על פי עובדות האישום השני, ביום 30.4.24 לאחר תיאום מוקדם, נפגשו הנאשם והסוכן בסמוך למאפיית "משי" באשקלון. הנאשם הודיע לסוכן כי הוא נוסע להביא את הכדורים וחוזר. כחצי שעה לאחר מכן, התקשר הנאשם לסוכן והנחה אותו להגיע לרחוב עולי הגרדום 11. במקום הנ"ל, אדם בשם ניר מסר לנאשם שקית ובה 80 כדורים של סם מסוג מתאמפטמין. הנאשם נכנס לרכבו של הסוכן, מסר לו את 80 כדורי הסם וקיבל ממנו סך של 2,200 ₪ במזומן. חלק מהסכום הנ"ל מסר הנאשם לניר.

במעשים המתוארים, סחר הנאשם ב-80 כדורי סם מסוג מתאמפטמין תוך קבלת תמורה, וזאת מבלי שהיה בידו היתר כדין.

על פי עובדות האישום השלישי, ביום 8.5.24, לאחר תיאום מוקדם, נפגשו הנאשם והסוכן בחניית קניון לב באשקלון. למקום הגיע ברכב אחר, אדם בשם דסלה. דסלה יצא מהרכב ומסר לנאשם שקית ובה 160 כדורים המכילים סם מסוג MDMA. הסוכן הבחין שצבע הכדורים שונה מהצבע של הכדורים שקנה בעבר וציין זאת בפני דסלה ובפני הנאשם, הם בתגובה אמרו לו שהכדורים הם "באחריות". הנאשם הדגיש בפני הסוכן כי אם הוא לא יהיה מרוצה, הוא יוכל להחזיר את הסם ולקבל כספו חזרה. הנאשם מסר את השקית עם הסם לסוכן, והסוכן בתמורה, שילם לנאשם סך של 3040 ₪ במזומן. הנאשם מסר חלק לא ידוע מהסכום הנ"ל לדסלה.

במתואר לעיל, סחר הנאשם ב- 160 כדורי סם מסוג MDMA, תוך קבלת תמורה וזאת מבלי שהיה בידו היתר כדין.

על פי עובדות הרישום הרביעי, הסוכן ביקש לרכוש אקדח, והנאשם מסר לידי הסוכן שני מספרי טלפון שבשימוש נאשם 2, כדי שישוחח איתו על כך. הסוכן שוחח עם נאשם 2 והתעניין היכן יוכל לקנות את הנשק. נאשם 2 אמר שניתן לרכוש את הנשק בתל שבע, אולם הסוכן סירב להגיע לתל שבע לצורך רכישת הנשק. ביום 20.5.24 שוחח הנאשם עם הסוכן בנוגע לרכישת הנשק, ובמהלך השיחה שלח הנאשם לסוכן תמונות של אקדחים שונים הניתנים לרכישה ומסר לו את מחירם.

ביום 22.5.24, שוחחו הנאשם והסוכן על מנת לקדם את עסקת הנשק שנקבעה למחרת היום. במעמד השיחה הנאשם הסכים לבצע את המשלוח בעצמו, בעבור דמי משלוח בסך 1,500 ₪,זאת בנוסף על חלקו בעסקה. עוד הסכים הנאשם כי תחילה הסוכן יבדוק את הנשק וככל שימצא אותו תקין, יעביר לידיו את התשלום. ביום 23.5.24, לאחר תיאום מוקדם, נסע הנאשם מאשקלון לתל שבע, קיבל לרשותו מהאחר אקדח "גלוק" בעל קליבר 9 מ"מ, שהינו נשק שבכוחו להמית אדם, ובו מחסנית שהכילה כדור אחד 9 מ"מ, לשם העברתו לסוכן. הנאשם נסע למתחם פאוור סנטר הסמוך לאשקלון, כשהוא נושא ומוביל ברכב את האקדח, שם פגש בסוכן ומסר לו את האקדח. הסוכן בחן את תקינות הנשק והתקשר לרוכש שיגיע למקום. הרוכש (שוטר סמוי) הגיע למקום רכוב על אופנוע, ניגש אל הסוכן, הסוכן מסר לידו את האקדח וקיבל ממנו שקית ובה סך של 42,000 ₪ במזומן.

הסוכן לקח מתוך השקית סך של 3,000 ₪, הנאשם לקח מתוך השקית 4,000 ₪ במזומן, עבור הובלת האקדח ועבור חלקו בעסקה, והסוכן מסר לנאשם את השקית עם הסך הנותר של 35,000 ₪ במזומן, לשם העברתו לאחר.

במתואר לעיל, נשא הנאשם והוביל נשק ללא היתר כדין וסחר בו, תוך קבלת תמורה שלא כדין וזאת תוך שהוא מסתייע ברכב לביצוע פשע.

על פי עובדות האישום החמישי, ביום 10.6.24, לאחר תיאום מוקדם, נסעו הנאשם ואדם אחר מאשקלון דרומה, כדי להביא נשקים לצורך ביצוע עסקה עם הסוכן. במהלך הנסיעה, קיבל הנאשם מהאחר שני אקדחי "גלוק" כשלכל אחד מהם מחסנית תואמת. הנאשם נפרד מהאחר, שלח לסוכן מיקום לפגישה, בשכונת "עיר היין" באשקלון, ונפגש עימו שם כשהוא מסיע את שני כלי הנשק ברכבו, מתחת לכסא הנהג. הסוכן הוציא את השקית עם האקדחים מרכבו של הנאשם. הנאשם הורה לסוכן שלא לקחת את השקית שבה היו הנשקים, מכיוון שיש עליה טביעות אצבע שלו והסוכן אמר שיש ברשותו שקית אחרת. הסוכן הכניס את הנשקים לתוך שקית ניילון שהייתה ברשותו, הניח את הנשקים ברכבו, התקשר אל הרוכש וביקש שיגיע למקום. כעבור מספר דקות הגיע הרוכש (שוטר סמוי) למקום, הסוכן נכנס עם הנשקים לרכבו של השוטר הסמוי, מסר לו את הנשקים וקיבל ממנו שקית שהכילה 86,000 ₪ במזומן. הסוכן נטל מהשקית 8,000 ₪ עבור חלקו בעסקה, נטל עוד 8,000 ₪ אותם מסר לנאשם, ומסר לו את השקית שנותרו בה 70,000 ₪ במזומן עבור האקדחים. הנאשם ביקש מהסוכן תוספת בשל כך שהביא בעצמו את האקדחים, והסוכן מסר לו 700 ₪ נוספים. במעשים המתוארים, הנאשם נשא או הוביל נשק ללא רשות וסחר בו תוך קבלת תמורה שלא כדין.

על פי עובדות האישום השישי, ביום 19.6.24 לאחר תיאום מוקדם, נפגשו הנאשם והסוכן במכון שטיפת רכבים באזור התעשייה הצפוני באשקלון. הנאשם ניגש לרכבו של הסוכן, הלך לשיח קרוב, נטל משם שתי שקיות שהכילו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 50.02 ג' נטו ונכנס עמן לרכבו של הסוכן. ברכב, מסר הנאשם לסוכן את השקיות, הסוכן שקל אותן ומסר לנאשם בתמורה סך של 12,000 ₪ במזומן, ולבקשת הנאשם הוסיף עוד 200 ש"ח. במתואר לעיל, סחר הנאשם בסם מסוכן תוך קבלת תמורה, ללא היתר כדין, כשהוא מסתייע ברכב לביצוע פשע.

על פי האישום השביעי, ביום 3.7.24 שוחחו הנאשם והסוכן. הסוכן ביקש מהנאשם לרכוש 350 כדורי אקסטזי. הנאשם מסר לסוכן כי המחיר הוא 16 ₪ לכדור בתוספת 2 ₪, אשר מהווים לטענתו את נגזרת הרווח בעבורו. השניים נפגשו ונסעו כל אחד ברכבו לכיוון ביתו של אדם בשם נפתלי. הנאשם שוחח עם נפתלי ועדכן את הסוכן שנפתלי יארגן להם 135 כדורי סם. כשלושת רבעי שעה לאחר מכן, נסע הנאשם וקיבל מנפתלי שקית המכילה 135 כדורים של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין. הנאשם נטל את הסם, שב אל המקום בו המתין לו הסוכן, מסר לסוכן את השקית ובה 135 כדורים. לאחר מכן, הנאשם נסע למקום אחר, קיבל שקית שהכילה 150 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA. לאחר קבלת השקית ביקש הנאשם מהסוכן לפגוש אותו בתחנת הדלק שמשונים, ושם מסר לו את השקית הנוספת. הסוכן מסר לנאשם סך של 6,550 ₪ במזומן, מתוכם 1,400 ₪ עבור הנאשם, 2,400 ₪ עבור נפתלי והשאר בעבור השקית הנוספת.

במעשים המתוארים, סחר הנאשם בצוותא עם נפתלי בסם מסוכן תוך קבלת תמורה מבלי שהיה בידו היתר כדין, וכן סחר בעצמו בסם מסוכן תוך קבלת תמורה כאמור וללא היתר כדין, כל זאת כשהוא מסתייע ברכב לביצוע פשע.

על פי האישום השמיני, בתאריך 14.7.24 התקשר הסוכן לנאשם באפליקציה וביקש לבדוק מחיר לרכישת רובה 16Mעם מחסנית ותחמושת תואמת. במהלך חלק מהשיחות שוחח הסוכן גם עם הנאשם וגם עם נאשם 2 בשיחת ועידה. נאשם 2 אמר לסוכן שמדובר בנשק אוסטרלי שיורה טוב. הנאשם שלח לסוכן תמונה וסרטונים של כלי נשק מסוג 16M, וכתב לו בהודעה את מחירם. הסוכן אמר לנאשם שיש לו סכום של 86,000 ₪ שמתוכם 6,000 ₪ יהיו עמלה שלו, וכל השאר יועבר לטובת ביצוע עסקת הנשק אשר תואמה לערב שלמחרת. בתאריך 15.7.24 אמר הנאשם לסוכן כי המוכר של הנשק רוצה שהעסקה תתבצע בתל שבע, הסוכן סירב, והנאשם הסכים להביא לו את הנשק לאשקלון. לאחר מכן, קיבל הנאשם מידי נאשם 2 חפץ דמוי רובה סער 16M, המכיל חלקים של כלי נשק תקניים עטוף בניילון נצמד. הרובה יורה ובכוחו להמית אדם.

הנאשם נסע מכיוון תל שבע לאשקלון, כשהוא נושא ומוביל את הרובה שקיבל, מתחת לשטיח שבתא המטען. בסמוך לרכב שבו נהג הנאשם, נסע רכב סקודה ששימש כרכב שבודק את השטח ואמור להזהיר את הנאשם ככל ותתגלה סכנה כלשהי לעסקת הנשק. עם הגיעו לנקודת המפגש באשקלון, הוציא הסוכן את הרובה מרכבו של הנאשם, והבחין שאין מחסנית. הנאשם התקשר לנאשם 2, אשר הבטיח לדאוג למחסנית. הסוכן ביקש להניח את הרובה בשיחים סמוכים, והתקשר לרוכש (שוטר סמוי) אשר הגיע למקום כעבור מספר דקות. עם הגיעו של הרוכש, נטל הסוכן את הרובה מהשיחים, נכנס לרכבו של הרוכש ושם בדקו השניים את הרובה. לאחר מכן, מסר הרוכש לסוכן שקית ובה 86,000 ₪ במזומן, ועזב את המקום ברכב, עם הרובה. הסוכן נטל לעצמו 5,000 ₪ מתוך השקית, בעבור חלקו בעסקת הנשק. בהמשך, הסוכן מסר לנאשם סכום של 9,000 ₪ בעבור חלקו של הנאשם בעסקת הנשק והובלתו, ומסר לו את יתרת הכספים בסך 72,000 ₪, אותם אמור הנאשם להעביר לנאשם 2. לאחר מכן עזבו הנאשם והסוכן את המקום. זמן קצר לאחר מכן, נפגשו נאשמים 1 ו- 2 בחניית עפר הסמוכה לקניון חוצות באשקלון, שם העביר הנאשם לידי נאשם 2 את השקית עם הכסף, ונאשם 2 העביר לידי הנאשם מחסנית תואמת ובה 30 כדורי 5.56 מ"מ, בכדי שיעבירה לסוכן. בסמוך לכך, התקשר הנאשם לסוכן והודיע לו שהוא נמצא ביחד עם נאשם 2 ושהמחסנית אצלו. הסוכן והנאשם סיכמו שהסוכן ישאיר את רכבו לא נעול סמוך למקום מגוריו, והנאשם יגיע לשם ויכניס לו את המחסנית לרכב.

הנאשם הגיע למקום, כשהוא נושא ומוביל את המחסנית, פתח את דלת רכבו של הסוכן, הניח את המחסנית על רצפת הרכב, סמוך למושב הנהג, ושלח לסוכן הודעה שיסגור את רכבו.

במתואר לעיל, הוביל הנאשם נשק בלא רשות, הסתייע ברכב לביצוע פשע, וסחר ביחד עם נאשם 2 בנשק תוך קבלת תמורה, בלא רשות על פי דין.

3. בתיק 20168-08-24 הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, ונהיגה תחת השפעת סמים, עבירה לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 23.7.24 נהג הנאשם ברכבו באשקלון, וביצע פניה ימינה ללא איתות. לרכב עלתה אזרחית אשר זהותה ידועה למאשימה והרכב נעצר. השוטרים הגיעו אל הרכב ושוחחו עם הנאשם ועם האזרחית, כאשר החלונות פתוחים. אחד השוטרים הריח ריח סמים ושאל להימצאות סמים ברכב. בוצע חיפוש ברכב ונמצאו הסמים כמפורט להלן: בדלת הנהג נמצאה שקית ובה 8 בולים של סם מסוכן מסוג LSD; במשענת היד נמצא סם מסוכן מסוג מטילמטקטינון-Pבמשקל 2.4799 ג' נטו; בתא הדלק נמצאו 3 שקיות ובהן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 17 ג'.

במתואר לעיל, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כשהוא תחת השפעת סמים, כאשר בבדיקת שתן שנערכה לו נמצא ריכוז של 713 נ"ג/מ"ל של תחליף חומרים של סם מסוג קוקאין.

4. שני כתבי האישום תוקנו בעקבות הסכמות אליהן הגיעו הצדדים מסגרת הליך גישור. הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

טיעוני המאשימה לעונש

5. ב"כ המאשימה הפנה לעובדות כתבי האישום המתוקנים, לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, לחומרת העבירות ולכך שמידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה ומשמעותית.

6. ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות בכל אחד מהאישומים, לסוג הסם בו סחר הנאשם, לזמינותו, לקבלת הסם מאדם אחר, לכך שהנאשם הוא גם סוחר סמים וגם סוחר בנשק והכל בעבור בצע כסף. כן הפנה, לזמן הקצר שחלף בין עסקאות הנשק השונות, לסוגי הנשק השונים, לכך שהנאשם מכר את כלי הנשק עם מחסנית תואמת ותחמושת, לזמינות ולאפשרות לבחור כלי נשק כמו מתוך "קטלוג", לכך שהנאשם קיבל "דמי תיווך" בגין כל אחת מהעסקאות שביצע, ולנזק העצום אשר יכול היה להיגרם אילו הסמים וכלי הנשק היו נמכרים "בשוק החופשי" ולא לסוכן משטרתי.

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם הוא "הרוח החיה" המקושרת בין כל הגורמים שמסוגלים להעביר לידיו את "הסחורה", בין אם מדובר בסמים ובין אם בנשק.

ב"כ המאשימה הפנה למדיניות הענישה הנוהגת גם ביחס לעבירות הסמים וגם ביחס לעבירות הנשק, וציין כי בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי ככלל יש לנקוט ביד קשה, להחמיר בענישה, ולתת בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה. עוד הפנה לכך שבעת האחרונה נכנס לתוקף תיקון 140 לחוק העונשין, אשר קבע עונש מינימום בגובה של רבע מהעונש המרבי בעבירות נשק.

7. ב"כ המאשימה עתר לכך שייקבע מתחם עונש הולם בנפרד לכל אחת מהעסקאות, שכן לשיטתו מדובר באירועים שונים ולא באירוע אחד, גם אם העסקאות נעשו כולן אל מול הסוכן. לדבריו, העסקאות נעשו בהפרשי זמנים, תוך העזרות של הנאשם במקורות עזר שונים, והסחר נעשה בסמים ובנשקים מסוגים שונים.

8. בתיק 25719-09-24 ב"כ המאשימה עתר למתחמי ענישה הבאים:

ביחס לאישום הראשון (סחר ב- 20 גרם קוקאין): טען למתחם הנע בין 36-50 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לאישום השני (סחר ב- 80 כדור "אקסטזי"): טען למתחם הנע בין 18-30 חודשי מאסר בפועל. (ב"כ המאשימה ציין כי ניר אשר הורשע בקשר לעסקה זו בהחזקת הסם ובסיוע לסחר, במסגרת הסדר טיעון אשר גילם קושי ראייתי, נדון ל- 10 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית).

ביחס לאישום השלישי (סחר ב- 160 כדורי "אקסטזי"): טען למתחם הנע בין 18-38 חודשי מאסר בפועל. (ב"כ המאשימה ציין כי דסלה אשר הורשע בקשר לעסקה זו בעבירה של החזקה ותיווך לסחר הנ"ל, נדון למאסר בן 15 חודשים תוך הפעלת מאסר מותנה ובסך הכל 18 חודשי מאסר בפועל).

ביחס לאישום הרביעי (סחר באקדח כולל מחסנית וכדור 9 מ"מ): טען למתחם הנע בין 45-72 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לאישום החמישי (סחר בשני אקדחים): טען למתחם הנע בין 60-90 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לאישום השישי (סחר ב- 50 גרם קוקאין): טען למתחם הנע בין 36-60 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לאישום השביעי (סחר ב- 285 כדורי "אקסטזי"): טען למתחם הנע בין 20-40 חודשי מאסר בפועל.

ביחס לאישום השמיני (סחר ברובה סער 16Mכולל מחסנית ו- 30 כדורי 5.56 מ"מ) - טען למתחם הנע בין 54-84 חודשי מאסר בפועל.

אשר לקנס, ב"כ המאשימה ציין כי העבירות בוצעו לשם הפקת רווח, והקנס מהווה תגובת נגד למניע שביסוד העבירות. ב"כ המאשימה הפנה לכך שהעסקאות שצוינו בכתב האישום מצטברות לכדי 493,200 ₪, סכום כסף גדול המתגלגל בעסקי הסחר הבלתי חוקי בנשק ובסמים. לטענתו, הכספים מגיעים לידי העבריינים ,אשר כמובן אינם מדווחים לרשויות המס, ובכך גדל היקף הכלכלה השחורה הפוגעת במשק ובציבור, מתחזק מעמד העבריינים ומתאפשר להם להרחיב את פעילותם הפלילית ולהתמיד בה.

ב"כ המאשימה ציין כי על כל עבירה ניתן להטיל קנס מרבי של 226,000 ₪ וכי בנסיבות העניין, המתחם ביחס לרכיב הקנס, לכלל העבירות יחד, נע בין 60,000-120,000 ₪.

9. בתיק 20168-08-24 עתר ב"כ המאשימה למתחם ענישה המתחיל מרף תחתון של 24 חודשי מאסר. לא צוין הרף העליון.

10. אשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, לכך שריצה מאסרים קודמים מאחורי סורג ובריח, לכך שהתיק המצורף מלמד כי הנאשם לא התנהל רק מול הסוכן, אלא גם הסתובב ברחבי אשקלון כשהוא מחזיק ברכבו סמים רבים מסוגים שונים, ונהג ברכב כשהוא שיכור ותחת השפעת סמים.

ב"כ המאשימה ציין כי בעניינו של הנאשם לא התבקש תסקיר, והדגיש את הצורך ליתן משקל של ממש בתוך המתחם לשיקול הרתעת הרבים.

11. נוכח כל האמור, עתר ב"כ המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בשליש העליון של המתחמים שפורטו, ולהשית עליו עונשי מאסר במצטבר זה לזה. לדבריו, חישוב אריתמטי יוביל לתוצאה של מאסר העולה על 25 שנה, אך המאשימה תבקש לחפוף את העונשים באופן כזה שיושתו על הנאשם בגין התיק שמספרו 25719-09-24 - 14 שנות מאסר, ובגין התיק המצורף שמספרו 20168-08-24 מאסר נוסף שמתוכו שנה תרוצה במצטבר, כך שבסך הכל יוטלו על הנאשם 15 שנות מאסר.

בנוסף, עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם קנס בסכום של 100,000 ₪, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, פסילה בפועל ופסילה מותנית.

טיעוני ההגנה לעונש

12. ב"כ הנאשם טען כי יש לקבוע 3 מתחמים שונים:

בתיק 25719-09-24 יש לקבוע שני מתחמים בלבד, מתחם אחד שיכלול את כל עבירות הסמים ומתחם שני שיכלול את כל עבירות הנשק. העבירות בוצעו בתוך תקופה של 4 חודשים, אל מול אותו סוכן ולכן לטענתו, מתקיים מבחן הקשר ההדוק בין האירועים.

המתחם השלישי הוא המתחם בגין העבירות שבוצעו בתיק 20168-08-24.

13. בנוגע לנסיבות ביצוע העבירות, ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם לא היה חלק מיעדיו של הסוכן, אלא הסוכן פגש בנאשם במקרה, במסגרת תוכנית שהתקיימה ברשות לשיקום האסיר, וכך החל הקשר ביניהם. עבירות הסחר לא בוצעו בעקבות פניה יזומה של הנאשם אל הסוכן, אלא בעקבות פנייתו של הסוכן אל הנאשם. הסחורה עצמה סופקה על ידי גורם שלישי, הנאשם הוא אינו בעליו של הסמים או הנשק, אלא בפועל מבחינה מהותית הוא מתווך בין הסוכן לבין הבעלים. על כן, נטען שחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות הוא קטן. עוד צוין, כי בפועל לא נגרם נזק מביצוע העבירות שכן הסחר בוצע מול סוכן. ב"כ הנאשם הפנה לספרות לפיה MDMAהוא סם קנבואיד סינטטי, סם שאינו ממכר.

ב"כ הנאשם הסביר כי מעשיו של הנאשם חמורים פחות מאשר מעשיהם של אלו שהחזיקו את הסמים, שכן מעשיו התמצו בכך שהעביר את הסם ממחזיק א' למחזיק ב'. הוא לא מכר ישירות למשתמשים.

לשיטתו, מתחם העונש ההולם לכל עבירות הסמים שבתיק 25719-09-24, נע בין 3-5 שנות מאסר.

14. בנוגע לנשק: ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הוא לא הבעלים של כלי הנשק, ובאישום הרביעי הנאשם הפנה את הסוכן לנאשם 2, אך הסוכן עמד על כך שהעסקה תבוצע על ידי הנאשם. לאור ההיכרות ביניהם - הנאשם ראה בסוכן חבר, הסוכן ביקש את עזרתו והוא עזר לו. לטענתו, המקרה שונה ממקרים שנאשמים ביוזמתם פונים לסוכן.

גם ביחס לעבירות הנשק, הדגיש ב"כ הנאשם, כי מבחינה מהותית הנאשם תיווך בין הגורמים השונים, והיה השליח. הסוכן לא הסכים להגיע לתל שבע, ולכן הנאשם הביא לו את הנשק מתל שבע. כך גם באישום השמיני.

לשיטתו, מתחם העונש ההולם לכל עבירות הנשק שבתיק 25719-09-24 נע בין 4-7 שנות מאסר.

15. לגבי התיק שמספרו 20168-08-24, טען ב"כ הנאשם כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-24 חודשי מאסר.

16. ב"כ הנאשם עתר למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של המתחם, אך לא בתחתיתו ממש, בשל עברו הפלילי. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, וביקש לזקוף לזכותו את נטילת אחריות, בפרט בשים לב שמדובר בתיק רחב היקף עם עדים רבים.

17. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם עלה לארץ מתימן לפני 25 שנה, יתום משני הוריו, אב לילדים אותם ניסה לפרנס. הנאשם השתמש בעצמו בסמים באותה עת, כך שגם הוא קורבן של אותן עבירות סמים. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו הקשות של הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנאשם בשל התנהגות רשויות אכיפת החוק. לטעמו המדינה פעלה באופן מאד בעייתי בלשון המעטה, שכן הנאשם לא היה אחד מיעדיו של הסוכן, ולכן הסוכן בכלל לא היה צריך לפנות אליו ולנסות לרכוש ממנו סמים, בפרט כאשר ההיכרות ביניהם התרחשה במסגרת ברש"א, מקום בו אדם אמור להרגיש בטוח לשתף במצוקות שלו. לדבריו, זה לא המקום שבו הסוכן אמור לדוג אנשים ולגרום להם לבצע עבירות, בפרט כאשר הנאשם הוא אינו היעד ואף אינו הבעלים של הסמים והנשק.

18. ב"כ הנאשם ציין כי עברו הפלילי של הנאשם אינו רלוונטי ביחס לעבירות עליהן הוא נותן את הדין.

19. ב"כ הנאשם טען כי עונש מאסר המינימום של 45 חודשים, הוא לא ביחס לכל אביזר נשק בנפרד, אלא ביחס לארוע כולל, ותקופת המאסר של 45 חודשים, כוללת גם את המאסר המותנה.

20. לדבריו, אין הצדקה לצבור את כל העונשים שיוטלו, אלא יש מקום לחפיפה משמעותית ביניהם, הגם שלא חפיפה מלאה.

על כן, עתר ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה שלא תעלה על 6 שנים.

21. הנאשם בדבריו האחרונים הביע חרטה וביקש סליחה. לדבריו, הוא לא היה במצב של שפיות אלא תחת השפעת סמים, הוא נקלע לחובות ואם היה יודע שמעשיו יגרמו לכך שלא יראה את ילדיו, הוא לא היה עושה כן. הנאשם ציין כי הוריו נפטרו ואין לו אחים שיכולים לעזור לו. הנאשם עזב את מקום עבודתו, והמצב מאוד השפיע עליו. הנאשם ציין כי הוא משתתף בכלא בקבוצה טיפולית בתחום הסמים והוא כבר כמעט 9 חודשים נקי מסמים.

דיון והכרעה

22. בכתב האישום בתיק 25719-09-24, מיוחסים לנאשם שמונה אישומים. כל העסקאות בוצעו במהלך 4 חודשים, אל מול אותו סוכן, על רקע ההיכרות בין הסוכן לנאשם.

שלוש עבירות הסחר בנשק בוצעו בתוך תקופת זמן של כחודשיים, כאשר בשתיים מתוכן, היה מעורב גם נאשם 2. הערך המוגן בכולן הוא זהה, מדובר באותה מסכת עבריינית לאותו סוג עבירות על כן, ועל אף שכל עסקה מהווה מעשה עברייני נפרד, לאור הנסיבות המפורטות מצאתי כי מתקיים מבחן ה"קשר הדוק" [ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)] אשר מצדיק לאמץ את עמדת ההגנה ולקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל עבירות הסחר בנשק. כמובן שריבוי העסקאות שבוצעו יבוא לידי ביטוי בקביעת גבולות המתחם.

חמש עבירות הסחר בסמים בוצעו בתקופת זמן של כ- 3.5 חודשים. כל עסקת סחר היא מעשה עברייני בפני עצמו. בכל עסקה השיג הנאשם את הסמים מספק אחר, ומכר סמים מסוגים שונים ובכמויות שונות. על אף האמור, בשים לב שכל העבירות בוצעו יחסית בתקופת זמן קצרה, אל מול אותו סוכן, על רקע ההיכרות בין הנאשם לסוכן, ובשים לב שהערכים המוגנים בכל עבירות הללו הם זהים, מצאתי לנכון לאמץ את עמדת ההגנה, גם ביחס לעבירות הסחר בסמים, ולקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל עבירות הסחר בסמים. כאמור, ריבוי המעשים יבוא לידי ביטוי בקביעת גבולות המתחם.

מתחם שלישי יקבע בנפרד לעבירות של החזקת סם ונהיגה בשכרות שנעברו בתיק הנוסף שצורף, תיק שאינו קשור לפרשיית הסוכן.

אציין כי על אף שהמאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לכל אחד מ- 8 האישומים שבתיק 25719-09-24, ועל אף שהציעה 8 מתחמים שונים לעניין רכיב המאסר, הרי שביחס לרכיב הקנס, ובאופן בלתי עקבי, עתרה למתחם אחד ביחס לכלל העבירות (60,000-120,000 ₪) ולא למתחמים נפרדים לכל אחד מהאישומים.

מתחם העונש ההולם לעבירות הסחר בנשק

23. הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שמירה על חייו של אדם ועל שלמות גופו. שמירה על שלטון החוק.

על חומרת העבירה של סחר בנשק ראו דברי בית המשפט העליון בע"פ 4519/24 מדינת ישראל נ' רמדאן כרים בוקאעי (8.5.25):

"בית משפט זה חזר לא פעם על החומרה הרבה שבעבירות הנשק, בהיותן "מכת מדינה" שבכוחה לסכן את שלום הציבור .... זאת, בשל אפשרותן להוות קרקע פורייה לביצוע עבירות אחרות העלולות להביא לכדי פגיעות בגוף ובנפש ... חשש זה מתממש לא אחת בימים אלה, במיוחד במגזר הערבי, ולכך משמעויות חמורות המתבטאות לעיתים בפגיעה בחיי אדם. לנוכח מציאות זו, שבתי ועמדתי על החשיבות הרבה שבנקיטת מדיניות ענישה מחמירה ומשמעותית - הנדרשת להגנת הערכים הנפגעים מעבירות הנשק על סוגן, ולמיגור תופעה עגומה זו ...

הצורך בהרתעת עברייני נשק ובהחמרת הענישה בעבירות אלו, נלמד אף מתיקון 140 לחוק המבטא את השקפתו הערכית של המחוקק ביחס לעבירות נשק (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938). בתיקון זה, המחוקק עיגן באופן סטטוטורי את הצורך הממשי בהרתעת עברייני הנשק, תוך שקבע כי בעבירות אלה יחול "עונש מזערי" אשר לא יפחת מרבע העונש המרבי הקבוע לעבירה, אלא מטעמים מיוחדים ..."

ראו גם ע"פ 5681/23 חווא נ' מ"י (20.12.23):

"עבירות הנשק באשר הן הפכו למכת מדינה. חומרתן היתרה והשפעתן על תחושת הביטחון של כלל אזרחי המדינה מחייבות הטלת ענישה משמעותית, גם על נאשם נעדר עבר פלילי (שאינו מענייננו במקרה דנן). מדיניות ההחמרה ביחס לכלל עבירות הנשק, אשר ניכרת בפסיקתו של בית משפט זה, באה לידי ביטוי סטטוטורי בסעיף 144(ז) לחוק העונשין אשר חוקק במסגרת תיקון מס' 140 לחוק ... "

וגם ע"פ 4077/22פלוני נ' מדינת ישראל (28.7.2022):

"בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה - שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה - שלא כדין - של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור"

24. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית, בשים לב לריבוי העבירות, לסוגי הנשקים שנמכרו ולסיכון הפוטנציאלי שיצר הנאשם במעשיו לביטחון הציבור.

25. באשר לנסיבות ביצוע העבירות: נתתי דעתי לכך שהסוכן הוא שיזם את הקשר עם הנאשם, ועם זאת, אין מדובר בנאשם שהופעל עליו לחץ לביצוע העבירות, אין מדובר בשידול או הדחה של הנאשם לביצוע העבירות. הנאשם לא החזיק באמתחתו את הנשקים אותם מכר לסוכן, ולצורך השגת הסחורה הוא פנה לנאשם 2 ובאחד המקרים אף פנה לגורם אחר שאינו ידוע. כפי שעולה מעובדות כתב האישום, הנאשם תוך זמן קצר הצליח באמצעות קשריו, לספק לסוכן כל כלי נשק שהסוכן ביקש לרכוש, ואף הציג לסוכן מבחר של כלי נשק שאותם באפשרותו להשיג עבורו, לצד מחירם. אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי הנאשם הוא רק "מתווך", הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות סחר ולא בעבירות תיווך, מה גם שחלקו של הנאשם לא התמצה "רק" בתיווך בין הסוכן לבין האחרים, אלא הוא היה בעל תפקיד פעיל ומרכזי בכל שלבי העסקאות שבוצעו. לכל אחת מהעבירות קדם תכנון מוקדם שהתבטא בכך, שלאחר שהסוכן ביקש לרכוש את הנשק, הנאשם דאג לתאם את קבלת הנשק מאדם אחר. הנאשם תיאם את המפגש ואת מסירת הנשק, ובחלק מהאישומים הנאשם אף הוביל את הנשקים ברכבו מתל שבע לאשקלון לצורך מסירתם לסוכן באשקלון, ועל כך קיבל תמורה כספית נוספת מהסוכן. נתתי דעתי לכך שכלי הנשק נמכרו עם מחסנית תואמת ותחמושת. נתתי דעתי לסוגי הנשק שנמכרו - 3 אקדחי "גלוק" ורובה סער 16M(נשק התקפי שהסכנה הכרוכה בשימוש בו אף גדולה יותר מאשר באקדח). נתתי דעתי לסכומים ששולמו בעד העסקאות הללו: 42,000 ₪, 86,000 ₪ ו- 86,000 ₪, ובסך הכל סך של 214,000 ₪. מעובדות כתב האישום עולה, כי הסכום שנותר בידי הנאשם בעבור חלקו בכל אחת מעסקאות הסחר, עמד על סך של 21,700 ₪ (4,000 ₪, 8,700 ₪ ו- 9,000 ₪).

נתתי דעתי לכך שהעסקאות בוצעו אל מול סוכן, כשהרוכש אשר קנה את הנשק מהסוכן הוא שוטר סמוי, כך שבסופו של יום הנשק לא הגיע לידי גורמים עברייניים. עם זאת, העדר הנזק בפועל אינו קשור להתנהלותו של הנאשם. פוטנציאל הנזק הגלום במעשיו לא פחת, והעובדה שהקונה הוא שוטר סמוי, אין בה כדי להצדיק הפחתה במתחם העונש ההולם. ראוי לזכור בהקשר זה, כי הפעלת סוכנים משטרתיים הוכרה בפסיקה כ"הכרח בל יגונה" - אמצעי הכרחי לצורך איתור עבריינים כחלק מהמלחמה הקשה בנגע עבירות הסחר בנשק (וגם בנגע הסחר בסמים).

הנאשם יכול היה להבין את אשר עשה, את הפסול במעשיו, ויכול היה להימנע מביצוע המעשים. אין קרבה לסייג לאחריות הפלילית. העובדה שבאחד האישומים הנאשם הציע לסוכן לפנות ישירות לנאשם 2, אינה גורעת מחלקו באותה העסקה, ובוודאי שאינה פוטרת אותו מאחריות. חלקו של הנאשם גם בעסקה זו (והכוונה לאישום הרביעי שבכתב האישום המתוקן) אינו מבוטל כלל ועיקר.

26. על הפסיקה הנוהגת בעבירות של סחר בנשק ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:

· עפ"ג 20712-11-24 מדינת ישראל נ' פלוני (21.4.25): נגד המשיב ו-3 נאשמים נוספים הוגש כתב אישום מתוקן המונה שישה אישומים. למשיב יוחסו ארבע עבירות סחר בנשק, שתי עבירות נשיאת נשק, ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. בעסקה הראשונה המשיב ונאשם 2 מכרו לסוכן תת מקלע אחד עם מחסנית וכדורים תואמים תמורת 9,000 ₪. בעסקה השנייה המשיב מכר לסוכן (באמצעות נאשם 3) אקדח חצי אוטומטי כשבתוכו מחסנית, תמורת 36,000 ש"ח. בעסקה השלישית, מכר המשיב לסוכן (באמצעות נאשם 3) שני נשקי "קרלו", תמורת 7,500 ש"ח לכל אחד. בעסקה הרביעית המשיב מכר לסוכן אקדח "ברטה" תמורת 33,000 ש"ח ונשק "קרלו" תמורת 7,000 ₪, לרבות מחסניות תואמות לכלי הנשק ו- 14 כדורי תחמושת. באירוע החמישי המשיב הציע לסוכן לרכוש ממנו שני אקדחים; האחד תמורת 41,000 ש"ח והאחר תמורת 35,000 ש"ח. הסוכן הגיע לביתו של נאשם 3, שילם לו 75,000 ש"ח וקיבל חבילה עטופה שבה היו אמורים להיות כלי הנשק. לאחר שעזב את המקום, הסוכן גילה כי רומה וכי האקדחים לא הונחו בחבילה שקיבל, המשיב טיפל בעניין ונמסר אקדח לסוכן. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של המשיב נע בין 7-10 שנות מאסר, וגזר על המשיב עונש של 7 שנים ו-4 חודשים של מאסר בפועל; מאסרים מותנים וקנס בסך 100,000 ש"ח. בית המשפט העליון קיבל את הערעור על קולת העונש וקבע כי:

"על רקע מדיניות הענישה המחמירה בעבירות הנשק, ובעיקר לנוכח חומרת מעשיו של המשיב המתבטאת בהיקף העסקאות שביצע; מידת קרבתו לכלי הנשק; והיותו "מחולל האירוע" - מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט המחוזי אינו הולם את המסכת העובדתית שבכתב האישום, על אישומיו הרבים... המשיב פעל נמרצות להשאת רווחתו הכלכלית; בעודו תר אחר קידום עסקאות נשק, פעם אחר פעם ובטווחי זמן קרובים".

עוד נקבע כי גם העונש בגדרי המתחם מקל מדי. על כן, ומבלי למצות את הדין הועמד עונש המאסר בפועל על 9 שנים ו- 6 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין נותרו ללא שינוי.

ת"פ (מחוזי באר שבע) 24237-06-23 מדינת ישראל נ' אבו עגינה ואח' (28.1.25) בתיק זה הוגש כתב האישום מתוקן אשר כולל 13 אישומים המיוחסים לשמונה נאשמים.

נאשם 1 הורשע ב- 7 עבירות של סחר בנשק ובשתי עבירות של סחר בסמים. בקיצור נמרץ, כל 8 הנאשמים קשרו ביניהם קשר, מכרו וניסו למכור לסוכן כלי נשק שונים, סם מסוכן מסוגים שונים, וכן ניסו לרכוש מהסוכן כסף בסברם כי מדובר בכסף מזויף.נאשם 1 פנה לסוכן פעמים רבות והציע לו סוגים רבים של כלי נשק. ביום 18.1.21 מכר נאשם 1 ביחד עם נאשם 2 אקדח "סטאר" לסוכן תמורת 34,000 ₪. ביום 7.12.21 מכר נאשם 1 ביחד עם אחרים לסוכן, נשק 16Mומחסניות, תמורת 91,000 ₪. בתאריך 20.12.21 נעצר נאשם 1 במסגרת תיק אחר, והמשיך לעמוד בקשר עם הסוכן והתקשר אליו פעמים רבות לצורך ביצוע עסקאות נוספות באמצעות אחרים. כך, בתאריך 1.2.22, רכש הסוכן מנאשם 2 בנשק 16Mתמורת 77,000 ₪ במזומן. ביום 21.3.22 מכר נאשם 4לסוכן 81 ג' קוקאין תמורת 26,500 ₪. ביום 12.12.22 רכש הסוכן מנאשמים 6 ו- 8 אקדח מסוג DDG19, עם מחסנית ובה שלושה כדורים תמורת 42,000 ₪. לבקשת נאשם 1 מסר הסוכן לבנו הקטין 2000 ₪ דמי תיווך. ביום 21.12.22. מכרו נאשמים 6, 8 רובה 16Mלסוכן, תמורת 80,000 ₪, ולמחרת שילם הסוכן 3,000 ₪, דמי תיווך לנאשם 1. בתאריך 28.12.22 מכרו נאשמים 6 ו- 8 אקדח גלוק לסוכן, תמורת 55,000 ₪ בעבור הגלוק, ו- 1000 ₪ דמי תיווך לנאשם 6. לאחר ביצוע העסקה, שוחח הסוכן עם נאשם 1, ואמר לו בכזב כי העסקה לא יצאה אל הפועל, אולם הוא מוכן לשלם לו את דמי התיווך עלי,ה ולמחרת מסר לבנו סך 1,000 ₪ בעבור התיווך. בתאריך 9.1.23 נפגש הסוכן עם נאשמים 6 ו-8 אשר מכרו לו נשק קלצ'ניקוב, תמורת 60,000 ₪. למחרת, שילם הסוכן לנאשם 1 דמי תיווך בסך 3,000 ₪. בתאריך 9.2.23 מכר נאשם 4 לסוכן 100 גרם קוקאין תמורת 28,600 ₪. בית המשפט קבע, כי נאשם 1 הינו הגורם המרכזי, היוזם והמוציא אל הפועל של שורת העסקאות, לעיתים בעצמו, ולעיתים תוך הפעלת אחרים.

נאשם 1 ביצע חלק ניכר מהעבירות כאשר הוא נתון במעצר, ובשיחות טלפון מהמעצר הוא ניהל את המו"מ בקשר לעסקאות הסחר בנשק ובסמים מסוכנים, קבע מחירים, הפעיל אנשים, הפנה לאנשים אחרים שיפגשו עם הקונה, וככלל הפעיל מערכת של עסקאות נשק וסמים, בהיקפים ניכרים, תוך הפעלת אחרים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירות הנשק נע בין 14-17 שנות מאסר, קנס בסך 75,000-150,000 ₪ לצד ענישה נלווית. ומתחם העונש ההולם לעבירות הסמים נע בין 5-7 שנות מאסר, קנס בסך 25,000-50,000 ש"ח לצד ענישה נלווית. על נאשם 1 נגזר מאסר לתקופה של 18 שנים ו- 6 חודשים, קנס בסך 150,000 ₪, פסילה לתקופה של 24 חודשים וענישה נלווית. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש תלוי ועומד בבית המשפט העליון (11624-03-25).

· ע"פ 5393/23 עיאד כבהא נ' מדינת ישראל (25.7.24): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחר בנשק, והובלת והחזקת נשק. המערער הציע לסוכן במספר הזדמנויות כלי נשק למכירה, ובסיוע 2 נאשמים נוספים, מכר לסוכן רובה סער מסוג 16Mעם קופסת תחמושת בה 30 כדורים תואמים וכן אקדח עם 3 כדורים תואמים, בתמורה לסך של 97,000 ₪ . ימים בודדים לאחר מכן, המערער הציע לסוכן הצעות נוספות לרכישת נשק, ומכר לו שני רובי סער מסוג קלאצ'ניקוב וקופסת תחמושת ובה 77 כדורים תואמים, בתמורה לסך של 99,000 ₪. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-9 שנות מאסר בפועל, וגזר על המערער 8 שנות מאסר בפועל, שנת מאסר מותנה וקנס בסך 196,000. בית המשפט העליון דחה הערעור על חומרת העונש.

· ע"פ 8175/22; ע"פ 8273/22 נאדר דאעגלה נ' מדינת ישראל (27.8.24): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות של סחר בנשק, עבירה של החזקת נשק ועבירה של סיוע לעבירות בנשק. כל העבירות בוצעו בתוך שבועיים ימים. המדובר בפרשייה רחבת היקף במסגרתה המדינה הפעילה סוכן והוגשו כתבי אישום כנגד 50 נאשמים בגין מעורבותם בעסקאות סחר בנשק. על פי האישום הראשון, המערער מכר לסוכן רובה 16Mמפורק לשני חלקים ומחסנית תואמת, תמורת 85,000 ₪. המערער הציע לבדוק את הנשק, וירה באוויר 3 כדורים. על פי האישום השני, המערער מכר לסוכן רובה סער מסוג FNעם מחסנית ותחמושת מתאימים, תמורת 80,000 ₪. על פי האישום השלישי, המערער מכר לסוכן נשק מסוג 16Mומחסנית מתאימה תמורת 90,000 ש"ח. על פי האישום הרביעי המערער מכר לסוכן נשק מסוג תבור עם מחסנית מתאימה תמורת 130,000 ₪.

בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7-10 שנות מאסר בפועל, וגזר על המערער 8 שנות מאסר, הפעיל מאסר מותנה בן שנה לריצוי במצטבר, כך שסך הכל ירצה 9 שנות מאסר, וכן הטיל עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 60,000 ₪. בית משפט העליון דחה את ערעור המערער על חומרת העונש, וקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש. בית המשפט העליון ציין כי מתחם הענישה שנקבע מצוי על הצד המקל, וכי לא היה מקום להציב את עונשו של המערער בחציו התחתון של המתחם, לאור עברו הפלילי המכביד לרבות בעבירות נשק, ובשים לב שבעת ביצוע העבירות היה המערער אסיר ברישיון הנושא מאסר על תנאי. לכן, נקבע כי בית משפט קמא חרג באופן קיצוני לקולה בעת גזירת עונשו של המערער, ומבלי למצות את הדין, עונש המאסר הועמד על 9 שנים (ובתוספת התנאי שהופעל - 10 שנים). יתר רכיבי הענישה נותרו ללא שינוי.

· ע"פ 4103/22; ע"פ 4117/22 מוחמד אמון נ' מדינת ישראל (6.11.22): המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשלושה אישומים שכללו עבירות של החזקה, נשיאה והובלה וסחר בנשק שלא כדין . בקיצור נמרץ: המערער מכר לסוכן 4 כלי נשק: תת מקלע מסוג "קרלו" תמורת 8,000 ₪, מקלע מסוג "קרלו" וכן מחסנית תואמת תמורת סכום של 9,000 ₪, אקדח חצי אוטומטי מסוג LLAMAתמורת 41,000 ₪, ותת מקלע מאולתר עם מחסנית ריקה שמתאימה לנשק, תמורת 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-7 שנות מאסר וגזר על המערער 4 שנות מאסר, מאסר מותנה וקנס בסך 60,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער על חומרת העונש, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש ומבלי למצות את מלוא חומרת הדין, העמיד את עונש המאסר בפועל על 5 שנים. יתר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם.

· ע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.7.22): עסקינן בשלושה ערעורים שנדונו במאוחד, הן ערעורים על חומרת העונשים והן ערעורי המדינה על קולת העונשים.

המערער מ.ז. תושב הרש"פ, הורשע בשתי עבירות סחר בנשק. המערער מ.ז. מכר אקדח וכמו כן מכר לסוכן משטרתי תת מקלע מאולתר מסוג 16Mומחסנית תואמת תמורת סכום לא ידוע. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5-8 שנות מאסר לצד ענישה נלווית. על מ.ז. הוטלו 5 שנות מאסר ללא ניכוי תקופת מעצרו וענישה נלווית. בית המשפט העליון קבע כי המתחם ראוי, ועונשו נמצא בתחתית המתחם, ועל כן דחה את הערעור על חומרת העונש. עם זאת, הורה בית המשפט, כמקובל, על ניכוי ימי מעצרו.

המערער ר' הורשע בשתי עבירות סחר בנשק ובשתי עבירות של החזקה הובלת ונשיאת נשק בצוותא חדא. ר' היה נוכח בשני מפגשים בהם סוכמו תנאיהן של עסקאות הנשק. ר' הוביל את מבצעי העסקה אל גדר ההפרדה וגם נכנס לשטחי הרש"פ כדי להיפגש עם מ.ז. שמכר הנשק. בית משפט קמא גזר על המערער 36 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט העליון מצא כי העונש הראוי למערער זה הוא 5 שנות מאסר, אך כיוון שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הועמד עונשו על 46 חודשי מאסר.

המערער א' הורשע בעבירה אחת של סחר בנשק ובעבירה אחת של החזקה הובלה ונשיאת נשק בצוותא. א' שימש איש ביניים באחת מעסקאות הנשק. הוא קיבל מהסוכן 80,000 ₪ עבור מוכר הנשק וסיפק לסוכן 16Mכשהוא פועל ביחד עם האחרים. בית משפט קמא גזר על המערער 30 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט העליון מצא כי העונש הראוי למערער זה הוא 4 שנות מאסר, אך כיוון שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הועמד עונשו על 36 חודשי מאסר.

המערער מ' הורשע בעבירה אחת של סיוע לסחר בנשק ועבירה אחת של החזקה, הובלה ונשיאת נשק בצוותא חדא. מ' נכח במפגש של מכירת 16Mעם מחסנית תואמת, הוא התלווה לסוכן ולשניים אחרים בנסיעה אל גדר ההפרדה והמתין עם הסוכן. לאחר העסקה נשא מ' את הנשק אל גג בית כדי שהסוכן יוכל לבדקו שם. בית משפט קמא גזר על המערער 19 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט העליון מצא כי העונש הראוי למערער זה הוא 3 שנות מאסר, אך כיוון שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, הועמד עונשו על 25 חודשי מאסר.

· ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' אבראהים קואסמה (13.3.22): המשיב הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של רכישה והחזקת נשק שלא כדין, סחר ועסקה אחרת בנשק ורכישה והחזקת חלקי נשק שלא כדין. על פי האישום הראשון, המשיב ביחד עם אחיו, רכשו מחוויטי נשק מסוג 16Mומחסנית בסך 47,000 ₪, והעבירו את הנשק לביתו של חברם במטרה להסתירו. על פי האישום השני, אחיו של המשיב פנה בהסכמת המשיב לחוויטי וביקש לרכוש נשק נוסף בתמורה לסך שבין 20,000-30,000 ש"ח. המשיב ואחיו רכשו את הנשק תמורת 27,000 ₪ ומכרו אותו לאחר תמורת 30,000 ₪. על פי האישום השלישי, המשיב ואחיו רכשו חלק עליון של נשק מסוג רובה 16Mארוך בתמורה ל-38,000 ₪. הרכיבו את החלק שקנו עם חלק תחתון של רובה זה שהיה ברשותם והסתירו הנשק שהרכיבו אצל אחר. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 28-52 חודשי מאסר בגין כל האישומים, וגזר על המשיב 32 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. בית משפט העליון קבע כי העונש סוטה לקולה באופן קיצוני ואינו מבטא כראוי את חומרת העבירות בהן הורשע והפוטנציאל הגלום בהן, והעמיד את תקופת המאסר על 42 חודשים.

· ע"פ 4456/21; ע"פ 4785/21 מדינת ישראל נ' מוחמד אבו עבסה (23.1.22): המשיב הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של ניסיון ייצור וסחר בנשק, החזקת נשק ותחמושת, קשירת קשר לביצוע פשע ועוון, סחר בנשק ותחמושת והובלת נשק. המשיב היה חלק מחבורת צעירים אשר נהגה לסחור בכלי נשק. כתב האישום המתוקן מונה שישה אישומים. על פי האישום הראשון פנה אל המשיב אדם שביקש לתקן בית הדק לנשק. המשיב הציע מספר אפשרויות לתיקון הנשק, ובסוף הנשק נמסר לתיקון אל אחר. על פי האישום השני המשיב הציע לאחר לרכוש ממנו אקדח תמורת 30,000 ₪, בהמשך הציע לאחר לרכוש 'קרטון' תחמושת לאקדח תמורת 1,000 ₪ ולמחרת הציע שוב לאותו אדם לרכוש ממנו נשק ושלח תמונה בוואטסאפ של נשק מסוג 16M. על פי האישום השלישי בעקבות אירוע ירי בו המשיב נכח אך לא נפגע, המשיב יצר קשר עם מספר רב של אנשים, הבהיר שברצונו לגבות 'מחיר' מהמשפחה שביצעה את הירי, וכי בכוונתו להביא את כלי הנשק שברשותו ו'לעבור בית בית...'. על פי האישום הרביעי המשיב מכר לאחר נשק ארוך והחזיק ב-6 "אריזות" תחמושת אקדח. על פי האישום החמישי, המשיב מסר לאחר אקדח כדי שיעשה בו שימוש בחתונה, וזאת לבקשת האחר, ומכר לו 4 "חפיסות" של תחמושת. על פי האישום השישי, בעקבות סכסוך בין משפחות, המשיב סייע לבני החבורה להצטייד בנשק, הצטרף אליהם, והחזיק בנשקים שנאספו לצורך הסכסוך. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-9 שנות מאסר לצד ענישה נלווית וגזר על המשיב 54 חודשי מאסר, מאסרים על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המשיב על חומרת העונש, קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש, קבע שהעונש סוטה לקולה באופן קיצוני ואינו מבטא באופן הולם את חומרת מעשיו, והעמיד את עונש המאסר על 72 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין נותרו ללא שינוי.

· ע"פ 971/19 מדינת ישראל נ' מחמד געביס (11.7.19):

המשיב הורשע בשלוש עבירות של סחר בנשק. המשיב מכר לסוכן אקדח חצי אוטומטי, אותו הוא קיבל מעג'אג' תמורת 24,000 ₪. מתוך התמורה המשיב קיבל לידיו סך של 1,000 ₪. מספר ימים לאחר מכן, סחר המשיב ברובה M16. המשיב הסיע את הסוכן לפגישה עם עג'אג', עג'אג' הוציא מרכבו את הרובה והכניסו לרכבו של המשיב. הסוכן שילם לעג'אג' 68,000 ₪ תמורת הרובה ושילם למשיב 1,500 ₪ בהתאם לסיכום ביניהם.

במועד מאוחר יותר, ובנסיבות דומות, מכר המשיב לסוכן אקדח חצי אוטומטי ומחסנית תואמת. תמורת האקדח שילם הסוכן לעג'אג' 25,500 ₪ ולמשיב שילם 1,000 ₪. בית משפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 2-4 שנות מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על המשיב 36 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 5,000 ₪ ומאסר מותנה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, קבע שהרף העליון של המתחם לא יפחת מ- 6 שנים והעמיד את עונש המאסר שהוטל על המשיב על 50 חודשי מאסר.

27.ניתן להבחין במגמת ההחמרה בענישה בשנים האחרונות. כך למשל, בע"פ 971/19 שלעיל, בגין 3 עסקאות נשק בהן נמכרו שני אקדחים ורובה סער, נקבע מתחם הכולל 2-4 שנות מאסר, כאשר בית המשפט העליון ציין כי המתחם לא יפחת ברף העליון מ- 6 שנים. בע"פ 4077/22 בעניינו של מ.ז., נקבע בגין שתי עסקאות נשק בהן נמכרו אקדח ורובה סער, מתחם הכולל 5-8 שנות מאסר, ובע"פ 5393/23 המאוחר ביותר, נקבע בגין שתי עסקאות בהן נמכרו אקדח ושלושה רובי סער, מתחם הכולל 6-9 שנות מאסר.

28. ההחמרה בענישה נובעת משינוי החקיקה ומהמדיניות שמתווה בית המשפט העליון.

כידוע, במסגרת תיקון 140 לחוק העונשין (ס"ח 2938 מיום 6.12.21), תיקון שהינו הוראת שעה, הוסף לחוק העונשין סעיף 144(ז) אשר קובע כי בעבירות המפורטות בסעיף, ובהן עבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, לא יפחת העונש מרבע העונש המירבי הקבוע לעבירה.

הוראת שעה זו הוארכה בשנתיים נוספות ועודנה בתוקף.

מדברי ההסבר להצעות החוק (ה"ח 872 מיום 3.8.21 וה"ח 1818 מיום 2.12.24), ניתן ללמוד במפורש על כוונתו הברורה של המחוקק, להביא להחמרה בענישה כדי למגר את תופעת הנשק הבלתי חוקי. כך נכתב בדברי ההסבר מיום 3.8.21:

"יצוין, כי עונשים מזעריים בעבירות פליליות הם כלי חריג ויוצא דופן, במיוחד לאחר חקיקת חוק העונשין (תיקון מס' 113) התשע"ב-2012, שקבע את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, ופרסום מסקנות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (בנובמבר 2015). ואולם, נוכח התפשטות ההתחמשות של קבוצות גדולות באוכלוסייה בנשק בלתי חוקי, ייחודיות התופעה והשלכותיה החמורות, ובפרט המחיר שהיא גובה בחיי אדם, יש מקום לקבוע עונש מזערי לעניין עבירה זו. מוצע כי ההסדר ייקבע כהוראת שעה לחמש שנים, תקופה שיש בה כדי להביא לשינוי המבוקש בהעלאת רמת הענישה ובהגברת ההרתעה" (ההדגשה לא במקור - נ.ח.).

ראו ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' בסילה (28.12.2021), שם, בית המשפט העליון התייחס לעבירות נשק שבוצעו אף לפני כניסת התיקון לתוקף, וקבע כי: "כפועל יוצא מכך ועם העלאת רף הענישה עולה גם מתחם עונש המאסר הנכון והראוי בעבירות מעין אלה".

29. בעניינו של הנאשם שבפני, עבירות הנשק בוצעו כשנתיים וחצי לאחר שנכנס לתוקפו התיקון לחוק, ומשכך, אין מחלוקת כי ההחמרה בענישה צריכה לבוא לידי ביטוי באופן מובהק.

30. העונש המירבי על עבירת סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, עומד על 15 שנות מאסר, ומשכך העונש המזערי לעבירה זו, לאור תיקון החקיקה, לא יפחת מ - 45 חודשי מאסר (ובהיעדר טעמים מיוחדים לא יהיה כולו על תנאי).

נוכח כל האמור, בנותני את הדעת כי הנאשם ביצע שלוש עסקאות סחר בלתי חוקי בנשק, במסגרתן מכר 4 כלי נשק שונים - שלושה אקדחי גלוק ורובה סער 16M, ובנותני את הדעת לחלקו של הנאשם בביצוע העסקאות ולכל נסיבות ביצוע העבירות שפורטו לעיל, לרבות ההסתייעות ברכב לביצוע חלק מהעבירות, כמו גם למדיניות הענישה הנוהגת ולצורך בהחמרת הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכל עבירות הנשק שביצע הנאשם כולל מאסר בפועל לתקופה שנעה בין 6.5-9.5 שנים, קנס שנע בין 65,000-130,000 ₪, פסילת רישיון לתקופה של 12-24 חודשים, ומאסר מותנה.

מתחם העונש ההולם לעבירות הסחר בסמים

31. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות הסחר בסמים הם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים.

על חומרת העבירה של סחר בסמים ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.9.06):

"כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הינו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות - על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים, אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח".

ראו גם דברי בית המשפט העליון בע"פ 4484/05 שגב נ' מדינת ישראל (8.8.06):

"נגע הסמים מכלה בישראל כל חלקה טובה. כמות המילים שהושמעו באשר לצורך להילחם בנגע זה היא אין סופית. אין לך בית משפט בכל ערכאה שהיא, שלא חוזר על האמירות שעניינן המלחמה שהוקדשה לביעור התופעה, ענישה מחמירה ככלי מרכזי במלחמה זו, והצורך להכות בכל אחת מחוליות הפצת הסם בין אם מדובר בבלדר, ובין אם מדובר במי שמעמדו בהיררכיה באותה פעולה ספציפית שעליה נסוב הדיון, גבוה יותר".

32. העונש הקבוע לצד עבירת הסחר בסמים - 20 שנות מאסר, מבטא את החומרה שראה המחוקק בעבירה זו. בית המשפט העליון הדגיש לא פעם כי העונש המרבי הקבוע לצד העבירה אינו קובע רק את הרף העליון לענישה, אלא קובע את עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לחומרת העבירות [ראו: ע"פ 2722/23 מדינת ישראל נגד פלוני (9.5.23); ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון (14.02.21)].

33. על השפעותיהם הקטלניות של הסמים בהם סחר הנאשם, ניתן ללמוד מפסקי הדין הרבים שניתנו על ידי בית המשפט העליון.

כך למשל, ביחס להשפעותיו ההרסניות של סם הקוקאין, ניתן ללמוד מדברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012):

"הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו. על פי רוב, לאחר נטילת הסם חווה המשתמש תחושה חזקה של אופוריה. לאחר האופוריה מגיעה ההתרסקות, שמתאפיינת בתשישות, שינה, דיכאון ממושך - וצורך עז להשיג מנת סם נוספת. נמצא גם שהמוח מסתגל במהירות לאפקט האופוריה, וכתוצאה מכך המשתמש צורך כמויות הולכות וגדלות מהסם. הגדלת מנת הסם מעצימה את הפגיעה שנגרמת למשתמש ובכלל זאת פרנויה, פאניקה ושיבוש בפעילות החשמלית של הלב עד כדי פוטנציאל להתקף או לדום לב... הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השימוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דווקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה הידרדרות מתמדת בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי שלו".

גם הסם מסוג מתאמפטמין הוא סם ממכר מאד, ממשפחת האמפטמינים (על השפעותיהם של הסמים ניתן ללמוד מהפרסום באתר הרשות הלאומית לביטחון קהילתי).

אניערהלטענתב"כהנאשםכיהסםMDMAאינוממכר,ועלטענתוכיהשימושבולאבהכרחמוביללביצועעבירותכדילממןאותו.עםזאת,גםבספראליוהפנהב"כהנאשם"SAYWHYTODRUGS"שנכתבעלידיDr.SuziGage,נאמר באופן מפורש כי לא ניתן לומר שהסם אינו מזיק לרמת הסרטונין במוח (עמ' 207), ומפרסומי הרשות הלאומי לביטחון קהילתי עולה כי אחת מהשפעותיו לטווח הקצר היא עלייה חדה בחום הגוף המובילה לכשל כלייתי או למוות, והשפעותיו לטווח הארוך כוללות, בין היתר, בלבול, דיכאון, בעיות ריכוז, זיכרון ושינה; חרדה מוגברת, אימפולסיביות ועוד.

במנעד שבין הסמים הקלים לקשים, MDMAקרוב יותר לסמים הקשים (ראו ת"פ (מחוזי באר שבע) 43372-07-23 מדינת ישראל נ' אזולאי (14.3.24).

34. מידת הפגיעה שפגע הנאשם בערכים המוגנים היא משמעותית, זאת בשים לב לריבוי העבירות, לסוגי הסמים בהם סחר הנאשם, לכמות הסם ולמידת הסיכון הפוטנציאלי שיצר הנאשם במעשיו.

35. באשר לנסיבות ביצוע העבירות: נתתי דעתי לכך שהסוכן הוא שיזם את הקשר עם הנאשם עת השניים נפגשו בפעילות מטעם רש"א, עם זאת, אין מדובר בנסיבה מקלה, אין מדובר בשידול או הדחה של הנאשם לביצוע העבירות. הסוכן שמע את הנאשם מדבר על גראס ושאל אותו אם הוא יכול לארגן "דברים אחרים". הנאשם נענה בחיוב והראה לסוכן תמונות סמים מסוג קוקאין ו"דוסה". העובדה שהנאשם ניצל את השתתפותו בקבוצה מטעם רש"א, השתתפות שנועדה לשיקומו, על מנת לייצר קשרים עבריינים חדשים ולהגדיל את מעגל לקוחותיו, הוא נסיבה לחומרה, ולא לקולה, זאת גם אם הסוכן הוא זה שגילה עניין ופנה אל הנאשם לאחר ששמע אותו מדבר על גראס. כך או כך, הסוכן לא הפעיל כל לחץ על הנאשם לביצוע העבירות. נתתי דעתי לכך שהנאשם פנה לספקים שונים לצורך השגת הסחורה המבוקשת. הנאשם תוך זמן קצר הצליח, באמצעות קשריו, לספק לסוכן, על פי בקשתו, כמות גדולה של סמים מסוגים שונים. נתתי דעתי לכך שעסקינן ב- 5 עסקאות שונות, ממועדים שונים, שלוש מתוכן בוצעו תוך הסתייעות ברכב. לכל אחת מהעבירות קדם תכנון מוקדם שהתבטא בכך שלאחר פניית הסוכן, הנאשם דאג להשיג את הסמים מאחרים, ותיאם את המפגש לצורך מסירת הסמים. נתתי דעתי לסוגי הסם ולכמויות הסם בעסקאות השונות. נתתי דעתי לכך שבגין כל העסקאות שילם הסוכן לנאשם סכום מצטבר של 30,190 ₪ (מתוכו העביר הנאשם סכום לא ידוע לאלו אשר סיפקו לו את הסם). אמנם, העסקאות בוצעו אל מול סוכן משטרתי, ובסופו של יום הסמים לא הגיעו לידי הציבור הרחב, אולם, העובדה שבפועל לא נגרם נזק היא לא כתוצאה ממאמציו של הנאשם או בשל נסיבות הנתונות בשליטתו. פוטנציאל הנזק הגלום במעשיו לא פחת, והעובדה שהקונה הוא סוכן סמוי, אין בה כדי להצדיק הפחתה במתחם העונש ההולם. כפי שניתן להיווכח, במרבית פסקי הדין אשר יוצגו להלן, עבירות הסחר בוצעו אל מול סוכן משטרתי, כך שהפסיקה שתוצג מתאימה לנסיבה זו. הנאשם יכול היה להבין את אשר עשה, את הפסול במעשיו, ויכול היה להימנע מביצוע המעשים, גם אם באותה עת הוא עצמו השתמש בסמים. אין קרבה לסייג לאחריות הפלילית.

36. על הפסיקה הנוהגת בעבירות של סחר בסמים ניתן ללמוד מפסקי הדין שלהלן (חלק מפסק הדין יחסית ישנים, אליהם הופניתי על ידי ב"כ הצדדים):

קוקאין

· ע"פ 3790/23 ליאל שיינר ואח' נ' מדינת ישראל (28.9.23): מערער 2 (אזואט) הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של סחר בסמים, סיוע לסחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. המערער מכר לסוכן 30 גרם קוקאין, תמורת 8,400 ₪, סייע למכירת 100 גרם קוקאין לאותו הסוכן תמורת 28,500 ₪ וכן החזיק סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30-48 חודשי מאסר בפועל, וגזר על המערער 32 חודשי מאסר. כמו כן הופעל מאסר על תנאי בן 9 חודשים, מתוכם 4 חודשים לריצוי במצטבר ו- 5 חודשים לריצוי בחופף, כך שסך הכל היה על המערער לרצות 36 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הוטלו מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. ערעור על חומרת העונש נדחה.

· ע"פ 2909/23 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.24): נגד המערער ו-3 נוספים הוגש כתב אישום מתוקן בשנית המונה שלושה אישומים, שניים מהם, הראשון והשלישי, יוחסו למערער. באישום הראשון הורשע המערער בכך שהחזיק ומכר לסוכן, ביחד עם אחר, 51 ג' של סם מסוכן מסוג קוקאין, תמורת 17,000 ₪. באישום השלישי, הורשע המערער בכך שלאחר שנאשם 1 סיכם עם הסוכן את פרטי העסקה, המערער מכר לסוכן 50.08 ג' קוקאין וכן דוגמית של MDMAוזאת תמורת 16,500 ₪, מתוכם סך של 1,500 ₪ הוא חלקו של הנאשם האחר. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 40-70 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 43 חודשי מאסר, מאסרים על תנאי ופסילת רישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים. בשל מצבו הכלכלי לא הוטל על המערער קנס. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע:

"זה מכבר נקבע כי כאשר עסקינן בעבירות סמים, יש לנקוט בענישה מרתיעה כלפי כל חוליה בשרשרת ההפצה של הסמים... משכך, איני מקבל את טענות המערער המבקשות להיתלות בחלקו היחסי בביצוע העבירות. אף אם חלקם של מעורבים אחרים בעסקה היה גדול מחלקו, אין בכך כדי להמעיט מחומרת מעשיו שלו. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את מידת מעורבותו בעסקאות - ובדין עשה כן באופן מדוד העולה בקנה אחד עם שיקולי גמול והלימה."

· ע"פ 6165/16 יעקב כהן נ' מדינת ישראל (19.9.17): המערער הורשע על פי הודאתו ב- 4 אישומים הכוללים עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוג קוקאין במשקל של 48 גרם, שתי עבירות של תיווך בין סוכן לבין אחר לצורך סחר בסם מסוג קוקאין במשקל של 48 גרם ו- 50 גרם, ועבירת של החזקת 0.6 גרם קוקאין שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18-42 חודשי מאסר בגין כל אירוע, וגזר על המערער 50 חודשי מאסר, מאסרים על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופסילת רשיון נהיגה למשך 24 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש.

· ע"פ 2173/16 הישאם אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (3.11.16): המערער הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של סחר בסם מסוכן, משמכר לסוכן משטרתי 50 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קוקאין תמורת 19,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 48 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. ערעורו של המערער נדחה.

· ע"פ 3060/15 עידו אבו רגייג נ' מדינת ישראל (21.7.15): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחר בסם מסוכן. המערער (ביחד עם אחר) מכר לסוכן משטרתי סם מסוג קוקאין במשקל של 148.94 גרם. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 30-50 חודשי מאסר וגזר על המערער 32 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. הערעור נדחה.

· ע"פ 8820/14 זוהר שחר נ' מדינת ישראל (17.5.15): המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של 112.3416 גרם, שחלקו מחולק ל- 20 שקיות קטנות וזאת שלא לצריכה עצמית, וכן החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 3.74 גרם, וזאת לצריכתו העצמית. המשיבה עתרה במסגרת הסדר "תקרה" להטיל 36 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-5 שנות מאסר וגזר על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע:

" רמת הענישה שנקבעה בפסקי הדין שאוזכרו לעיל ובפסקי דין אחרים, כשמדובר בהחזקת סם מסוג הירואין או קוקאין, שלא לצריכה עצמית, בכמות של עשרות גרמים, נעה בין 3 ל-5 שנות מאסר, כך שעונשו של המערער אינו סוטה לחומרה מרמת ענישה זו."

· ע"פ 1905/12 אליהו דהן נ' מדינת ישראל (8.11.12): המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סחר בסמים ובעבירה של סיוע לסחר. המערער סייע לאחר למכור לסוכן כ-90 גרם קוקאין בתמורה ל- 27,000 ₪. במועד מאוחר יותר, מכר המערער לאותו סוכן 100 גרם קוקאין בתמורה ל-24,000 ₪. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 44 חודשי מאסר בפועל, ומאסר מותנה. כמו כן, רכבו חולט בהתאם להסכמת הצדדים. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

אקסטזי (MDMA)

· ת"פ (מחוזי י-ם) 62574-03-24 מדינת ישראל נ' דוד מלכה (14.5.25): הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונהיגה בזמן פסילה. במחסן ששכר הנאשם נמצאו סמים מסוגים שונים, כמפורט להלן: קוקאין במשקל 51.82 גרם, קטאמין במשקל 63.44 גרם, MDMAבמשקל 11.77 גרם, 288 טבליות MDMAובנוסף החזיק הנאשם במחסן משקלים דיגיטליים, שקיות חלוקה גדולות, כפפות בצבע כחול, סכין יפנית ומכשיר טוחן. כמו כן, הנאשם החזיק ברכב סם מסוג קוקאין במשקל 60.21 גרם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 40-80 חודשי מאסר, פסילה שנעה בין 5-15 חודשים וענישה נלווית. הנאשם נדון ל-56 חודשי מאסר, מאסרים על תנאי, 10 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס בסך 15,000 ₪.

· ת"פ (מחוזי ת"א) 30538-02-19 מדינת ישראל נ' אלון צבי איזגילוב ולקוביץ (5.11.19): הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות של סחר בסמים. הנאשם מכר לסוכן 300 טבליות MDMAתמורת 7,000 ש"ח, וכעבור כשבועיים מכר לסוכן 900 טבליות MDMAתמורת 19,000 ₪. בגין העסקה הראשונה נקבע מתחם שנע בין 18-38 חודשי מאסר ובגין העסקה השנייה 34-54 חודשי מאסר. על הנאשם הוטלו 38 חודשי מאסר, מאסרים מותנים וקנס בסך 26,000 ₪.

· ע"פ 6822/16 עלא חורי נ' מדינת ישראל (26.10.16) המערער הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן. בעסקה הראשונה המערער מכר לסוכן 100 כדורי MDMAתמורת 3,500 ש"ח ובעסקה השנייה המערער מכר לסוכן 497 כדורי MDMAתמורת 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם לשתי העסקאות יחדיו נע בין 30-70 חודשי מאסר, וזאת תוך התחשבות בעקרון אחידות הענישה בפרשה, שאם לא כן, היה מקום לקבוע מתחם ענישה הנע בין 40-84 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על המערער 31 חודשי מאסר, 15 חודשי שלילה וענישה נלווית. המערער הוכרז כסוחר סמים וחולטו סכומים של 26,250 ש"ח שנמצאו בכספת בחדרו. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

· ע"פ 2279/15 ואדים בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.01.16): המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת כלים לצריכה עצמית של סם, והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. המערער החזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 10.73 ג' לצריכתו העצמית, וכן החזיק במקומות שונים בביתו, לרבות בחצר הבית, 50.9370 ג' של סם מסוכן מסוג קוקאין, חלקו ארוז ב- 21 שקיות וחלקו בגבישים. כמו כן החזיק 3 אריזות של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 17.6 ג' וכן 293 טבליות MDMA. בנוסף, נתפס בביתו משקל אלקטרוני.

בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית נע ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל, והמתחם ביחס לסמים שהוחזקו שלא לצריכה עצמית נע בין 24-48 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. על המערער הוטלו 28 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה ל-12 חודשים, פסילה על תנאי, וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

· ת"פ (מחוזי חיפה) 1108-05-15 מדינת ישראל נ' שמואל בן יאיר (8.12.15): הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו שתי עבירות של סחר בסמים מסוכנים. הנאשם מכר לסוכן בשתי עסקאות נפרדות שבוצעו בהפרש של שבועיים, 292 ו- 293 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA, וזאת בתמורה לסך של 9,000 ₪ בכל אחת מהעסקאות. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מהעסקאות נע בין 18-40 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל, הורה על הפעלת מאסר מותנה בן 12 החודשים באופן ש-8 חודשים מתוכו ירוצו בחופף ו-4 חודשים ירוצו במצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו, מאסרים מותנים, וקנס כספי בסך 10,000 ₪. בנוסף, חולט סכום של כ- 8,000 ₪ שנתפס אצל הנאשם.

· ע"פ 8598/12 ח'אלד ביאטרה נ' מדינת ישראל (28.1.13): המערער הורשע בעבירה של סחר בסמים מסוכנים. הסוכן סיכם עם אחר לקנות ממנו 350 כדורי אקסטזי (MDMA) באמצעות המערער תמורת 12,000 ש"ח. המערער הגיע לנקודת המפגש כשבאמתחתו 350 כדורי אקסטזי, מסר אותם לסוכן וקיבל מידיו בתמורה סכום של 12,000 ש"ח. המערער אמר לסוכן שהוא מפסיד בעסקה הזו 300 ש"ח, ובתגובה מסר לידיו הסוכן סכום של 300 ש"ח. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12-48 חודשי מאסר וגזר על המערער 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 12,300 ₪, ושלילת רישיון הנהיגה לתקופה של 36 חודשים. בית המשפט העליון הפחית 6 חודשים ממאסרו והעמיד את עונש המאסר על 24 חודשים, זאת בעיקר בשל שיקולי אחידות הענישה.

37. אשר לקנס: טיעוניו של הנאשם על מצב כלכלי קשה נטענו ללא כל אסמכתא. לא הוצגו ראיות המלמדות על מצב כלכלי חריג שיש בו כדי להשפיע על מתחם העונש ההולם בהתאם להוראת סעיף 40ח לחוק העונשין.

העבירות אותן ביצע הנאשם בוצעו משיקולים כלכליים ולמטרות רווח קל. שיקולי ההרתעה מצדיקים הטלת קנסות כבדים.

ראו דברי בית המשפט העליון בע"פ 4522/18 בנימין אסאבן נ' מדינת ישראל (11.11.18):

"אשר לרכיב הקנס, כבר נקבע כי ענישה כלכלית בעבירות של סחר בסמים, "שכל כולן סובבות סביב בצע כסף", מתחייבת מאופיין הכלכלי ... הקנס "נועד לבטא, בין היתר, ענישה בגין הרווח הכלכלי שביקש העבריין לגרוף לכיסיו", ויש לקבעו באופן שיהלום את רווחיו של העבריין מביצוע העבירות ..."

38. לאור כל האמור, בנותני את הדעת לכך שהנאשם ביצע חמש עבירות של סחר בסמים, לכמות הסמים שמכר, לסוגי הסמים, ולכלל הנסיבות המפורטות לעיל, לרבות השימוש ברכב לצורך ביצוע חלק מהעבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-6.5 שנות מאסר, קנס בסך 40,000-80,000 ₪, פסילת רישיון נהיגה לתקופה שנעה בין 18-36 חודשים, מאסר מותנה ופסילה מותנית.

מתחם העונש ההולם לעבירות של נהיגה בשכרות והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

39. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ונהיגה בשכרות, הם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים והגנה על שלומם וביטחונם של ציבור המשתמשים בדרך.

40. על חומרת העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 67157-04-25 יוסף יצחקוב נ' מדינת ישראל (12.5.25.):

"החזקת סמים היא נגע מתפשט בחברה שטומן בחובו סכנות במישורים שונים. ההתמכרות לסם עשויה לגרום לנזק לבריאותו הפיזית והנפשית של הפרט. כמו כן, היא עלולה להוביל לפגיעה בחברה בכללותה, לנוכח הגברת הסיכון למעורבות בפעילות עבריינית ... לא בכדי העונש הקבוע בצד העבירה הינו 20 שנות מאסר בפועל. בכך ניתן ביטוי לעמדתו הערכית של המחוקק, באופן שתואם את העונש המרבי ההולם הרשעה בגינה."

ראו גם ע"פ 8048/19 שמעון פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.20):

"בית משפט זה הדגיש לא אחת את חומרתן של עבירות הסמים, וקבע כי יש צורך בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעיהן, אשר תתמוך במאבק למיגורן ... בפרט, נקבע כי:

"אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונש זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ש"ח [...] יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם" (ע"פ 1345/08 איסטרחוב נ' מדינת ישראל, ... פסקה כ"ג (18.5.2009))

כמו כן נקבע, כי ככלל נסיבותיו האישיות של נאשם ייסוגו בפני האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה בגין עבירות מסוג זה ..."

וגם ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010):

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים... הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד"

41. על חומרת העבירה של נהיגה בשכרות, ניתן ללמוד מדברי בית המשפט העליון ברע"פ 5002/23 שאדי גזאוי נ' מדינת ישראל (17.7.23):

"יש לשוב ולהדגיש את חומרתן של עבירות נהיגה בשכרות, המסכנות את שלומם של כלל המשתמשים בדרך ומסתיימות לא אחת בפגיעה בחיי אדם. פעמים רבות עמדתי על הצורך לנקוט בענישה ממשית בעבירות אלה:

"נהיגה בשכרות הפכה בשנים האחרונות ל'מכת מדינה' אשר מעמידה בסיכון את שלום הציבור ואת ביטחונו. משכך, על בית המשפט מוטלת האחריות להרחיק נהגים פורעי חוק מהכביש ולהחמיר ולנקוט ביד קשה כלפי אלו הנוהגים תחת השפעת משקאות משכרים" (רע"פ יחיה נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (15.7.2019))."

42. ביחס לנסיבות ביצוע העבירות אשר ביצע הנאשם בתיק 20168-08-24, נתתי דעתי לכך שהנאשם החזיק ברכבו סמים מסוגים שונים: 8 בולי LSD, מטילמטקטינון-Pבמשקל 2.4799 גר' נטו, ו- 3 שקיות ובהן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 17 גר'. נתתי דעתי לכך שהסמים היו מוסתרים במקומות שונים ברכב, כך למשל, הקוקאין היה מוסתר בתא הדלק. התנהלות זו מלמדת על תכנון מוקדם. נתתי דעתי לכך שהנאשם נהג ברכב כשהוא שיכור, כשבגופו נמדד 713 נ"ג/מ"ל של חילוף חומרים של סם מסוג קוקאין. עוד נתתי דעתי כי ברכב הייתה באותה עת נוסעת נוספת וברכב היה ריח של סמים. נהיגתו של הנאשם הסתיימה ללא נפגעים בגוף או ברכוש, אך הסיכון שיצר הנאשם למשתמשים בדרך באופן נהיגתו הוא גבוה, ונהיגתו יכולה הייתה לגרום לפגיעה בגוף עד כדי קיפוח חיים אדם ולנזקי רכוש. העבירות לא בוצעו בתחכום.

43. על הפסיקה הנוהגת בעבירות של החזקת סמים ונהיגה בשכרות ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:

· רע"פ 67157-04-25 יוסף יצחקוב נ' מדינת ישראל (12.5.25.): המבקש הורשע על פי הודאתו בהחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 22 גרם בביתו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 22 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, וגזר על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 10,000 ₪, פסילה לתקופה של שנה, מאסרים מותנים, פסילה מותנית והתחייבות כספית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי הרף התחתון של המתחם עומד על 24 חודשים, וכי לאור עברו הפלילי ובשל שיקולי ההרתעה על הענישה לעלות באופן משמעותי מעל הרף התחתון, אך מכיוון שאין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את מלוא חומרת הדין, הועמד עונש המאסר על 24 חודשים. יתר רכיבי הענישה נותרו ללא שינוי. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה.

· רע"פ 16878-10-24 יוסף אלבז נ' מדינת ישראל (14.10.2024): המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של נהיגה בשכרות - מכוח המצאות סם מסוכן מסוג קוקאין בדגימת שתן שמסר. למבקש 101 הרשעות קודמות בתעבורה לרבות הרשעה זהה קודמת בעבירה משנת 2008 וכן רישום פלילי שהתיישן. בית משפט קמא גזר על המבקש 3 חודשי מאסר בפועל ו-15 ימים (לאור חוו"ד מודיעינית נמצא כי המבקש אינו מתאים לריצוי מאסרו בדרך של עבודות שירות), 3 שנות פסילת רישיון נהיגה ועונשים נלווים. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי הן על הכרעת הדין והן כל גזר הדין נדחה. בקשת רשות הערעור נדחתה אף היא.

· רע"פ 3679/22 גיל סלע נ' מדינת ישראל (2.6.22): במהלך נסיעה עם רכבו נקלע המבקש לתאונת דרכים עם קולנועית. בבדיקת שתן שנערכה למבקש נמצאו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנביס (1937 נ"ג/מ"ל). בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24-30 חודשי פסילה בפועל וגזר על המבקש עונש פסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 24 חודשים, פסילת רישיון על תנאי למשך 4 חודשים, וכן תשלום קנס בסך 1,500 ש"ח. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על הן הכרעת הדין והן על גזר הדין, בקשת רשות ערעור נדחתה אף היא.

· ת"פ (מחוזי חיפה) 21291-04-23 מדינת ישראל נ' אורן מור (29.7.24): הנאשם הורשע בעבירות של שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. הנאשם השתמש שימוש עצמי בסם מסוכן מסוג קוקאין ובסם מסוכן מסוג קנבוס, והחזיק ברכב במושב שליד הנהג בקוקאין במשקל כולל נטו של 0.8272 גרם וקנבוס במשקל כולל נטו של 5.19 גרם. בכיס גב מושב שליד הנהג, החזיק הנאשם בשקית ובה הרואין במשקל כולל נטו של 200.97 גרם. באותו מועד נהג הנאשם ברכבו כשהוא תחת השפעת הסמים המסוכנים אותם צרך כאמור לעיל. כמו כן, היה ברשותו סך של 26,470 ₪ במזומן. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה שנעה בין 36-66 חודשים, פסילה לתקופה בת 24-48 חודשים וענישה נלווית, וגזר על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי פסילה בפועל, ומאסרים מותנים. בנוסף, חולט הכסף שנתפס וחולט הרכב בו בוצעו העבירות.

· עפ"ג (מרכז) 41795-11-18 חזן נ' מדינת ישראל (15.7.19): המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 37.8942 גרם ומשקל אלקטרוני. הסם היה מוסלק במקומות שונים בביתו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 20-40 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, וגזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של 32 חודשים, הופעל מאסר על תנאי בן 3 חודשים, מתוכו חודש לריצוי בחופף וחודשיים לריצוי במצטבר ובסך הכל על המערער לרצות 33 חודשי מאסר. בנוסף, הוטל קנס בסך 10,000 ₪ ומשהוכרז המערער כסוחר סמים חולטו סך של 4,000 ₪, וכן 3 טבעות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער.

44. בנוגע לרכיב הפסילה - בגין העבירה של נהיגה בשכרות קבועה בסעיף 39א לפקודת התעבורה פסילת מינימום בת שנתיים. בשים לב שהסמים אף הם הוחזקו ברכב, קיימת הצדקה לקבוע את מתחם העונש ההולם מעל פסילת המינימום.

45. לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות של נהיגה בשכרות והחזקת הסמים ברכב, כולל מאסר שנע בין 18-36 חודשים, פסילת רישיון נהיגה לתקופה שנעה בין 27-54 חודשים, וענישה נלווית.

השיקולים בגזירת עונשו של הנאשם

46. בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחמי העונש ההולם.

47. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחמי העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

· זקפתי לזכות הנאשם את העובדה שבחר להודות במיוחס לו ולקחת אחריות על מעשיו. לקיחת האחריות הביאה לחסכון זמן שיפוטי יקר ויתרה את הצורך בשמיעת עדי תביעה מרובים.

· זקפתי לחובת הנאשם את עברו הפלילי: לחובת הנאשם שני רישומים ללא הרשעה מבית משפט לנוער, רישומים שהתיישנו זה מכבר. בנוסף, לחובתו 4 הרשעות בעבירות שונות כאשר האחרונה שבהן היא בגין סיוע לסחיטה באיומים, עבירה משנת 2021, בגינה נגזרו עליו 17 חודשי מאסר. אין לנאשם עבירות קודמות בתחום הנשק או עבירות של סחר בסמים.

· נתתי דעתי לעברו התעבורתי של הנאשם, אשר אינו מכביד כלל. הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 2006 וצבר לחובתו 4 הרשעות תעבורה קודמות, כולן מסוג ברירת משפט, שלוש מתוכן התיישנו, האחרונה מלפני 6.5 שנים.

· נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם. כפי שעלו מטיעוני ההגנה, הנאשם עלה לארץ מתימן לפני 25 שנה, יתום משני הוריו, אב לילדים אותם ניסה לפרנס. הנאשם נאלץ לעזוב עבודתו, נפל לשימוש בסמים, ונקלע לחובות (לא הוצגו אסמכתאות).

נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן חריגות באופן המצדיק לתת להן משקל משמעותי.

· נתתי דעתי לדברי הנאשם לפיהם הוא משתתף בכלא בקבוצה טיפולית בתחום הסמים והוא כבר כמעט 9 חודשים נקי מסמים.

48. לא מצאתי ממש בטענות ב"כ הנאשם בנוגע להתנהגות רשויות אכיפת החוק. לא מצאתי כל הצדקה להקל בעונשו של הנאשם אך בשל העובדה שהסוכן הפליל את הנאשם, על אף שהנאשם לא היה אחד מיעדיו של הסוכן. לא מצאתי בכך פסול, ואין בכך משום חריגה מגבולות המותר והאסור בהפעלת סוכן משטרתי. ויודגש - אין מדובר בסוכן שהכשיל אזרח תמים. אין מדובר בסוכן שהפעיל על הנאשם אמצעי לחץ ושכנוע מוגזמים כדי לשכנע אותו לבצע עבירות (ראו ע"פ 7742/15 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (28.8.16)).

49. בעניינו של הנאשם, מצאתי לנכון ליתן משקל רב בתוך המתחמים שקבעתי, לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, זאת כפי שהתווה בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין.

בעניין זה אין לי אלא להפנות לע"פ 4077/22 פלוני נ' מדינת ישראל (28.7.22):

"בפסיקתו מן הזמן האחרון, בית משפט זה קבע לא אחת כי את מבצעיהן של עבירות נשק יש להעניש בחומרה יתרה - שכן מדובר בעבירות שהיו למכת מדינה, ושאחריהן בא השימוש הקטלני בנשק אשר מותיר אחריו פצועים ומתים כמעט מדי יום. מדיניות זו חלה ביתר שאת כאשר מדובר במכירה, ברכישה, בנשיאה או בהובלה - שלא כדין - של נשק התקפי בדמות תת-מקלעים ורובים ובשימוש לא חוקי בנשק כאמור. בטיפולנו בעבירות מסוג זה ובמבצעיהן, להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה ... ככלל, יעדים עונשיים אלו מוחקים מניה וביה את בקשת העבריין לשיקום שמחוץ לכלא - זאת, גם כאשר מדובר בעבריין צעיר שהסתבך לראשונה בפלילים ובקשתו לשיקום כנה ואף זוכה לתמיכתו של שירות המבחן ... בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם."

כך גם נקבע ביחס לעבירות הסמים. ראו למשל: ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.11):

"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה"

ראו גם: ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21); ע"פ 4346/21 מדינת ישראל נגד עצטה (28.07.21); רע"פ 5382/22 דסיה נגד מדינת ישראל (28.08.22); ע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' מנשה בן פורת )10.3.21).

50. נוכח כל המפורט לעיל, לאור עברו הפלילי של הנאשם ובעיקר בשל שיקולי ההרתעה, לא ייגזר עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, אלא מעליו, בשליש התחתון, מתחת למחצית המתחם.

51. לאור מכלול הנתונים שנזקפו לזכות הנאשם, בשים לב שכל העבירות כולן בוצע בתקופה בת 4 חודשים, ולכך שעבירות הנשק והסמים בוצעו בין הנאשם לבין אותו סוכן (למעט התיק המצורף), ובכך יש משום קשר מסוים בין האירועים, כמו גם בהתאם לעמדת המאשימה אשר עתרה לחפיפה מסוימת של העונשים, לא אורה על צבירה מלאה של כלל העונשים שיוטלו על הנאשם בגין העבירות השונות, אלא מצאתי לנכון להורות על חפיפה חלקית בין העונשים.

52. אשר לקנס, כפי שציינתי לעיל, המאשימה עתרה למתחם יחיד של קנס ביחס לכלל העבירות. בשים לב שמצאתי לנכון לקבוע שלושה מתחמים, קבעתי בהתאם שלושה מתחמים ביחס לרכיב הקנס. חלק מהמתחמים אף גבוהים מהמתחם אליו עתרה המאשימה. צבירת רכיבי הקנס הראוי לטעמי בשלושת המתחמים, תביא לקנס כולל גבוה יותר מזה אליו עתרה המאשימה. לא מצאתי להחמיר עם הנאשם מעבר לעתירת המאשימה, ועל כן אחפוף הקנסות ואסתפק בהטלת הקנס אליו עתרה המאשימה.

סוף דבר

53. לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר:

א. בגין שלוש עבירות הסחר בנשק - 7.5 שנות מאסר בפועל.

ב. בגין חמש עבירות הסחר בסמים - 5 שנות מאסר בפועל.

מתוכם, שנתיים וחצי מאסר ירוצו בחופף למאסר שהוטל בגין עבירות הנשק, ושנתיים וחצי ירוצו במצטבר.

ג. בגין העבירות של החזקת סמים ונהיגה בשכרות 26 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 14 חודשים ירוצו בחופף למאסרים האחרים ושנה במצטבר.

ד. למען הסר ספק, על הנאשם לרצות בסך הכל 11 שנות מאסר.

מתקופת המאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם.

מאסר מותנה

ה. 36 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירות נשק מסוג פשע.

ו. 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירות נשק מסוג עוון או עבירות מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ז. 4 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירות של נהיגה בשכרות, תחת השפעת אלכוהול או סמים, או נהיגה בזמן פסילה.

פסילה בפועל

ח. בגין הסתייעות ברכב בעבירות הסחר בנשק - 14 חודשי פסילה.

ט. בגין הסתייעות ברכב בעבירות הסחר בסמים - 21 חודשי פסילה.

י. בגין העבירות של נהיגה בשכרות והחזקת סמים ברכב - 30 חודשי פסילה.

יא. בשים לב לתמהיל הענישה הכולל, ולכך שעונשי הפסילה יחלו להימנות בתום 11 שנות מאסר, מצאתי לחפוף באופן משמעותי את עונשי הפסילה השונים כך שהנאשם ירצה בסך הכל 40 חודשי פסילה.

יב. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם ממאסר. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. הנאשם יציג במזכירות אסמכתא המלמדת על מועד שחרורו, על מנת שהמזכירות תוכל להנפיק אישור הפקדה מיום השחרור.

פסילה מותנית

יג. פסילה מותנית בת שנתיים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, לבל יעבור הנאשם עבירות של נהגה בשכרות, תחת השפעת אלכוהול או סמים ונהיגה בזמן פסילה. הפסילה המותנית תחול גם אם הנאשם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירות נשק או סמים תוך הסתייעות ברכב לביצוע העבירה.

קנס

יד. בגין שלוש עבירות הסחר בנשק - קנס בסך 80,000 ₪.

טו. בגין חמש עבירות הסחר בסמים - קנס בסך 50,000 ש"ח.

טז.בגין העבירות של החזקת סמים ונהיגה בשכרות - קנס בסך 12,000 ₪

לאור עמדת המאשימה, מצאתי לחפוף הקנסות כך שבסך הכל על הנאשם לשלם קנס מצטבר בסך 100,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב -40 תשלומים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.1.26

את הקנס ניתן לשלם תוך 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"ה, 08 יולי 2025, במעמד הצדדים.