4.6. ציוד ואביזרי חשמל פגומים ואי בדיקת מתקן חשמל על ידי חשמלאי בודק - 2 עבירות לפי תקנות 8(א) ו-11 לתקנות החשמל (מתקן חשמלי ארעי באתר בניה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), תשס"ג-2002, וכן תשקנה 163 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988;

4.7. כבלי חשמל על פני הרקע - עבירה לפי תקנה 165(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988;

4.8. העדר גידור לבטח של משחזות זווית (דיסק) חשמלי - שתי עבירות לפי תקנה 141 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988 וסעיף 37(1) לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-1970;

4.9. העדר ציוד מגן אישי לעובדים (קסדות מגן ורתמות בטיחות) והעדר פיקוח והשגחה נאותה לוודא שהעובד משתמש בציוד המגן - 4 עבירות לפי תקנות 3 ו-8 לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997;

4.10. העסקת עובדים בגובה מבלי שיחוברו במשך כל זמן העבודה לרתמות בטיחות - 4

עבירות לפי תקנה 8א(1) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007;

4.11. העדר מסירת מידע עדכני בדבר סיכונים, העדר הדרכה והעסקה ללא אמצעי מיגון

נדרשים - 2 עבירות לפי תקנות 2, 3 ו-10 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת

מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999;

4.12. אי ניהול פנקס הדרכה - עבירה על תקנה 6 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999;

4.13 אי מסירת תמצית מידע בכתב - 2 עבירות לפי תקנה 7 לתקנות ארגון הפיקוח על

העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999;

4.14. הפרעה למפקח ואי מילוי דרישה - עבירות על סעיפים 36(א) ו-36(ג) לחוק ארגון

הפיקוח על העבודה תשי"ד-1954.

5. העבירות בהן הרשעתי את הנאשם הן:

5.1. הפרת חובת נושא משרה - סעיף 222 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל-

1970 וסעיף 36(ה) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954.

5.11. הפרת חובת הפיקוח - עבירה על סעיף 36(ה) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

6. ביום 6 בנובמבר 2025 טענו ב"כ הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשמת קנס בשיעור של 264,680 ₪ ועל הנאשם קנס בשיעור של 240,020 ₪ וכן לחייב כל אחד מהנאשמים להתחייב להימנע מעבירות בהם הורשעו בתיק זה למשך שלוש שנים אחרת יחויבו בקנס העונשי המירבי הקבוע בחוק. ב"כ הנאשמים ביקש להסתפק בקנס בשיעור שבין 25% לבין 55% מהקנס המירבי.

7. מדובר באירוע אחד המורכב ב-14 מעשים: אי מתן הודעה; היעדר שלט; אי מסירת תמצית מידע בכתב; אי מתן הדרכה; אי מסירת מידע עדכני בעל פה ואמצעי מיגון; אי ניהול פנקס הדרכה; הפרעה למפקח; אי מינוי מנהל עבודה; היעדר גידור; סולמות לא תקינים; אי בדיקת מתקן החשמל על ידי חשמלאי בודק וציוד חשמלי לא תקין, כולל כבלי חשמל על הקרקע - 2 עבירות (אחד על אי בדיקת המתקן ע"י הגורם המוסמך ושני על הציוד החשמלי הלא תקין (רב) באתר); גידור לבטח של מכונות השחזה; העסקה של עובדים ללא ציוד מגן אישי - קסדות ורתמות בטיחות (תקנות 3 ו-8 לתקנות ציוד מגן אישי ותקנה 8(א)(1) לתקנות העבודה בגובה.

8. משקבעתי שמדובר באירוע אחד המורכב ממעשים רבים, יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם. דיני הבטיחות בעבודה נועדו להגן על העובדים ועל עוברי אורח באתרי הבנייה, מטרתם לספק סביבת עבודה בטוחה ולמנוע תאונות עבודה ושמירה על חיי ובריאות העובדים. הנאשמים הורשעו במספר רב של עבירות בניה, כל אחד מהמעשים בפני עצמו מסכן חיים, קל וחומר הצטברותם של המעשים. חלק מהמעשים נובעים מחיסון כלכלי של הנאשמים, וכפי שנקבע בפסיקה יש להפוך את אותן עבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית, ולכן יש לקבוע עונש שירתיע מעשים אלה. בע"פ (ארצי) 53735-06-16 גרינברג - מדינת ישראל (נבו 14.6.2018) קבע בית הדין הארצי לעבודה את תכליתם החשובה של דיני הבטיחות בעבודה לספק סביבת עבודה בטוחה ולשמור על חייו ושלמות גופו של כל מי שנמצא במקום העבודה וכן ראו את ע"פ (ארצי) 49519-05-19 בוחבוט - מדינת ישראל (נבו 12.1.2020(. דיני הבטיחות נועדו לחסוך את ההשלכות הכלכליות החמורות של תאונות בעבודה לעובד עצמו, למעסיק ולקופה הציבורית כמי שנושאת במתן טיפול רפואי ושיקום של נפגעי עבודה.

בעבירות שהרשעתי את הנאשמים שהיו עשויות לגרום למוות או חבלת גוף, העונש המקסימלי לכל אחת מהעבירות הוא קנס בסך של - 29,200 ₪ (סעיף 225 לפקודת הבטיחות בעבודה וסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין) ובעבירות האחרות שאין בהן סיכון ישיר לחיי אדם, הקנס המקסימלי לכל עבירה הוא 14,400 ₪.

9. משמדובר באירוע אחד המורכב ממספר מעשים יש להגדיר את התקרה המקסימלית לעונש, המהווה את סכומן של תקרות העונש המקסימליות בגין כל מעשה בנפרד, ובענייננו- 305,200 ₪. מדובר בתקרה מקסימלית לאירוע אחד המורכב ממספר מעשים, כאשר בתוך תקרה זו אקבע את מתחם העונש ההולם. גבולות מתחם העונש ההולם נקבעים על פי העקרונות שנקבעו בתיקון 113 ואין חפיפה בין תקרת העונש המקסימלית שנקבעה לאירוע לבין הגבול העליון של מתחם הענישה הראוי (ראו ע"פ (ארצי) 12602-02-20 מדינת ישראל נ' באר הנדסה אזרחית בע"מ (מיום 10.12.2020). עוד נקבע בעניין באר הנדסה כי "קביעת מתחם הענישה, כמו גזירת העונש הספציפי, אמורות לפיכך להתבצע תוך התחשבות בכך שמדובר ב"אירוע" אחד..." לאחר מכן אבחן האם יש הצדקה לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום או הגנה על שלום הציבור ובהיעדר הצדקה לסטות בתוך מתחם העונש ההולם יש לקבוע את העונש הכולל לכל העבירות.

בגין המעשים בהם הרשעתי את הנאשמים, העונש המקסימלי בגין כל המעשים הוא כאמור 305,200 ₪ מאחר שמדובר באירוע אחד המורכב מ-14 מעשים. קביעת מתחם העונש ההולם - לאור קביעתי כי מדובר באירוע אחד הכולל מספר מעשים, מתחם הענישה הראוי הוא בין 25% - 55% מהקנס המירבי. דהיינו בין 76,000 ₪ לבין 167,860 ₪. ראו דיון מקיף שערך כב' השופט אסף הראל בת"פ (חי) 19432-07-15 מדינת ישראל - עדן לבונה-בנין השקעות וייזום (2000) בע"מ (נבו 12.1.2017) בסעיפים 14 עד 19 לגזר הדין מנתח כב' השופט הראל את רמת הענישה בעבירות הקשורות לבטיחות בעבודה. בתי הדין האזוריים קבעו מתחם דומה בעבירות בטיחות בעבודה.

10. בענייננו הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות, אין להם עבר פלילי. עם זאת אין להקל ראש בחומרת העבירות בהן העובדים עבדו ללא מנהל עבודה, ללא השגחה, עם ציוד שאינו תקין ופוטנציאל הנזק שהיה עלול להיגרם היה עצום שעלול היה לעלות אף בחיי אדם. יש להביא בחשבון שלא נטען שנגרם נזק לעובדים. הסנגור טען שהנאשמת חוות משבר כלכלי חמור ויש לה חובות של מילוני ש"ח, הנאשם סיפר שהוא חובש קרבי ששירת במילואים במלחמה וטיפל בחללים במחנה שורה והוא כיום שכיר ועוסק פחות בענף הבניה ויותר כיועץ בתחום היזמות.

11. לאור האמור ובשים לב לערכים החברתיים המוגנים בהם פגעו הנאשמים, רמת הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה ומשמדובר באירוע אחד (המורכב ממספר רב של מעשים), אני גוזר על הנאשמת קנס בשיעור של 45% מגובה הקנס המירבי כך שיעמוד על סך של 137,340 ₪ ועל הנאשם אני גוזר קנס בשיעור של 35% מהקנס המירבי כך שיעמוד על 106,820 ₪. כמו כן אני מחייב כל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות עצמית להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו משך שלוש שנים מהיום. גובה ההתחייבות יעמוד על 29,200 ₪ לכל אחד מהם. הנאשמים ימציאו התחייבות חתומה עד ליום 1.1.2026.

12. לאור מצבה הכלכלי של הנאשמת ודבריו של הנאשם, אני מאפשר לנאשמת לשלם את הקנס ב- 30 תשלומים שווים ולנאשם ב-35 תשלומים שווים, החל ביום 1.1.2026 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. אם אחד מהתשלומים לא ישולם במועד תעמוד יתרת הקנס שלא שולמה לפירעון מידי בתוספת ריבית לפי נהלי המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה. הנאשמת רשאית לשלם את הקנס ב-30 תשלומים של 4,578 ₪ כ"א והנאשם רשאי לשלם את הקנס ב-35 תשלומים של 3,052 ₪ כ"א.

13. הנאשמים מופנים להוראות הכלליות הבאות: אם מועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליהם להקדים את התשלום כדי להימנע מקנסות ומריבית פיגורים. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, על פי המועדים והתשלומים שקבעתי. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il. במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

14. זכות ערעור כדין.

15. גזר הדין ישלח לב"כ הצדדים באמצעות נט המשפט לבקשתם מיום 6 בנובמבר 2025.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ו, 09 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.