ת"פ (באר שבע) 15645-10-21 – מדינת ישראל נ' זמיר פרגוסון
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 15645-10-21 מדינת ישראל נ' פרגוסון
|
|
לפני |
כבוד השופט אריה דורני-דורון
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד זוהר נאור |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
זמיר פרגוסון ע"י ב"כ עוה"ד שי פלד |
|
|
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977 . כעולה מכתב האישום, ביום 24.4.21 בסמוך לשעה 21:28 הנאשם הגיע למקום בו שהה ארז ביטון המתלונן לפי דבריה הטלפוניים של גב' ריד נשיאה, שלפיהם גידף אותה המתלונן ואיים כי יפגע במשפחת הנאשם, במלים " יא בת זונה, יש שרמוטות, כל הכושים תעופו מכאן", וכאשר יצאה הגב' ריד את המכולת פנה אליה המתלונן ואמר : " תגידי לגמד שאם אני רואה אותו אני אזיין לו את הצורה ואני אשרוף אותו ואת כל המשפחה שלו"...
2. כאשר הגיע הנאשם למקום וכאשר נצמד המתלונן אל הנאשם , הנאשם תקף את המתלונן, בכך שהיכה בפניו בידו שהייתה מאוגרפת מספר פעמים עד שהפילו ארצה לא פסק ממעשיו, המשיך לתקוף את המתלונן במכות אגרוף בפניו של המתלונן עד שבעל המכולת הפריד ביניהם, והוציא את הנאשם מחוץ למקום. הנאשם גרם למתלונן חבלות של ממש בדמות המטומה ושריטות בעינו השמאלית. הכול כאמור בכתב האישום המתוקן .
תמצית תסקירי שירות המבחן :
3. תסקירי שירות המבחן החלו עם ניתוח של אדם נעדר עבר פלילי בגיל 38 בעל מעורבות ראשונה בפלילים שנכון להשתלב בהליך טיפולי בתחום האלימות .ההרשעה לא תגרום לנזק קונקרטי, וגם לא תפגע בסיכויי השיקום. המלצה לשל"צ 140 שעות וצו מבחן אך בתסקיר האחרון לאחר תקופת זמן שניתנה לבחינת שיקומו והליך הטיפול הקבוצתי, חזר בו שירות המבחן מכל המלצה קודמת לשל"צ וצו מבחן, או לרכיב עונשי במסגרת שירותם, בשל מסקנתם כי אין הנאשם מגוייס להליך טיפולי או שיקומי ניתנו לו הזדמנויות והוא לא הופיע ובמעט שכן הגיע לא השתתף ולא גילה מוטיבציה להעמיק ההתבוננות בעכבותיו וכל השתתפותו בקבוצה הינה בשל חובה ולחץ חיצוני, ולפיכך ובשל חומרת העבירה , המליצו על ענישה שתבהיר חומרת העבירה ותציב גבול להתנהגות דומה בעתיד.
טענות הצדדים :
תמצית טענות המאשימה :
4. טיעוניה בכתב ובעל פה של המאשימה כללו גם הגשה של תמונת המתלונן, ועיקרי הדברים:
5. מתחם הענישה ההולם הינו בין 8-18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בכתב אישום מתוקן, חסך זמן שיפוטי יקר. לנאשם נערכו מספר תסקירים על ידי שירות המבחן, מהתסקיר הראשון מיום 20.08.23, עולה כי שירות המבחן התרשם כי לנאשם נזקקות טיפולית בתחום האלימות והוצע לשלבו בקבוצה טיפולית והנאשם הביע נכונות להשתלב בקבוצה, כן הביע מוטיבציה להשתלב במסגרת צו של"צ, החל כבר ביולי 2023. מהתסקיר שנערך מיום 21.10.23, עלה כי הנאשם השתתף בפגישות בקבוצה, יחד עם זאת עלה כי הנאשם היה צפוי להעתיק את מקום מגוריו ממצפה רמון לעיר אילת ולכן הביע קושי להתמיד ביקש מענה טיפולי בעיר אילת. שירות המבחן המליץ על צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישולב בקבוצה טיפולית וצו של"צ בהיקף 140 שעות . לנאשם נערך תסקיר נוסף ביום 27.12.2023, ממנו עלה כי לאור מעברו סמוך לכתיבת התסקיר לעיר אילת לא עלה בידי שירות המבחן לבחון את שיתוף פעולה עם ההליך הטיפולי אך משיחות שקיימו אתו התרשמו מתובנה מצומצמת מההליך הטיפולי כשהוא טוען כי אינו זקוק לטיפול, ביטא אמביוולנטיות לגביו, זומן לפגישה ואף תוזכר על כך ולא הגיע לפגישה מסיבה ש"נרדם". בתסקיר זה שירות המבחן מבקש דחיה נוספת לשוב ולבחון את מידת המחויבות של הנאשם להליך הטיפולי ואת מידת שיתוף הפעולה שלו, בית המשפט נעתר לבקשה ובסופו של יום הוגש תסקיר סופי ביום 26.03.2024, ממנו עלה כי הנאשם כלל לא משתף פעולה עם שירות המבחן, במסגרת הטיפול היו מפגשים שונים אשר אליהם לא הגיע הנאשם, לא ענה לשיחות הטלפון, לקח חלק ב-3 מפגשים בלבד כשלאחד מהם איחר, וכשכבר הגיע למפגשים לא שיתף פעולה ולא לקח חלק פעיל וזה בשונה מהתפקוד של הנאשם בשלב ההתחלתי של הטיפול כשהיה משולב בקבוצה בשירות המבחן בבאר-שבע. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מגלה רצון אמיתי ונכונות להשתלב בטיפול, אינו מגלה אחריות ויציבות בהליך הטיפולי, מסקנתם הייתה כי הנאשם משתתף בקבוצה ממניעים חיצוניים בלבד וללא מוטיבציה, אינו פנוי ואינו מגויס להליך הטיפולי.
6. לאור מספר הזדמנויות רב שניתנו לנאשם, ובשים לב לכך שהוא לא משנה את התנהלותו בהליך הטיפולי, שירות המבחן חזר בו מהמלצתו, לא המליץ לתת הזדמנות נוספת לנאשם. שירות המבחן לא מצא את הנאשם מתאים לבצע של"צ בשל חוסר רצינותו וחוסר שיתוף הפעולה שיביא לבזבוז זמן. בנוסף חזרו על המלצתם שלא לבטל את הרשעתו.
7. לפיכך משלא מימש הנאשם ההזדמנות שניתנה לו, לא מונחים בפני בית המשפט שיקולי שיקום שיכולים להביא סטייה מהמתחם המקובל.
8. לאור כל האמור, המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו ברף הנמוך של המתחם בשים לב להעדר עבר ולקיחת אחריות, עונש שיכול וירוצה בעבודות שירות, וכן מאסר מותנה על עבירות אלימות מסוג עוון ופשע, קנס, פיצוי משמעותי לנפגע העבירה עד התביעה מס' 2, וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות אלימות.
תמצית טענות ההגנה :
9. כתב האישום המתוקן מלמד כי קודם לאירוע קדמה התגרות מצדו של המתלונן, התגרות שכללה איום בפגיעה ספציפית בנאשם ובמשפחתו. כנגד המתלונן הוגש כתב אישום בגין אותו אירוע- הוגש וסומן נ/1. בא כוח הנאשם הגיש את כתב האישום וגזר הדין בעניינו של המתלונן- הוגש וסומן נ/2.
10. בתסקיר האב מיום 20.08.2023, ישנה התייחסות מעמיקה לניתוח העבירה וללקיחת אחריות של הנאשם על העבירה, בת זוגו של הנאשם אף היא נשמעה.
11. ארז, המתלונן, היה בן זוג של בת זוגתו של הנאשם, היו 10 חודשים יחד, ארז לא הפסיק להטריד את בת זוגתו לשעבר, ואיים לפגוע בה ובמשפחתה . באותו יום ארז נתקל במקרה במכולת, וכשהוא תחת השפעת אלכוהול באחותה של בת זוגו לשעבר, עם בתה בת ה-14, בתנועות ידיים מתלהמות אמר לה .." יא בת זונה, יש שרמוטות, כל הכושים תעופו מכאן, תגידי לגמד(לנאשם) שאם אני רואה אותו אני אשרוף אותו ואת כל המשפחה שלו".. זו גיסתו של הנאשם מתקשרת ומעדכנת את הנאשם וכשזמיר הנאשם מגיע למקום ארז מתקרב אליו בצורה מאוד מאיימת ורואים את זה בסרטון ובשלב זה האירוע נגרר לאלימות שמתוארת בכתב האישום.
12. מדובר בנאשם בן 39 ללא רבב, אין לו תיקים נוספים וזהו תיקו היחיד, אין לו עבר פלילי, מאז ביצוע העבירה חלפה תקופה ארוכה מאוד של כ-3 שנים. תסקיר הראשון מלמד על נסיבות חיים מאוד מורכבות , מגיל 13 נאלץ לצאת ולפרנס את משפחתו, ועד היום הוא עובד. לזמיר ובת זוגו 5 ילדים, חלקם מנישואים קודמים שלה וחלקם יחדיו, הזוג מנהל חיי משפחה מלאים, גם התסקיר מתייחס לכך, בת הזוג מתארת את התמיכה של זמיר בה כשהוא מתייחס לילדיה מנישואים ראשונים כילדיו שלו. מדובר באיש משפחה ולא עבריין, עובד כטבח רוב השנים, כשהוא עבד במלון. היום באילת הוא עובד בחברה סיטונאית למזון א.ש.א.מ אילת בע"מ, מאז שהוא באילת עובד שם מיום 14.08, ולא מעורב בפלילים בשום צורה.
13. בתסקיר מיום 20.08, זה לאחר תהליך עיבוד העבירה, קצינת המבחן מתרשמת מאופן ההבנה מעומק הצער והאמפתיה שהנאשם מגלה כלפי המתלונן, ומהחרטה על מה שעשה. המעבר לאילת עשה טוב במובן הכלכלי אך לא במובן הטיפולי. במצפה רמון הקבוצה הייתה טובה, והוא השתתף בצורה טובה מאוד, אך הוא לא הצליח להשתלב עם קצינת המבחן ולא עם האנשים בקבוצה באילת ולא מצא את עצמו שם. אין זה אומר כי זלזל בטיפול, או שהפנה עורף והפך להיות עבריין גדול. השאיפות והחיים של הנאשם נורמטיביים.
14. לעניין מתחם הענישה: ההגנה הבחינה בין שני פסקי דין בת"פ 60328-05-22-שהוצגו על ידי המאשימה, שם דובר בבן שתקף את אביו קשיש. ילד שתוקף את אביו והטיח את ראשו במדרגות והשאיר אותו שם. בפסק הדין השני מדובר באדם שמשתמש במכונית כנשק.
15. ההגנה הפנתה למספר פסיקות ובכללן :
16. ת"פ 63994-07-21, שם אח תקף את אחותו כולל זריקת כיסא לעברה, בית המשפט קבע מתחם עונשי שנע בין מאסר על תנאי למאסר של מספר חודשים, הוטל מאסר על תנאי.
17. ת"פ 59708-07-20, שלום ת"א, שם דובר במאבטח שתקף מבקרים שהיה אמון על ביטחונם, בעל עבר פלילי שכלל חבלה במזיד לרכב, בית המשפט קבע מתחם עונשי שנע ממאסר על תנאי ועד 12 חודשים, והטיל עליו מאסר על תנאי והתחייבות.
18. ת"פ 4577-07-17, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ללא כל התגרות קודמת, בית המשפט קובע מתחם שנע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר ומסתפק בימי מעצרו, קנס וענישה צופה פני עתיד.
19. ת"פ 33572-12-14, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תוך שימוש במקל ברזל, נהג מונית שעמד בתור, חיכה לנוסע, הגיע תורו של נהג מונית לאסוף, כשהמתלונן סירב לו לעקוף אותו בתור, הוציא אותו מהמונית והכה אותו. התסקירים שלו הצביעו כי הוא מטשטש את חלקו באלימות ושיתוף פעולה לא מהותי, שירות המבחן המליץ על של"צ, בית המשפט הסתפק במאסר מותנה.
20. ההגנה הגישה מכתב המלצה מהמנהל של הנאשם- נ/4. ישנו הליך של הוצל"פ שמתנהל נגד הנאשם, הנאשם בחדלות פירעון - נ/5 ותלוש שכר ממקום העבודה החדש לפני המעבר לאילת- נ/6 וכן תיעוד רפואי- נ/7.
21. בנסיבות אלה שבהם האירוע ספונטני ולא מתוכנן, קודמת לו התגרות דחופה מצד המתלונן, המתחם העונשי לשיטת ההגנה ממאסר מותנה ועד מאסר קצר מאוד שיכול וירוצה בעבודות שירות.
22. ההגנה ביקשה למקם הנאשם בתחתית המתחם, שכן מדובר באדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי, חלוף הזמן, מדובר בתיק יחיד בחייו, הנסיבות המיוחדות של המקרה, לקיחת האחריות המלאה כמתואר בתסקיריו, ושיתוף הפעולה שלו עד המעבר לאילת. ההגנה ביקשה להסתפק במאסר מותנה, התחייבות וקנס סמלי, כן נטען כי אין הצדק לפיצוי בנסיבות.
דבר הנאשם :
23. הנאשם הסביר מדוע הפתיחות שלו ארכה זמן.והסיבה הרפואית בשלה לא הגיע לפגישות , הנאשם ציין כי הראה זאת לשירות המבחן והם פטרו אותו. הנאשם הביע צערו על האירוע. לדבריו " הגיע בן אדם שבא מולי מאיים על המשפחה שלי ולא ידעתי מה לעשות, הבאתי לו בוקס הבעיה בזה שנוצר פיצוץ והמשכתי ואני מתחרט על זה. אני לוקח את כל האחריות על זה" .
24. מתחם הענישה : א. ערכים מוגנים ב. מידת הפגיעה. ג. נסיבות הקשורות לביצוע העבירה ד. מדיניות ענישה נוהגת.
25. עבירות התקיפה ובתוך כך עבירות התקיפה הגורמת חבלה של ממש, טומנות בחובן הגנה על ערכים מוגנים של שלמות הגוף והנפש ובתוך כך האוטונומיה של האדם שיוכל להלך באופן חופשי בכל מקום בארצנו מבלי שיותקף או יפגע.
26. בית המשפט העליון שב וקבע כי יש להטיל ענישה הולמת על כל המעז להרים יד על זולתו, כאשר האלימות פשטה בחברתנו ונראה כי מכרסמת בה כל חלקה טובה.
27. יפים בעניין זה דבריו של כבוד השופט ג'ובראן מבית המשפט העליון במסגרת ע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני: "האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חירות לפעול באלימות כלפי הזולת. במסגרת מלחמה זו שומה על בתי משפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו. חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים ... שישקפו ערכים של גמול והרתעה".
מדיניות ענישה נוהגת נעה במנעד רחב ובנסיבות כל מקרה ואירוע :
28. רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית. על פי המפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 7.9.2017, בסמוך לשעה 21:30, הנאשם ניגש אל המתלונן, הכה אותו בחוזקה בעורפו, הפיל את המתלונן מהמתקן עליו ישב, והכה אותו באגרופים ובבעיטות בפלג גופו העליון בעודו שוכב על הרצפה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן כאבים בראשו ובצווארו, סחרחורות וסימנים אדומים על פניו, והוא פנה לקבלת טיפול רפואי. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי המבקש נע בין עונש מאסר מותנה, שירות לתועלת הציבור או עבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, שנטל אחריות מסויגת למעשיו, עונש של חודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מע"ת ופיצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.
29. רע"פ 3969/16 רקח נ' מדינת ישראל (18.06.17) - נדחתה בקשת רשות ערעור של מי שהורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. ריסס גז פלפל על פניו של אדם נכה (זוכה מהכאת המתלונן באמצעות קרש עץ על גופו). נגזר דינו למאסר על תנאי, בין יתר רכיבי הענישה.
30. רע"פ 8822/16 בן עזרי נ' מדינת ישראל (17.11.16) - נדחתה בקשת רשות ערעור של מי שהורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. המבקש הכה את המתלונן בפניו באמצעות אגרופו וגרם לו שבר ונפיחות בלסת, שהצריכו אשפוז בבית החולים. נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
31. רע"פ 6449/15 חלוואני נ' מדינת ישראל (12.10.15) - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור של מי שהורשע בפציעה בנסיבות מחמירות, בכך שגרם לפציעה בראשו של המתלונן באמצעות פטיש. נדחתה המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה והושתו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר מותנה.
בית המשפט המחוזי :
32. עפ"ג (באר שבע) 22342-02-23 ניסים וקנין נ' מדינת ישראל (נבו 19.04.23): המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד - לפי תקיפה הגורמת חבלה ממש סעיפים 380 וחבלה במזיד רכב- 452 בחוק העונשין. כתב האישום המתוקן, שהמערער הודה בעובדותיו, בו הוא תקף בחניה את יהודה אברהם במכות אגרוף והפילו לרצפה, תוך שהוא אומר לו "אתה נפגשת היום עם חברה שלי". כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות שהתבטאו בפצעי שפשוף בידיים ובמרפק. במהלך האירוע, המערער שבר את הטלפון הסלולארי ואת משקפי השמש של המתלונן. בימ"ש קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה שניתן לשאתה בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי. בימ"ש המחוזי מצא שיש מקום להקל בעונש שהטיל בימ"ש השלום ולבטל את עונש 45 ימי המאסר בפועל שהוטל עליו, ולחייבו ב- 80 שעות של"צ בהתאם לתכנית שתוגש על ידי שירות המבחן לאישור בית המשפט.
33. עפ"ג (תל אביב) 58724-01-22 קוויתי נ' מדינת ישראל (06.04.22) - המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש, היזק לרכוש ואיומים. המערער, תפס בחולצת המתלונן הראשון וטלטל אותו כך שחולצת המתלונן נקרעה. בהמשך לכך, היכה הנאשם את המתלונן במספר אגרופים בראשו, כך שהמתלונן הראשון נהדף לאחור, נפל ארצה ונחבל בחלקו הפריאטלי של ראשו. כתוצאה מכך, נפער בראשו חתך באורך 4 ס"מ שהצריך טיפול. לאחר קבלת טיפול ראשוני על ידי מד"א, פונה המתלונן הראשון לבית החולים. על פי עובדות האישום השני, כחודש וחצי עובר לאירוע נשוא האישום הראשון, התקשר המערער למתלונן השני, ואמר למתלונן השני את הדברים אחרים, ביחס למתלונן הראשון: "לא חזרת אלי לא שום דבר, הילדים בבית, יש לך עובד בן אלף זונה בן שרמוטה, שהשטן לא ברא"; "תקשיב פעם הבאה אני שובר לו את המפתח והוא לא ייסע ולא שום דבר"; "הוא יזדיין או שאני אזיין אותו אחד מהשניים"; "תדע לך אני אזיין אותו הרבה מתלוננים עליו"; "פעם שעברה הוא בכה לי, הוא בכה לי הבן זונה שאני לא ארביץ לו הזונה הזאתי"; "יש לך עובד קבלן זין, אבי כמעט הרג אותו, אני יהרוג אותו הבן זונה"; "תקשיב תקשיב י'שרמוטה, את האוטובוס אני משבית לו, הוא לא יעבוד י'בן זונה, אני אזיין אותו"; "את כל העבודה אני אזיין לך, אני אשבית אותך אתה תצטרך נהג, גם אותך י'שרמוטה י'בן אלף זונה". בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם באשר לאישום הראשון כנע בין מאסר בפועל שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. באשר לאישום השני, נקבע מתחם העונש ההולם כנע בין מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית ועד ל-8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט לא נעתר לבקשת ההגנה לבטל הרשעת המערער, יליד 1975, אב לחמישה ומדביר במקצועו. לאור נסיבותיו של הנאשם וביניהן היעדר נטילת אחריות מצד המערער לצד היעדר עבר פלילי, גזר בית המשפט על המערער עונש אחד כולל, 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי בן 6 חודשי ופיצוי למתלונן על סך 3,000 ₪. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.
34. עפ"ג (מחוזי-מרכז) 49033-08-20 דנילוב נ' מדינת ישראל (26.1.21) - נמחק ערעור על ת"פ (שלום-ראשל"צ) 27555-03-19 מדינת ישראל נ' דנילוב (22.7.20), אליו הפנתה ב"כ המאשימה. בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. לאחר שהמתלונן ירק בפניו, הכה המערער את המתלונן באגרוף ובעט בו בעודו שרוע על הרצפה. למתלונן נגרמה חבלת ראש, שפשוף בפנים וחתך בשפתיים. נקבע מתחם 8-18 חודשי מאסר בפועל. הושתו 10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.
35. עפ"ג (תל-אביב) 1774-05-20 ספיבק נ' מדינת ישראל (18.6.20)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש. למקרא עובדות כתב האישום עולה, באותן נסיבות, עת רקדה המתלוננת על רחבת הריקודים, נצמד אליה הנאשם ונגע בגבה. בתגובה, קראה המתלוננת לנאשם להתרחק ממנה והנאשם הנהן בשלילה עם ראשו וירק לעבר פניה. בשלב זה, ניגשה המתלוננת לבר ודיווחה על התקרית. לפתע, הנאשם שעקב אחריה עד הבר, תקף אותה שלא כדין במכת אגרוף לאפה.כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות דימום מהאף, נפיחות ניכרת על פני גשר האף, רגישות ניכרת במישוש, סטיית מחיצה לימין, סטייה קלה של ציר האף לשמאל והמטומות סביב ארובות עיניה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט השלום לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם חרף העובדה כי לומד משפטים וגזר על הנאשם, בן 30, רווק, שהודה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי ניכר ובפרט בהעדת המתלוננת, תוך התחשבות בנסיבות חייו הלא פשוטות, מצבו הנפשי, מאמצי השיקום, שהייתו במעצר 16 ימים ולאחר מכן תקופה בתנאים מגבילים, עונש של מאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, ללא ניכוי ימי המעצר, לצד מע"ת, פיצוי למתלוננת בסך של 4,000 ₪ וצו מבחן. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי ימי מעצרו של הנאשם ינוכו מהתקופה שנקבעה לו על ידי בית המשפט השלום לריצוי בעבודות שירות, יתר רכיבי הענישה נותרו בעינם
36. עפ"ג (מחוזי-ב"ש) 25058-02-20 ביליאנסקי נ' מדינת ישראל (9.12.20) - נדחה ערעור של מי שבהיותו נהג מונית ועל רקע ויכוח בינו לבין נהג מונית אחר, כינה אותו "קוקסינל", חבט על מראת הרכב של המתלונן, נצמד עם גופו אל המתלונן ונגח בפניו. כשהמתלונן ניסה להגיב, אחז המערער בחולצת המתלונן, חבט בו באגרוף לפניו, הצמיד אותו למונית והמשיך לחבוט בו בפניו. מדובר במי שלקח אחריות על מעשיו, הביע צער, בושה וחרטה עליהם ואף עזב את עבודתו ואת העיר אילת ועבר לפתח תקווה. נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה עד 6 חודשי מאסר בפועל והושתו של"צ, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן. הושתו 150 שעות של"צ, מאסר מותנה ו-2,000 ₪ פיצוי למתלונן.
37. עפ"ג (מחוזי-ת"א) 7873-09-19 אלבז נ' מדינת ישראל (20.11.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 05.10.15, בהיותם במסעדה, התפתח ויכוח בין המתלונן לבין חברו של הנאשם על רקע דרישתו של המתלונן לאפשר לו לעבור כדי להזמין אוכל מהדלפק. המתלונן אחז בידו שרשרת. לבקשת המתלונן התפתח הוויכוח גם בין הנאשם לבין המתלונן. הנאשם יצא מהמסעדה וכאשר המתלונן יצא לעברו חתך אותו הנאשם באמצעות חפץ חד שהיה בין אצבעותיו וגרם לו חתך מצווארו ועד חזהו. בניסיונו להימלט מהמקום, נפל המתלונן על גבו ונגרמו לו המטומות בחלק השמאלי של הגב. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע מושא האישום הוא בין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בית המשפט השלום לא מצא מקום לסטות ממתחם העונש ההולם וגזר על הנאשם, תוך התחשבות בגילו הצעיר, ההפרעה לרצף התעסוקתי, נטילת האחריות מצדו, ההודיה, החיסכון בזמן שיפוטי והעדת המתלונן וחלוף הזמן שרובץ לאשמת הנאשם שלא התייצב לדיונים, עונש של 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת, פיצוי למתלונן בסך 1,500 ₪ וצו מבחן. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.
38. עפ"ג (חיפה) 69615-07-17 נוסקוב נ' מדינת ישראל (19.10.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על פי עובדות כתב האישום ביום 7.2.12, סמוך לשעה 08.30, במוסך UMI בצ'ק פוסט, על רקע פיטוריו של המערער, תקף המערער את המתלונן, עובד במקום, שלא כדין, בכך שהיכה בפניו באמצעות ידיו וכן היכה אותו במכות אגרוף בפניו עם ידיו. כתוצאה ממעשי המערער נגרמה למתלונן חבלה חמורה שתוארה בכתב האישום כך: "שבר סובוקונדילרי ללא תזוזה משמאל, חתך חיצוני ופנימי בשפה עליונה משמאל, נתפרו בשכבות". בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט בחר שלא להעדיף את שיקולי השיקום וגזר על הנאשם, יליד שנת 1985, שלחובתו 3 הרשעות קודמות שהתיישנו, עונש של מאסר בפועל לתקופה בת 10 חודשים, לצד מע"ת ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש והפחית את עונשו העיקרי של הנאשם לעונש של 5 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות.
39. עפ"ג (מחוזי-חיפה) 19347-03-16 טל נ' מדינת ישראל (03.04.16), בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, אשר הואשם בתקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש. על רקע ההערה שהעיר לו המתלונן, דחף אותו הנאשם בחוזקה והוא נפל ונחבט ומשביקש לקום דחף אותו בשנית. בית משפט קמא דחה את בקשת הנאשם לסיים הליך ללא הרשעה. עם זאת לאור הסדר טיעון והתסקיר החיובי גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי בנוסף לקנס ופיצוי למתלונן.
40. עפ"ג (מחוזי-חיפה) 22057-08-14 מדינת ישראל נ' ליבוביץ' (6.11.14) - התקבל ערעור המדינה באופן חלקי, כך שמלבד הארכת תקופת צו המבחן נדחה ערעור המדינה על קולת העונש וגזר דינו של בית המשפט, במסגרתו הוארך המאסר המותנה והוטלו 150 שעות של"צ לצד עיצומים כספיים.
בית משפט - שלום
41. ת"פ (שלום-קריות) 55358-03-21 מדינת ישראל נ' מחמוד מג'דוב (17.07.22) - הנאשם היכה את המתלונן במכות אגרוף ורצה להוסיף להכותו באמצעות כלי נוסף, אך אנשים מנעו זאת ממנו. המתלונן נחבל חבלות קלות. נוכח הליך שיקומי ונסיבות אישיות קשות של הנאשם, תוצאות קלות ושלא השתמש בחפץ בעת ביצוע העבירה, הוטל מאסר מותנה וענישה נלווית.
42. ת"פ (נצרת) 11246-04-19 מדינת ישראל נ' שמלוב (23.6.20)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים. בכתב האישום המתוקן, צוין כי בתאריך 29.3.19, בשעה 10:30 לערך, בסמוך לרח' הולנד 6 בעפולה, בשעה שהמתלונן, ה.ב.צ., נכנס לרכבו והתיישב במושב הנהג, נכנס הנאשם לרכבו של המתלונן, בכך שפתח את דלת הנוסע שליד הנהג והכניס את גופו פנימה אל תוך הרכב. הנאשם התנפל על המתלונן, אחז בצווארון חולצתו ואיים עליו באמרו: "או שאתה עוזב את מיכל או שאני רוצח אותך". כשהמתלונן ניסה להדפו, הושיט הנאשם את ידו הימנית לאחור, ושלף חפץ שחור הנחזה לאקדח. המתלונן אחז בקנה ותוך כדי מאבק עם הנאשם, נשבר החפץ. בהמשך איים הנאשם על המתלונן במילים: "תדע לך, אני לא אעזוב אותך, יש לי משפחה של עבריינים שהם יגמרו אותך", ולאחר מכן יצא מן הרכב, תוך שאמר למתלונן: "אתם התימנים עקשנים". כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמה למתלונן שריטה בלחי שמאל. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם אשר מתחיל מעונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף פיצוי לנפגע העבירה. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 29, רווק, בעל עבר פלילי מכביד, שמאז מעורבותו בעבירות דנן לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, ששהה במעצר כ-14 ימים ולאחר מכן בתנאים מגבילים, תוך התחשבות בנסיבות חייו הקשות, עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לצד צו מבחן, פיצויים בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 3,000 ₪.
43. ת"פ (תל-אביב) 36190-03-15 מדינת ישראל נ' קינן (24.6.19)- הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ובעבירה של איומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בין הנאשם למתלונן היכרות מוקדמת על רקע העסקתו של הנאשם אצל המתלונן בחודשי דצמבר וינואר 2014. בתאריך 27.10.14 סמוך לשעה 20:14, הגיע הנאשם לדוכן "'דיזיפון" בקניון "דיזנגוף סנטר" שברחוב דיזינגוף בתל-אביב, עת המתלונן עבד בדוכן. הנאשם ניגש אל המתלונן בחמת זעם תוך שאיים עליו בפגיעה בגופו באופן שאמר לו "הפעם באתי לסגור איתך חשבון, אתה סיפרת במקום עבודה הנוכחי שלי שאני גנבתי ממך, עכשיו בוא למעלה... אני עכשיו מזיין אותך וגומר את הסיפור שלך". לאחר שהנאשם נכנס לשטח הדוכן, נצמד לפניו של המתלונן ואיים עליו, המתלונן הדף אותו לאחור, אל מחוץ לשטח הדוכן. במעמד זה, תקף הנאשם את המתלונן בכך שהיכה אותו בראשו, בפניו ובפלג גופו העליון מכות אגרוף, תוך שממשיך להכותו אף כאשר המתלונן יוצא משטח הדוכן. בהמשך לאמור, ולאחר שהופרד מן המתלונן על ידי עובר אורח, ולאחר שכבר עזב הנאשם את המקום, חזר הנאשם אל המתלונן שהיה בסמוך לשטח הדוכן, ובעט בו פעמיים ברגלו הימנית. ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות חתך של 1 ס"מ בבטנו, נפיחות רכה באזור פרונטלי, המטומה וסימני חבלה בפנים בצד ימין וקושי בהנעת אצבע 3 מצד שמאל. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן הוא בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט מצא מקום לסטות ממתחם הענישה משיקולי שיקום וגזר על הנאשם, שהודה ונטל אחריות על מעשיו, שחסך בזמן שיפוטי, נעדר עבר פלילי, שלא נפתחו כנגדו תיקים חדשים, תוך התחשבות בגילו הצעיר ונסיבותיו האישיות, עונש של מאסר למשך 30 ימים שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת, צו מבחן, התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ ופיצוי למתלונן על סך 3,000 ₪.
44. ת"פ (תל-אביב) 44544-01-18 מדינת ישראל נ' בר נתן (3.3.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לצד איומים. הנאשם תקף את המתלונן בכך שדחפו בפניו תוך שאחז קסדת אופנוע בידו. כתוצאה מהתקיפה, נגרמה למתלונן חבלה של ממש בדמות דיפורמציה לשמאל באפו וכן חתף באף. באותן נסיבות, איים הנאשם על המתלונן. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, בן 36, נעדר עבר פלילי, שהודה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי ניכר ובפרט בהעדת המתלונן, תוך התחשבות בחלוף הזמן, העדר פתיחת תיקים חדשים כנגד הנאשם, נסיבות חייו כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, עונש של צו של"צ בהיקף של 100 שעות, לצד מע"ת ופיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪
45. ת"פ (תל-אביב) 59762-03-17 מדינת ישראל נ' סנטיאברב (22.10.18)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה חובלנית. הנאשם הודה והורשע בעקבות אירוע שארע ביום 24.9.2016, כאשר ניגש לדירתו של שכנו המתלונן, דפק על הדלת וביקש להנמיך מוזיקה שהשמיע המתלונן בקול גבוה. בתגובה, צעק המתלונן על הנאשם ובעט בבטנו. אז החלו השניים להתקוטט, כאשר הנאשם נכנס לדירתו של המתלונן, וחבט בפניו. לשני הצדדים נגרמו חבלות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר לריצוי בכליאה. בית המשפט גזר על הנאשם, כבן 39, שלחובתו רישום פלילי שפג תוקפו, תוך התחשבות מנסיבות חייו, נטילת האחריות על האירוע והתרשמות שירות המבחן כי מדובר באדם נורמטיבי המנהל אורח חיים ראוי, שאינו נזקק לכל טיפול או הכוונה, עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לצד התחייבות בסך 1,000 ₪ ופיצוי למתלונן בסך 500 ₪.
46. ת"פ (תל-אביב) 26054-12-14 מדינת ישראל נ' ריאגוזוב (11.2.16)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של תקיפה חובלנית. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 20.09.14, על רקע סכסוך שכנים וחשדו של הנאשם שהמתלונן מרעיש, תקף הנאשם את המתלונן, בעת שהמתלונן רכב על אופניו, בכך שהכה בגבו וזה נפל מאופניו על הרצפה. בהמשך, תקף הנאשם את המתלונן, בכך שבעט בפניו וחזהו. המתלונן ניסה להגן על עצמו באמצעות פטיש שהיה על אופניו, אך הנאשם המשיך לתקוף את הנאשם ולהכותו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות ושריטות בפניו מצד שמאל, שריטה ליד אוזן שמאל ושריטה מתחת לסנטר שהינה חבלה של ממש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-10 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם, תוך התחשבות בגילו, הודאתו המצביעה על נטילת אחריות, היותו נעדר עבר פלילי, האמור בתסקיר שירות המבחן והמלצתו, עונש של מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים, לצד קנס בסך 1,000 ₪.
47. ת"פ (תל-אביב) 60162-06-15 מדינת ישראל נ' חרזי (22.5.19)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של הסגת גבול ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. עיקרי הדברים, עת חשד הנאשם כי שכנו תקף את בנו, הגיע לבית המתלונן, נכנס לדירתו ותקף שלא כדין את המתלונן בכך שהכה בו באגרופיו בפניו, בעט בו עד שנפל ודם ניגר מפניו. בשלב כלשהו הכה המתלונן את הנאשם בפניו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות של ממש, בדמות שבר באפו והמטומה סביב עינו השמאלית. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין של"צ לצד מאסר מותנה ועד למאסר של 12 חודשים בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי ותיקים פתוחים, שנטל אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה, חסך בזמן שיפוטי ניכר ובהעדת המתלונן, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות, העובדה כי הוא אב ל-12 ילדים שמתוכם ישנה ילדה הסובלת מתסמונת דאון כאשר הוא המפרנס והתורם לכלכלת הבית ולטיפול בילדים, עונש של צו של"צ בהיקף של 250 שעות, לצד מע"ת, צו מבחן ופיצוי למתלונן בסך 3,500 ₪.
48. ת"פ (תל-אביב) 22034-03-17 מדינת ישראל נ' ארשיד (23.6.19)- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. למקרא כתב האישום עולה, כי הנאשם והמתלונן עבדו במועד הרלבנטי באותו אתר בניה ביישוב גני תקווה. ביום 14.1.16, בשעת צהרים, תקף הנאשם את המתלונן שלא כדין בכך שדחפו בחוזקה בפניו ובאוזנו, וגרם לו לחבלה של ממש בדמות דימום מאפו. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי או מאסר על תנאי לצד של"צ ועד למאסר בפועל של 9 חודשים לצד ענישה נלווית. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, צעיר לימים, שנטל אחריות מלאה על מעשיו, שהביע חרטה, שחסך בזמן שיפוטי ובהעדת המתלונן, שפיצה את המתלונן והפקיד לו סכום של 3,000 ₪, תוך התייחסות לחלוף הזמן, עונש של צו של"צ בהיקף של 180 שעות, לצד מע"ת ופיצוי בסך 3,000 ₪.
49. ת"פ (תל-אביב) 44544-01-18 מדינת ישראל נ' בר נתן (3.3.20)- נאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לצד איומים. למקרא עובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 17.06.2015 בשעת ערב, בגבעתיים, תקף הנאשם את המתלונן שלא כדין בכך שדחפו בפניו תוך שאחז קסדת אופנוע בידו. כתוצאה מהתקיפה, נגרמה למתלונן חבלה של ממש בדמות דיפורמציה לשמאל באפו וכן חתף באף. באותן נסיבות, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו: "אני אפוצץ לך את הפנים". בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד למאסר בן 12 חודשים לצד ענישה נלוות. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, בן 36, נעדר עבר פלילי, שהודה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי ניכר ובפרט בהעדת המתלונן, תוך התחשבות בחלוף הזמן, העדר פתיחת תיקים חדשים כנגד הנאשם, נסיבות חייו כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, עונש של צו של"צ בהיקף של 100 שעות, לצד מע"ת ופיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪.
50. ת"פ (תל-אביב) 1697-01-20 מדינת ישראל נ' צדוק (5.12.21)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בית המשפט קבע מתחם עונשי הולם הנע בין 5 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, צעיר לימים בן 22, נעדר עבר פלילי, ששהה יום אחד במעצר ותקופה לא מבוטלת בתנאים מגבילים, שהודה בפתח משפטו, שחסך בזמן שיפוטי ניכר, תוך התחשבות בנסיבות חייו האישיות, הטיפול שעבר ומצבו הכלכלי, עונש של 5 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות במגבלות, לצד מע"ת, פיצוי מתלונן וצו מבחן.
51. ת"פ (תל-אביב) 35824-03-20 מדינת ישראל נ' אהרונוב ואח' (13.1.22)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בית המשפט קבע מתחם עונשי הולם הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, בן 41, נשוי ואב ל-4 ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי, שהודה בפתח משפטו וחסך בזמן שיפוטי, ששהה במעצר מספר שעות, תוך התחשבות בנסיבות חייו האישיות ותסקיר שירות המבחן, עונש של מאסר לתקופה של 75 ימים שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת ופיצוי למתלונן.
52. בת"פ (ראשל"צ) 5586-01-22 מדינת ישראל נ' אוחיון (13.7.23) הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ושל איומים בכך שהכה הנאשם באגרופים בפניו של המתלונן, בעט בו ואיים עליו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:
53. הנאשם הגיע בעקבות איום של המתלונן, עליו שמע טלפונית . אין מדובר בחוסר שליטה או בתגרה כפויה.
54. הנאשם הגיב לקריאת איום של אחר ולא תכנן האירוע מראש , גם לא בצוותא חדא . לא באמצעות כלי או ציוד.
55. הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית בכך שלא כל קריאה קללה מצד זה או אחר אמורות להוליד תגובה אלימה קשה של פגיעה בפניו של אדם.
56. הפגיעה בפנים בהיותם איזור עדין שהשלכות הפגיעה עלולות להיות מסוכנות אינה פועלת לטובת הנאשם.
57. הנאשם המשיך באובדן עשתונות במכות אגרוף בפניו של המתלונן. אין מדובר במכת אגרוף אחת, אלא במצב מתמשך שאלמלא ההפרדה על ידי בעל המכולת מי ידע אחריתה של תקרית אלימה זו .
58. הנאשם פגע בעינו של המתלונן איבר רגיש הקרוב למוח ושפגיעה בעין ממש עלולה הייתה לפגוע בה וביכולת השיקום מהפגיעה בה. ניתן להיצמד לכתב האישום אך חובה לשקול הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מאגרופים בלתי פוסקים לפניו של אדם .
59. יש לזכור כי המלים המתגרות בהקשר הגזעני של "כל הכושים תעופו מכאן ", או הלעג להיות הנאשם "גמד" והאיום כי המתלונן "ישרוף אותו "- אלו אינם פשוטים וקריאות אלה היוו רקע הקורא תגר ותגרה, מנגד ועדיין היה ניתן להימנע ממגע וחיכוך שסופו אלימות .
60. הנאשם פעל לבדו בידיעה, כי מעשיו הם אלימות. העבירה אותה ביצע ביקשה להזהיר את המתלונן מלפגוע או להתקרב למשפחתו- בכך נטל הנאשם החוק לידיו. אין במקרה זה בנסיבותיו משום הגנה עצמית. מצד אחד הנאשם הוא ששש אלי קרב להגיע אל המתלונן כשניתן היה להתלונן במשטרה ולהביא לכתב האישום בגין האיומים כפי שקרה ללא קשר לחלק השני של האירוע ולא כלפי הנאשם משום שהדברים נאמרו לגיסתו. ומנגד המתלונן הוא שמתקרב לכיוון הנאשם לפני התגרה האלימה שבסופה הופל והתקיפה המשיכה על ידי התוקף הנאשם באלימותו עד להפרדה. על פי המתואר על ידי בא כוח הנאשם, המתלונן מתקרב לעבר הנאשם בהגיעו למקום, אך אובדן העשתונות של הנאשם וזעמו עלול היה לגרום אסון ופציעה קשה פי כמה מזו שנגרמה - התמונה של פני המתלונן מדברת בעד עצמה. לא ניתן להסתפק בעונש צופה פני עתיד בלבד ומנגד אין בית המשפט רואה עצמו מנתק את הנאשם מחיי פרנסתו לאורך זמן ארוך מידי בחלוף כ 3 שנים מאז ביצוע העבירה.
61. לאור האמור, הנני קובע כי המתחם בעבירה זו נע ממאסר מותנה בצירוף של"ץ ועד ל12 חודשי מאסר.
62. אין כל נסיבה לסטייה מהמתחם באין כל נסיבה שיקומית, או טיפולית כאמור במסקנות התסקיר.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :
63. הנאשם נעדר עבר פלילי.
64. הנאשם הודה קיבל על עצמו הדין והביע חרטה .
65. הנאשם השתתף בהליך טיפולי לתקופה מסוימת והתקדם בשלביו הראשוניים עד שהפסיק התמדתו ואיבד אמון שירות המבחן ונכונותו להעניק לו ליווי מקצועי משקם.
66. חלפו כ 3 שנים מאז קרות האירוע היחיד בו הורשע בחייו של הנאשם.
67. עונשו של המתלונן בשל עבירת האיומים על גיסתו של הנאשם במכולת , שקדמו לאירוע מושא כתב האישום והרקע להגעתו של הנאשם.., במסגרת הסדר סגור, נגזר ל4 חודשי מאסר על תנאי קנס כספי של 500 ₪ והתחייבות של 2,000 ₪. העבירה שונה טיבה אחר, אך במראית פני הצדק אין אני רואה לנכון ליצור פער לא מידתי וחריג בין שני הניצים זה בעבירת האיומים וזה בעבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר האמירות הקשות הגזעניות והאיום לשרוף המשפחה מצד המתלונן , וכן התקדמות המתלונן לעבר הנאשם לאחר שהגיע בשל הקריאה הטלפונית של גיסתו, כל אלו מחייבים התייחסות בשל אשמו התורם של המתלונן לאירוע.
68. יובהר כי אין למזער ולהשוות העונשים בין הניצים, בשל העבירות השונות, גם משום שהנאשם לא היה חייב להגיע בשל קריאה טלפונית לחיכוך עם מי שבגילופין ויכול היה לקרוא למשטרה , לא היה חייב להגיב באגרוף עת הגיע והמתלונן התקרב אליו, לא היה חייב לתקוף באגרוף לפנים, לא היה מוכרח להפיל את המתלונן ארצה ולהמשיך ולהכותו באגרופים ללא רחם, לא היה חייב להביא למצב שעיון בתמונת המתלונן מבהירה שכפסע בין אובדן עין או זעזוע מוח או שבר לבין נזק החבלה כאמור בכתב האישום. אלימותו של הנאשם בריונותו המסוכנת , מחייבת דרגה גבוהה יותר של ענישה גם אם לא הגבוהה ביותר במתחם בנסיבות הגם שהמתלונן התגרה התקרב לנאשם בהגיעו ונטל סיכון שתיגרם תגרה, שרק בעל המכולת הצליח להפריד ביניהם.
69. נוסף לאמור לקחתי בחשבון גם את קיומו של התסקיר הראשון הגם שחזר בו שירות המבחן, וזאת באשר לאפשרות כי ישנה השלכה על מעבר המגורים הגיאוגרפי על החיים. עדיין חלק מהשיקולים המצויים בתסקיר זה, גם אם אינן להמשך טיפול ושיקום באמצעות שירות המבחן, הרי שכברת הדרך גם החלקית יש לה נפקות במכלול השיקולים, ואלמלא התבקש המשך מעקב יכול היה ההליך להסתיים בהינתן המלצה ראשונית בלבד . לפיכך, איני רואה לנכון להתעלם התעלמות מוחלטת מהיבטים במכלול התסקירים גם אם השתנתה ההמלצה לרעת הנאשם בנסיבות בהן הפסיד הנאשם ההזדמנות לסטייה מהמתחם באופן משמעותי, בהליך טיפול ושיקום מלא ושלם.
70. בית המשפט במכלול השיקולים ביקש לאזן בין כלל השיקולים ולהתאים את העונש לנאשם בנסיבות האירוע, כשהוא שומר על ראיית התמונה בכללותה כמו גם על השלכותיה בהתאמה.
דיון :
71. מצד אחד חומרת העבירה מחייבת ענישה מרתיעה בהיות האלימות גואה במדינה ומניפה אגרופים לפנים של החברה כולה . גם העבירה הספציפית ותוצאתה כפי שעלתה מהתמונה שצורפה מבהירים כי לא ניתן שלא ליתן משקל לאינטרס הציבורי במיגור תופעת האלימות והבריונות.
72. מנגד , נתתי משקל לחלוף הזמן, ההודאה וקבלת הדין, היות הנאשם משוחרר ונעדר עבר פלילי, אך בשל התופעה והסיכון כי זילות בענישה תביא לזילות ביחס לעבירה זו, לא ראיתי לנכון להותיר הנאשם עם עונש צופה פני עתיד בלבד, וכן לא מצאתי לנכון לכפות על שירות המבחן של"ץ או צו מבחן, מקום שהשירות סבור כי הנאשם פגע באמון והסיכון להישנות האלימות והמחייב שיקום שלא התקיים בנאשם, מחייבים ענישה הולמת באמירתו המפורשת וחזרתו מהמלצתו, דבר שאינו עניין של מה בכך.
73. גם למתלונן תרומה והעובדה כי הוגש נגדו כתב אישום ואף נגזר דינו , הגם שהעבירה המיוחסת לנאשם אינה גובלת בהגנה עצמית, העובדה כי המתלונן איים, ובהגיע הנאשם , התקרב המתלונן אליו פועלת לטובת הנאשם, כי לא פעל בחלל ריק מבלי להקל ראש באגרופיו האלימים, קיומו של אירוע המתמשך עד נפילת המתלונן ארצה המשך התקיפה של הנאשם עד להפרדה .
74. לאור האמור, מקומו של הנאשם בשליש בנמוך של המתחם בשל המשקלים לקולא
ונראה כי במכלול הנסיבות העונש לתקופת מאסר קצרה בעבודות שירות לצד עונשים נלווים, הולם ולוקח בחשבון כלל הנסיבות ומנגד היבטים לקולה שאינם קשורים בביצוע העבירה .
75. פגיעה בעינו של אדם באגרופים בלתי פוסקים מלמדים על אובדן עשתונות ועל סיכון הרבים. הטיפול לא בוצע השיקום תחת אימת ההליך, אינו אפקטיבי אם בסופו אין כל רכיב מרתיע. הרתעת הרבים גם נעדרי עבר פלילי היא חלק משיקולי ענישה מקום שמדובר בתופעה ומנגד ועדיין לא מיקמתי הנאשם ברף הגבוה של המתחם ושקלתי לקולא השיקולים דלעיל ובכללם חלוף הזמן העדר עבר פלילי ועוד . יש לזכור כי המכה בעין מאגרופים, אינה בודקת רישום פלילי מוקדם, היא כואבת ומסוכנת. היא לפנים. היא עלולה הייתה לגרום לנזק שאך בנס לא נגרם בשל ההפרדה בין הניצים באמצעות אחר .
76. בשל העובדה כי מדובר במי שמפרנס 7 ילדים, מפרנס יחיד ובנסיבות התיק, וכל הנימוקים לקולה מבלי לפגוע באינטרס הציבורי בנסיבות , ריצוי המאסר בעבודות שירות יהא באופן שבו תוגבל העבודה לפי סעיף 51 ו' רבתי ( ב ) קטן להיקף יומי של 6 שעות עבודה ליום.
77. בשל הליכי חדלות פירעון רכיבי ענישה כספיים גבוהים מידי אינם ריאליים אם לא יוכלו להתבצע בסופו של יום. שירות המבחן סירב ליטול על עצמו אחריות כלפי מי שאינו מפנים אלימותו המתפרצת ושעלולה לחזור על עצמה, באין טיפול עצמי כן. דהיינו, רכיבי צו מבחן ושל"צ אינם אופציה בתסקיר בו חזר בו השירות מהמלצתו המוטעית בראשונה, זו הייתה פריבילגיה שלא נלקחה ברצינות ובאחריות על ידי הנאשם. שירות המבחן טרק את הדלת בפני מי שלא פתח את חלון ההזדמנות כראוי, ולא הפנים כי פוטנציאל האלימות והתגובה באיבוד עשתונותיו הוא רק עניין של זמן ומקום.
78. לאור האמור הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :
א. 75 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יבצע העבודות במרכז קהילתי שחמון אילת רחוב ששת הימים 204 אילת . הנאשם ירצה עונש זה החל מיום 20.8.24 . על הנאשם להתייצב ביום זה עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות.
ב. ריצוי המאסר בעבודות שירות יהא באופן שבו תוגבל העבודה לפי סעיף 51 ו' רבתי ( ב ) להיקף יומי של 6 שעות עבודה ליום.
ג. הובהר לנאשם כי אם לא ימלא אחר הנחיות הממונה על עבודות השירות או מי מטעמו, ותוגש בקשה להפקעת מאסרו זה, הרי שיוכל בית המשפט לקבוע כי יתרת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח.
ד. מאסר מותנה בן 6 חודשים, זאת למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.
ה. מאסר מותנה בן 3 חודשים, זאת למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.
ו. קנס כספי בסך של 1,500 ש"ח או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים, החל ביום 10.9.24 ובכל עשירי בחודש לאחריו. לא ישולם תשלום במועד, תועמד יתרת הקנס לפירעון מידי.
ז. הנאשם יפצה המתלונן , בסכום של 3,000 ₪ אותו ישלם ב- 10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.9.24 ובכל 10 לחודש שלאחריו. אם לא ישולם תשלום במועדו תעמוד כל יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.
ח. התחייבות בסך של 4,000 ש"ח, שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים מהיום , ותופעל אם יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים. ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.
הקנס והפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .
·
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי
(מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון
073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).
המזכירות תעביר עותק ההחלטה לממונה על עבודות השירות, ומצופה שיעשה כך גם ב"כ הנאשם.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ד, 11 יולי 2024, בנוכחות הצדדים .
