נוכח: מתורגמן לשפה הערבית - מר עבדל חכים

 

 

 

רקע

1.  הנאשם הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר דיוני בעבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").

 

2.  ביום 09.10.2024 הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו, ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש. הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.

 

3.  על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 04.06.2024 בסמוך לשעה 20:00 החנתה הגברת אורלי אזולאי (להלן: "המתלוננת") את רכבה מסוג יונדאי ל.ז. 56-702-37 (להלן: "הרכב") בחניון מתחם "יס פלאנט" בבאר שבע. בהמשך למתואר לעיל, סמוך לשעה 21:00, נגנב הרכב באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה. בהמשך למתואר, ביום 05.06.2024 סמוך לשעה 13:00 הגיע הנאשם אל מעבר מיתר כאשר הוא נוהג ברכב ועל גביו הותקנו לוחיות זיהוי מזויפות הנושאות את הספרות 549-89-801 בכוונה להעבירו אל שטחי הרשות הפלסטינאית, אולם נעצר על ידי שוטרים בטרם הספיק להעביר את הרכב במחסום. במעשיו המתוארים לעיל, גנב הנאשם את הרכב בכוונה לשלול אותו שלילת קבע מבעליו.

 

תסקירי שירות המבחן

4.  בתסקיר שירות המבחן מיום 5.5.25 סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, רווק בן 21 מרהט בעל תעודת בגרות והכשרה במסגרות, מנהל אורח חיים תפקודי הכולל תעסוקה רציפה בגינון ותמיכה משפחתית משמעותית. הנאשם נעדר עבר פלילי, בחס לעבירה מסר כי ביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית וחוסר הבנה של השלכות מעשיו בעת ההיא על אף שידע כי עובר על החוק ומבצע מעשה פלילי.

לאחר ששירות המבחן שיקף לנאשם את הבעייתיות בהתנהלותו, הביע הנאשם רצון להשתלב בהליך טיפולי. עם זאת, בפועל הנאשם התקשה להתמיד במפגשי הקבוצה הטיפולית, לא שיתף פעולה באופן מעמיק ואף ניתק קשר למשך חודש (ניתוק שיוחס בהמשך לחקירה משטרתית הנוגעת לאחיו ותפיסת מכשיר הטלפון שלו); שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון לצורך תקופת ניסיון טיפולי נוספת לבחינת רצינותו בקבוצה הטיפולית.

 

5.  בתסקיר המשלים מיום 14.08.2025, דיווח שירות המבחן כי על אף תקופת הדחייה שניתנה לנאשם לפנים משורת הדין, הוא הוסיף לגלות קושי ממשי בשיתוף פעולה ובהתמדה במפגשי הקבוצה הטיפולית. הנאשם שיתף כי הקושי נעוץ בסכסוך משפחתי והביע רצון מילולי להמשיך בטיפול, אולם בפועל לא חל שינוי בהתנהלותו. בשל היעדרות עקבית הופסקה השתתפותו בקבוצה הטיפולית. שירות המבחן ציין כי לא נפתחו לחובת הנאשם תיקים חדשים, אך לנוכח חוסר שיתוף הפעולה בהליך הטיפולי, אין בעניינו המלצה טיפולית שיקומית. בשל חומרת העבירה, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

ראיות וטיעוני הצדדים

6.  המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב (ת/1) וגיליון רישום תעבורתי (ת/2).

באשר לחומרת העבירה והערכים המוגנים המאשימה הדגישה כי הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה, בייחוד נוכח כוונתו המפורשת של הנאשם להעביר את הרכב לשטחי הרשות הפלסטינאית ובכך להעלימו לצמיתות.

לאור נסיבות המעשה והפסיקה הנהוגה, עותרת המאשימה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 10 ל-20 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לקולא - המאשימה זקפה לזכות הנאשם את הודאתו בכתב אישום מתוקן ואת החיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי. כמו כן, צוין כי בעת ביצוע העבירה היה הנאשם כבן 20, ללא עבר פלילי או תעבורתי (למעט הרשעה תעבורתית מאוחרת יותר).

 

לחומרה - המאשימה הצביעה על הכישלון הטיפולי המשתקף מהתסקירים. על אף שהנאשם הביע בתחילה נכונות לשיקום, בפועל הוא לא שיתף פעולה באופן סדיר עם שירות המבחן, התקשה להשתלב בקבוצות ולבסוף הוחלט על הפסקת ההליך הטיפולי בעניינו בשל חוסר התמדה.

 

המאשימה הדגישה כי עמדתה העונשית מחמירה מזו של שירות המבחן (שהמליץ על עבודות שירות). לאור המניע הכלכלי והיעדר האופק השיקומי. המאשימה עותרת להטלת עונשים הכוללים מאסר בפועל ברף התחתון של המתחם אך לא בתחתיתו, מאסרים מותנים מרתיעים, קנס כספי משמעותי, פיצוי לנפגעת העבירה, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.

 

7.  ב"כ הנאשם, טענה כי בהתאם לסעיף 413ב(ב) לחוק העונשין ולמדיניות הענישה הנוהגת (אליה אף המאשימה מודעת בתיקים דומים), מתחם העונש ההולם במקרה של גניבת רכב על ידי נאשם צעיר ללא עבר פלילי יכול וצריך להתחיל מתקופת מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות. נטען כי התכנון המוקדם לא היה ברף גבוה, הרכב הושב לבעליו, מה שמפחית את חומרת המעשה.

 

נסיבותיו האישיות של הנאשם וגילו הצעיר - הנאשם ביצע את העבירה בהיותו כבן 20. את ביצוע העבירה הוא מייחס למצוקה כלכלית ולחוסר הבנה של השלכות מעשיו בעת ביצוע המעשה. מדובר בנאשם שזהו מפגשו הראשון עם החוק, ועולם הפשע זר לאורח חייו הנורמטיבי.

בנוגע למפורט בתסקיר שירות המבחן, ההגנה הדגישה כי היעדר שיתוף הפעולה של הנאשם עם הקבוצה הטיפולית לא נבע מזלזול, אלא מנסיבות חיצוניות, אילוצים משפחתיים. הנאשם הוא עמוד התווך בביתו, מטפל באביו הנכה (100%) ונושא בנטל הפרנסה. הנאשם ומשפחתו היו נתונים תחת איומים במסגרת סכסוך משפחתי (שהמשטרה הייתה מודעת אליו), דבר שמנע ממנו לצאת מהבית ולהגיע למפגשים.

 

עוד נטען כי שיקום אינו מתבטא רק בשיח בקבוצות טיפוליות, אלא בעצם העובדה שהנאשם עובד באופן רציף בגינון, מביע חרטה עמוקה ושומר על החוק למעלה משנה וחצי.

 

ב"כ הנאשם טענה כי שליחת נאשם צעיר ונעדר דפוסים עברייניים למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להביא לתוצאה הפוכה מזו של האינטרס הציבורי ולחשוף אותו להשפעות עברייניות בבית הסוהר. זאת ועוד, נטען כי תקופת המעצר הממשית (תקופה של כחודש ימים) ותקופות המעצר בבית (מעצר בית מלא ולילי) למשך חודשים ארוכים, השיגו את אפקט ההרתעה הנדרש. ההגנה עותרת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש של עבודות שירות, ברף האמצעי של עבודות השירות כשזו נקודת המוצא של מתחם העונש וככל ובית המשפט סבור כי המתחם שונה וחמור יותר, העתירה היא לחריגה מן המתחם משיקולי שיקום.

 

באשר לפסילה - מתבקש בית המשפט להימנע מפסילת רישיון הנהיגה בפועל, שכן הרישיון חיוני לשיקומו התעסוקתי של הנאשם (עבודה בגינון באשקלון בעודו תושב הפזורה) ולתמיכתו במשפחתו.

 

הנאשם הביע צער על מעשיו. ציין כי עובד בגינון באשקלון דרך קבלן מרהט.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

8.  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

9.  במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על רכושו וקניינו של אדם ושל הציבור.

יש לציין פסיקת בית המשפט העליון שהדגיש כי יש להילחם בכל אדם אשר נוטל חלק בעבירת גניבת רכב ""את המלחמה - יש לנהל כנגד כל אחת מהחוליות, היוצרות יחד אותו מנגנון משומן" (ראה ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (13.7.06)) וכן יפים לענייננו דבריו של בית המשפט המחוזי "כדי לשוות חומרה למעשים אין צורך הנאשמים יקחו בהכרח חלק פעיל בכל אחת מחוליות שרשרת העבירות הקשורות רכב...".(ראה ת"פ 2/94  (מחוזי- י"ם) מדינת ישראל נ' גסאן (04.01.96)).

 

10.  לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, מפנה לנאמר בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), הדברים נאמרו במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה גם בנוגע לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל (15.05.06): "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

 

11.  בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה שמדובר בפגיעה ממשית, הנאשם שימש חלק מחוליה בשרשרת גניבת הרכב כאשר הוא זה שנהג ברכב הגנוב בסמוך למחסום מיתר מתוך כוונה להעבירו אל שטחי הרשות הפלסטינאית ולהעלימו. הנאשם טען בתסקיר שירות המבחן כי מעשיו נבעו ממצב כלכלי מורכב של משפחתו באותה העת. עוד מסר בשיחה עם שירות המבחן כי ידע שהוא מבצע עבירה פלילית ועובר על החוק, אך לא חשב לעומק על השלכות מעשיו.

 

12.  על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של גניבת רכב בנסיבות דומות ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

א.  רע"פ 4075/21 הרמן נ' מדינת ישראל (9.6.21) (אליו הפנתה ב"כ הנאשם), הנאשם הורשע בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב- אופנוע, ללא עבירות נוספות. בעניינו של המבקש קיימות 9 הרשעות קודמות. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע ביו 5-18 חודשי מאסר. בית המשפט השלום גזר עליו 7 חודשי מאסר בעבודת שירות, מאסר מותנה וקנס. ערעורו על העונש לבית המשפט המחוזי נדחה, ובקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

 

ב. ע"פ (ב"ש) 32962-05-21 אלחמידי נ' מדינת ישראל(14.07.21) (אליו הפנתה ב"כ הנאשם). הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות של גניבת רכב. כפי העולה מכתב האישום המתוקן הנאשם קשר ביחד עם אחרים להעביר כלי רכב גנובים לתחומי הרשות, כשחלקו של הנאשם התמצה בהעברת כלי הרכב הגנוב לתחומי הרשות. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 16 ל 34 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נעדר עבר פלילי נדון ל 13 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. בית משפט המחוזי קיבל הערעור והקל בעונשו של הנאשם, והפחיתו ל 9 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.  עפ"ג (ב"ש) 35830-03-21 אלקרינאוי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) (אליו הפנתה ב"כ הנאשם) - ערעור על החלטת בית משפט השלום לפיה הוחלט להטיל על המערער 11 חודשי מאסר בגין ביצוע עבירות של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. צורף תיק נוסף של המערער בגין ביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית. מכתב האישום עולה, כי המערער קיבל לידו רכב גנוב מאחר, הניע את הרכב באמצעות מפתח מותאם ונהג למחסום "מיתר" בכוונה להעבירו לשטחי הרשות בעידו אינו מורשה לנהיגה וללא כיסוי ביטוחי. בתסקיר לעונש שהוגש בעניינו של המערער צוין כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. עוד צוין בתסקיר כי המערער מתקשה להציב גבול פנימי להתנהגותו, מתקשה להפעיל שיקול דעת במצבי קונפליקט ובלטו בעניינו קווי חשיבה ילדותיים ועמדות קורבניות. למערער קיימת הרשעה בגין ביצוע עבירות רכוש ותיק מב"ד בו הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והפחית בעונשו של המערער כך שחלף 11 חודשי מאסר בפועל, המערער ירצה 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי, נתן דעתו לכך, שלא יוחסה למערער מעורבות בתכנון הגניבה, אלא רק בקבלת הרכב מידי אחר.

 

ד. ת"פ (ב"ש) 3956-09-22 מדינת ישראל נ' אבו סבית (פורסם בנבו) (אליו הפנתה ב"כ הנאשם). הנאשם הורשע בקשירת קשר עם אחר לגנוב רכב. בהמשך, גנב האחר רכב והעבירו לנאשם אשר נהג בו עד שנעצר במחסום משטרתי. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט לקח בחשבון את העובדה כי מדובר בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי, וכי הטלת עונש מאסר בפועל עשוי לפגוע בנאשם ובפרנסתו. על כן, בית המשפט גזר על הנאשם 8 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

 

ה.  ת"פ (ב"ש) 28839-02-24 מדינת ישראל נ' ברהום (פורסם בנבו) (אליו הפנתה ב"כ הנאשם). הנאשם הורשע בעבירה של גניבת רכב. מכתב האישום עולה כי רכבו של המתלונן נגנב בידי אחר תוך שחלון דלת הנהג נופץ ומנגנון ההנעה והקודן פורקו. בהמשך לאמור, הועבר הרכב לנאשם. הנאשם נהג ברכב הגנוב לכיוון מחסום מיתר. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין 9 חודשי עבודות שירות ועד 20 חודשים וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

ו. ת"פ 48191-01-23 מדינת ישראל נ' שבת (פורסם בנבו) הנאשם הורשע בעבירות של גניבת רכב ונהיגה בקלות ראש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 8 חודשי עבודות שירות.

 

ז. עפ"ג (מחוזי-ת"א) 37710-05-16 מדינת ישראל נ' אזגילה (14.09.16) - הנאשם הורשע בעבירה של גניבת רכב שבוצעה יחד עם נאשם נוסף. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. בית משפט המחוזי החמיר את מתחם הענישה כך שיתחיל מ- 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

13.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א.  התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשם ביצע את עבירת הגניבה ולא ברור אם היו שותפים למעשה, עם זאת נראה כי קדם תכנון כלשהו למעשה העבירה, הנאשם היה זה שנהג ברכב לכיוון מעבר מיתר.

ב. הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה; יש לציין שמדובר בעבירה המסכנת את כלל המשתמשים ברכב ואין ספק כי פוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם לציבור המשתמשים בדרך הינו משמעותי. נתתי דעתי לעובדה לפיה הרכב נתפס והושב לבעלים.

ג.  הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; בטיעוני הצדדים ובתסקירים שהוגשו פירט הנאשם כי ביצע את מעשה העבירה על רקע מצב כלכלי קשה.

 

14.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), לאחר ששקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם לעבירה בה הודה והורשע הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

 

15.  בעניינו של הנאשם לא נמצאו נימוקים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם.

לא התקיים הליך שיקומי רציף או מעמיק. הנאשם לא שיתף פעולה כנדרש ואף ניתק קשר עם שירות המבחן למשך כחודש. על אף שלאחר חידוש הקשר הצהיר הנאשם על מחויבות להליך ומתן הזדמנות נוספת לבחינת רצינותו במסגרת קבוצה טיפולית. עם זאת, בתסקיר המשלים דווח כי הנאשם לא ניצל את ארכת החסד שניתנה לו; הוא המשיך להפגין קושי ממשי בהתמדה ובשיתוף פעולה ולמרות הצהרותיו המילוליות בדבר רצונו בטיפול, בפועל לא חל כל שינוי בהתנהלותו. בנסיבות אלו, הנאשם אינו עומד בתנאים המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. חומרת העבירה, שבוצעה כפתרון קל למצוקה כלכלית, מחייבת הטלת ענישה מוחשית שתעביר מסר נורמטיבי מרתיע נגד נקיטה בדרכים עברייניות לצורך רווח כלכלי.

 

16.  בשקלול כלל הנתונים, מצאתי לנכון להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם שכן הנאשם נעדר עבר פלילי.

 

17.  באשר לרכיבים הכספיים, הרי שאלו מחויבי המציאות, אך ייקבעו תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

לעניין פסילת רישיון נהיגה, לא מצאתי להסתפק בעונש מותנה בלבד; משלא התקיימו טעמים לסטייה מן המתחם ובשים לב לכך שהנאשם עשה שימוש ברישיונו לצורך ביצוע עבירת גניבת הרכב, יש להטיל עונש פסילה בפועל. עם זאת לאור גילו הצעיר, ועל מנת לאפשר אופק שיקומי, עונש הפסילה יהיה ברף הנמוך.

 

 

סוף דבר

18.  לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים. הנאשם נמצא מתאים לריצוי עונש עבודת שירות אולם מועד תחילת הריצוי בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות חלף, לפיכך אני מורה כי הנאשם יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 15.2.26 עד השעה 08:00.

הנאשם מוזהר על חובתו לבצע את עבודת השירות כנדרש שכן סטייה וחריגה מהוראות הממונה עלול להביא לידי הפסקה מנהלית והמשך ריצוי העונש בדרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ב. 7 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירה בהתאם לסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977.

 

ג. 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש כלשהיא שאינה מפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

 

ד. פיצוי כספי לבעלת הרכב הגב' אורלי אזולאי (ע"ת מספר 1) ת.ז. 028479541 בסך 3,000 ₪ שישולם בשלושה תשלומים החל מיום 01.02.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הפיצוי.

 

ה.  קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים החל מיום 01.06.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הקנס.

 

 

ו. פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום וזאת החל מיום 8.2.26. מובהר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט הואיל והפסילה תיכנס לתוקף, אולם לא תימנה אלא לאחר הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.

 

ז.  פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים מהיום, ככל ויעבור עבירה כלשהיא המפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 או עבירה של נהיגה בפסילה.

 

ח.  הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ שלא יעבור עבירה כלשהיא על סימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין במשך שנתיים מהיום. [ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול].

 

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת הממונה על עבודות שירות.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ו, 08 ינואר 2026, במעמד הצדדים.