשבונה של המתלוננת.

בנוסף, ניסה יונתן לבצע 6 משיכות נוספות בסך כולל של 23,000 ₪, אך ניסיונות אלו נכשלו.

אישום שלישי (אישום 7 במקור)

· קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו - לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי התשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· סיוע לגניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 31 בחוק העונשין.

· שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, בכוונה להונות מספר רב של משתמשים או כלפי חסרי ישע, לפי סעיף 40(ג)(1) בחוק שירותי תשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

ביום 08.04.2024, התקשר הנאשם אל גב׳ איילה לירון (ילידת 1964), הציג עצמו בכזב כנציג בנק ישראל, טען בפניה כי פרצו לחשבון הבנק שלה, וקיבל ממנה פרטי גישה לחשבון הבנק המשותף לה ולבעלה, וכן פרטי כרטיסי אשראי.

בנסיבות אלו הסביר הנאשם למתלוננת כי עליה למסור את כרטיסי האשראי שלה לבנק ישראל לסליקה, והודיע לה כי הוא שולח שליח לכתובתה בכדי לקחת אותם.

נהג מונית מטעם הנאשם הגיע לכתובתה של המתלוננת בעיר רחובות, והמתלוננת מסרה לו 6 כרטיסי אשראי.

בהמשך, הנאשם ויונתן ניגשו לכספומטים שונים ברחבי הארץ וביצעו 27 משיכות מזומנים בסך כולל של 136,000 ₪ כמפורט להלן:

- הנאשם/יונתן ביצע 10 משיכות בסך כולל 53,000 ₪ ברחובות.

- יונתן ביצע 7 משיכות בסך כולל 23,000 ₪ ברמת גן.

- הנאשם/יונתן ביצע 10 משיכות בסך כולל 60,000 ₪ בבני ברק.

אישום רביעי (אישום 8 במקור)

· קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· גניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב -1982.

ביום 01.04.2024, התקשר הנאשם אל גב׳ כוכבה מור (ילידת 1952), הציג עצמו בכזב כנציג בנק ישראל, טען בפניה כי בוצעה פריצה לחשבון הבנק שלה בו מתבצעות פעולות חריגות, וקיבל ממנה פרטי גישה לחשבון.

בהמשך, הנאשם ויונתן נכנסו לחשבון הבנק של המתלוננת ונטלו באמצעותו הלוואה בסך 163,600 ₪.

הנאשם הסביר למתלוננת כי עליה למסור את כרטיסי האשראי שלה ושל בעלה (יליד 1951) לבדיקת בנק ישראל, ומסר לה כי הוא שולח שליח מטעמו לקחתם.

בנסיבות אלו הגיע נהג מונית לכתובתה של המתלוננת, והמתלוננת מסרה לו חמישה כרטיסי אשראי שלה ושל בעלה.

בהמשך, הנאשם ויונתן ניגשו לכספומטים בערים שונות וביצעו 4 משיכות מזומנים בסך כולל של 19,000 ₪ כמפורט להלן:

- הנאשם/יונתן ביצע 3 משיכות בסך כולל 17,000 ₪ ברחובות.

- הנאשם/יונתן ביצע משיכה בסך 2,000 ₪ בגדרה.

במסגרת אישום זה, הטריד הנאשם את המתלוננת באמצעות הטלפון, בכך שלאחר שנאספו כרטיסי האשראי מידיה והיא החלה לחשוד כי מדובר בהונאה ואמרה זאת לנאשם, השיב לה הנאשם כי אם ברצונה לקבל את כרטיסיה בחזרה, עליה לבצע אקטים בעלי אופי מיני עם בעלה ולצלמם עבורו.

אישום חמישי (אישום 9 במקור)

· קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· סיוע לגניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 31 בחוק העונשין.

ביום 02.04.2024, בשעה 05:40, התקשר הנאשם אל גב׳ הילה שלום (ילידת 1976) ואל מר בנימין שלום (יליד 1969), הציג עצמו בכזב כקצין ביטחון בבנק ישראל, טען בפניהם כי חשבון הבנק שלהם נפרץ ובוצעו בו פעולות חריגות, וקיבל מהם במרמה פרטי גישה לחשבון הבנק וסיסמאות של כרטיסי האשראי.

הנאשם טען בפני המתלוננים כי עליהם למסור לשליח מטעמו את כרטיסי האשראי שלהם לבדיקה.

נהג מונית, עמו יצרו הנאשם ויונתן קשר והנחו אותו בדבר, הגיע לכתובתה של המתלוננים בגן יבנה, וקיבל מהם 3 כרטיסי אשראי.

בהמשך, ובאמצעות אותם כרטיסי אשראי, ביצע יונתן 9 משיכות מזומן בסך כולל של 34,000 ₪ , מכספומט בקרית גת.

אישום שישי (אישום 11 במקור)

· ניסיון קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 25 בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא בחוק העונשין.

· ניסיון גניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 25 בחוק העונשין.

· ניסיון חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים + סעיף 25 בחוק העונשין.

· הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 בחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב -1982.

ביום 24.03.2024, התקשר הנאשם אל גב' שרית סוזין, הציג עצמו בכזב כקצין ביטחון בבנק דיסקונט וטען בפניה כי חשבונה נפרץ ובוצעו בו פעולות חריגות ובהם העברת ני"ע לחו"ל. בנסיבות אלו, ולבקשתו, קיבל הנאשם מהמתלוננת פרטים אישיים ופרטי גישה לחשבון הבנק.

הנאשם ניסה להיכנס לחשבון באמצעות שחזור סיסמה.

בהמשך, הסביר הנאשם למתלוננת כי עליה למסור את כרטיסי האשראי לשליח מטעמו לצורך אתחול, ומניעת העברת כספים מחשבונה לחו"ל.

משהחלה המתלוננת לחשוד כי מדובר במעשי מרמה, צירפה לשיחה את בתה עמית בר עזרא, ומשסירבה להמשיך ולשתף פעולה עם הנאשם, הסביר לה האחרון כי ככל שלא תמסור את כרטיסי האשראי שלה לשליח הנמצא מחוץ לביתה, לא יוחזרו לה כספי העברות שהוצאו מחשבונה.

בנסיבות אלו נוכח סירוב המשך שיתוף פעולה עמו, הטריד הנאשם את ביתה של קורבן העבירה, באמירות מיניות, משפילות, מבזות, ופוגעניות כמפורט בסעיף.

אישום שביעי (אישום 12 במקור)

· קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא + סעיף 29 (א) בחוק העונשין.

· נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו/לאפשר לאחר להשתמש בו , לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי התשלום + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· גניבה, לפי סעיף 384 + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· התחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

· חדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 + 4 לחוק המחשבים + סעיף 29(א) בחוק העונשין.

ביום 25.03.2024, בשעה 02:33, התקשר הנאשם אל גב׳ נגה טור־פז, התייצג בפניה בכזב כקצין ביטחון של בנק דיסקונט, וטען בפניה כי חשבון הבנק שלה נפרץ, ובוצעות בו פעולות חריגות לרבות העברת כספים. בנסיבות אלו קיבל הנאשם מהמתלוננת פרטים אישיים, פרטי גישה לחשבון הבנק שלה, וקוד כרטיסי אשראי. הנאשם נכנס לחשבונה של המתלוננת, וקיבל ממנה לבקשתו את הקוד האישי אותו קיבלה למכשיר הטלפון שלה על מנת לשנות סיסמת כניסה.

הנאשם הפעיל על המתלוננת לחץ למסור את כרטיסי האשראי שלה לשליח מטעמו, ומסר לי כי אם לא תעשה כן לא יהיה ניתן להחזיר לה כספים שהוצאו מחשבונה.

בהמשך, מסרה המתלוננת את כרטיסי האשראי שלה לנהג מונית אשר נשלח לכתובתה.

משצורף לשיחה אביה של המתלוננת, יעקב טור־פז (יליד 1960), הציג עצמו הנאשם בפניו בכזב כקצין ביטחון בבנק דיסקונט, ובדרך דומה קיבל ממנו פרטי גישה לחשבון הבנק וקודים ל-8 כרטיסי אשראי.

בהמשך ובמסגרת מעשה ההונאה, נהג מונית נוסף הגיע לכתובתו של האב, וקיבל ממנו שבעה כרטיסי אשראי נוספים.

בהמשך, כשבידיו כרטיסי האשראי שנמסרו במסגרת אישום זה, ביצע אלמוני 10 משיכות מזומנים מחשבונם של המתלוננת ואביה, בסך כולל 74,000 ₪, וניסה לבצע עוד 6 משיכות בסך כולל של 48,000 ₪ , וזאת מתוך כספומטים שונים ברחבי ירושלים.

תסקיר שירות המבחן

4. ביום 5.6.25 התקבל תסקיר מטעם שירות המבחן (להלן: "התסקיר").

על פי נתוני התסקיר, הנאשם בן 24, מצוי בזוגיות ואב לשני פעוטות. טרם מעצרו התגורר בבאר-שבע ועבד כטבח. הנאשם סיים 11 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות, ולא גויס לצבא בשל מעורבות בפלילים.

שירות המבחן התרשם כי המעצר הוביל את הנאשם לבחינת השלכות המעשים וחומרתם. הנאשם מבטא חרטה ומכיר בפגיעה בנפגעי העבירה. שירות המבחן זיהה תהליך ראשוני של בחינה ביקורתית מצד הנאשם. להערכת השירות, הנאשם ביצע את העבירה מתוך מצוקה כלכלית.

סיכויי שיקום: הנאשם גילה יציבות תעסוקתית בעבר; ניכר כי משך המעצר מהווה גורם הרתעתי עבורו; משפחתו משמשת גורם תמיכה בעת המעצר; הנאשם שואף לנהל חיים נורמטיביים למען ילדיו.

גורמי סיכון: אופי העבירה חומרתה; אלמנט התחכום והנזק שנגרם לקורבנות; צמצום הנאשם מאחריות אישית והשלכתה על גורמי חיצון.

המלצת שירות המבחן - "אנו סבורים כי יש מקום לענישה מוחשית, אנו ממליצים כי בשיקולים לענישה יילקח בחשבון, גילו הצעיר, היותו אב לשני פעוטות , העובדה כי במהלך מעצרו החל בהתבוננות וביקורת על מעשיו, כמו גם רצונו להמשיך להיות מטופל ולעבד את אובדן הוריו וכי במהלך מעצרו הוא לקח חלק פעיל בקבוצות המתקיימות שם".

טיעונים לעונש

5. בדיון שנערך ביום 20.10.25 ובהשלמת הטיעונים ביום 13.11.25 (לאחר שניתן גזר הדין בעניינו של יונתן - יב"ד) הגישה ב"כ המאשימה גיליון רישום פלילי (ת/1); כתב אישום מתוקן של השותף יונתן (ת/2); גזר דינו (ת/3); וטיעונים לעונש בכתב (טל/1). ב"כ הנאשם הגיש את טיעוני המאשימה לעונש במסגרת התיק של יונתן (נ/1); טיעונים בכתב (נ/2); ומכתב מטעם הנאשם (נ/3).

6. ב"כ המאשימה טענה כי הערכים שנפגעו הם זכות הקנין של הפרט, חופש הרצון והבחירה של הפרט בביצוע החלטות ויכולתו לקבל החלטות מושכלות, זכות לפרטיות ושמירה על חיי מסחר תקינים.

ב"כ המאשימה טענה כי המעשים בוצעו תוך חדירה לחשבונות בנק ושימוש בכרטיסי אשראי, כאשר רוב נפגעי העבירה הינם אנשים מבוגרים, חלקם בני הגיל השלישי. הודגש כי קיימת חומרה יתרה בביצוע הונאה כלפי אוכלוסיות אלו.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם והאחרים פעלו כ"מכונה משומנת" ובתכנון מוקפד. הוטעם כי הנאשם יזם את שיחות הטלפון, רכש בתחכום את אמון הקורבנות וקיבל מהם פרטי גישה, תוך התחזות לעובדי בנק ולקציני ביטחון.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם היה "המנוע" מאחורי התוכנית העבריינית, בעוד שיונתן השותף שימש כזרוע מבצעת למשיכת הכספים.

נטען בדבר היקף המרמה המשמעותי ולמניע של הפקת רווח כלכלי מהיר וקל על חשבון קורבנות המרמה.

ביחס לגזר הדין של יונתן, שותפו של הנאשם למעשים, טענה ב"כ המאשימה כי תפקידו של הנאשם היה בכיר ומשמעותי יותר.

ב"כ המאשימה עתרה לקביעת מתחם העונש שנע בין 3.5 ל-7 שנות מאסר.

בשים לב להודאת הנאשם מחד ולקיומו של עבר פלילי מאידך (אף שלא מן המניין), עתרה ב"כ המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם בחלק העליון של השליש הראשון במתחם העונש, לצד מאסר מותנה, קנס כספי, התחייבות ופיצוי לקורבנות העבירה לרבות פיצוי מוסכם בסך 7,000 ₪ לע"ת 62.

7. ב"כ הנאשם טען כי עמדת המאשימה, לפיה הנאשם הוא הדומיננטי, אינה עולה בקנה אחד עם הנלמד מכתב האישום המתוקן.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נטל אחריות מכוח שותפות, אך הביצועים בפועל, לרבות משיכת הכספים, נעשו על ידי שותפיו והפנה לטיעוני המאשימה בעניינו של יונתן.

ב"כ הנאשם טען כי יש לאבחן את עניינו של הנאשם מעניינו של השותף יונתן, לו יוחסו 20 אישומים, בעוד לנאשם דנן יוחסו 7 אישומים בלבד, בחלקם הורשע אך בעבירת סיוע.

ב"כ הנאשם טען כי חלקו של הנאשם קטן באופן ניכר בהשוואה לפועלו של יונתן, ולפיכך על מתחם הענישה להיות נמוך משמעותית מהמתחם אשר נקבע בעניינו (של יונתן).

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, נטען כי מדובר באב לשני פעוטות, המצוי לראשונה בחייו במעצר ממושך, והודגש החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי בתיק רחב היקף זה , שלצד הודאת הנאשם במיוחס לו.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן שמגלה לדבריו ראשית שיקום.

ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר, למיקום עונשו של הנאשם ברף התחתון, לצד קנס, פיצוי מידתי למתלוננים ומאסר מותנה לשיקול דעת בית-המשפט.

8. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה אשר תומכת לשיטתם בעתירתם העונשית.

9. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם:

"אני באמת מצטער על מה שעשיתי. אני מקבל בהבנה כל מה שביהמ"ש יחליט."

מתחם העונש ההולם

10. כתב האישום מגולל שורת מעשי מרמה והונאה אשר התרחשו בפרק זמן ממושך של כעשרה חודשים החל מיוני 2023 ועד אפריל 2024, בבחינת מסכת עבריינית מתמשכת בעלת דפוס פעולה מרמה עברייני שיטתי. הנאשם התחזה לנציג בנקים, יצר מצגי שווא בפני מתלוננים שונים בעטיים קיבל מהם במרמה פרטי גישה לחשבונותיהם ופרטי כרטיסי אשראי, ולאחר מכן ניצל את המידע לצורך משיכת כספים מחשבון קורבנותיו (בין אם בעצמו ובין אם על ידי שותפיו לקשר). על אף שהמעשים בוצעו כלפי מתלוננים שונים, במיקומים גיאוגרפים ובמועדים שונים, מתקיים קשר ענייני הדוק המאחד את כלל האישומים לכדי אירוע עברייני אחד מתמשך, בהיותם חלק מאותו מנגנון עברייני מתוכנן ומאותה שיטת פעולה עבריינית.

בנסיבות אלו, ובהתאם להלכה הפסוקה, סבורני כי יש ליתן משקל מכריע לקשר המהותי שבין העבירות, ולראות בכלל המעשים אירוע עברייני אחד לצורך קביעת מתחם הענישה. [ר' ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) וכן ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (פורסם בנבו)].

11. מתחם העונש יקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).

12. הערכים החברתיים המוגנים המרכזיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם הגנה על קניינו של הפרט והציבור, ושמירה על ניהול חיי מסחר הוגנים ותקינים.

בנוסף, כוונו מעשי הנאשם ושותפיו גם לפגיעה בקורבנות מבוגרים, שלושה מהם בני למעלה מ-65, כך שנודע למעשים אלו משנה חומרה הכרוך בניצול פלח אוכלוסייה זה.

ר' ברע"פ 1664/23 יורם אמור נ' מדינת ישראל (נבו 28.2.2023)

"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן הרבה של עבירות המרמה והזיוף, אשר פוגעות ביחסי האמון הבסיסיים בחברה הנחוצים לשם שגשוגה. עוד הובהר, כי חומרתן הרבה של העבירות מצריכה נקיטה במדיניות ענישה מחמירה בגין ביצוען"

וביחס לפגיעה באוכלוסיית קשישים ר' ברע"פ 5066/09 ירון אוחיון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"גניבה בדרכי עורמה מקשישים הינה מן המעשים הנקלים ביותר ויש בה מימד חמור שבעתיים מכל מעשה גניבה אחר ... שכן מצווים אנו לערך העליון של "והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט ל"ב)".

13. מדיניות הענישה הנוהגת בביצוע של עבירות מרמה סדרתיות (חלקן מול קשישים וחלקן לא) הינה רחבה ומותאמת לנסיבות המקרים והיקף מעשי המרמה, אך נוטה ככלל לענישה מוחשית המשקפת את חומרתם. ר' למשל:

א. רע"פ 27464-08-25 אורלי נתנאל נ' מדינת ישראל (נבו 14.08.2025)

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ב-15 עבירות קבלת דבר במרמה, 7 עבירות התחזות כאדם אחר במטרה להונות, 3 עבירות גניבה, 2 עבירות חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה, ו-2 עבירות הונאה בכרטיס חיוב. העבירות בוצעו בפרק זמן של כארבעה חודשים כלפי 8 נפגעי עבירה, בהיקף כולל של כ‑155,000 ₪, תוך חדירה לחשבונות בנק של מתלוננים שונים, משיכת כספים והסבת נזק כלכלי בסך כולל של כ-155,000 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם כולל שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בפועל. על הנאשמת (בעלת עבר פלילי אשר נמצאה במצב רפואי מורכב) נגזרו 26 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי כולל בסך 148,000 ₪ למתלוננים. ערעור ובר"ע נדחו.

ב. רע"פ 7344/14 עבד אל חכים איגאסי נ' מדינת ישראל (נבו 27.11.2014)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות שימוש במסמך מזויף; עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; ועבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה. במהלך תקופה של כשנה, רכש הנאשם במשך עשרות פעמים כרטיסי אשראי מזויפים וביצע או ניסה לבצע מאות רכישות, כך שקיבל במרמה מוצרים ושירותים בסך של כ-65,000 ₪ וניסה לקבל עוד מוצרים ושירותים בסך של 600,000 ₪. בית-משפט השלום קבע מתחם שנע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ל-24 חודשי מאסר וגזר עליו 14 חודשי מאסר. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המאשימה וקבע את מתחם העונש ההולם על לכדי מתחם שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר ותוך התחשבות בעבר פלילי נקי, החמיר את הענישה ל- 26 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה הבקשה לערעור בציינו:

"הנני סבור כי בנסיבות המקרה דנן, מדובר בעונש הולם וראוי, בשים לב, לתכנון המוקדם שקדם לביצוע העבירות; לשיטתיות ולתקופה הארוכה בה פעל המבקש; לאפקט המצטבר של ריבוי העבירות שביצע ולמידת חומרתן; ולאינטרס הציבורי שנפגע, שעניינו שמירה על רכוש הזולת, ועל חיי מסחר תקינים."

ג. עפ"ג (מח' ב"ש) 37399-11-23 שי אלפסי נ' מדינת ישראל (נבו 21.2.2024)

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן הכולל 21 עבירות נטילה או החזקת רכיב חיוני לאמצעי תשלום, 21 עבירות שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בנסיבות מחמירות, 23 עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 6 עבירות התחזות כאדם אחר במטרה להונות, 4 עבירות שימוש במסמך מזויף, וכן עבירה של שינוי זהות רכב או חלק של רכב ועבירה של גניבה או זיוף מסמך. המעשים בוצעו בשנים 2021-2022 כלפי 25 קורבנות שונים, וגרמו לנזק כלכלי ישיר של למעלה מ-227,500 ₪. דפוס הפעולה התאפיין בתחכום: צילום פרטי כרטיסי אשראי של לקוחות בית קפה ושימוש בהם לרכישות, התחזות לפקיד בנק וקבלת קוד אימות לצורך משיכת כספים בסך 65,000 ₪, וכן התחזות לבעל רכב ומכירתו תמורת 58,000 ₪. בית-משפט השלום קבע מתחם ענישה של 5-9 שנות מאסר וגזר על הנאשם 5.5 שנות מאסר בפועל, קנס 20,000 ₪ ופיצוי לנפגעים. ערעור נאשם נדחה.

ד. עפ"ג (מח' ב"ש) 38237-06-25 פלוטקין נ' מדינת ישראל (10.9.25)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בפני מותב זה ב-20 אישומי הונאה תוך גרימת נזק בהיקף של 1.335 מיליון ₪ לעשרות קשישים בפעילות שיטתית ומתוחכמת במשך כחצי שנה אשר כללה השתלטות מרחוק על מכשירים, התחזות והפחדה. הנאשם עצמו נטל לידיו כרטיסי חיוב וביצע משיכות כספים חוזרות ונשנות. המתחם שנקבע נע בין 5.5 ל-8.5 שנות מאסר. בהעדר עבר פלילי, נוכח שיתוף פעולה עם גורמי החקירה ובשים לב לשיקולי הרתעה, נדון הנאשם ל-6 שנות מאסר. ערעור הנאשם על העונש נמשך על ידי ההגנה בהמלצת שבית-המשפט המחוזי.

ה. עפ"ג (מחוזי ת"א) 56487-12-19 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם 18.6.20)

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-25 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 8 ניסיונות לכך, 7 עבירות התחזות כאדם אחר, 7 עבירות הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות ו-2 ניסיונות להונאה, בכך שבעת ריצוי מאסר, ביצע בין אוגוסט 2018 לינואר 2019 מעשי מרמה מתוחכמים נגד קשישים. הנאשם נהג להתקשר אל קורבנותיו מבית הסוהר, התחזה לנציג חברות (כגון "מי אביבים"), דרש תשלומים עבור תיקונים פיקטיביים והשתמש בנהגי מונית להעברת הכסף למקורביו. כמו כן, השיג פרטי כרטיסי אשראי במרמה וביצע רכישות בסך 37,413 ₪, לצד גניבת 33,320 ₪ במזומן. בית-המשפט קבע מתחם ענישה של 4 עד 8 שנות מאסר, וגזר על הנאשם 52 חודשי מאסר בפועל במצטבר למאסר קודם.

ו. עפ"ג (מחוזי מרכז) 29539-07-21 אל עפיפי נ' מדינת ישראל (20.02.2022)

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע מגוון רחב של עבירות, בהן - גניבה בצוותא, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב בצוותא, החזקת נכס החשוד כגנוב, תקיפה סתם והפרת הוראה חוקית, תוך ניצול קשישים ב-12 אירועים ב-5 חודשים, בסכום 123,435 ₪ וגניבת חפצים אישיים נוספים. בית-המשפט קמא קבע מתחם ענישה הנע בין 30 ל- 50 חודשי מאסר, וגזר עליה 35 חודשי מאסר (40 חודשים לאחר הפעלת מע"ת). ערעור הנאשמת נדחה.

14. יש לזכור כי מדיניות הענישה הנהוגה הינה אך חלק ממכלול השיקולים הנשקלים בבואו של בית-המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, זאת לצד מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

15. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:

היקף ומשך מעשי מרמה

הנאשם ושותפיו פעלו לאורך תקופה ממושכת המשתרעת מיוני 2023 ועד אפריל 2024, אשר במהלכה ביצעו שורה ארוכה של מעשי גזל ומרמה. מדובר ברצף מתמשך של פעולות מרמה והונאה אשר בוצעו בהזדמנויות רבות ובערים שונות ברחבי הארץ. במהלך התקופה נמשכו מחשבונותיהם של קורבנות המרמה כספים בסכום מצטבר של כ-293,000 ₪, לצד העברת מטבע חוץ בסך של 6,000 אירו. כמו כן, בוצעו ניסיונות משיכת כספים נוספים בסכום כולל של כ־71,000 ₪, כך שפוטנציאל הנזק הכלכלי גבוה עוד יותר.

זאת ועוד, הנאשם ושותפיו לא הסתפקו רק בכספי חשבונות העו"ש של הקורבנות. בשניים מהאישומים ניטלו הלוואות בסכומים ניכרים לצורך ההונאה: באישום הראשון הלוואה בסך 80,000 ₪ ובאישום הרביעי (שמיני במקור) הלוואה נוספת בסך 163,600 ₪, זאת מול קורבנות בני למעלה מגיל 70 - מעשים המלמדים על היקף פוטנציאל הנזק אליו כיוונו הנאשם ושותפיו (שכן מתוך 80,000 ₪ הצליחו לגנוב 2,000 ₪ ועוד 6,000 אירו, ומתוך 163,600 ₪ הצליחו לגנוב רק 19,000 ₪).

הדברים מביאים למסקנה כי עסקינן בפעילות עבריינית רחבת היקף, אשר נמשכה לאורך חודשים רבים, התבצעה בערים שונות ברחבי הארץ (גם מחוץ לאזור הדרום), והותירה אחריה נזק כספי מצטבר בהיקף של מאות אלפי שקלים. היקפם הכספי של מעשי המרמה, פריסתם הגיאוגרפית והחזרתיות בביצועם מעידים על דפוס פעולה שיטתי ומתמשך, אשר היווה עבור הנאשם ושותפיו מקור הכנסה עברייני מניב לאורך זמן.

התכנון שקדם לביצוע העבירה והתחכום שבמעשים

עובדות ונסיבות כתב האישום מלמדות כי עסקינן בפעילות עבריינית רציפה ומחושבת הכרוכה בתכנון מקדים אשר כלל חלוקת תפקידים בין הנאשם לבין שותפיו. הנאשם יצר קשר טלפוני עם קורבנות מרמה פוטנציאליים, הציג עצמו כנציג בנק או מוסד רשמי, רכש את אמונם בעורמה, והביאם למסור לו את פרטי הגישה לחשבונותיהם ואת פרטי כרטיסי אשראי תוך הפחדתם בטענות כזב. נהגי מוניות שימשו בידי הנאשם ושותפיו כלי לוגיסטי לאיסוף הכרטיסים מבתי הקורבנות והעברתם לידיהם, לצורך משיכת הכספים מכספומטים הפזורים ברחבי הארץ על ידי הנאשם ושותפיו, לרוב על ידי יונתן כזרוע מבצעת.

ניכר כי התכנון כלל שימוש בכספומטים בערים שונות - ירוחם, רחובות, רמת גן, בני ברק, גדרה, אופקים, קריית גת וירושלים - באופן אשר הקשה על זיהוי מהיר של דפוס ההונאה. פיזור המשיכות במקומות שונים מלמד על מחשבה מוקדמת, אשר מטרתה להקשות על איתור המעשים ולפזר את מוקדי הפעילות בכדי להימנע מחשיפה מיידית.

תעוזת הנאשם וחוסר הרסן שבמעשיו מוצאים ביטוי לא רק בהתחזות לנציגי בנק, בדרישת פרטים רגישים, קבלתם בדרכי עורמה וחדירה לחשבונות הבנק של קורבנותיו, אלא גם בעבירות ההטרדה אשר נלוו לשניים מאישומים בהם הורשע, משהעזו המתלוננים להמשיך ולשתף עמו פעולה נוכח חשדם כי מדובר במעשי מרמה. כך באישום השישי (אישום 11 במקור), לאחר שהמתלוננת חשדה כי מדובר בהונאה, וצרפה את ביתה לשיחה הטלפונית, הטרידה הנאשם באמירות מיניות בוטות ומשפילות מאוד, אשר לקראת סיומם הטיח בה כי "אני אזיין את אמא ואותך ואני אחזיר לך את הכסף, מה את אומרת? זונה". וכך גם באישום הרביעי (אישום 8 במקור) ומול מתלוננת 72, אשר בשלב מסוים סירבה להמשיך ולשתף פעולה עימו לאחר שכבר מסרה בידי שליח מטעמו חמישה כרטיסי אשראי שלה ושל בעלה, אך הנאשם התנה את החזרתם באופן בוטה ופוגעני מאוד, בכך שאמר לה: "את רוצה את הכרטיסים בחזרה? את תתחילי לאונן ותרדי לבעלך. תגידי לבעלך שירד לך ותצלמי", ומשסירבה לעשות כן, אמר לה הנאשם: "טוב. אם לא, אני לא מחזיר לך את הכרטיסים ומעביר את הכסף", וניתק את השיחה. התנהלות זו מלמדת על חוסר מורא ועל נחישות ודבקות בהמשך ביצוע מעשי הגזל תוך השפלת קורבנותיו, במצבים בהם החלו לחשוד כי נפלו קורבן לפועלו של עבריין מרמה.

הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה

עובדות כתב האישום מלמדות כי הנזק הכספי הישיר שנגרם כתוצאה ממעשי המרמה של הנאשם ושותפיו עומד על מאות אלפי שקלים, אשר הוצאו במרמה מחשבונותיהם של קורבנות המרמה השונים. סכום זה כולל הלוואות שניטלו במרמה, משיכות מזומן רבות מכספומטים בערים שונות, והעברת מטבע חוץ. מעבר לנזק הכספי הישיר, ברי כי מעשי המרמה גרמו גם לנזק רגשי ונפשי לקורבנות, אשר גילו כי חסכונותיהם ונכסיהם נלקחו מהם במרמה. תחושת חרדה, אובדן אמון והשפלה נלווים לפגיעה הכלכלית, והם חלק בלתי נפרד מהנזק הכולל.

מדובר בשבעה אישומים במסגרתם נפגעו 12 קורבנות, שלושה מהם בשנות ה-70 לחייהם, שניים בשנות ה-60, שניים בגילאי 56 ו-59 והצעירה, שגילה ידוע, בחבורה - בת 49. ניכר כי הקורבנות היו אנשים מבוגרים ברובם, להם קשה יותר מטבע הדברים להתגונן מפני התחזות מתוחכמת. הדבר מעצים את חומרת הפגיעה, שכן מדובר באוכלוסייה מוחלשת וקלה לניצול.

באישומים בהם פגע הנאשם בקורבנותיו גם באמירות גסות מאיימות ומטרידות (ר' לעיל) גרם הנאשם במעשיו גם להשפלה ופגיעה קשה בכבודם של נפגעי העבירה, אף במידה שמעבר לעוגמת הנפש והפגיעה הנלווים למי שגילה כי נפל ברשתו של עבריין מרמה מתוחכם.

הנזק הכולל אשר נגרם כתוצאה ממעשי הגזל והמרמה אינו מתמצה אך בהפסד הכספי הישיר. מדובר בפגיעה רחבה יותר, הכוללת נזק רגשי ונפשי לקורבנות, פגיעה באמון הציבור במוסדות פיננסיים, פגיעה בחיי מסחר תקינים והוגנים, ועלויות נוספות המוטלות בסופו של יום גם על הציבור כולו באמצעות מנגנוני הביטוח של הבנקים וחברות האשראי.

נוכח אלו ראוי יהיה לקבוע כי הנזק שנגרם כתוצאה ממעשי הנאשם הוא נזק רב-ממדי, חמור ומשמעותי, ומצדיק התייחסות מחמירה במסגרת הענישה.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות (פוטנציאל הנזק)

פוטנציאל הנזק שלצד מעשי הנאשם ושותפיו גבוה משמעותית מהנזק הישיר שנגרם בפועל. מעבר לסכומים שנמשכו ונלקחו במרמה, עולה כי בוצעו 12 ניסיונות משיכה נוספים בסך כולל של כ-71,000 ₪, אשר לא צלחו.

בנוסף, בשני אישומים נלקחו הלוואות בסכומים ניכרים, האחת בסך 80,000 ₪ והאחרת בסך 163,600 ₪, אשר לא מומשו במלואן באמצעות משיכות כספים. עצם נטילת ההלוואות מלמדת על פוטנציאל נזק גבוה בהרבה מן הסכום שנמשך בפועל, שכן אילו הצליחו הנאשם ושותפיו לממש את מלוא ההלוואות, היה הנזק הכספי מצטבר לכדי עשרות (ואולי אף מאות) אלפי שקלים נוספים.

דומה כי פעולת החבורה על פני ציר זמן ממושך, מול קורבנות שונים ובהזדמנויות רבות, מלמדת על תאוות בצע ועל התמדה ונחישות בביצוע עבירות המרמה. לולא תפיסת ומעצר הנאשם ושותפיו, היה הנזק ממשיך להתרחב, לגבות מחיר יקר מקורבנות נוספים, ולהותיר אחריו פגיעה כספית ונפשית רחבת היקף. הדברים מביאים למסקנה כי חומרת המעשים אינה נמדדת רק בנזק שנגרם בפועל, אלא גם בפוטנציאל הנזק שנמנע במזל, והמלמד על הסיכון המשמעותי שטמון בהתנהלות עבריינית זו.

ניצול הנאשם את נפגעי העבירה

עובדות כתב האישום מלמדות כי הנאשם ושותפיו לא הסתפקו בהוצאת כספים במרמה, אלא בחרו בקורבנות מתוך אוכלוסייה פגיעה וקלה לניצול. מרבית הקורבנות היו אנשים מבוגרים יחסית, אשר נטו לתת אמון בדמויות "רשמיות" שהציגו עצמם כנציגי בנק או מוסדות ציבוריים. הנאשם ניצל את תמימותם, את חוסר בקיאותם באמצעים טכנולוגיים, ואת הקושי האינהרנטי שלהם להגן על עצמם מפני תחבולות מתוחכמות.

הדבר בולט במיוחד באישום הרביעי (אישום 8 במקור), במסגרתו נפגעו שניים מן הקורבנות המבוגרים ביותר: גב׳ כוכבה מור, ילידת 1952 (כיום בת 73), ובעלה ישעיהו מור, יליד 1951 (כיום בן 74). השניים, שימשו מטרה נוחה במיוחד לניצול בשל גילם המתקדם.

נראה כי הנאשם פעל מתוך הבנה כי קורבנות מבוגרים הם "טרף קל", וכי ניתן להפעיל עליהם מניפולציות פשוטות כדי להשיג מהם פרטים רגישים.

הדברים מביאים למסקנה כי הנאשם לא רק פגע בכספי הקורבנות, אלא גם ניצל את חולשתם האישית והחברתית. בכך הוסיף נדבך של חומרה למעשיו, אשר אינם מתמצים בהפסד כספי בלבד, וכוללים גם פגיעה בכבוד האדם ובתחושת הביטחון של הקורבנות המבוגרים.

הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה

הנאשם דיווח הן לשירות המבחן והן במסגרת המכתב שהגיש לבית‑המשפט על מצוקה כלכלית מתמשכת ונסיבות חיים מורכבות. שירות המבחן התרשם מקיומה של מצוקה כאמור, ואף סבר כי נסיבות אלה היו ביסוד מעורבותו בביצוע העבירות. התרשמות זו נתמכה גם בהיסטוריה האישית של הנאשם, אשר גדל בסביבה שולית ונחשף לנורמות עברייניות מגיל צעיר, אשר דומה כי השפיעו על דפוסי חשיבתו ועל אופן קבלת החלטותיו.

עם זאת, בחינת מכלול המעשים מלמדת כי אין מדובר בתגובה רגעית למצוקה או במעשה חד‑פעמי שנעשה מתוך חוסר אונים. היקפי המרמה הגבוהים חורגים בהרבה ממתן מענה לצרכים כלכליים של אדם מן היישוב. התחכום שבביצוע, השימוש בשיטות מתוחכמות להוצאת פרטי קורבנות וחלוקת תפקידי ביצוע עם אחרים, מלמדים על תכנון עברייני מודע ועל רצון להפיק רווח קל ומהיר על חשבון ציבור חלש ותמים. סבורני כי הסבריו של הנאשם אינם משקפים את מלוא התמונה, אלא מהווים ניסיון למסגר ולהסביר את מעשיו את מעשיו על רקע אישי בלבד.

בנסיבות אלו, סבורני כי מצוקתו האישית של הנאשם שימשה לכל היותר זרז ראשוני למעורבותו בביצוע העבירות, וכי לא ניתן למצוא בה הסבר מספק להיקף, התמשכות ותחכום המעשים. פעילות המרמה הממושכת, אשר התבצעה מול קורבנות רבים ובחלקה תוך ניצול אוכלוסייה מבוגרת וחסרת אונים, משקפת תאוות בצע של ממש ונחישות לגזול כספם של קורבנות תמימים ומוחלשים בחלקם.

עקרון האחידות בענישה

16. בטרם אקבע את מתחם העונש ההולם הראוי לנאשם, יש לעמוד על עקרון אחידות הענישה, שהוא מיסודותיו של ההליך הפלילי. כך למשל נקבע בע"פ 2580/14 אבו ליל חסן נ' מדינת ישראל (נבו 23.09.2014):

"עקרון אחידות הענישה הוא עקרון יסוד במשפט הפלילי אשר נועד להבטיח שוויון בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. עקרון זה מורה כי יש להחיל שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות במהותן, בנסיבות דומות ובעלי נסיבות אישיות דומות. עקרון זה מקבל משנה חשיבות כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה. במצב דברים זה מצדד עקרון אחידות הענישה בהטלת עונשים דומים על מי שביצעו מעשים דומים וכן בשמירה על יחס של שקילות בין מבצעיהם של מעשים הנבדלים זה מזה במניינם, חומרתם או בנסיבותיו האישיות של המבצע"

הנאשם ושותפו יונתן פעלו במסגרת אותה חבורה עבריינית, מתוך רעיון זהה של עושק מרמה וגזלת כספם של אזרחים תמימים בעורמה. יונתן הורשע ב-20 אישומים במסגרת פרשת המרמה הנדונה, והנאשם דנן אך ב-7 אישומים.

בעניינו של יונתן נקבע מתחם ענישה שבין 4 ל-7 שנות מאסר, ובשים לב לשיקולי הרתעה ועל אף עברו הנקי, הוא נדון ל-4.5 שנות מאסר.

17. השאלה המתעוררת נוכח שיקולים הנגזרים מעקרון אחידות הענישה, הינה האם ראוי יהיה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם ענישה, ועונש בתוכו, אשר יהלמו אך את הפער המספרי שבין האישומים בהם הורשעו הנאשם ויונתן, שמא יש להידרש לשיקולים נוספים, שאינם אך מספריים.

במענה לשאלה זאת, סבורני כי יש להביא את מתחם העונש אשר נקבע בעניינו של יונתן, ואת עונשו בתוך המתחם, כשיקול משמעותי בגזירת עונשו של הנאשם. ברם, אין לייצר משוואה מתמטית הנסמכת על פערי אישומים בלבד, וזאת מהטעמים הבאים:

א. עובדות ונסיבות ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם מול אלו המיוחסות ליונתן, מלמדות על כך שהיה זה הנאשם הגורם הבכיר והרוח החיה בהתארגנות העבריינית, על אף שברוב האישומים המשותפים לשניים תוקנה עבירת הגניבה לעבירת סיוע, בשים לב לכך שהיה זה יונתן אשר הלכה למעשה משך ברוב המקרים את כספי הקורבנות מכספומטים שונים. היה זה הנאשם אשר יצר קשר טלפוני עם הקורבנות, תוך שהתחזה לאחר, קנה את אמונם בעורמה, והביאם בדברי כזב ושכנוע למסור לו ולשותפיו פרטי חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, עובר לחדירה לחשבונותיהם. מדובר במעשים פליליים מתוחכמים אשר היוו תשתית מרכזית ומתוחכמת להשלמתו הקלה של מעשה המרמה והגזל, באמצעות נהגי מוניות ושותפים כגון יונתן אשר הוציאו בנקל את כספי הקורבן התורן לאחר שקיבלו לידיהם את כרטיסי האשראי שלו.

בעניין זה, לא יהיה מיותר לציין את הערת המותב אשר גזר את דינו של יונתן, בהתייחסו לתפקידו ומיקומו של יונתן במסגרת ההתארגנות העבריינית:

"אכן, ניכר על פי עובדות כתב האישום המתוקן כי הנאשם (יונתן - יב"ד), על אף תפקידו המהותי בביצוע העבירות בהן הורשע, לא היה הגורם הבכיר ביותר בהתארגנות העבריינית. ניתן ללמוד זאת על פי חלקם של האחרים בשלב התכנון, יצירת הקשר עם קורבנות העבירה ושכנועם על ידי האחרים לשתף פעולה בהעברת פרטיהם האישיים ופרטי חשבונות הבנק שלהם כמו גם העברת כרטיסי האשראי לידיהם".

(ר' בת"פ (שלום ב"ש) 26873-06-24 בעמוד 19)

ב. לצד עבירות מרמה וגזל, עבר הנאשם, באופן ייחודי ונפרד משותפיו, עבירות הטרדה בנסיבות המלמדות על עזות מצח, העדר מורא, ואדישות לפגיעה בזולת - ר' למשל אישומים רביעי (שמיני במקור) ושישי (אחד עשר במקור).

ג. בחמישה מתוך שבעת האישומים בהם הורשע הנאשם, הורשע גם יונתן, אם כי אין זהות מלאה בסעיפי העבירה - בעוד שעבירת הגניבה תוקנה בעניינו של הנאשם לעבירת סיוע ליונתן (אשר הלכה למעשה משך את כספי הקורבנות מהכספומטים, ברוב המקרים, לאחר "עבודת התשתית" של הנאשם - יב"ד), הורשע הנאשם במסגרת האישומים המשותפים בעבירות נוספות על העבירות בהן הורשע יונתן. כך למשל באישום השני הורשע הנאשם גם בעבירות של סיוע להתחזות כאחר במטרה להונות וסיוע לחדירה למחשב כדי לעבור עבירה, ובאישום הרביעי (שמיני במקור) הורשע הנאשם גם בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וחדירה למחשב כדי לעבור עבירה.

ד. בשני אישומים (11 ו-12 במקור), בהם הורשע הנאשם, אין מדובר בעבירות אשר בוצעו בשותפות עם יונתן.

ה. סבורני כי גם אם היתה מתקיימת זהות מושלמת באישומים המיוחסים לנאשם וליונתן, והפער ביניהם היה מתמצה אך בכמות האישומים בהם הורשע כל אחד מהם, אין לייצר בכל מצב "משוואה עונשית מתמטית" בין השניים. השוואה מדויקת ברוח זאת, תחמיץ ביטוי עונשי ערכי מתבקש במצב בו מורשע שותף למעשים מורשע בריבוי אישומים.

18. לפיכך, סבורני כי אין להרחיק לכת ולקבוע בשם עקרון אחידות הענישה את מתחם העונש בעניינו של הנאשם כנגזרת חשבונאית מעניינו של יונתן. עם זאת, בהחלט יש להביא בחשבון את היקף האישומים המשמעותי יותר בו הורשע יונתן כמו גם את תיקון חלק מסעיפי העבירות בעניינו של הנאשם לעבירות סיוע, כנתון עזר לקביעת מתחם העונש בעניינו של הנאשם.

19. בהתאם לאמור לעיל, נוכח צבר העבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבות ביצוען, מידת הפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים, ותוך שקילת מתחם העונש אשר נקבע בעניינו של יונתן (אשר "ריכך" במקרה זה את המתחם העונשי ההולם את מעשי הנאשם- יבד) סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 לבין ל-50 חודשי מאסר.

שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש

20. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

עבר פלילי

לחובת הנאשם 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות וסמים.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו

הודאת הנאשם בעבירות בהן הורשע ודברי החרטה שהשמיע הן בבית-המשפט והן במסגרת המכתב שהגיש במסגרת הטיעון לעונש, משקפים חרטה וקבלת אחריות על מעשיו. הודאת הנאשם אף הביאה לחיסכון משמעותי במשאבי ציבור ולהקלה עם נפגעי העבירות.

הרתעת הרבים

למרבה הצער מעשי מרמה הדומים למעשי הנאשם ושותפיו הפכו נפוצים במחוזותינו, ורבים נופלים ברשתם של אותם נוכלים ומתחזים, בעיקר אלו המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, אם כי לא רק הם. נוכח תחכום מעשי מרמה, העדר תלונות מחמת בושה ו/או חוסר הבנה, ומשאבי רשויות מוגבלים, קיים קושי רב בסיכול וחשיפתם של התארגנויות מרמה דומות. לפיכך, סבורני כי על בית המשפט לתרום תרומתו באמצעות ענישה אשר תיתן ביטוי להרתעת הרבים מלעבור עבירות דומות.

21. רכיבי קנס ופיצוי מתבקשים וראויים בנסיבות מעשיו של הנאשם אשר בוצעו מתוך תאוות בצע ופגעו קשות בקורבנות עבירות המרמה. רכיב הפיצוי יקבע בהתאם לגובה הנזק לכל קורבן בתקרת פיצוי של 15,000 ₪, זאת מתוך מגמה של הוצאתו לפועל של רכיב זה בבחינת עזרה ופיצוי ראשונים לקורבנות (אשר יהיה בידם להיפרע מהנאשם במסגרת הליכים משפטיים נוספים ככל ויחפצו בכך). ודוק, אני ער לגובה הפיצויים אשר הושתו על יונתן, ברם סבורני כי יהיה זה מרחיק לכת, בנסיבות גובה הנזק אשר נגרם לקורבנות המרמה, לאמץ את אותו מתווה פיצויים, שכן הנזק אותו ספגו קורבנות ההונאה היה ברוב המקרים גבוה משמעותית מתקרת הפיצוי שנקבעה.

סוף דבר

22. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר בתיק זה.

ב. 9 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבֵרת רכוש או מרמה מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו שלא יעבור כל עבירת רכוש או מרמה מסוג עוון, או עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ד. קנס כספי בסך 18,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.1.27 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

ה. הנאשם יפצה את המתלוננים באופן הבא: הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.3.26 ובהמשך כל 01 לחודש שלאחריו.

· ע"ת 62 בסך 7,000 ₪ (פיצוי מוסכם)

· ע"ת 23 - 15,000 ₪

· ע"ת 59 - 15,000 ₪

· ע"ת 33- 15,000 ₪

· ע"ת 36 - 15,000 ₪

· ע"ת 28 - 15,000 ₪

· ע"ת 67 - 15,000 ש"ח

המאשימה תמסור פרטי מפוצים במזכירות בית המשפט בתוך 21 ימים.

מובהר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.

את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)

המזכירות תסגור את התיק.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ו, 06 ינואר 2026, במעמד הצדדים.

הורדת PDF

בקשה להסרת אזכור פסק דין ו/או החלטה

תפ (באר שבע) 27139-06-24 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ' אוראל שושן

תפ (באר שבע) 27139-06-24 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ' אוראל שושן

בקשה להסרת תוכן